רבי צבי דוד הלוי אב"ד קראקא

היום מלאו מאה ושמונים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי צבי הירש דוד הלוי אב"ד קראקא. רבי צבי דוד נולד כפי הנראה בלבוב, מקום מגורי אביו באותם ימים. בצעירותו נתמנה לאב"ד שבערשין, ולאחר זמן מה נסע לקראקא להיות עזר לאביו בעניני הרבנות.  לאחר פטירת אביו נתמנה לראש בית דין בקראקא, ואחר כך נתמנה לרב ואב"ד על מקום הגאון רבי משה שלמה זלמן, שנתקבל לאב"ד קראקא, ואף נשא דרשה בבית הכנסת הישן בעיר, אך לבסוף נשאר בווארשא, ומשכך, זכה רבי צבי דוד לישב על כסאו של אביו ברבנות.

בספר עיר הצדק כותב עליו, כי כפי המסופר עליו מבני דורו, היה אהוב מאד בעיני שרי בעלי פקודות העיר, אשר נהיתי לעיר חפשית בימיו, כי ידע למצוא חן בעיניהם על ידי דרכיו הנעימים, וקיבל את כל האדם בסבר פנים יפות. זכרו בכתבים כמעט ולא נמצא, רק בכמה מקומות ספורים, בשו"ת ברית אברהם [תקנות עגונות סימן ס"ד]. מכתבו אודות אתרוגי קארסקי שהובאו מאיטליה, שנתברר שיש בהם הרכבה, מוזכר בספר אגודת אזוב דף ל"ה. גם בספר מעלות היוחסין, מזכירו ראז"מ ואף קוראו מחותני, ומזכיר שדיבר עמו בענין המסורת בק"ק קראקא, שהרמ"א היה חתנו של רבי שכנא.

תמונת רבי צבי הירש דוד לוי מתוך ספרו של מ. בלבן, תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז'.

כמו כן, יש ממנו הסכמות על כמה ספרים, [לא רבים], אחת מהם היא על ספר אבני קודש לרבי אברהם אליעזר דמשק, שהיה דיין עמו בבית דינו, ואף בהסכמה זו מזכיר את הסכמת רבי אפרים זלמן מרגליות, ושוב קוראו מחותני.

רבי צבי דוד נזכר אחרון בסוף רשימת "שמות הצדיקים מהנרשמים בלוח בקרית קראקא בחצר מות על בה"כ של הגאון הרמ"א זצלל"ה" שנדפסה בסוף מגילת איבה למברג תקצ"ט, ונדפסה מחדש עם הערות בסדרת מאמריו של אברהם יערי בתלפיות כרך ט חו' א-ב, עמ' 309. [כאמור, רשימה זו הועתקה בתקצ"ט, וסביר שאחר כך המשיכו והוסיפו בה את שמות הרבנים הבאים].

הגאון רבי יצחק הלוי הורביץ מהמבורג - אבי משפחת פרידפרטיג?

רבי יצחק מהמבורג נולד בשנת תע"ה בבוליחוב, בהמשך למד בברודי, בקלויז המפורסם שנבנה באותם ימים, והיה, יחד עם רבי יחזקאל סג"ל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", לאחד משני האריות שבחבורה. חריפותו היתה לשם ולתהילה. בהמשך כיהן כרב בגלוגא ולבסוף בשלושת קהילות אה"ו החשובות, ועל שם אחת מהן, המבורג, נקבע שמו לדורות. קשה למצוא בדורות הבאים רב בגליציה שלא היה צאצא שלו או של אחת המשפחות שבאו עמו בקשרי שידוכין. תולדותיו מפורטים בכשרון רב ובהרחבה בתחילת ספר "מטעמי יצחק" שנערך על ידי ר' דוד אברהם מנדלבוים. את נשמתו השיב לבוראה בו' באייר תקכ"ז, והוא בן נ"ה שנים בלבד, אחרי שהתמוטט במהלך הספד שנשא על סילוקם של שני צדיקים.

