רבי יועץ משה מרבני המבורג

היום מלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי יועץ משה, דיין ודרשן בהמבורג, הוא נפטר ביום י"ט שבט לפני מאה וארבעים שנה בשנת תרל"ג.

כאשר נפתח את הספר מליצי אש על חודש שבט, אכן נראה את שמו של רבי יועץ משה, [במהדורה ראשונה בסי' רו, ובמהדורה השניה בסי' רצ], וזה מה שכתוב עליו שם בספר: "מוה"ר יועץ משה ז"ל דיין בהאמבורג, נולד ברעגענסדארף תקע"ה לפ"ק, תלמיד הג"ר אברהם בראנדייס, וחתן הג"ר זלמן וויינהיים דיין בהאמבורג, גדול בתורה, דרשן נפלא, אף שהי' בעל יסורין גדולים למד בהתמדה רבה, נפטר י"ט שבט תרל"ג לפ"ק זיעועכי"א".

בספר אוצר הרבנים שחיבר רבי נתן צבי פרידמן, [מספר 8941], וכן בספר אטלס עץ חיים שחיבר רבי רפאל הלפרין, [בכמה מקומות בספר], הצמידו לרבי יועץ משה את שם המשפחה - גוטליב.

אנו כאן, ננסה לברר, מנין הגיע השם הזה, והאם אכן היה זה שם משפחתו.

ובכן, ההיסטוריון הבלתי רשמי של קהילת המבורג, הוא ר' יחזקאל דוקקעס - יושב בית המדרש קלויז באלטונא, שחיבר את שני הספרים 'אוה למושב' קראקא תרסג, ו'חכמי אהו' המבורג תרסה, בספרו הראשון - אוה למושב, כתב את תולדות הרבנים בערים אלטונא המבורג וונדסבק, ובספרו השני - חכמי אהו - שלמעשה מוגדר כחלק שני של הספר הקודם, כתב את תולדות שאר הרבנים הדיינים והדרשנים שכיהנו בערים הנ"ל.

בספר 'חכמי אהו', בסי' 127, כותב ר' יחזקאל כך, "הר"ר יועץ משה, הנקרא ר' גאטטליעב דיין ויושב בהמ"ד דקלוי ישן וחדש בהמבורג. ר' גאטטליעב נולד בשנת תקע"ה בעיר בערגעדארף, בילדותו למד אצל ר' אברהם בראנדייס, וכאשר בא החכם בערנייס להמבורג למד אצלו בהתמדה רבה עם שאר הבחורים... נתמנה ר' גאטטליעב מקהל המבורג לדיין...", בהמשך, מובא נוסח מצבתו של ר' יועץ, וזה לשונה: "פ"ט האיש היקר הולך תמים, מנעוריו דבק בתורת אלוקים, רב טוב לבית ישראל הביע, בדרשותיו ומוסר דרך חיים הודיע, באמת ותמים עבד עבודתו, עלי יוצרו שם תמיד תקותו, הדיין מהור"ר ר' יועץ משה בן כה' ר' משה ז"ל, רב ומגיד דח"ק דיין ויושב בית המדרש דקהלתנו יע"א. נולד ו' תמוז תקע"ה והלך לעולמו ליל מוש"ק י"ט שבט ונקבר למחרתו יום ב' כ' שבט תרל"ג".

ובכן, בתחילת ערכו, מובא כי ר' יועץ משה היה נקרא ר' גאטטליעב, אבל מנוסח הדברים נראה שזה לא היה שם משפחתו, אלא כינוי פרטי, כי קורא לו כל הזמן, ר' גאטטליעב, ובכל הספר נוקב כך בשמות הפרטיים, ומאידך, ודאי שגוטליב לא היה שמו הפרטי ממש [ככינוי לשם ידידיה], כי על מצבתו לא נזכר השם הזה כלל.

והאמת, שהשם גוטליב, מלבד היותו  כינוי לידידיה [למעשה גוטליב הוא תרגום מדוייק של השם ידידיה], הוא נלווה גם לשם יועץ. כמאה וחמשים שנה קודם לכן, בשנת תפ"ח, נפטר בהמבורג רבי יחיאל מעלהויזן, ועל מצבתו כתוב שהוא בן כ' יועץ גוטליב מגולה האמלבורג.

וכן בספר נחלת שבעה, כאשר כותב על שמות אנשים, כותב על השם יועץ - "יועץ המכונה גאטליב".

ובכן, ברור הוא, כי גוטליב, לא היה שם משפחתו של רבי יועץ, אלא כינוי לשמו.

ובכן, האם היה שם משפחה לרבי יועץ משה? ומהו שם משפחתו?

רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט

היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט. בעהמח בית היוצר.

