‏הצגת רשומות עם תוויות בידרמן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בידרמן. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 25 באוקטובר 2018

רבי לייבל מינצברג זצ"ל ראש ישיבת המתמידים

בט"ז מרחשוון תשע"ט נפטר בירושלים הגאון רבי לייבל מינצברג, ובשמו המלא, רבי נתן יהודה לייב מינצברג, מנהיגה הרוחני של קהילת המתמידים, אחת מן הקהילות הגדולות והחשובות בקרב הציבור הירושלמי, הקהילה אשר מונה כיום סניפים בערים נוספות, כמו ביתר, בית שמש, מודיעין עילית, ועוד, איבדה את מנהיגה אשר עמד בראשה שנים רבות, כמעט מיום היווסדה, ועל אף גילו הצעיר הנהיג את קהילתו ברמה, ושמר על יחודה של הקהילה כגוף ירושלמי חי ותוסס.
רבי לייב מינצברג נולד בירושלים בשנת תש"ג, בילדותו נתייתם מאביו שנהרג מפגז ירדני במלחמת השחרור, ונתגדל על ברכיו של הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן דיין בבית הדין של העדה החרדית. בילדותו, למד במוסדות עץ חיים, כבר בהיותו בן 16, נתמנה למדריך בחבורות של ישיבת המתמידים, ומני אז נגלה אורו כמחנך מופלא.
נשא לאשה את בתו של רבי אליעזר דוד ברנד מראשי מערכת אוצר הפוסקים בירושלים.
למד מספר שנים בכוללים בירושלים, וכאמור, זמן קצר לאחר נישואיו, נתמנה לעמוד בראש ישיבת המתמידים, והיה למנהיגה של הקהילה.
בשנה האחרונה חלה, ואושפז כמה פעמים, ועתה באור לט"ז מרחשוון, נפטר, ולמחרת הובא לקבורות על הר המנוחות בירושלים.
וזה סדר יחוסו:

  • אביו רבי אלימלך מינצברג, נולד בירושלים ביום כ"ב סיוון תרע"ב, כבן למשפחה חסידית ירושלמית, אך נכנס ללמוד בישיבת חברון, ואף נסע לליטא ללמוד בטעלז ובקעלם. בשובו לירושלים, נשא לאשה את מרת רבקה לבית חרושטשול. מצעירותו ניכר כי עדיו לגדולות, אך נהרג ביום ז'[או כ"ז] תמוז תש"ח, מפגיעת פגז סמוך לביתו בירושלים, הובא לקבורה בבית העלמין שייח באדר, ולאחר מכן הועבר משם אל הר המנוחות.

יום ראשון, 13 במרץ 2016

משפחה אחת, שלש שאלות

מאמר אורח, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.

לפני כמה שבועות הלכה לעולמה בשיבה טובה מרת ברטה יעבץ ע"ה, והיא בת מאה ואחת שנים, המנוחה הותירה אחריה צאצאים רבים, בנים ובנות, נכדים, נינים ובני נינים, מהם תלמידי חכמים חשובים ומרביצי תורה.

מרת ברטה יעבץ נולדה בכ' באב תרע"ד בפרנקפורט דמיין, לאביה רבי שמחה במברגר, ולאמה מרת אסתר, עלתה ארצה עוד בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאן נישאה לרבי יהודה אריה יעבץ (יעקובוביץ) אחיו של רבי חיים יוסף יעקובוביץ ממייסדי וראשי ישיבת "קול תורה" ורבה של שכונת "רחביה".

מוצא משפחת בעלה הוא פולני, אלא שאביהם, רבי יצחק מאיר יעקובוביץ עבר לפרנקפורט מוורשה, רבי יצחק מאיר נפטר בכ"ט שבט תרפ"ז.

רבי יצחק מאיר יעקובוביץ היה בנו של רבי יוסף יעקובוביץ מוורשה.

אשתו של רבי יצחק מאיר מרת חנה רבקה עלתה ארצה ונפטרה בי"ב בשבט ת"ש, ונטמנה בהר הזיתים, על מצבתה נאמר כי הייתה מגזע רבי דוד מלעלוב.

מרת חנה רבקה הייתה בת רבי צבי הלוי, מטשעסנעכוב.

כיצד מתייחסת מרת חנה רבקה לרבי דוד מלעלוב?

**

במשפחתה של מרת ברטל יעבץ ע"ה מקובל שהייתה מצאצאי רבי עקיבא איגר ומצאצאי הרב מווירצבורג רבי יצחק דב במברגר זצ"ל.