[העמוד האחרון מתוך כתב הרבנות שנשלח לרבי יצחק מקהילות אה"ו, מתוך "מטעמי יצחק"]

במהלך מיזוג המסורות השונות שנמסרו אודות צאצאי רבי ישראל פרידפרטיג מקאלוש, שעלה לארץ ישראל בשנת תר"ה בפקודת הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן, הבחין ר' שלמה יוסף אוביץ שליט"א שדודו זקנו ר' יצחק גערטנער קיבל מסורות רבות שאין להן תיעוד אחר, בהן: רבי ישראל מקאלוש היה בנו של רבי יצחק שהיה צאצא בן-אחר-בן של רבי איציקל מהמבורג; וכן שהוא לרבי שאול מאמשטרדם, ה"בנין אריאל". ר' יצחק לא הצטמצם למסירת המידע, אלא הוסיף ורקח מרקחות שלמרבה הצער אינן עומדות במבחן הביקורת. הוא זיהה בין משפחה זו למשפחת אדמו"רי פרמישלאן, ויצר קשר ל"בנין אריאל" דרך רבני סטניסלאב. אך ניתן להשתמש במקורותיו בזהירות, כידיעות מבודדות: ר' ישראל מקאלוש היה צאצא לרבי יצחק מהמבורג ולר' שאול מאמשטרדם.

רבי משה רייכלר אב"ד יוטיקא

אחרי שפרסמתי כאן את המאמר הקודם, אודות רבי זאב גולד, ויחוסו, שלח לי אחד מן הקוראים הנאמנים, את תמונת מצבתו של רבי זאב בבית הקברות סנהדריה בירושלים, ואת מצבת בנו רבי משה הקבור לשמאלו.

הנה הם התמונות.

כעת, נשאר לנו רק להזכיר את חותנו של רבי זאב, ואת אילן היוחסין של משפחת חותנו.

כאמור, חותנו של רבי זאב, היה הגאון רבי משה רייכלר אב"ד יוטיקא.

רבי משה נולד בשנת תרי"ז בעיר ראווא רוסקא שבגליציה, בצעירותו גר בדראהאביטש ושימש שם כדרשן. לחם מלחמות היהדות במאמרים שונים שפירסם בעיתונים 'מחזיקי הדת', ו'קול מחזיקי הדת'. בשנת תרנ"ה נסע לאמריקה, בתחילה שימש כרב בבתי כנסת, ובשנת תרנ"ז, נבחר לכהן כרב ואב"ד יוטיקה. נתן הסכמה על ספר סמיכת נופלים, לר' אביגדור ויינברגר, סיגעט תרס"ו. וחידושי תורה ממנו, בתל תלפיות תרנח תרסב ובתרסג. נפטר בשנת תרס"ה.
רעייתו מרת גיטל-גרטרוד בת רבי יואל מאיר סגל.


וזה סדר יחוסו,
אביו רבי ברוך רייכלר נפטר בשנת תרמ"ג בעיר ראווא רוסקא, בהיותו בן 78 שנים. רעייתו מרת בילא שרה לבית אדל. 

רבי אליהו מישקובסקי זצ"ל

היום מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי אליהו אליעזר מישקובסקי, ראש ישיבת כנסת חזקיהו כפר חסידים.

רבי אליהו נולד ביום כ"ה טבת תרע"ז בז'לודק שבפולין. בשנת תרפ"ט, והוא עוד לפני גיל בר מצווה, נסע ללמוד בישיבת שער התורה בגרודנא אצל הגאון רבי שמעון שקאפ. אחר כמה שנים, עבר ללמוד אצל הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ומשם נסע לישיבת מיר.

חתונת הגרא"א מישקובסקי, מימין: רבי ישראל מובשוביץ, רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי יצחק אייזיק הרצוג, הרב עוזיאל, החתן, רבי זלמן סורוצקין, רבי שבתי יגל, רבי גרשון לפידות[?]

בשנת תש"א עלה עם אביו לארץ ישראל.

בשנת תש"ו נשא לאשה את מרת שושנה בתו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול זצ"ל, אודותיו ואודות יחוסו כבר כתבנו בעבר בבלוג בעת שנפטר חתנו הצעיר הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל. רבי מרדכי שמואל כבר לא היה בין החיים, והשאיר אחריו משרה פנויה כרב הישוב כפר חסידים, והחתן המיועד היה אמור למלא את מקומו. ואכן, רבי אליהו הוכתר לכהן כרב הישוב ביום חתונתו, ובשל עובדה זו, השתתפו בחגיגת נישואיו גדולי תורה רבים.

בשנת תשט"ו, נתמנה לכהן כראש ישיבת כנסת חזקיהו, שהוקמה על ידי גיסו הגאון רבי נח שימונוביץ, לזכר חותנו של רבי נח, הוא אביו של ר' אליהו – רבי חזקיהו מישקובסקי, הישיבה היתה עד אז בזכרון יעקב, ובאותם ימים עברה לכפר חסידים, והסתופפה תחת חסותו של הרב, שכאמור כיהן מעתה גם כראש הישיבה.