רבי יואל צבי נולד בערך בשנת תקפ, בעיר קאמעדע שבהונגריה. מסופר עליו כי בילדותו כאשר שרו בליל הסדר הפיורט 'אדיר הוא', והגיעו לפיסקא 'חסיד הוא', שאל את אביו, אם הקב"ה חסיד, מדוע אינו אומר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה". בבחרותו למד בישיבתו של הגאון המהר"ם א"ש באונגוואר שבע שנים עד לנישואיו. נשא לאשה את מרת הענטשא לבית גאטליב, מסופר רבות על צדקתה, וספר מנורת המאור היה רגיל על לשונה. אחר נישואיו ישב סמוך אצל חותנו בעיר באיאם, עד שנתקבל לרבנות, בתחילה בעיר פאלדעש, ובשנת תר"ט בהמלצת הדברי חיים נתקבל לעיר אופאלוי, שם כיהן למעלה משלושים שנה, בר"ח תמוז תרמ"ב נתקבל לאב"ד ברזנא, וביום ח' תמוז תרמ"ד, עלה ונתעלה לכהן בעיר הגדולה חוסט.  

היה נוסע להסתופף אצל מאורי החסידות, בין השאר נסע אל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלזא, הרה"ק רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה מאיהעל, הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, אך החשיב עצמו במיוחד כחסיד אצל הרה"ק רבי חיים הלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, ולאחר פטירתו, היה נוסע אל בנו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.

רבי יואל צבי נפטר לאחר מחלה, ביום י"א כסלו תרנ"ג, ומנוחתו בעיר חוסט. אלמנתו מרת הענטשא עלתה לירושלים לאחר פטירת בעלה, שם נפטרה ביום כ"א טבת תרס"ב ומנוחתה במרומי הר הזיתים.

היו לו תלמידים רבים, ביניהם הגאון רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב בעל ה'יגל יעקב'. מתורתו נדפסו כמה ספרים, מונקאטש תרנו, ובשנית מונקאטש תרסב, לתולדותיו וצאצאיו נדפס קונטרס ליקוטי בית היוצר, רמת בית שמש תשסה. ספר יוצר אור, חידושי חנוכה בסוגיא דכבתה, מישקולץ, תשד.

הסכים מחוסט ביום לז למב"י תרמ"ו על ספר תפארת שלמה, טשערנאוויטץ תרנא, וביום ו ואתחנן תרמ"ח, על ספר נפש טובה, סיגט תרמט. ובב' פינחס תרמ"ט על ספר אבני אליהו למחותנו, מונקאטש תרמט, ובפרשת ראה תרמ"ט על ספר שערי פרנסה טובה, סיגט תרמט, וביום ה' דברים תרנ"ב בחוסט על ספר ברכת הבית, סיגט תרנג.

יחוס בית אבותיו

לא ידוע יחוסו בפרטות, ואודות יחוס אביו, כלל לא נודע, ידוע רק כי שם אביו שמעון, והיה מהעיר קאמעדע שבהונגריה, אך יותר מזה לא נודע. אודות אמו - אשת רבי שמעון, מרת ציפערל, היתה מצאצאי הכוהנים הגדולים, נכדי הגאון רבי חיים כהן רפופורט אב"ד לבוב, ומעלה בקודש.

חותנו של רבי יואל צבי, היה הגאון המקובל, רבי יעקב מטאקאי שהיה האב"ד [הראשון?] בחוסט החל משנת תקפ"ט, ובשנת תר"ה לערך, עזב שם ונסע לכהן כאב"ד בויאים - באיאם [ביהאר - נאג'באיום], שם נפטר בשנת תר"ח.

רבי ברוך ממזיבוז נכד הבעל שם טוב

מחר ימלאו מאתיים שנה לפטירתו של הרב הקדוש רבי ברוך ממעזיבוז' נכדו של הבעל שם טוב הקדוש. אנו כהרגלנו נציג עץ משפחה שלו, ובו כל הפרטים הידועים על משפחתו מתוך אילן היוחסין של הבעל שם טוב, אילן יוחסין נרחב ביותר המכיל עשרות אלפי אישים, כפי שנערך על ידי חוקרים וסופרים רבים. אך כאמור, אנו נתמקד במשפחתו הגרעינית של רבי ברוכ'ל ממעזיבוז שהיה אחד מחשובי האדמורים בדור השלישי לחסידות.

אילן היוחסין של הבעל שם טוב, מסתעף ועולה עד לבית המלוכה של דוד המלך עליון השלום, כך על פי מסורת שנשתמרה בקרב חסידי ברסלב, אך לא נשתמר סדר הדורות המדוייק. על פי מסורת נוספת, אביו של הבעל שם טוב, ר' אליעזר, היה מצאצאי ר' אליעזר אחיו של רבינו משה איסרליש וחתנו של המהרש"ל. בענף זה, יש שמסרו כי ר' אליעזר אבי הבעש"ט היה ממש בן בנו של ר' אליעזר אחי הרמ"א, אך מסורת זו אינה ברורה, וגם לא מסתברת מפאת הפער הגדול של השנים.

