רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש

היום מלאו מאה שישים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש .

ואלו תולדותיו, רבי אליהו נולד בשנת תקנ"ד לערך, את עיקר תורתו למד מפי אביו, בהיותו כבן שלש עשרה שנים, נשא לאשה את מרת גיטיל בת הנגיד רבי דוד גרדומר. כבר בצעירותו 'נתגלה' על ידי הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות בעל השערי תשובה, שנזדמן לעירו, ופרסם לתושבי העיר את גדלותו בתורה. מסופר כי נסע לוולוז'ין ללמוד תורה מפי רבי חיים מוולוז'ין, ואמרו, כי חפץ ללמוד מפיו את חכמת הקבלה. ואחר כארבעה חודשים שב לעירו. בשובו נתמנה למו"ץ בעיר שאט, ובשנמת תקפ"א נתקבל לרב ומו"ץ בעיר ראגאלי, על שם עיר רבנותו הראשונה, נתפרסם בשם רבי אליהו ראגולר. בשנת תקפ"ד, עבר משם לכהן כרב בעיר וילאמפול - סלאבודקא, בפרברי קובנא, בשנת ת"ר עלה ונתעלה לכהן כאב"ד קאליש שבפולין, שם כיהן עד ליומו האחרון. נערץ על ידי גדולי דורו, ועוד הרבה אפשר לספר עליו, אך כבר באו הדברים עלי ספר 'תולדות אליהו'. רבי אליהו נפטר ביום י"ט חשוון תר"י, ונקבר בקאליש סמוך לקברו של המגן אברהם. נספד בספר רשפי קשת, מרבי אברהם מסטאוויסק, נדפס בקעניגסברג. גם רעייתו גיטל נפטרה באותה שנה ביום ח' טבת.

השאיר אחריו שלושים וחמשה ספרים בכתב יד, בנגלה ונסתר ושו"ת ועוד, והיו אצל בנו ר' יהושע. מתורתו נדפס ספר יד אליהו, מאה ועשרים תשובות הלכה למעשה, שנלקטו ונסדרו על ידי בנו רבי דוד מהלוסק, שאף כתב הערות בשם יד דוד.

צאצאיו:

רבי יהושע רבינוביץ אב"ד קלעצק וניעשוויז, נולד בשנת תקע"ח לערך, נפטר כ"ב אדר תרמ"ז נספד בספר מספד תמרורים, לרבי משה זלמן, וכן בספר גנת אגוז שחיבר ידיד נעוריו רבי אליעזר זלמן גראייבסקי.

רבי דוד מהלוסק, כאמור עסק בכתבי אביו והדפסתם.

רבי מרדכי צבי, חתן ר' אריה לייב דובראווער, והיה גר שם אצל חותנו, בדובראווי פלך הוראדנא, נפטר בשנת תרנ"ט ומנוחתו בהוראדנא.

ר' יעקב נפטר בעיר פראפאיסק ביום י' אייר תרנ"ה.

מרת חאסיע אשת ר' בנימין בינוש מרגליות מנובהרדוק.

מרת אסתר זלאטא בקוברין.

מרת פעסיא אשת ר' דב בער לעוויטין מפראפאיסק שאף הוא עסק בהוצאת כתבי רבינו ותולדותיו.

מרת פרומא ליבע אשת הנגיד ר' יוסף חיים ריפ מסלונים.

ליפמן בספרו מתולדות היהודים מונה עוד כמה רבנים הנמנים מצאצאיו של רבי אליהו. א. הגאון רבי חיים אב"ד רעוויל, לא מצאתי אודותיו פרטים ולא נודע לי כיצד הוא מצאצאי רבי אליהו. ב. הגאון רבי יוסף לייב בלוך היה מצאצאיו מצד אמו, וזה אינו נראה לי נכון, אם כי יתכן שהיו שארי בשר, כי מוצא משפחות שניהם הוא בעיר ראסיין.

