‏הצגת רשומות עם תוויות חרלפ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חרלפ. הצג את כל הרשומות

יום שני, 4 בפברואר 2019

הגאון המקובל רבי זבולון המבורגר זצ"ל

בירושלים נפטר הבוקר הגאון המקובל רבי זבולון המבורגר, מגדולי התלמידי חכמים הצנועים שבירושלים. רבי זבולון נולד בירושלים בשנת ת"ש לערך, כרוב ידלי ירושלים למד בצעירותו בת"ת וישיבת עץ חיים, למד בישיבת כוכב מיעקב אצל הרב מטשעבין, בישיבת סלונים ברמת גן, ובישיבת מיר אצל רבי נחום פרצוביץ. שנים רבות גר במושב גמזו, ולאחרונה שב לירושלים, אל שכונת בתי הוראדנא הסמוכה לשכונת זכרון משה. את דברי תורתו הדפיס בספרי שערי זבול. שנים רבות חי חיי דחק וסיגוף. בשנים האחרונות נטפלו סביבו כמה מבני סביבתו, במטרה להפיץ את חידושי תורתו, ודאגו לעטרו בבגדי מעדנות כמנהג אדמורים חשובים.
רבי זבולון המבורגר, מקור: JDN


לדאבון לב לא נולדו לו ילדים, ונפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא.

מסע לווייתו יצא היום בצהריים, להר המנוחות.

וזה סדר יחוסו:

  • אביו הגאון רבי אברהם משה המבורגר משכונת כנסת בירושלים, מלומדי עץ חיים, נודע כשקדן מופלג וכלמדן גדול המחדש חידושים בתורת הנגלה ותורת הנסתר. תורתו נדפסה בסדרת הספרים חידושי רבי אברהם משה. זוגתו מרת טויבע מרים לבית חשין.
  • אביו רבי שמואל שאול המבורגר, המכונה שמואל שואל באבעס, על שם אמו, נפטר י"ט שבט תשכ"ח. זוגתו מרת חיה רייזל לבית חרל"פ. ואלו צאצאיו: א. צבי המבורגר, נפטר בבחרותו י"ח תשרי תרצ"ט. ב. רבי זבולון המבורגר נפטר ב' כסלו תשל"ט. ג. רבי מרדכי המבורגר נפטר כ"ג אדר תשמ"ז. ד. רבי אברהם משה הנ"ל.

יום רביעי, 11 בנובמבר 2015

הגאון רבי דוב צבי קרלינשטיין זכר צדיק לברכה

בבית החולים ברזילי באשקלון, נפטר היום הגאון הגדול רבי דוב צבי קרלינשטיין ראש ישיבת גרודנא באשדוד.
רבי דוב צבי נולד בשנת תרצ"ד בירושלים, שם התגוררו הוריו בשכונת שערי חסד שבעיר. בילדותו עבבברו הוריו לעיר בני ברק, ושם גדל רבי דוב צבי ונתגדל והיה לאיש. בבחרותו למד בישיבת פוניבז' והיה קרוב מאד לראשי הישיבה.
נשא לאשה את הרבנית מרת פסיה, בתו של הגאון רבי שמואל ברוך ורנר שהיה אב בית דין בתל אביב.
על ספרו הראשון שהדפיס בשנת תשכ"ב, ספר מעגלי צדק על מסכתות מגילה וחלה, הסכימו גדולי הדור ההוא, הרב מפוניבז', הרב מטשעבין, הסטייפלער, שהפליגו מאד בשבחו.
בשנת תשכ"ו נתמנה על ידי הרב מפוניבז' להקים ולעמוד בראשות הישיבה החדשה באשדוד, הישיבה שנקראה על שם ישיבתו של רבי שמעון שמעון בגרודנא, ויהי שמה ישיבת גרודנא. חמישים שנה עמד רבי דוב צבי בראשות הישיבה עד לפטירתו היום, כ"ט חשוון תשע"ו, לאחר מחלה קשה.