שלושים וחמש שנה כיהן כרבו של הישוב כפר חסידים, וכעשרים וחמש שנה כיהן כראש ישיבת כנסת חזקיהו, עד אשר חלה ונפטר, ביום כ' טבת תשמ"א. הוא הובא לקבורות בירושלים על הר הזיתים, מקום קבורת אביו.

וזה סדר יחוסו:

אביו הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק, נולד בתרמ"ד, בסטאביסק, נשא לאשה את מרת בריינה ביתו של הגאון רבי איצ'לע בלאזר.

ה"צמח ה' לצבי" מנדבורנה, משפחת ווינרעב ומשפחת סגל-פרידפרטיג

רבי צבי הירש פיליפ, המגיד מנדבורנה ובעל "צמח ה' לצבי" ו"אלפא ביתא", נולד בשנת ת"ק או לפניה, לרבי שלום שהיה אף הוא תלמיד חכם וחידושי תורתו מודפסים במספר מקומות. הוא עוד זכה להיראות לפני הבעל-שם-טוב שבירכו. שנותיו המוקדמות עברו עליו בעניות משוועת, כמלמד דרדקי בערים שונות, חלקן מעבר לגבול ההונגרי. במונקאטש נשא ואיבד את אשת נעוריו. לרבו, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, התאפשר לו לנסוע רק כאשר למזלו התמנה למלמד של אחד מילדי חסידי זלוטשוב. רק בשלב מאוחר יותר החלה ההצלחה להאיר לו פנים, והוא התמנה למגיד מישרים בדולינא. בכ' סיוון תקס"ב נלב"ע ומנו"כ בנאדבורנא, אליה עבר. בי"ד סיון תשע"ד פרסמו היומונים החרדיים על מציאת מצבתו שנאבדה אחר השואה.

[שער צמח ה' לצבי דפו"ר]

תולדות חייו כבר נלקטו לא מזמן במהדורות השונות של "צמח ה' לצבי", חיבורו העיקרי, שחוזר ונדפס מחדש מעת לעת, בכל פעם בהוצאה לאור משובחת יותר, ועם "תולדות המחבר" מורחבים יותר. אין טעם להעתיקם, והמבקש לדעתם ימצאם שם. כאן נתמקד במשפחתו.

אשתו של רבי צבי הירש היתה מרת צפורה, בת רבי אלימלך מדרהוביטש, ב"ר דוב בער מסטרעליסק מגזע השר ר' שאול וואהל. כאמור, היתה לו אשה נוספת במונקאטש, ואין ידוע אם היו לו ילדים ממנה.

צאצאיו הידועים לנו הם: רבי דוד אריה לייב, חתן רבי מאיר דרבמדיקר מפיקוב, ממנו מסתעפת משפחת "מגיד" צאצאי רבי צבי חיים מגיד ועוד משפחות מיוחסות; רבי משה יחיאל מיכל; בת שנישאה לרבי יצחק מראדוויל, בנו של המגיד מזלאטשוב; ובת נוספת, שהיתה נשואה לר' זאנוויל.

ר' זאנוויל זה היה חותנו של רבי ישראל פרידפרטיג מקאלוש, כפי שמופיע ברשימותיהם של כמה וכמה מצאצאיו: פנקס רבי משה אהרן סגל שנכתב סביב שנת תר"צ, פנקס ר' דוד קרוטהמר שנכתב עוד קודם, ועוד. ר' זאנוויל התגורר בדולינא, בה התגורר חותנו רבי צבי הירש רוב שנותיו, מאז עבר אליה בצעירותו ממונקאטש ועד שעבר בשנת תקמ"ו ממנה לנדבורנה, על שמה נקרא ונזכר לדורות. כשרבי צבי הירש עזב את דולינא לטובת נדבורנה, נשאר בה חתנו רבי זאנוויל. מי היה? במה עסק? לא נמסר לנו דבר.