ובכן לגבי הרב מווירצבורג הדבר די פשוט, שכן שם נעוריה היה במברגר, אך עדיין יש צורך להבין את סדר השתלשלות הייחוס במלואה.

ובכן, אביה רבי שמחה במברגר שנפטר בג' באב תש"ו, היה בנו של ר' יצחק, מיהו ר' יצחק זה?

יום שלישי, 18 בפברואר 2014

תעלומה במשפחת רוקח צאצאי הרבי מבעלז

פנו אלי בני משפחה של האדמו"ר מברלין, רבי משה יחזקאל רוטנברג הי"ד, עם שאלות על יחוס משפחתם.

רבי משה יחזקאל היה בנו של האדמו"ר רבי יצחק מנחם רוטנברג מוואלברום שכיהן בבנדין, ונפטר זמן קצר לפני השואה ביום ב' שבט תרצ"ט, [ובחודש שעבר מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו]. אשתו של רבי משה יחזקאל, היתה מרת חיה.
רבי יצחק מנחם רוטנברג

רבי משה יחזקאל, בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין, שם הקים בית מדרש, והתקבצו סביבו חסידים רבים שהיגרו אף הם מפולין. בעליית השלטון הנאצי, גורש מגרמניה ועבר לוינה, לאחר מכן נתפס ונכלא בדכאו, ועל פי המסופר נהרג בריגה.

בכ"א כסלו תרצ"ט בהיותו במחנה הריכוז בדכאו, פנו רבני ווארשא בקריאה אל הרב הרצוג לעזור לו לעלות לארץ ישראל, ולהצילו מן היסורים שעובר במחנה, על פי בקשת אביו הרה"צ רבי יצחק מנחם הלוי שליט"א מבענדין, כחודש וחצי לפני פטירתו של האב. המכתב נמכר בבית המכירות קדם.

יום שלישי, 2 באפריל 2013

הקשר בין ר' מאיר לייב פישמן והחוזה מלובלין



הזכרנו במאמרים הקודמים, שיוכבד - אשת ר' זרח מושלי - בתו של ר' מאיר לייב פישמן היתה מצאצאי החוזה מלובלין. 


נשותיו של רבי מאיר לייב פישמן משדליץ
רבי מאיר לייב פישמן, חתן החוזה מלובלין?
ר' אברהם אליעזר מושלי

 
אחרי שכבר חקרנו וביררנו את שם אמה של יוכבד -  מאטיל, הרי שנותר לנו לחפש את השם מאטיל בין נכדותיו של החוזה. בבואי לסקור את רשימת צאצאיו של החוזה, היתה לנגד עיני רשימתו של יצחק אלפסי, בספרו החוזה מלובלין, ורשימת הלידות בפרוייקט הJRI. ואלו הן נכדותיו של החוזה שנשאו בשם מאטיל:
א. מאטל פייגה בת רבי צבי הירש בן החוזה, נולדה בלובלין תקפ"ז, היא אומנם הית בארץ ישראל, אבל היא היא אשתו של האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב כפי שכבר הזכרנו במאמרים קודמים, ר' אלעזר מנחם נפטר בשנת תרמ"ג, והיא האריכה ימים אחריו עד לשנת תרס"ז.
ב. מאטל בת ר' אברהם בן החוזה, עליה כתב אלפסי כי היתה אשת הגביר ר' פנחס.
ג. מאטל בת ר' יוסף מטורטשין בן החוזה, עליה כתב אלפסי כי היתה אשת הרה"ק ר' נחום טברסקי ממקרוב בנו של רבי מרדכי מטשערנוביל.

אלו הן שלש הנכדות בשם מאטל הידועות לנו, סביר להניח שהיו עוד נכדות בשם זה, אך אני מתייחס רק לאלו הידועות לנו ממקורות ודאיים.
הראשונה ודאי נפלה לנו, כיוון שידוע לנו מי היה בעלה היחיד, עד לפטירתו בשנת תרמ"ג הלא הוא ר' אלעזר מנדל מלעלוב.
ועל שתי הנכדות הנותרות, רשום אמנם מי היו בעליהן, אך יתכן שנתאלמנו או נתגרשו, ונישאו בזיווג שני לר' מאיר לייב, שאף הוא היה אלמן מבוגר.
אלא שמתוכן, אני יכול בוודאות לפסול גם את מועמדת ב', היא מאטל בת ר' אברהם בן החוזה, שכן ר' אברהם נפטר צעיר לימים עוד בחיי אביו, בשנת תק"ע. ומאטל שאנו מחפשים, רשום עליה במפקדי מונטיפיורי תר"ט, שהיא בת 30 או 34. ואם כן, הרי שנולדה לכל המוקדם בשנת תקע"ה, ואינה יכולה להיות בתו של ר' אברהם שנפטר חמש שנים קודם לכן.
גם מועמדת ג' יכולה לרדת, מכיוון שבעלה ר' מנחם נחום טברסקי ממקארוב, נפטר רק בשנת תרי"ב, ומאטל שלנו, כבר בשנת תר"ו היתה נשואה לר' מאיר לייב שיפמן בצפת, וילדה לו את בתו יוכבד. אמנם יתכן שמאטל נתגרשה מר' נחום ממקארוב עוד לפני פטירתו אך לא שמענו על זה עד כה.


