האדמו"ר רבי יוסף קאליש מאמשינוב

שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של האדמור רבי ירחמיאל אהרן יוסף קאליש מאמשינוב, המפורסם יותר בשמו רבי יוסף קאליש מאמשינוב.

רבי יוסף נולד בשנת תרל"ח באמשינוב, לאביו האדמו"ר השני לבית אמשינוב רבי מנחם מנדל קאליש, נשא לאשה את מרת שרה בתו של הגאון רבי חיים אלעזר ווקס אב"ד העיר קאליש.

כבר בגיל צעיר נתמנה לכהן כרב בעיר אוסטרובה, ורבים מתושבי העיר העריצוהו אף שלא על החסידים המסורתיים של בית אמשינוב. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ח, נקרא רבי יוסף למלא את מקום אביו כרב העיר אמשינוב וכאדמו"ר לקהל החסידים, והוא בן ארבעים שנה בלבד.

גינוניו היו כשל חסידות אמשינוב - וורקא, והיה מקרב מאד את כל הבאים אליו באהבת ישראל גדולה, ובביתו היה רבי יוסף מארח את כל הבאים לשהות בחצירו.

רבי יוסף קאליש מאמשינוב. ויקיפדיה

נודע כמתמיד בלימודיו, ומגודל עיונו לקה במחלת עיניים, ונתעוור לא עלינו.

אהד את פעילות אגודת ישראל, ואף השתתף בכנסיה הגדולה השניה, שנערכה בוינה.

בשנותיו האחרונות, עקב מחלתו, עבר להתגורר באוטבוצק שם היו מעיינות מרפא רבים. ובה נפטר, ביום ג' שבט תרצ"ו. הוא הובא לקבורה בווארשא הסמוכה, באוהל בו נקבר אביו.

מצבת רבי יוסף מאמשינוב באוהל אמשינוב בבית החיים בווארשא. אהלי צדיקים

פרקי חייו, פעלו, והליכותיו בקודש, באו בספרו של דוד הלחמי ויסברוד, אוהל יוסף, בני ברק תשמב.

שני בנים ועשר בנות היו לו לר' יוסף, ואלו הם צאצאיו:

האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב

היום מלאו שבעים שנה לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב.

רבי שלמה חיים נולד בשנת תר"מ בעיר נובומינסק. מילדותו עסק בתורה, והיה רגיל להתכתב עם רבני פולין, והיו משיבים לו בתארים גדולים, כי לא ידעו שהכותב הוא ילד צעיר (ראה בשו"ת מנחת משה, תשובה אליו משנת תרנ"ד). 

תמונה מימי צעירותו של הרבי

הרבי עם בנו

נסמך להוראה מכמה מגדולי הדור ברוסיה ובגאליציען. בשנת תרס"ה נתקבל לממלא מקום דודו וחותנו בבולחוב. מפורסם בלמדנותו ובאהבתו את הבריות. הקים בעירו ישיבה לבחורי חמד שעמדה תחת חסותו. חיבר ספרים רבים: סדור קהלת שלמה (תרס"ז). מקדש שלמה על תהלים, תרצ"ז, ובהקדמתו פרט את יחוסו. בנין שלמה, יד שלמה, ספר 'תוספות חיים' [הוכן על ידו לדפוס אלא שנמנע מלהדפיסו בהוראת אביו. דוגמא ממנו נדפס בקובץ שפתי צדיקים, גליון ד]. 

הנאצים הארורים הוציאוהו להורג ביום י"א תמוז תש"ג, בכיכר העיר סטרי.

זוגתו מרת פייגה דבורה, בת דודו אחי אביו רבי יהושע העשיל מבולחוב. נהרגה עם אמה ובתה ביום ח' תשרי תש"ב בבולחוב.

תמונתו מימי השואה

צאצאיו:
רבי יעקב יהושע העשיל פרלוב, נולד אחרי תרס"ה, נפטר צעיר לימים, ביום י"ג אלול תרצ"ז.

בני שלשים, רבי יוסף רוטנברג מקאסאן

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הרה"ק רבי יוסף רוטנברג מקוסון, בעהמ"ח 'בני שלשים'. במאמר זה, נזכיר בקצרה את תולדותיו ונפרט את עץ משפחה של אדמורי קוסון שנסתעף ממנו.

רבי יוסף נולד בעיר העליטש בבית זקינו, ביום ג' אב תרי"ג. להוריו צבי וחיה דרעזיא. היה תלמידם של דודו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, ושל בעל הדברי חיים מצאנז, ונסע לאדמורים רבים אחרים, ביניהם גם ש"ב רבי אליעזר צבי מקאמרנא. בהיותו בן שתים עשרה אירס את מרת שרה יטל בת הרה"ק רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ולאחר שלש שנים נישאו, ובתחילה גרו בטאהש סמוך לחותנו. לאחר פטירת חמיו נתקבל כרב על מקומו, משם עבר לכהן ברבנות בניר-מאדע, ובשנת תרנ"ד הגיע לדעברצין, ובסוף קבע מושבו בקוסון. זוגתו מרת שרה יטל נפטרה ח' חשון תרע"א. והוא נפטר כאמור, ביום כ"ג חשוון תרע"ב לפני מאה שנים בדיוק.

