אחרי שעסקנו במאמר הקודם ביחוסו של הגאון רבי משה מישל שמואל מראגאווא, יש בנותן טעם להביא את מכתבו המעניין, שנדפס בראש מגילת היוחסין למשפחות תומרקין ובליניסון, שהדפיס ר' משה אליעזר בילינסון באודסה בשנת תרנ"א. את פעלו של בילינסון בהנצחת משפחות רבות מרוסיה בכלל ורוסיה הלבנה בפרט, כבר הזכיר רבי שלמה אנגלארד מראדזין, בהערה לאחד ממאמריו [אודות יחוס בעל התניא].
וזה לשון המכתב:
"מכתב מכבוד הרב
הגאון המפורסם מו"ה משה מישל שמואל שפירא נ"י אבד"ק ראגאווא
בעהמ"ס הארות השמש".
יום ה' לסדר למען יאריכון ימיך שנת רנ"ת.
הברכה והשלום כו'.
כבודו הודיעני, כי הנהו עוסק בסדור השתלשלות
משפחות המיוחסות בישראל, וחלה אותי להיות לו לאחיעזר ואחיסמך בזה. ידידי, מאד יקרה
בעיני מלאכה זאת, מלאכת הקדש יקרא לה, בהבנותה על טהרת הקדש.
ואפרש שיחתי: הן כל
המביט בעין חודרת על פני חלקת התלמודים ומדרשים יראה, מה גדול ערך יחש משפחות
ישרון בעיניהם עד כי הרחיבו האריכו פארותיהם בבאור ופירוש דברי הימים עד למעלה ראש
(יעויין פסחים סב וב"ב בפרק השותפין ועוד בכמה מקומות) כן מגדולי הראשונים
חברו ספרים בזה, וכפי ראות מפני הגרושין והטלטולים ממדינה למדינה וממחוז למחוז
נאבדו כמה מגלות יוחסין מישראל, וזמן זמנים עברו בישראל ללא חזון בתורת היחש, עד
שהופיעו בקרבנו ס' היוחסין וס' דה"י לר"י הכהן? [סימן השאלה במקור,
וכפי הנראה נכתב על ידי בילינסון] שלה"ק, קורא הדורות, צמח דוד, סדר
הדורות, שה"ג לגאון חיד"א, כל אחד מהמה פעלו גדולות ונצורות בהלכות
והליכות הדורות איש איש כפי תכונתו ומדתו,
זכרה להם אלוה לטובה.
והנה אחריהם קמו חכמי הבקורת, הצטינו בחכמה זו עד למאד,
הגדילו איפת הסטארי' העברית למעלה ראש, האמנם אין לכחד כי רוח חדש נתנו בתוך גו
חכמת וידיעת מקרא הדורות, ובריאה חדשה בראו עם גידים ועורקים ולב רגש, ועל גבם
קרמו עור המליצה, ותהי לנפש חי' המתהלכת בין חכמי הבקורת.
אולם למורת רוחנו, לא הצליח במפעליהם שיהיו
ספריהם מתהלכים בכל קהל עדת ישרון מקצהו ועד קצהו. ושתים שהן ארבע היו בעוכריהם
לבלתי יצליחו במפעליהם, למטרה זאת שיעשו דבריהם פרי בלב כל העם.
א. בתוך מעבה ספריהם
בלול וכלול קריטיק חדה וסאטירה, לנגד ארחות חז"ל הקדושים והשו"ע
וכיו"ב, אשר בהם נהגה יומם ולילה והם חיינו ואורך ימינו וכל ספר שנוסד נגד
זה, פגול הוא לנו ולכל עדת בני ישראל אשר תמת ישרים תנחם.
ב. חבל גדול מספרותם הלא
הוא בנוי על כנפי ההשערה והדמיון אשר אם תעלה עליו תער הבקורת העיונית, תזרה מהם
הלאה וצא תאמר לו.
ג. רוב ספריהם העריכו בלשון עם ועם אשכנזית צרפתית איטלקית
רומית וכיו"ב, ולא הקדישו את לשוננו הקדשוה לדבר ולחבר בה את ספרותיהם, [גלוי
וידוע לפני את אשר יש לדונם בזה לכף זכות כי בהעריכם דבריהם בלשונות זרים מצאו
מקום מוצא לכסף].
ד. ספריהם אינם נמצאים במדינתנו ארץ רוסיא ופולין ומחירם עולה עד
למאד ואינם דבר השוה לכל נפש.
אלה הם הנסיבות הנכונות אשר ספרי המבקרים במקצוע
זה אינם מתהלכים בתוך קהל עדת ישרון, כי גם לעשות ספר היחש צריך השכלה ואמונה
טהורה. ויעויין פסחים סב: ר' שמלאי אתי לקמי' דר"י א"ל נתני לי מר ספר
יוחסין, א"ל מהיכן את א"ל מלוד כו', א"ל אין שונים לא ללודים וכו'.
הרי שלא למדו ספר יוחסין לכל הבא בלתי נודע וברור להם ידיעתו ותכונתו. ולכן, לפי
מצב הדורות האלה הי' נחוץ ונאות לפני שלומי אמוני בני ישראל ספר חדש המלא דבר מאסף
לכל מקור נאמן וידיעה נכונה ערוך בנועם וטוב טעם, ספר היוחסין או סדר הדורות, למען
לא יהי' למפגע ח"ו לשום דקדוק קל מארחות התורה הכתובה והמסורה, ולהתורות
והחוקים מרבותינו הפוסקים, ויהי' נעשה בשפה ברורה בנעימה אמירה שוה לכל נפש.
כל זה גיליתי דעתי לו בלשון קצרה וראשי פרקים
למשכיל ומבין מדעתו. ויש לנו אורך בזה אל מה ומה ירמזון לי, ואין פה המקום וסגר
עלי המדבר בזה. ועתה אשיב ע"ד בקשתו אלי כתיב: הנה מגלת היוחסין אשר למשפחתנו
"שפירא" שהיתה כתובה על קלף, נשרפה בא' התבערות הגדולות ל"ע, שהיתה
שמורה ביד א' משארינו, וכמדומה שהגיד לי שעד לרבינו בעל הערוך הי' מגיע שרש וגזע
היחש, אולם כאשר יהי' לי עת פנוי מעט, אציין לו המעט מה שרשום אצלי כו', ומפני
הנחיצה אקצר ואו"ש וכו'.
משה מישל שמואל שפירא חוב"ק ראגאווא.
את תובנותיכם הקוראים על המכתב, ועל מצב חקירת היחוס בימינו לעומת המצב דאז, אשמח לקרוא כאן כתגובות למאמר, או במייל btoladot שטרודל gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה