יום שישי, 7 במאי 2010

רבי יעקב ניסן רוזנטל זכר צדיק לברכה

עץ משפחה מכובד, זו שאיפתו של כל חוקר יוחסין, כל מי שעושה עבודת שורשים במסגרת בית הספר או סתם מתוך סקרנות אישית, מנסה להגיע לעץ משפחה מרשים. ישנם עצי משפחה שמרשימים מבחינת הגודל שלהם, וישנם עצי משפחחה מרשימים מבחינת האיכות, עץ משפחה המונה רבנים מכמה כיוונים, הוא שאיפה של חוקר משפחות רבניות כמוני. אחד מגדולי הרבנים בדורנו, היה הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל, ומהמיוחדים שבהם, שכן היה נחבא אל הכלים ועסק בתורה לשמה כל ימיו בהתמדה נוראה. כיהן כאב"ד בחיפה, וראש ישיבת הגר"א, והעמיד תלמידים הרבה. ספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם, מהוה המחשה לגדלותו ועמקותו בתורה.

בשבת האחרונה, שבת פרשת אמור התש"ע הוא הלך לעולמו.

רבי יעקב ניסן, היה יליד ירושלים, משפחת בית אביו, היתה מהמשפחות המפוארות שבישוב הישן בירושלים. עץ משפחה שלו מתחבר אל רבים מגדולי ירושלים.

אביו, הגאון הגדול רבי אברהם דוד רוזנטל, ראש אבות בתי הדין למקהלות האשכנזים בירושלים, ובעל המחבר ספר "באר המלך". הוא האריך ימים ונפטר לעת זקנה כ"א תמוז תשנ"ט. אשת רבי אברהם דוד היתה מרת רוחמה קיילא יהודית למשפחת שוב, היא נפטרה יב חשון תשמ"ד.

אביו, רבי חיים שלמה רוזנטל, ספרא דדיינא בבית הדין שבבית כנסת "החורבה" בירושלים, נפטר י"ט סיוון תרצ"ט. זוגתו מרת דבורה בריינא למשפחת הכהן, נפטרה יח אלול תשמ"א. מבניהם הנוספים: רבי יצחק רוזנטל עורך הקובץ התורני כרם ציון, נפטר י"ח אב תשל"ט, אביו של הגאון רבי משה אהרן רוזנטל זצ"ל, רב ומו"ץ בשיכון הרבנים. ר' משה אריה רוזנטל.

אביו, רבי משה אריה רוזנטל.


רבי יעקב ניסן היה חתנו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול, רב הישוב כפר חסידים ומיסד הישיבה דשם. לפנים היה רב בערים ברוסיה, בהם, זוראוויץ, ובעיר נובוגרוד סברסק, ועוד. עלה לארץ בשנת תרצ"ב, ובשנה שלאחר מכן, נתמנה לרבו של הישוב הצעיר "כפר חסידים". בעל מחבר ספר "משא דמשק", נפטר כ"ט אייר תש"ה. זוגתו הרבנית מרת רבקה למשפחת מובשוביץ, נפטרה כ"ט שבט תשכ"ה.

אביו, רבי ישראל דוב קרול.


רבי אברהם דוד רוזנטל הנזכר, היה חתנו של רבי אלטר יוסף זונדל שוב, מגדולי ירושלים, נפטר ו' טבת תשכ"א. זוגתו הרבנית, היתה מרת מרים מערא למשפחת חרל"פ, נפטרה ל' תשרי תשכ"ח. בנם הוא, רבי יצחק אליעזר שוב.

אביו, רבי יעקב שו"ב.


רבי חיים שלמה רוזנטל, היה חתנו של רבי אליהו יהודה הכהן, שהיה תלמיד חכם חשוב בירושלים, ולא התפרנס מתורתו, נפטר ט"ז טבת תש"ו. זוגתו מרת פייגא למשפחת לוין.