לפני כארבעים שנה נודע לכאורה על חתן נוסף של ה"צמח ה' לצבי". בתקופה התעוררו חסידי בורשטיין (הסמוכה לדולינא ולנדבורנה) להוציא לאור את ה"צמח ה' לצבי" יחד עם ה"אלפא ביתא" של המגיד מנדבורנה, ויחד עם עוד מספר חיבורים שנכתבו על ידי תלמידיו. המימון להוצאת הספר הגיע מידו של אחד מעשירי חסידי בורשטיין, ר' זאב אהרן (נפטר כ"ד תמוז תש"נ ונקבר בהר הזיתים בירושלים) ב"ר שמואל זאנוויל ווינרעב. במבוא לספר מסופרים תולדות המחבר, והמחצית האחרונה של הסיפורים מתמקדת בחתן נוסף של רבי צבי הירש, שהיה נשוי לבת שלו שנשארה בדולינא בשעה שהוא עבר לנדבורנה, וממנה הסתעפה משפחת וינרעב. חתן זה עסק בהצלחה רבה במסחר היין – אנו זוכרים את קירבתה של דולינא לגבול ההונגרי, מעבר לו היו מביאים את היינות המשובחים ביותר – ועל שמה נקרא בשם וינרעב.

מתוך דברים שכתב אחד מחשובי חוקרי גליציה, הרב מאיר וונדר שיחי', בספריו השונים, ברור למדי שהוינרעבים ידעו את עובדת היותם צאצאי חתנו של רבי צבי הירש מנדבורנה, ובצקלונם גם היו מספר סיפורים, ביניהם אודות הבטחתו שצאצאיו לא יגויסו לצבא בעל כרחם. אך לא ידעו בדיוק כיצד עולה שלשלת היחוס מאבותיהם ועד לרבי צבי הירש. הם ידעו שאביו של ר' שמואל זיינוויל היה ר' אריה לייבוש, שנפטר בשנת תרע"ו; על שמו של אביו ידעו שהיה שמואל בנימין, שנולד עוד בדולינא; ואת שמו של אביהם לא ידעו. ר' מאיר וונדר חיפש ומצא בספרות השו"ת של גדולי הזמן, ששני מורי-צדק למשפחת וינרעב כיהנו בדולינא,

עדכונים והשלמות לפרק צאצאי מרת דבורה בת הבאר מים חיים

בפרק הקודם הובאו ראיות ברורות לכך שמרת דבורה בת הבאר מים חיים היתה נשואה לרבי משה לייב מויז'ניצא, ולהם נולדו בן ובת, ר' יצחק אייזיק ועטיל אסתר. לר' יצחק אייזיק היו שתי בנות, העניא ביילא שנישאה לר' ישראל דב הלר, וחיה דבורה שנישאה לר' יצחק בלאה. עטיל אסתר נישאה לר' יששכר ממזיבוז', ובנם הוא ר' יוסף חיים אבי משפחת חיימזון, ובת נוספת היתה להם בשם מכליא.

בירור זה נועד בעיקר כדי לדחות מסורת אחרת, לפיה היה ר' יצחק אייזיק עצמו נשוי למרת דבורה. מסקנתי זו התקבלה גם על דעתו של ידידי רנ"א וקשטיין שהביאה כדבר פשוט במאמרו ב"ויתיילדו" ביום ועש"ק האחרון.

באותו פרק לא טיפלתי במסורות אודות ר' דוד יהודה מבובריק אבי משפחת זלץ, שמשפחתו מוסרת שאף הם צאצאי הבאר מים חיים. השארתי על כנה את ההנחה אליה הגיע השופט וינגורד, לפיה היה ר' דוד יהודה בעלה של דבורה, ולשם כך הנחתי שמרת דבורה התגרשה מבעלה ר' משה לייב, ואחר כך נשא ר' משה לייב את אשתו השניה, מכליא, שעל קיומה יש לנו מידע נוסף. העזתי לצדד שמא עטיל, בתו השניה של ר' משה לייב שנישאה לר' יששכר ממזבוז', ולהם בת שנקראה מאחלה, היא בת מהזיווג השני. אלא שהדבר נוגד למסורת משפחת חיימזון, וכלל הוא בידינו שאין מקעקעים מסורת הקרובה בזמן למאורעות בקושיות מעין אלו, ומשפחת חיימזון מתעדת כבר את ייחוסה לבמ"ח משנות התע"ר – כשבעים שנה בלבד אחרי פטירת מרת דבורה.

והנה, ירון פודהוצר הפנה את תשומת לבי למפקדי מונטיפיורי משנת תרט"ו, בהם מופיע אבי משפחת זלץ, ר' דוד יהודה מבוברקא, עם שנים מבניו שעל קיומם ידוע לנו גם ממקורות אחרים – ישראל ומשה. אך למרבה הפליאה, ר' דוד יהודה (בן 44) הגיע לארץ בשנת תר"א, אשתו יוטא בת 43, בנם ישראל בן 7 והבן השני משה בן 4.

