רבי אלכסנדר עקשטיין ראב"ד בודפסט

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הגאון רבי אלכסנדר סנדר עקשטיין רב דקהילת בודפסט.

רבי אלכסנדר נולד בשנת תרכ"ג בכפר האלינבא, נקרא על שם אבי זקינו רבי אלכסנדר סנדר מייזליש אב"ד סערדעהאלי. בצעירותו למד אצל הגאונים רבי מנחם כץ פרוסטיץ ורבי משה פאללאק אב"ד באניהאד. נשא לאשה את מרת קלעריל חיה לבית ליבער. אחר נישואיו, ישב סמוך אצל חותנו בכפר טאקאן. ניסה לשלוח ידו במסחר ולא הצליח. שימש בתחילה כמגיד מישרים בבית מדרש של סוחרים, לאחר מכן, שימש כדיין בבוסקוביץ. זוגתו קלעריל, נפטרה צעירה ביום י"ב אלול תרס"ב, ונשא בשנית את מרת רייזל בת ר' צבי עקשטיין דיין פאפא. [לא ידוע על קשר בין המשפחות, ר' צבי היה בן ר' יונה בן ר' נפתלי]. כאמור, ביום י"ג אלול תרע"ג נפטר רבי אלכסנדר בהיותו בן חמישים שנה, ומנוחתו בבודפסט.

ואלו הם צאצאיו. מזיוו"ר: א. רבי נתן בנימין עקשטיין. ב. מרת טויבא אשת רבי יצחק אייזיק ווייס. ג. מרת פיגלא אשת רבי ברוך שטרן. ד. רבי נפתלי חיים עקשטיין. ומזיוו"ש: ה. רבי יונה עקשטיין הי"ד. ו. רבי אברהם אליעזר עקשטיין הי"ד. ז. מרת מינדל אשת רבי יהושע גולדשטיין. ח. מרת דיילא.

ועתה נעבור על אילן היוחסין שלו.

• אביו, רבי אברהם אליעזר עקשטיין נולד י"א אדר תקצ"ח, למד תורה מפי הגאונים רבי דוד דייטש אב"ד באלאש'דיארמאט ורבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל וכן אצל הגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. ונסמך להוראה משלשתם. לאחר נישואיו עסק במסחר, וסירב לכהן ברבנות תחת הגבלת ראשי קהילה רפורמים. לבסוף קבע את מגוריו בבודפסט, ושימש שם כדיין ומורה, נפטר ביום י"ג אב תרס"ח. זוגתו מרת פייגלא לבית פייפער, נפטרה ביום ב' חשוון תרנ"ג.

  

  רבי אברהם אליעזר עקשטיין, מתוך למשפחותם מעתון המבשר

• רבי אהרן יהודה עקשטיין, הנקרא ר' לייב אוהן על שם כפר הולדתו אוהן, שימש דיין ומורה צדק בעיר סערדעהעלי.  כיהן כדיין בעיר ווייצן, נזכר כמה פעמים בשו"ת מהר"י אסאד, ובשו"ת שואל ומשיב. חיבר קונטרס כנפי נשרים, בשנת תרכ"א, בענין התרנגולים שבאו מסין. נפטר כ"ב חשון תרכ"ו ונטמן בעיר ווייטצען. נדפס ממנו ספר לא יסור שבט מיהודה, חידושי תורה ממנו ומצאצאיו, ותולדות ימי המשפחה. זוגתו מרת רייזל, נפטרה ה' תמוז תרמ"ד, ואף היא נטמנה בווייטצען.
• אביו, רבי שמחה בונים עקשטיין. נפטר כ"ח אייר, וזוגתו מרת מינדל.
• אמו מרת דיילא.

אמו של רבי אלכסנדר אשת רבי אברהם אליעזר, מרת פייגלא הנ"ל, היתה בת רבי פנחס יהודה המכונה זעליג לייב פייפער אב"ד קאוואגאארש, תלמיד החתם סופר, נשארו ממנו הרבה כתבי יד. נפטר א' דראש השנה תרכ"ט. אשתו מרת טויבא בתו של הגאון רבי יחזקיהו כץ בעל המגדנות יחזקיהו, אחרי שנתלמן ממנה נשא שוב את אסתר בת אורי הכהן, וכשנפטר עלתה לארץ ישראל. בתו השניה של רבי פנחס היא מרת חנה אשת רבי יוסף שמואל הרשלר, מלפנים רב דק"ק סאבאדי, ועלה לירושלים.