סביר להניח שגם רבות מנינותיו של החוזה נקראו בשם מאטיל, ויתכן שאחת מהם היא זו שהיתה אשתו של ר' מאיר לייב. גם ברשימות הJRI נמצאו שתי נינות בשם מאטיל, אך הן נולדו בשנים מאוחרות יותר.
ד. מאטל בת ר' משולם זושא שטרנפלד, בן ר' ישראל בן החוזה, מזיווגו השני מכלה בת ר' יהודה לייב מזקילקוב, היא נולדה בשנת תק"צ בלובלין.
ה. מאטל בת ר' קופל שטרנפלד, נולדה אף היא בשנת תק"ץ, ושם אמה ינטה בת יעקב.  כפי הנראה אביה הוא ר' יעקב יצחק קופיל בן ר' אברהם בן החוזה.

יום ראשון, 17 במרץ 2013

רבי מאיר לייב פישמן - חתן החוזה מלובלין?

כאשר עוסקים בהכנת עץ משפחה, נתקלים לפעמים בידיעות חדשות על המשפחה, פרטים חדשים שלא היו ידועים קודם לצאצאים. הנה דוגמא למקרה כזה.
אחרי המאמר האחרון שפרסמתי כאן על ר' אברהם אליעזר מושלי, פנו אלי כמה מן הקוראים הקבועים, ושאלו אותי בתמיהה,
הזכרתי במאמר, את בנו של ר' אברהם אליעזר - אלתר זרח מושלי, וכתבתי שהוא נשא לאשה, את מרת יוכבד באבע בת רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ - צפת, נכדת החוזה מלובלין.
ושאלוני, האומנם? בתו של רבי מאיר לייב פישמן היתה נכדת החוזה? והלא יש לר' מאיר לייב צאצאים רבים בירושלים ובמקומות נוספים, צאצאים רבים לאלפים, והם אינם יודעים כי הם צאצאי החוזה מלובלין. האומנם כולם צריכים להוסיף עתה ליחוסם כי הם צאצאי החוזה מלובלין?

ר' אברהם אליעזר מושלי
רבי שלמה זלמן אויערבך

כדי לענות על השאלה, צריכים אנו לברר מה המידע שיש בידינו אודות ר' מאיר לייב פישמן.
את עיקר המידע שיש בידינו, קבלתי מידידי היקר מ. ירושלמי - לשעבר בעל הטור 'למשפחותם' בעתון המבשר, שאף ליקט מכתבותיו לספר באותו שם, וכתבות נוספות עושות את דרכם אל הדפוס ועתידות לצאת לאור תחת השם 'למשפחותם' חלק שני וחלק שלישי - ירושלמי הדפיס ספר נוסף שלא במסגרת 'למשפחותם', ושם הספר הוא, 'זה ספר תולדת אדם', קובץ זכרון לזכרון עולם הורינו היקרים הרה"ח ר' דוד אלימלך ז"ל ומרת גניא ע"ה פישמן, יוצא לאור לרגל הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתם כ"ה בתשרי התשע"ב.
וכך הוא כותב בפרק ז', "השד"ר רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ, אבי משפחת פישמן המעטירה, גר בעיר שעדליץ שבפולין והיה תלמיד חבר להרה"ק רבי דב בער מראדושיץ זי"ע... בהיותו גר בשעדליץ, התפרסם כאיש ישר דרך ומופלג במעשיו הטובים. התברך גם בכוח גופני רב וגבורתו היתה לאות ולמופת בכל הסביבה. הוא החזיק בית מזיגה מקומי בכפר הסמוך לשעדליץ וממנו התפרנס כדי מחייתו... לאחר מספר שנים, החליט ר' מאיר לייב לעלות לארץ ישראל ולחונן את עפרה.. לצפת הגיע בתחילת שנת תק"ץ עם זוגתו ע"ה וילדיו..."
בהמשך מספר ירושלמי, כי "לאחר חורבנה של צפת, התבלט ר' מאיר לייב בשיעור קומתו והיה מגדולי הפעילים למען החזרת עטרת הישוב ליושנה והפחת רוח חיים בשרידים האודים המוצלים. הוא בעצמו יצא כמה פעמים לחו"ל בתור שד"ר עבור עניי עירו כדי לשקם ולבנות את הנהרסות. כבר בשנת תקצ"ח כשנה לאחר חורבן העיר יצא כשד"ר לחו"ל, וקבל את המלצתם של הרה"ק רבי יוסף מטאמשוב תלמיד החוזה מלובלין והרה"ק מאפטא... בשנת תר"ד יצא שוב לחו"ל ואז קיבל את המלצתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע... יחד עם המכתב צורפו גם המלצותיהם של הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל ממאגלניצא והרה"ק רבי יצחק מוורקא... בשנת תרי"ז עם הגיע ת דודים לבתו שהגיעה לפרקה יצא שוב רבי מאיר לייב לחו"ל, וקיבל את המלצתו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מוורקא... כמו"כ קיבל את המלצותיהם של הרה"ק רבי יוסף מדאמבראווא ובנו הרה"ק רבי ישראל אלימלך מזבנא..."
ומסיים ירושלמי וכותב, "ר' מאיר לייב נפטר בשם טוב ובשיבה טובה, בסביבות שנת תרכ"ט, כנראה מרשימות היתומים שלו משנה זו, בעיר צפת. מקום מנו"כ לא נודע עד היום, והדעות חלוקות אם נטמן בבית החיים העתיק בצפת מעל למערת הבאר מים חיים כפי המסורה בפי חלק מזקני המשפחה, או בביה"ח בישוב ראש פינה".