כשהמידע הזה לפנינו, החשבונות הבאים פשוטים ולא דורשים ידע מתמטי או כישורים גניאולוגיים יוצאי דופן. תינח אשה בשם יוטא – היא יכולה להיות זיווג שני, ולא בהכרח אם הילדים הרשומים במפקד. אך אם ישראל היה בן 7 בתרט"ו, ומשה בן 4, הרי שישראל נולד בשנת תר"ח ומשה בתרי"א – שניהם אינם ילדי דבורה בת הבאר מים חיים, שנפטרה בתר"א, כמפורש על מצבתה!

המסקנה ברורה בתכלית: אם לקיים את המסורת שבני משפחת זלץ הם נכדי הבמ"ח, הרי שאשת ר' דוד יהודה היא נכדת הבמ"ח, ואינה דבורה בתו של הבמ"ח. סביר שזו נכדה שנישאה לר' דוד יהודה כאן, בארץ ישראל, שהרי הם נולדו לר' דוד יהודה אחרי עלייתו לארץ. שמה של אשת ר' דוד יהודה הוא יוטא על פי המפקד. אם כך – אולי ייטל, בת ר' משה לייב ודבורה, שהיתה נשואה לר' אברהם יששכר ממזיבוז, היתה נשואה לפני כן לר' דוד יהודה? אפשרות סבירה בהחלט. בכך נישאר עם היותם צאצאי דבורה בת הבאר מים חיים, כנתמך מהימצאות השם "חיה דבורה" גם אצלם: חיה דבורה בת ר' יעקב זלץ ב"ר משה הנ"ל, וחיה מרים דבורה אשת ר' צבי יחיאל (ראה בספרו החדש של ר' בנימין, הקהילה האשכנזית בטבריה, ערך 952, ושם תיעוד הנוסח של מצבתה).

(ישנן גם אפשרויות אחרות, כמו ערבוב בין שני ר' דוד יהודה מבובריק שחיו בצפת באותה עת. גם זאת הראה ירון: יש דמות ידועה שנקראה "ישראל נח זלץ". ובמפקדים משנת תרט"ו אנו מוצאים בצפת את את ר' יודיל מבוברקא, אביו של ישראל נח. א"כ יתכן שר' יודל אבי ר' ישראל נח הוא שהיה נשוי לבת או נכדת הבמ"ח, וייחוסו הועתק בטעות לעמיתו, כנראה קרוב משפחתו, שנקרא אף הוא ר' יהודה זלץ ואף הוא הגיע לצפת מבובריק).

מעתה אכן אין צורך להניח שהיו גירושין בין ר' משה לייב לדבורה, ויתכן שמחלה נישאה לר' משה לייב אחרי פטירת דבורה בת הבמ"ח. לפי זה מיושבת היטב מסורת משפחת וינברג שעטיל הסבתא שלהם היא בת דבורה בת הבמ"ח, ותמהתי כיצד יתכן הדבר שהרי עטיל זו נולדה כנראה בערך ב-1835, בשעה שדבורה הייתה אמורה כבר להיות בארץ ישראל אם היא היתה נשואה אז לר' דוד יהודה. אך לפי האמור אין קושיה כלל: ר' משה לייב עלה לארץ ישראל יחד עם אשתו דבורה ובתו עטיל-ייטל ונכדתו העניא; אחרי שנפטרה מרת דבורה ונקברה בטבריה נשא ר' משה לייב אשה נוספת ושמה מכליא; בנם של ר' משה לייב ודבורה, ר' יצחק אייזיק, נשאר בחו"ל ושם נולדה לו בתו השניה חיה דבורה, וכעבור שנים עלו אף הם לארץ חמדת אבות.

***

בשולי הדברים ברצוני להתייחס לאפשרות נוספת ולשלול אותה. מישהו העלה השערה לפיה אשתו של ר' משה לייב מויזניצא מכליא, היתה אשתו היחידה, והיא היתה בתו של הבאר מים חיים.

לפי מה שהתבהר בפרק זה, שר' דוד יהודה אבי משפחת זלץ בכל מקרה לא היה בעלה של דבורה, כיון שילדיו נולדו אחרי פטירתה – אין בהשערה זו כדי "לחסוך" משהו. ה"ריווח" היחיד הוא בכך שלפי זה מתבאר למה ר' ישכר ממזיבוז קרא לבתו בשם מכליא, שעה שאין זה שם חמותו אלא שם חמותו החורגת.