אודות היחוס המדוייק עד לרבי אלכסנדר סנדר מייזליש הנ"ל, שהיה בנו של בעל התוספות שבת, ישנן כמה גירסאות, ולא נאריך בהן כעת. ואי"ה עוד חזון למועד.

מה שכן נשאר לנו עוד לכתוב, זהו אודות חותנו של רבי אלכסנדר עקשטיין ועץ המשפחה שלו.

רבי אהרן לבוב אב"ד וועסטהויבן

בשבוע שעבר פירטנו כאן את שלשלת היחוס של גאב"ד מאקאווא רבי משה נתן נטע למברגר, בן אחר בן, שמונה דורות, עד אשר הגענו אל רבי אהרן לבוב, שכיהן כאב"ד וועסטהויבן. בהשגחה פרטית, בדיוק היום, מלאו שלש מאות שנים לפטירתו של רבי אהרן לבוב, וברור, כי במאמר זה נעסוק במשפחתו של רבי אהרן לבוב, יחוסו מעלה בקודש, חותנו, וצאצאיו.

ואזכיר תחילה, כי משפחת לבוב, הנכבדה, זכתה שיוקדש לה ספר שלם, כמו משפחות הורוביץ, שפירא שור, קצנלבוגן, גינצבורג, ומשפחות ותיקות נוספות, אומנם הספר לא נדפס בלשון הקודש, הספר הוא Die Familie Lwów /‎  von Hirsch. Horowits ונדפס בשנת 1928, ללא ציון מקום הדפוס. אך אני לא ראיתי את הספר, וכל מה שכתבתי כאן, ובמאמר הקודם, הוא פרי מחקרי העצמי, וכדאי להשוות בין המחקרים.

רבי אהרן לבוב, כיהן בתחילה כאב"ד טריר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן כאב"ד וועסטהובן הנמצאת בעלזאס, בשנת תס"ז, נתן הסכמה להדפסת הספר משנת דרבי אליעזר שנדפס באותה שנה בפרנקפורט דאודר. רבי אהרן נפטר בליל שבת קודש כ"ז חשון תע"ג.

ואלו הם צאצאיו של רבי אהרן: א. בנו ר' יוסף, הנזכר במאמרינו הקודם, שהיה דיין באיזנשטאט, ואחר כך אב"ד ור"מ דק"ק טרעביטש במדינת מעהררין, הוא היה חתנו של הנגיד רבי איצק אופנהיים מווינה. ב. רבי יהושע העשל לבוב אב"ד שוואבך וכל מדינת הגליל אנשבך. ג. ר' משה לבוב, נולד בשנת תס"ד בלבוב,  היה בימי חורפו אב"ד לייפניק במדינת מעהרין, ומשם נתקבל לברלין, ופרנקפורט דאודר. ובסוף ימיו אב"ד מדינת מעהרין, נפטר בניקלשבורג י"ז טבת תקי"ח.

ותחילה כאמור, נתעכב על יחוסו מעלה בקודש.

דבר אחד מוסכם על הכל, אביו היה נקרא רבי משה, ומקום מגוריו היה בלבוב.

מכאן ואילך, נחלקו הדיעות.

יש שכתבו כי רבי משה היה בנו של רבי יחזקאל, ועליו כתבו שנפטר כ' אדר א תע"ח. [שזה לכשעצמו תמוה כיצד האריך ימים אחרי נכדו ר' אהרן].

ומשענתם בידם, כי הסתמכו על לשון פנקס הקהל בעיר שוואבאך, שם נכתב על רבי יהושע העשל בנו של רבי אהרן, "יזכור אלקים את נשמת מורנו ורבנו הגאון אב"ד מוהר"ר יהושע העשיל בן הגאון מוהר"ר אהרן משה יחזקאל זצ"ל".