  • אביו רבי ירוחם פישל קרלינשטיין, בבחרותו נסע מחיפה ללמוד בישיבת עץ חיים בירושלים, והיה מהתלמידים היחידים מחוץ לעיר. לאחר נישואיו גר בשכונת שערי חסד בירושלים, ולאחר מכן גר בבני ברק, שם ייסד וניהל את התלמוד תורה המפורסם זכרון מאיר, נפטר י"ז חשוון תש"ן. זוגתו מרת עשירה רייכל דבורה לבית פרוש, נפטרה ביום י"ד תשרי תשס"ד.
  • אביו הגאון רבי חיים זאב קרלינשטיין בצעירותו גר בקרמנצ'וג, אחר כך כיהן כאב"ד קוליש בפלך לומזא, ובעלותו לארץ ישראל, כיהן כאב"ד עכו, והיה  רב וראש השוחטים בחיפה, נפטר כ"ז שבט. זוגתו מרת ברכה חוה לבית שפירא נפטרה בירושלים ביום ט' אדר ב' תרצ"ח.
  • אביו רבי דוב צבי קרלינשטיין, נולד בשנת תרי"ז, היה מראשוני התלמידים של ישיבת סלבודקא, ולמד גם בוילנא מפי המוו"צ רבי שלמה הכהן, ואף מהמלבי"ם שמע לקח בתורת הנסתר. תחילה שימש כר"מ בישיבה שיסד אביו בלומזא, ובישיבות נוספות, בווארשא ואוסטרובצא, לאחר מכן אב"ד מאלקין, ובערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ב לכהן כדיין בבית דינו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד בירושלים, על פי עצת ידידו מאז רבי זרח ברוורמן. מחבר ספר תפארת צבי על מסכת ברכות. נפטר כ"ג סיוון תר"ץ, והובא לקבורה על הר הזיתים.  זוגתו מרת חיה מינדל לבית לנדא, נפטרה כ' חשוון תש"ד.
  • אביו רבי עזריאל זעליג קרלינשטיין מלומזא. היה תלמיד חכם גדול ומחבר ספרים אך לא כיהן ברבנות, אלא כמגיד. היה איש סודו של המהרי"ל דיסקין בעת כהונתו בלומזא. נולד בסטאוויסק, וכיהן בעירו כמגיד מישרים. ולאחר מכן, נקרא לכהן כמגיד בלומזא

יום חמישי, 16 בפברואר 2012

רבי צבי הירש פשדמייסקי אב"ד ליז'ובא


אמש, ביום כ"ב שבט, חל היאהרצייט של רבי צבי הירש (ניסן) פשדמייסקי אב"ד ליז'ובא. הוא נפטר לפני שמונים שנה ביום כ"ב שבט תרפ"ב, זמן קצר לאחר ששב לביתו מן הגלות שגלה מביתו בימי מלחמת העולם הראשונה.

רבי צבי פרזדמסקי / פשדמייסקי / פשעדמעסקי, נולד בשנת תרמ"א לאביו רבי משה פשדמייסקי, ולאמו מרת ליבא. למד בישיבת טעלז משנת תרנ"ו עד תרס"ג, ונחשב לאחד מטובי הבחורים. נשא לאשה את מרת רחל צירל בתו של הגאון רבי שלמה יעקב שיין אב"ד לאצקווא. בשנת תרס"ט נסמך להוראה ולדיינות על ידי הגאון רבי מאיר אטלס שכיהן אז כאב"ד שאוויל, שימש כר"מ בישיבה שהיתה בק"ק זאגר עד שנת תרע"ג לערך, אז נתקבל לרב דק"ק ליז'ובא שבליטא. כאמור, בימי המלחמה גלה ממקומו אל תוככי רוסיה, והגיע עד לעיר יקטרניסלב, שם פגש בגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, שאף כתב מכתב המלצה בשבחו. ספרו חמדת צבי שני חלקים, נדפס ירושלים תשנ"ג מתוך כתב יד שנשמר אצל צאצאיו, בתוך הספר הוא מביא שמועות רבות מרבי יוסף לייב בלוך ראש ישיבת טעלז.עוד מעט דברי תורה ממנו הובאו בספר של חותנו.

כאמור, זמן קצר לאחר חזרתו מן הגלות לעירו לייזאווא, נפטר והלך לעולמו, ביום כ"ב שבט תרפ"ב והוא אך בן ארבעים ואחד שנה. [את התאריך כתב חותנו בהקדמת ספרו, וכן הוא במליצי אש. וברישום הממשלה נרשם שנפטר ביום 19 בפברואר, שחל אז ביום כ"א שבט, וכנראה שנפטר בלילה לאחר השקיעה ולפני חצות]. אלמנתו מרת רחל צירל עלתה לארץ ישראל עם ילדיה בשנת תרצ"ז, ונפטרה זמן קצר לאחר מכן. י"ד שבט תרצ"ח, ומנוחתה על הר הזיתים.