ומה בקשר לאשתו של ר' מאיר לייב?
כך כותב ירושלמי, "לעיר המקובלים הגיע ר' מאיר לייב עם זוגתו ע"ה... ברעידת האדמה של שנת תקצ"ז נהרגו גם אשתו וילדיו, של רבי מאיר לייב ורק שתי בנת קטנות נשארו לו לפליטה, והן: 1. מ' יוכבד זוגת הרה"ח ר' זרח אלתר מושלי, נפטרה ביום כ"ב בתשרי תרמ"ח. 2. מ' מלכה שנפטרה ביום ב' באלול תרס"ה. [מי היה בעלה?] ר' מאיר לייב עצמו ניצל בדרך נס, מכיוון שבאותה עת שהה בבית מדרשו של הרה"ק בעל 'בת עין' מאוורוטש". כידוע, השוהים שם בבית הכנסת, ניצלו יחד עם הרה"ק מאווריטש, כאשר רק חלק מן התקרה נפל, והחצי השני נשאר עומד.

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

חותנו של הרב יצחק דוד בידרמן

ר' יצחק דוד בידרמן.

בנו השני של הרבי הקדוש ר' משה מלעלוב, נולד בשנת תקע"ה, נקרא על שמות שתי זקיניו שנפטרו באותה שנה, הרה"ק ר' דוד מלעלוב, והיהודי הקדוש מפשיסחא. בשנת תרי"א עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. כל השנים דבק באחיו הרה"ק ר' אלעזר מנחם מנדל מלעלוב. ר' יצחק דוד נפטר בשבת קודש ג' תשרי ה'תרמ"ז, בירושלים, ומנו"כ בהר הזיתים.

אשתו של ר' יצחק דוד, היתה הרבנית פריידא גיטל בת רבי ישעיהו הכהן, היא נפטרה בירושלים, י"ד תמוז תרנ"ז, ומנו"כ על הר הזיתים.


שתי בנות היו לו לר' יצחק דוד:

הבת הראשונה היא, מרת דבורה חנה, אשת ר' אברהם אליעזר מינצברג, עלו לארץ ישראל, לאחר נישואיהם. צאצאיו: הגאון, ר' ירחמיאל ישעיה מינצברג מליקאוו, ר' משה צבי מינצברג, מרת רבקה רחל אשת ר' יהושע אליעזר גוטרמן, ומרת יוכבד איידל אשת ר' עזריאל זעליג לידר.

בתו השניה של ר' יצחק דוד, היא מרת ברכה עלקא, אשת ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין [בזיווגו הראשון], מגאוני וצדיקי ירושלים. בנו של ר' ירוחם פישל ברנשטיין. שני בנים ובת נולדו לו לר' בנימין מזיווגו הראשון, ר' משה ישראל ברנשטיין, ר' בצלאל ישעיה ברנשטיין דומ"צ בירושלים, ומרת רבקה רחל אשת ש"ב ר' אלתר בצלאל נתן נטע בידרמן בנו של הרה"ק ר' אלעזר מנדל מלעלוב.