ובכן, מה שאנו יודעים בודאות על יחוסו של הבעל שם טוב, מתחיל ומסתיים בהוריו. אביו ר' אליעזר, ואמו מרת שרה. חותנו הראשון של הבעל שם טוב, היה מהעיר אוקופ, אך אשתו זו נפטרה בלא להותיר אחריה צאצאים. ורבי ישראל בעל שם טוב, נשא בשנית אשה את מרת חנה, בתו של ר' אפרים פישל דיין ומורה צדק בעיר קיטוב ואחד מחכמי הקלויז בבראדי, הקלויז המפורסם בחכמיו שהיו ביניהם רבני ערים וקהילות. אשתו של ר' אפרים היתה מרת אטל. וצאצאיהם הידועים הם, מרת חנה הנ"ל, ור' אברהם גרשון מקיטוב שעלה לירושלים בערוב ימיו.

הבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ו' סיון תק"כ. וזוגתו נפטרה אף היא בערך באותה שנה. 

שני ילדים היו לו לבעל שם טוב. הרה"ק ר' צבי מפינסק. ומרת אדל אשת ר' יחיאל מטולטשטין. ר' יחיאל זה, היה בן ר' ברוך אשכנזי [דייטש], שאף אודותיו נמסר שהיה מצאצאי ר' אליעזר אחי הרמ"א. צאצאיו של ר' יחיאל הם, ר' ברוך ממזיבוז' שאודותיו נרחיב להלן, ר' משה חיים אפרים מסדליקוב בעל הדגל מחנה אפרים, ומרת פייגא אשת ר' שמחה מהורודענקא אביו של רבי נחמן מברסלב.

רבי ברוך ממזיבוז

ר' ברוך נולד בערך בשנת תק"י, והיה בילדותו מגיע פעמים רבות אל סבו הבעש"ט, ואף היה רבות אצל הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. היה גר בטולטשין, ומשנת תקמ"ב כיהן כאדמו"ר, בשנת תק"ס חזר למעזיבוז', ונתפרסם כממשיכו של הבעש"ט, והיו באים אליו אלפי חסידים מכל הסביבה. מסופר כי רבי יעקב שמשון משפיטובקה אמר עליו, כי הוא יודע את כל התורה כנתינתה מסיני.

שתי נשים היו לו לרבי ברוך, הראשונה בת ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, והשניה מרת סימא חישא בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטיוב. בנים לא היו לו לר' ברוך, כי אם בנות - כפי שנרחיב ונפרט להלן - והן נולדו מאשתו הראשונה.

רבי ברוך נפטר ביום י"ח כסלו תקע"ב, והוא נקבר בבית החיים של העיר מעזיבוז' סמוך ונראה לקבר זקינו הבעש"ט. מדברי תורתו נדפסו בספרים 'בוצינא דנהורא' ו'אמרות טהורות'. ותולדותיו נדפסו בקונטרס 'מקור ברוך'.

צאצאיו של רבי ברוך ממזיבוז'.

• בתו הגדולה, מרת חנה חיה, אשת הרה"ק רבי יצחק מקאליס. רבי יצחק היה בנו של רבי יוסף מיאמפולי, בנו של המגיד מזלוטשוב, רבי יחיאל מיכל. ר' יצחק היה גם נכדו של ר' מנחם מן מייזליש מויטקוב. צאצאיו, א. ר' יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתן ר' מרדכי מטשערנאביל. ב. ר' ברוך מיאסי מחבר שיח אליעזר אבי שושלת סקאליא, חתן ר' שמואל מווערחיווקא. ג. אשת ר' משה יוסף אב"ד ווילקאוויסק.

• בתו השניה, מרת רייזל, אשת רבי דב בער הלוי [גוטליב] מטולטשין, בן הרה"ק רבי שלמה מקארלין. רייזל היתה אשתו הראשונה של ר' דב בער, ובזיווג שני היה חתנו של רבי דוד הלפרין אב"ד אוסטרהא מתלמידי הבעל שם טוב. בתו של ר' דוב בער מטולטשין היא, מרת פייגא אשת ר' אליעזר אינגרלייב מראדוויל, נינו של המגיד מזלוטשוב. 

• בתו השלישית, מרת אדל, אשת רבי יעקב פנחס אויערבך מלעטשוב, בנו של רבי אברהם דוב אויערבך מחמעלניק, חתנו של ר' יעקב יוסף מאוסטרהא, בעל התולדות יעקב יוסף, ומגדולי תלמידיו של הבעש"ט. הוא החזיק בית דפוס במזיבוז,