בית אביו
אביו היה, רבי משה פשדמייסקי, עליו לא נודע לי מאומה. זוגתו מרת ליבא היתה אחותה של מרת טייבע פריידה, אשתו השניה של הגאון רבי יוסף יהודה לייב בלוך אב"ד טעלז וראש הישיבה שם. לא נודע לי כעת מי היה אביהן. כמו כן, היא היתה דודתו של הגאון רבי פתחיה מנקין אב"ד סעננא [אביו של ר' משה צבי נריה].

צאצאיו: מלבד בנו ר' צבי הירש הנזכר, ידוע לי שהיו לר' משה עוד בן ובת,
הבן הוא הגאון רבי אריה לייב שדמי מראשוני התלמידים בישיבת טעלז, רב ברחובות, נפטר ד' ניסן תשל"ב, זוגתו מרת בתיה לאה בת ר' ישראל הכהן בנימינסון ממינסק, נפטרה י"א שבט תשל"ד. צאצאיהם, א. הגאון רבי אברהם שדמי חתנו של רבי יעקב משה חרל"פ נפטר ח' תמוז תשל"א, וזוגתו מרים דבורה נפטרה כ"ג אלול תשמ"ח. ב. ר' ישראל שדמי, נפטר י"ב כסלו תשנ"ה. ג. מרת חנה אשת רבי ישראל אהרן הלוי דרומי (פלינט) תלמיד ישיבות מאה שערים וחברון, ורבה של גדרה נפטר יא תשרי תשס"ח, ואשתו חנה כ"א סיון תשס"ו. ד. מרת ביילה אשת ר' נחמן שלום שכנא הרטמן.
בתו של ר' משה, היא מרת שרה, אשת ר' אהרן שלמה גולדשטיין מפיליפובה, אף הוא תלמיד ישיבת טעלז.


בית חותנו
כאמור, חותנו של רבי צבי פשדמיסקי, היה הגאון רבי שלמה יעקב שיין, אב"ד לאצקווא.
ר' שלמה יעקב נולד לאביו ר' הלל גבריאל שיין בשנת תרי"ד. למד אצל הגאון רבי יעקב יוסף [חריף] בישיבת וילון, וגם למד באיישישוק וגרודנא.
ר' שלמה יעקב נשא לאשה את מרת באשא מלכה בת רבי ברוך פייבלזון.
בשנת תרנ"ג נתמנה לרב בק"ק ציטוויאן, ושש שנים לאחר מכן נתמנה לאב"ד דק"ק לאצקווא, [על מקומו בציטוויאן נתקבל הגאון הצעיר רבי יעקב קמינצקי שלימים היה לאחד מגדולי התורה באמריקה] תפקיד בו נשא למעלה משלושים שנה. ר' שלמה יעקב נמנה בין הרבנים הראשונים שתמכו ביסוד 'אגודת ישראל'. בימי המלחמה גלה גם הוא מעירו, ונתישב בעיר ניקאפאל פלך יקטרניסלב.

יום שישי, 7 במאי 2010

רבי יעקב ניסן רוזנטל זכר צדיק לברכה

עץ משפחה מכובד, זו שאיפתו של כל חוקר יוחסין, כל מי שעושה עבודת שורשים במסגרת בית הספר או סתם מתוך סקרנות אישית, מנסה להגיע לעץ משפחה מרשים. ישנם עצי משפחה שמרשימים מבחינת הגודל שלהם, וישנם עצי משפחחה מרשימים מבחינת האיכות, עץ משפחה המונה רבנים מכמה כיוונים, הוא שאיפה של חוקר משפחות רבניות כמוני. אחד מגדולי הרבנים בדורנו, היה הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל, ומהמיוחדים שבהם, שכן היה נחבא אל הכלים ועסק בתורה לשמה כל ימיו בהתמדה נוראה. כיהן כאב"ד בחיפה, וראש ישיבת הגר"א, והעמיד תלמידים הרבה. ספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם, מהוה המחשה לגדלותו ועמקותו בתורה.

בשבת האחרונה, שבת פרשת אמור התש"ע הוא הלך לעולמו.

רבי יעקב ניסן, היה יליד ירושלים, משפחת בית אביו, היתה מהמשפחות המפוארות שבישוב הישן בירושלים. עץ משפחה שלו מתחבר אל רבים מגדולי ירושלים.