ומהם נפוצו משפחות רבות בירושלים עיר הקודש בפרט, וארץ הקודש בכלל.


השאלה שנשאלת, היא, מיהו ר' ישעיה הכהן, שזכה להיות חותנו של ר' יצחק דוד, להיות מחותן עם הרה"ק ר' משה מלעלוב?

ר' בצלאל ברנשטיין ז"ל המחבר ספר אילני יחס, מביא מסורת שעברה במשפחה, לפיה, בתו אשת ר' יצחק דוד היתה מצאצאי הרב הקדוש ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים, והגאון ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים.

על פי זה הוא רוצה לשער [אילני יחס, חלק ב', ירושלים תשס"ט, עמ' 61], שר' ישעיהו הכהן זה, היה חתנו של ר' בצלאל מרגליות אב"ד אוסטראה, בנו של בעל המאיר נתיבים, עוד הוא כותב שם, שר' ישעיה היה בנו של ר' שמחה הכהן כץ, חתנו של המאיר נתיבים, ובן ר' נחמן הכהן כץ אב"ד ור"מ בקהילת אוסטראה ב"ר בצלאל כץ אב"ד ור"מ שם, בנו של הסמיכת חכמים.

לא טרחתי לבדוק את כל שלשלת היחוס, לידע אלו חלקים ממנה אמיתיים, ואלו חלקים בנויים על השערותיו של ר' בצלאל.


אמנם לאחרונה, נתגלה על פי תעודות אורגנליות, מהארכיונים בפולין, מי הוא ר' ישעיה הכהן, ואינו כלל הנזכר בהשערתו של ר' בצלאל, אמנם אף הוא לא ממשפחת בוזי, כי אם בר אבהן, ממשפחה מיוחסת, שאף התחתן עם כמה אדמורים מגדולי דורו, בנוסף לר' משה מלעלוב.


על פי מה שנתגלה, חותנו של ר' יצחק דוד בידרמן הוא, 'הרב החסיד המפו' ה"ר ישעי' ז"ל מקינצק' הלא הוא, ר' ישעיה הכהן זינגר מקינצק. בנו של ר' משה הכהן חריף משם.

ר' משה חריף נתפרסם באיגרת הקודש שכתב לאחיו ר' חנוך, ונדפסה כמה פעמים, כמו כן, הביא לדפוס את הספר 'שבט מוסר', בסדילקאב, בשנים תק"ץ – תקצ"ג.

ר' משה חריף היה בנו של ר' טוביה הכהן אב"ד שטעקאטשין, בנו של ר' משה הכהן אב"ד שדה חדש [מגדולי תלמידי רבנו הבעש"ט, ומנו"כ במעזיבוז אצל רבו הק'], ב"ר אברהם צבי הירש אב"ד זאריק [בא חתום בהסכמה על 'מצנפת בד' זאלקווא תקי"ז].


בין צאצאיו האחרים של ר' ישעיה מקינצק בולטים השמות הבאים:

א. ר' שמואל הכהן זינגר דומ"צ בטומאשוב לובלסקי, חתן חתנו של הרב החריף ר' דובעריש מייזליש מראווא, נינו של ר' דוד צבי אויערבאך אב"ד קרעמניץ ומאהלוב, צאצאיו של ר' שמואל, הם, ר' פנחס מנחם הכהן זינגר, אב"ד לענטשין בעהמ"ח מגדים חדשים. ומרת שרה יוטע, אשת ר' יעקב הולנדר דומ"צ בק"ק סאמארין, נכד המגיני שלמה, וזקינו של ר' אברהם יצחק הולנדר בעהמ"ח פני אברהם ופני יצחק, ועוד ספרים.

ב. מרת דבורה, היתה אשתו השניה של הרה"ק ר' ישראל יצחק בארון מראדושיץ, בנו של הסבא קדישא מראדושיץ.

ג. ר' משה הכהן זינגר, חתן ר' יששכר הופשטיין, בנו של ר' משה אליקים בריעה מקוזניץ, בן המגיד מקוזניץ.



וכל זה בא ללמדינו, על החשיבות להיזהר מלקבוע השערות בענייני יוחסין, כדוגמת מה שראינו כאן שאף אנשים הבקיאים ביוחסין, מגיעים לידי טעויות, על ידי שמשערים השערות לא מבוססות, ובונים על זה תילי תילים של יוחסין שאינם נכונים.


תודתי נתונה לר' ח.י.ח. מצאצאי משפחת מינצברג, על עזרתו הרבה בהכנת מאמר זה.