רבי מרדכי שמואל קרול, היה חתנו של רבי מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ אב"ד מלסטובקה, כיהן ברבנות קרוב ליובל שנים. בשנת תרמ"ט נתקבל לרב בעיר קניזיץ, ובשנת תרנ"ב בזוראוויץ, ובשנת תרס"ב נתקבל למאלאסטאווקא, שם כיהן עד סוף ימיו, הוא נפטר בט"ו אייר תרפ"ח. זוגתו מרת גיטל טובה למשפחת שנפיר, נפטרה י"ד סיוון תרצ"ב ומנו"כ ב"נחלת יצחק". צאצאיו הם, רבי דניאל מובשוביץ שנשא את נכדת בעל ה"בית הלוי", הוא היה אב"ד זורביץ ברוסיא, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ושימש כאחד מרבני השכונות בתל אביב, נפטר י"ח אייר תשל"ד. רבי ישראל מובשוביץ אב"ד קשטוקוביץ (על מקום דודו), וכשעלה לארץ היה חבר הרבנות בתל אביב ודיין בבית הדין דשם, בספרו "עטרת ישראל", הביא מדברי תורתם של כל רבני המשפחה, אחיו, ודודיו, הוא נפטר בליל יום הכיפורים תשי"ד. רבי יוסף אליהו מובשוביץ, נפטר י"ט שבט תש"ך ומנוחתו ב"נחלת יצחק". רבי בנימין מובשוביץ אב"ד קניזיץ על מקום אביו, ובסוף ימיו בארץ ישראל שימש כרבה של הרצליה, נפטר כ"א כסלו תשי"ג. רבי ירוחם לייב מובשוביץ. בנותיו הנוספות של רבי מרדכי שלמה הם: הרבנית מרת מרים, אשת רבי צבי יהודה אידלשטיין אב"ד רמת השרון בעל מחבר ספר "הוד צבי", נפטר כ' חשוון תשי"א. הרבנית אשת רבי יצחק יהודה ברמן, אביו של ר' שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז', וחותן ר' רפאל וכסלבוים מראשי ישיבת איתרי נפטר בשנת תשנ"ז. מרת יוכבד אשת ר' גרשון אלינסון נפטר כט טבת תרפ"ב.

בן רבי נח הלוי מובשוביץ. בעל מחבר ספר "עולת נח", בתוך ספר "נועם אחים", שכולל בתוכו גם את הספר של אחיו, ונדפס וילנא תרמ"ג. מגזע הרב הקדוש רבי מרדכי מלעכאוויטש. נפטר בשנת תר"ס לערך, ומנו"כ במלסטובקה. בניו הנוספים הם, רבי יוסף אליהו רייז אב"ד נובוזינקוב. רבי בנימין הלוי מובשוביץ אב"ד סטרוסליא. רבי אליעזר הלוי מובשוביץ רב בתל אביב. רבי משה אב"ד קטשטוקוביץ, נולד בשנת תרל"ו, והחל משנת תרנ"ו כבר בהיותו בן עשרים נתמנה לרב בקשטוקוביץ.

אביו, רבי בנימין הלוי. בניו הנוספים הם, רבי מרדכי הוכמן אב"ד קאלוואריא, מחבר ספר "לולאות החכמה", שנדפס בתוך ספר "נועם אחים" וילנא תרמ"ג. רבי אביגדור גבריאלוב אב"ד דשקובקא.

אביו, רבי אליהו הלוי.


רבי אלטר יוסף זונדל שוב הנ"ל, היה חתנו של רבי ניסן יהודה לייב חרל"פ, אחיו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ. דברי תורה מרבי ניסן, נדפסו בכמה קבצים תורניים מאותה התקופה.


אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.

אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.

אודות יחוס משפחת חרל"פ מעלה בקודש, נאריך בפעם אחרת, אם ירצה ה'.


רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה אהרן לוין, "דער אמריקאנער". בצעירותו היה שוחט בעיר לומזא בפולין, משם נסע לאמריקה לכהן שם כשוחט ורב. משראה עד כמה קשה לגדול שם כיהודים, ושלא יוכל למצוא חתנים ראויים לבנותיו, עלה לארץ ישראל. בנותיו נישאו לגדולי ירושלים, ובביתו התאחדו תורה וגדולה. בנוותיו: מרת פרומה אשת הגאון רבי שלום רקובסקי שכיהן כראש ישיבה באמריקה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אליהו ראם. מרת שיינא גיטל אשת הגאון רבי יונה מן. מרת פייגא אשת רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל. ומרת רחל אשת רבי דוד יצחק אלטשולר, נכד הגאון רבי דוד טעביל ממינסק [ולא מצד חתנו ר' שלמה זלמן אלטשולר שהזכרנו כאן באחרונה, אלא מצד חתנו ר' משה יוסף אלטשולר].

אביו, רבי יצחק צבי לוין, הדיין מסטאוויסק, בסוף ימיו עלה לירושלים עיר הקודש, שם הדפיס את ספרי חותנו. זוגתו הרבנית מרת בריינא, נפטרה בירושלים ב' דר"ח תמוז תר"מ, ומנוחתה על הר הזיתים.


רבי מרדכי שלמה מובשוביץ, היה חתנו של רבי יעקב שנפיר מהעיר שקלוב.


רבי זבולון חרלפ הנל, היה חתן רבי יוסף לייט, מירושלים, שעלה מהעיר אמדור. רעייתו היתה מרת קיילא יהודית. [ונכדות רבות נקראו אחריה בשם זה].


חותנו של רבי יצחק צבי הלוי לוין הנ"ל, היה הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד סובאלק. נולד בק"ק הוראדנא בשנת תקמ"ט, הה תלמיד הגאון רמ"מ משקלוב תלמיד הגאון, (כך כתב בעצמו בהקדמת ספרו 'מגן וצנה', ועוד מקומות), ולכן נתכנה פה שני להגאון. בימי נעוריו נתקבל לאב"ד בק"ק פאראזאווע, ומשם הלך לו לק"ק ראזאנאי, שם שימש כאב"ד במשך ארבע עשרה שנים, אחרי זה, היה בק"ק ווילקאווויסק, ובטיקטין, ובסוף ימיו כיהן בק"ק סובאלק, שם נפטר ער"ח כסלו תרי"ג. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. נספד על ידי בנו ר' יוסף בספר 'ציון לנפש' יוהנסבורג תרט"ז.

על צאצאיו של רבי אייזיק חבר נרחיב בהזדמנות אחרת, אם ירצה ה'.

אביו, רבי יעקב חבר מיעדוואבנא.

30 comments:

  1. ייש"כ על העץ הנפלא. בנוגע למה שכתבת שמשפחת חרל"פ הם צאצאי הגרי"א חבר, שמעתי מא' מבני המשפחה, שהם אינם צאצאים ממש, אלא נכדי בת חרגו של הגרי"א. וצריך בירור.

    השבמחק
  2. לא כתבתי על משפחת חרלפ, שהם צאצאי הגרי"א חבר, כי אם על משפחת לוין. תעקוב שוב אחרי הסדר.
    אם נודע לך שגם חרלפ קשורים למשפחה זו, אשמח לדעת כיצד בדיוק.

    השבמחק
  3. תפסת אותי על המילה. התכוונתי לייחוס שהבאת להגרי"א חבר ז"ל, שעליו שמעתי מאחד מנכדי הגרא"ד רוזנטל זצ"ל, שאין הם צאצאים ממש, אלא נכדי בתו חורגתו שגדלה אצלו. וכמדומני כך אמר לי גם א' מנכדי ר' ניסן רוזנטל ז"ל.

    השבמחק
  4. ואגב, האם ידוע לך אם יש קשר בין ר' דניאל מובשוביץ הי"ד מקעלם למשפחה זו?