אביו, הגאון הגדול רבי אברהם דוד רוזנטל, ראש אבות בתי הדין למקהלות האשכנזים בירושלים, ובעל המחבר ספר "באר המלך". הוא האריך ימים ונפטר לעת זקנה כ"א תמוז תשנ"ט. אשת רבי אברהם דוד היתה מרת רוחמה קיילא יהודית למשפחת שוב, היא נפטרה יב חשון תשמ"ד.

אביו, רבי חיים שלמה רוזנטל, ספרא דדיינא בבית הדין שבבית כנסת "החורבה" בירושלים, נפטר י"ט סיוון תרצ"ט. זוגתו מרת דבורה בריינא למשפחת הכהן, נפטרה יח אלול תשמ"א. מבניהם הנוספים: רבי יצחק רוזנטל עורך הקובץ התורני כרם ציון, נפטר י"ח אב תשל"ט, אביו של הגאון רבי משה אהרן רוזנטל זצ"ל, רב ומו"ץ בשיכון הרבנים. ר' משה אריה רוזנטל.

אביו, רבי משה אריה רוזנטל.


רבי יעקב ניסן היה חתנו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול, רב הישוב כפר חסידים ומיסד הישיבה דשם. לפנים היה רב בערים ברוסיה, בהם, זוראוויץ, ובעיר נובוגרוד סברסק, ועוד. עלה לארץ בשנת תרצ"ב, ובשנה שלאחר מכן, נתמנה לרבו של הישוב הצעיר "כפר חסידים". בעל מחבר ספר "משא דמשק", נפטר כ"ט אייר תש"ה. זוגתו הרבנית מרת רבקה למשפחת מובשוביץ, נפטרה כ"ט שבט תשכ"ה.

אביו, רבי ישראל דוב קרול.


רבי אברהם דוד רוזנטל הנזכר, היה חתנו של רבי אלטר יוסף זונדל שוב, מגדולי ירושלים, נפטר ו' טבת תשכ"א. זוגתו הרבנית, היתה מרת מרים מערא למשפחת חרל"פ, נפטרה ל' תשרי תשכ"ח. בנם הוא, רבי יצחק אליעזר שוב.

אביו, רבי יעקב שו"ב.


רבי חיים שלמה רוזנטל, היה חתנו של רבי אליהו יהודה הכהן, שהיה תלמיד חכם חשוב בירושלים, ולא התפרנס מתורתו, נפטר ט"ז טבת תש"ו. זוגתו מרת פייגא למשפחת לוין.


רבי מרדכי שמואל קרול, היה חתנו של רבי מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ אב"ד מלסטובקה, כיהן ברבנות קרוב ליובל שנים. בשנת תרמ"ט נתקבל לרב בעיר קניזיץ, ובשנת תרנ"ב בזוראוויץ, ובשנת תרס"ב נתקבל למאלאסטאווקא, שם כיהן עד סוף ימיו, הוא נפטר בט"ו אייר תרפ"ח. זוגתו מרת גיטל טובה למשפחת שנפיר, נפטרה י"ד סיוון תרצ"ב ומנו"כ ב"נחלת יצחק". צאצאיו הם, רבי דניאל מובשוביץ שנשא את נכדת בעל ה"בית הלוי", הוא היה אב"ד זורביץ ברוסיא, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ושימש כאחד מרבני השכונות בתל אביב, נפטר י"ח אייר תשל"ד. רבי ישראל מובשוביץ אב"ד קשטוקוביץ (על מקום דודו), וכשעלה לארץ היה חבר הרבנות בתל אביב ודיין בבית הדין דשם, בספרו "עטרת ישראל", הביא מדברי תורתם של כל רבני המשפחה, אחיו, ודודיו, הוא נפטר בליל יום הכיפורים תשי"ד. רבי יוסף אליהו מובשוביץ, נפטר י"ט שבט תש"ך ומנוחתו ב"נחלת יצחק". רבי בנימין מובשוביץ אב"ד קניזיץ על מקום אביו, ובסוף ימיו בארץ ישראל שימש כרבה של הרצליה, נפטר כ"א כסלו תשי"ג. רבי ירוחם לייב מובשוביץ. בנותיו הנוספות של רבי מרדכי שלמה הם: הרבנית מרת מרים, אשת רבי צבי יהודה אידלשטיין אב"ד רמת השרון בעל מחבר ספר "הוד צבי", נפטר כ' חשוון תשי"א. הרבנית אשת רבי יצחק יהודה ברמן, אביו של ר' שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז', וחותן ר' רפאל וכסלבוים מראשי ישיבת איתרי נפטר בשנת תשנ"ז. מרת יוכבד אשת ר' גרשון אלינסון נפטר כט טבת תרפ"ב.