 בברית אביו קרא לו יוסף, וכשסבל מרדיפות, הוסיף לשמו אות ה' לשמירה, ומאז נקרא יהוסף. בספרו בני שלשים, יש כמה חלקים של דרות שדרש, 'יד יוסף' דרשות לשבת הגדול, 'דברי יוסף' דרשות לשבת שובה, 'עדות ביהוסף' מוסר והתעוררות לימים נוראים.

שער הספר בני שלשים

להלן נפרט כיצד היה נכדו של הרבי בעל עטרת צבי מזידיטשויב, הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז אמר על רבי יוסף, "יש לו - לנכדו של הרבי, מוח כהרבי, והיה עתיד להגיע למדרגתו של הרבי, רק שלא היו לו רביים כהרבי וגם כי בארץ מגוריו [הונגריה] אינם מבינים בטיב רבי".

וכעת נציג עץ משפחה של שושלת אדמורי קוסון

צאצאיו של רבי יוסף הם:

• הרה"ק רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון. בעל ה'שמועה טובה'. זוגתו הרבנית מרת רייצא בת הרב הקדוש רבי אשר ישעיה רובין מקולבסוב נכד ראפשיץ. בצעירותו היה אב"ד ניר-אדאני חמש עשרה שנים, משנת תרע"א בא לכהן כאב"ד בעיר קאסאני, ואחר שנפטר אביו שימש גם כאדמו"ר שם, נפטר ו' טבת תר"פ בקוסון. צאצאיו. א. ר' משה שמואל רוטנברג אדמו"ר מקוסון. ב. הינדא נפטרה צעירה. ג. מינדל אשת דודה ר' ישראל צבי רוטנברג דלהלן. ד. ר' יחיאל רוטנברג נפטר צעיר בשנת תרפ"ח. ה. מר'ת רחל מלכה אשתו השניה של דודה ר' ישראל צבי הנ"ל. ו. מרת חיה דרעזיא אשת רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא סלקא, היא נהרגה בשואה והוא נפטר י"ז ניסן תשי"ח. ז. מרת שרה ינטל אשת ש"ב ר' יהודה דב רוטנברג.

• רבי משה שמואל רוטנברג, חתן ר' בן ציון פיש מבארשא, מצאצאי בעל קונטרס הספיקות כיהן כאדמו"ר מקוסון בקליינוורדיין, נפטר באמריקה ט"ז אייר תש"ו. וזוגתו מרת שרה דבורה זיסל נפטרה י"ד אדר א' תשי"ז. צאצאיו. א. ר' פנחס שלום רוטנברג, בקליינוורדיין ובסוף ימיו באמריקה, נפטר כ"ד תמוז תשכ"ו. ב. ר' שלמה אליעזר רוטנברג, זוגתו מרת חיה בת הגאון רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. נהרגו כ"ג אייר תש"ד, הי"ד. ג. ר' אפרים אשר רוטנברג רב בלוס אנג'לס. ד. ר' יהודה דב רוטנברג הנ"ל. ה. מרת חיה דרזיא אשת ש"ב ר' יחיאל בר חיים שלמה רוטנברג.

רבי שלום דובער ליפשיץ זכרונו לברכה

יושב ראש יד לאחים, הגאון רבי שלום בער ליפשיץ, נפטר הלילה שבע ימים, לאחר מחלה קשה.

רבי שלום בער, נולד ברוסיה בשנת תרפט, בילדותו עלה עם אביו לארץ ישראל, והשתכנו ברמת גן.

למד בישיבות חבד ופוניבז', שם התחיל לעסוק בעניני ה'פעילים', שלימים התוסדו כארגון הפעילים 'יד לאחים'.


משנת תשל כיהן כרב שכונה ברמת גן, ומשנת תשמ"א, במשך כשלושים שנה, כיהן כרב חסידי חבד ברמת גן.

בעת האחרונה חלה, והלילה נפטר בבית החולים.

רבי שלום בער ליפשיץ זצ"ל

רבי שלום בער, היה בנו של ר' ישראל לייב ליפשיץ, יליד שנת תרנ"ג, מלומדי תומכי תמימים שבליובאוויטש, ולימים יסד ישיבות לתמימים בערים אחרות. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל, ואף כאן נמנה על הנהלת ישיבת אחי תמימים תל אביב. נפטר תשעה באב תשח. רעייתו של ר' ישראל לייב, היתה מרת זלאטה מאשה.

ר' ישראל לייב היה בן ר' דוד ליפשיץ ומרת רחל.