    השבמחק
  5. לא ידוע מה הקשר המדוייק לר' דניאל מובשוביץ הי"ד מקעלם.
    בקרב חלקים אחרים מצאצאי משפחת לוין, מקובל שהם צאצאי ר' אייזיק חבר. גם בספר שכתבו על צאצאיו של ר' אייזיק לא מוזכר, שהיתה חורגתו.

    השבמחק
  6. שמעתי מפי הרב ז"ל כי זקנו ר'יצחק צבי לא היה חתנו של הגרי"א חבר, אלא חתן חורג.
    נדמה לי שהדבר מצויין אף בספר מעלות התורה שהו"ל חתנו של הרב אברהם דוד רוזנטל ז"ל [גיס הרב יעקב]
    הרב מייבסקי.

    השבמחק
  7. בספר שהזכרת, מעלות התורה עם פירוש אור תורה מר' אייזיק חבר, יש הסכמות, וכך כתוב שם.
    ר' שמואל סלנט כותב, הן כבוד ידי"נ הרב וכו' מורנו ר' יצחק צבי הלוי נ"י נדבה רוחו אותו להוציא לאור עולם את הספר היקר מעלות התורה עם המחובר לטהור כ"י קודש דברים יקרים מפנינים ממר חותנו הרב הגאון הצדיק מוהר"י אייזיק זצלה"ה בעהמ"ח הספרים בית הספק ושו"ת בנין עולם ...
    המהרי"ל דיסקין כותב: לכבוד אה"נ ידי"נ הרב המופלג בתורה ויראה זקן שקנה חכמה, חכם ונבון כ"ש מ' יצחק צבי הלוי נ"י, בקשתו ראיתי לתת הסכמה על ספר מעלות התורה ולאשר שת עליו הוספות מחותנו הגאון המנוח מו"ה יצחק אייזיק ז"ל שהי' אב"ד בק"ק סובאלק ...

    השבמחק
  8. הוזכר במאמר רבות אודות משפחת הרבנים לבית מובשוביץ.
    שמעתי פעם -וכן מופיע בספר עטרת ישראל- כי למשפ'
    יש קשר לאדמור"י בית לעכוויטש רבי מרדכי ורבי נח זצ"ל,האם ידועה רמת הקשר? האם הם צאצאים ישירים.
    רבים מבני המשפחה אכן נשאו את השמות מרדכי ונח.

    השבמחק
  9. כתבתי בגוף המאמר את מה שמקובל, שרבי נח בר בנימין היה מגזע רבי מרדכי מלעכאוויטש. כנראה מצד אמו.
    ר' מרדכי מלעכאוויטש לא היה לוי.

    השבמחק
  10. להרבמרדכי שלמה מובשוביץ היו עוד שתי בנות האחת מרת דבורה נפטרה ברווקותה.
    ומרת לאה שנישאה להגאון ר' אלתר הילביץ ונפטרה בצעירותה בעת לדתה. [וגם הולד נפטר]

    השבמחק
  11. היום י"ד סיון נפטרה גב' מלכה קונין ע"ה בתו של הרב ישראל מובשוביץ זצ"ל בנו הגדול של הרב מרדכי שלמה זצ"ל.[י"ד סיון הוא גם יום השנה לפטירת סבתה הרבנית גיטל.]
    בעלה ר' אליהו קונין ז"ל הוציא לאור את הספר "עטרת ישראל" שמהווה מקור נכבד לתולדות משפחת מובשוביץ.

    השבמחק
  12. ברוך דיין האמת.

    ישר כח על הפרטים הנוספים.

    השבמחק
  13. אינני בקיא בקריטקיונים להזכרת השמות במאמר.
    אך לפלא ששכחת לציין את שמות הבן והחתן של הרב מרדכי שמואל קרול ז"ל.
    בנו היחיד היה הרב שלמה נח קרול ז"ל רב מושב חמד וראש הישיבה שם ישיבת "חמדת שמואל" שדברי תורתו יצאו לאור בספר "כלביא שכן".
    חתנו הגדול של הרב קרול ומ"מ הוא הרב אליה מישקובסקי ז"ל רבה של כפר חסידים [כמ"מ חותנו] ורכסים, וראש ישיבת "כנסת חזקיהו" בעל ה"משנת אליהו".