בן רבי נח הלוי מובשוביץ. בעל מחבר ספר "עולת נח", בתוך ספר "נועם אחים", שכולל בתוכו גם את הספר של אחיו, ונדפס וילנא תרמ"ג. מגזע הרב הקדוש רבי מרדכי מלעכאוויטש. נפטר בשנת תר"ס לערך, ומנו"כ במלסטובקה. בניו הנוספים הם, רבי יוסף אליהו רייז אב"ד נובוזינקוב. רבי בנימין הלוי מובשוביץ אב"ד סטרוסליא. רבי אליעזר הלוי מובשוביץ רב בתל אביב. רבי משה אב"ד קטשטוקוביץ, נולד בשנת תרל"ו, והחל משנת תרנ"ו כבר בהיותו בן עשרים נתמנה לרב בקשטוקוביץ.

אביו, רבי בנימין הלוי. בניו הנוספים הם, רבי מרדכי הוכמן אב"ד קאלוואריא, מחבר ספר "לולאות החכמה", שנדפס בתוך ספר "נועם אחים" וילנא תרמ"ג. רבי אביגדור גבריאלוב אב"ד דשקובקא.

אביו, רבי אליהו הלוי.


רבי אלטר יוסף זונדל שוב הנ"ל, היה חתנו של רבי ניסן יהודה לייב חרל"פ, אחיו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ. דברי תורה מרבי ניסן, נדפסו בכמה קבצים תורניים מאותה התקופה.


אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.

אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.

אודות יחוס משפחת חרל"פ מעלה בקודש, נאריך בפעם אחרת, אם ירצה ה'.


רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה אהרן לוין, "דער אמריקאנער". בצעירותו היה שוחט בעיר לומזא בפולין, משם נסע לאמריקה לכהן שם כשוחט ורב. משראה עד כמה קשה לגדול שם כיהודים, ושלא יוכל למצוא חתנים ראויים לבנותיו, עלה לארץ ישראל. בנותיו נישאו לגדולי ירושלים, ובביתו התאחדו תורה וגדולה. בנוותיו: מרת פרומה אשת הגאון רבי שלום רקובסקי שכיהן כראש ישיבה באמריקה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אליהו ראם. מרת שיינא גיטל אשת הגאון רבי יונה מן. מרת פייגא אשת רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל. ומרת רחל אשת רבי דוד יצחק אלטשולר, נכד הגאון רבי דוד טעביל ממינסק [ולא מצד חתנו ר' שלמה זלמן אלטשולר שהזכרנו כאן באחרונה, אלא מצד חתנו ר' משה יוסף אלטשולר].

אביו, רבי יצחק צבי לוין, הדיין מסטאוויסק, בסוף ימיו עלה לירושלים עיר הקודש, שם הדפיס את ספרי חותנו. זוגתו הרבנית מרת בריינא, נפטרה בירושלים ב' דר"ח תמוז תר"מ, ומנוחתה על הר הזיתים.


רבי מרדכי שלמה מובשוביץ, היה חתנו של רבי יעקב שנפיר מהעיר שקלוב.


רבי זבולון חרלפ הנל, היה חתן רבי יוסף לייט, מירושלים, שעלה מהעיר אמדור. רעייתו היתה מרת קיילא יהודית. [ונכדות רבות נקראו אחריה בשם זה].


חותנו של רבי יצחק צבי הלוי לוין הנ"ל, היה הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד סובאלק. נולד בק"ק הוראדנא בשנת תקמ"ט, הה תלמיד הגאון רמ"מ משקלוב תלמיד הגאון, (כך כתב בעצמו בהקדמת ספרו 'מגן וצנה', ועוד מקומות), ולכן נתכנה פה שני להגאון. בימי נעוריו נתקבל לאב"ד בק"ק פאראזאווע, ומשם הלך לו לק"ק ראזאנאי, שם שימש כאב"ד במשך ארבע עשרה שנים, אחרי זה, היה בק"ק ווילקאווויסק, ובטיקטין, ובסוף ימיו כיהן בק"ק סובאלק, שם נפטר ער"ח כסלו תרי"ג. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. נספד על ידי בנו ר' יוסף בספר 'ציון לנפש' יוהנסבורג תרט"ז.

על צאצאיו של רבי אייזיק חבר נרחיב בהזדמנות אחרת, אם ירצה ה'.

אביו, רבי יעקב חבר מיעדוואבנא.