עוד כתב גם על משפחת פייבלזון שאף הם מתיחסות אליו, והנכון הוא, שמשפחה זו, אכן הם שארי בשר אל ר' אליהו, כפי שיבואר להלן.

וזה סדר יחוסו:

מעניין לציין, כי רבי אליהו, במכתב לאחיו, מבקש שיתפלל עבורו אצל "קברי אבותינו הצדיקים אשר בעיר ראסיין" שראוי להתפלל על קבריהם בער"ח, "כי הצדיקים והצדקניות מאבותינו ואמותינו הזקנות אין לשער גודל צדקתם וחסידותם ובפרט על קברי שלש אחיות אמנו זללה"ה.

אביו החסיד הצדיק רבי יעקב, מסופר רבות אודות צדקותו, וגדולתו בתורה ובחסידות, אבל היה נחבא אל הכלים, לפרנסתו היה סופר ומנהל העסק אצל גביר אחד מחיטאוויץ, נפטר ביום י"ט אייר תקפ"ד בסוגינד. זוגתו מרת רבקה בת רבי דוד. צאצאיהם: א. רבי אליהו ראגולר הנ"ל. ב. רבי שמואל קעלמער וזו' מרת זלאטא בת ר' אריה ליב ברודא, הורי הסופר רבי אריה לייב פרומקין. ג. יהונתן נפטר צעיר בבחרותו. ד. מרת פעסא אשת ר' שמואל חוואדנר. ה. מרת עלקא מסלאנט אמו של הצדיק ר' אליהו ר' זעלעש. ו. מרת פרומה אשת מרדכי צבי יפה, מצאצאיהם, א. הגאון רבי דוד רגנשברג ר"מ בסלבודקא ואח"כ אב"ד ווידויא ושאד ופאפעלאן. ב. מרת יענטא אשת רבי חיים זאב יפה חותנו של הגאון רבי אליהו ברוך קמאי.

אביו רבי אליהו, היה מופלא בתורה וביראה, ונתפרנס מהחזקת בית המכס לסחורות בגבול פרוסיא. ואלו הם צאצאיו: א. רבי יעקב הנ"ל. ב. רבי יהושע. ג. רבי יהודה לייב אביו של החסיד ר' מרדכי ש"ץ בטעלז. ד. אשת ר' בנימין ביינוש ב"ר שלום אב"ד עיר חדש, ר' ביינוש היה מחותנו של הגאון רבי זלמן מוולוזין. ה. אשת ר' אהרן סגל. ו. אשת ר' גרשון מקעלם.

ומעלה בקודש מגזע החכם צבי ורבינו מרדכי יפה בעל הלבושים.

מרת רבקה הנזכרת אשת רבי יעקב,

אביה רבי דוד מעיר ראסיין, נכדו רבי אליהו דידן, הפליג בשבחו ואמר כי על כל צרה שלא תבוא ראוי להתפלל על קברו. הוא היה אחיו של רבי אברהם שפירא משוועקסנא אב"ד טעלז מגזע המגלה עמוקות, אך לא נודע מי היה אביהם. הזכרנו לעיל, את דבריו של רבי אליהו במכתב אודות אחיות אמו הצדקניות.

חותנו של רבי דוד היה רבי זאב בן רבי שמואל בנו של הגאון רבי דוב בער אב"ד פלונגיאן, אשר כבר הזכרנוהו כאשר כתבנו על יחוסו של הגאון רבי ישראל סלנטר, אשר ממנו נשתלשלו רבים מגדולי ישראל, בהם גם משפחת פייבלזון הנזכרת למעלה.

עוד נזכר שאצל רבי יהושע אב"ד קלעצק הנ"ל היו כתבים בחידושי תורה, מזקינו רבי יענקלע יאנאווער, אשר בא מפראנקרייך, ועדיין לא נודע מיהו רבי יענקלע זה.