    השבמחק
  14. ישר כח על ההערה.
    אכן, לא הזכרתי כלל את צאצאיו של ר' מרדכי שמואל קרול. מכיוון שיש עוד מצאצאיו שחיים עוד עמנו לאויושט"א.

    השבמחק
  15. רבי נח הלוי מובשוביץ ז"ל מחבר ה"עולת נח" נפטר בשמחת תורה תרס"ב.

    השבמחק
  16. לפי זכרוני הרב יעקב משה ליבוביץ (בן הגרב"ב) היה נשוי למשפחת מובשוביץ האם זה קשור?

    השבמחק
  17. כאן מדובר על משפחת מובשוביץ שהיו לויים. ואילו ר' יעקב משה ליבוביץ, היה חתן ר' משה דובער הכהן מובשוביץ.

    השבמחק
  18. אני מצאצאי הר' יצחק אייזיק חבר. אשמח ליצור קשר ע"מ ללמוד על צאצאיו. יוני, כתובתי yonigal@ortal.org.il.

    השבמחק
  19. ר' אלי' יהודה לייב הכהן וזוגתו פייגא גורשו בשנת 1917 ע"י התורכים ביחד עם שני ילדיהפ הקטנים,וזאת בגלל אזרחותם האמריקאית. בארץ נשארה רק בתם הגדולה דבורה בריינא רוזנטל שהיתה כבר נשואה לגאון ר' חיים שלמה רוזנטל.
    הם חזרו לארץ בשנת 1931.

    השבמחק
  20. תודה.
    לאן הם גורשו? דרומה למצרים? או צפונה?

    השבמחק
  21. הם גןרשו לארה"ב ביחד עם 500 נתינים אמריקאיים.
    למיטב ידיעתי נאספו ע"י משחתת אמריקאית.

    השבמחק
  22. מעניין מאד.

    האם גירוש זה של 500 אמריקאיים, תועד באיזה ספר?

    השבמחק
  23. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק
  24. תודה.
    אבל בבלוג הזה, לא מזכירים אנשים חיים בהקשרים משפחתיים.

    השבמחק
  25. אני מתה על מישפחת מובשוביץ זה המישפחה שלי<3

    השבמחק
  26. רבי חיים שלמה רוזנטל היה נצר למשפחת רוזנטל [פיתוחי חותם] מהמשפחות האשכנזיות הראשונות שעלו לירושלים בקבוצה הראשונה שבאה מצפת לירושלים בתחילת שנת תקע"ב, כמו כן היה צאצא של רבי סעדיה תלמיד הגר"א שעמד בראש אותה עליה [רבי יצחק רוזנטל בן רבי שלמה היה חתנו של רבי נתן נטע בנו וממלא מקומו של רבי סעדיה תלמיד הגר"א]

    השבמחק
    תשובות
    1. האם יש לך פרטים מדוייקים יותר, כיצד רבי חיים שלמה רוזנטל היה צאצא לרבי יצחק רוזנטל פ"ח?

      מחק
    2. אין כל קשר בין רבי חיים שלמה רוזנטל למשפחת רוזנטל-פ"ח!
      ר' חיים שלמה שהיה יליד הארלא פלך גרודנא, עלה לארץ כבחור בסביבות שנת תר"ס בצוותא עם הצדיק רבי אריה לוין.
      אגב, שם משפחתו המקורי היה טאראשנסקי, השם רוזנטל הוא בעקבות
      שימוש בתעודה שחרור מהצבא לאדם בשם זה.

      מחק
    3. תודה על העמדת הדברים על דיוקם.

      מחק