אלא שגם במיעוט היכרותי בתחום הגניאולוגיה כבר נתקלתי בתופעות כאלו. קורה שאנשים קוראים לילדיהם על שם אם חורגת, ואין בכך קושיה. ארמוז רק בקצרה, אולי ארחיב בפעם אחרת: רגליים לדבר שר' נפתלי צבי פרוש, עליו כתב בהרחבה ר' בנימין בסמוך שני פרקים, נולד לאשה ראשונה של ר' שלמה זלמן פרוש, ושמה רחל, ולא ל"באבע" המפורסמת מ' מלכה ינטא בת ר' ליבר מרדכי ליפקין. ועם זאת קרא ר' נפתלי צבי לבנו "ליבר מרדכי", בשם זקנו-חורגו! אף אתה על תתמה על ר' יששכר מזיבוזר שקרא לבתו בשמה של חותנתו-החורגת.

בירורים חדשים על מרת דבורה בת ה"באר מים חיים" וצאצאיה

יהודה זייבלד

משפחות רבות בארץ ישראל ובגולה, ששרשיהן במשפחות האשכנזיות שהתגוררו בצפת ובטבריה בין השנים ת"ר-ת"ש, מתייחסות לרבי חיים מטשערנוביץ בעל "באר מים חיים" דרך בתו דבורה. כתבי הייחוס שבידי המשפחות מוסרים חלקי מידע שחלקם סותרים וחלקם משלימים. המאמר הבא יפרוס את העדויות השונות שהגיעו לידי ואת בירורן. בשלב זה נראה שהבירור מניח את הדעת ומיישב את המסורות השונות, ועם זאת נשמח לקבל השלמות, עדויות, בירורים נוספים ודעות חולקות, לאימייל yehuda10 שטרודל enativ.com.

על רבי חיים מטשערנוביץ, בעל "באר מים חיים", "סידורו של שבת", "שער התפילה" ועוד – אין צורך להרחיב את הדיבור. תולדותיו נידונו בהרחבה רבה במקומות רבים. מהם ייעודיים, כ"תו חיים" הנדפס בסוף המהדורה הנדירה כיום של "שער התפילה" משנת תשט"ו; "אור הגליל" של ר' יעקב שלום גפנר; ו"ארץ ישראל של מעלה" של ר' יחיאל גרשטיין. בנוסף, רשומים פרקי חייו באנציקלופדיות לחסידות (של ר' יצחק אלפסי) ולתולדות גליציה (של ר' מאיר וונדר), ובמאמרים שונים.

הפרטים הביוגרפיים החשובים להמשך הם אלו: רבי חיים נולד בערך בשנת תקכ"ה (1765) בכפר הסמוך לבוטשאטש. בסוף שנת תקע"ג או ראשית תקע"ד (1813) עלה לארץ ישראל. לא ארוכים היו חייו בארץ ישראל, אך גדושי מעש. כאן הוסיף מאמרים ל"באר מים חיים" והשלימו, וכתב את כל החיבור "שער התפילה", כשהוא שרוי בעת הכתיבה בהתרגשות והתלהבות מקדושת הארץ. את מקום תפילתו קבע בבית הכנסת האר"י האשכנזי, שהיה בית הכנסת החסידי הראשון בארץ, מימין העמוד הסמוך לבימה. בכ"ו בטבת תקע"ד נמכר לו בית בצפת, כפי שנרשם בפנקס בית דינה של העיר, ובכ"ז בכסליו שנת תקע"ו או תקע"ז הסתלק לבית עולמו, ונטמן במערה שנקראה לימים על שמו, בבית העלמין העתיק בצפת.

מניין צאצאיו של רבי חיים אינו ידוע בדיוק. בנים היו לו שניים: רבי יעקב יוסף, שהיה אב"ד מאהליב, אחת מערי רבנותו של רבי חיים, והיה חתנו של רבי יצחק מקליס בנו של ה"דגל מחנה אפרים", נכדו של ה"בעל שם טוב". בנו, רבי יחיאל מיכל, היה רב בדורהוי וחותנו של רבי מאיר רוזנבוים אבי שושלת קרעטשניף. הבן השני היה קלמן-קלונימוס, שעשה חיל במסחר היין בקשינוב או קומרנא, אך קריאתו ב"ספרים החיצונים" הביאה אותו להתרועעות עם פורקי עול ולפריקת עול בעצמו. מספרים שאביו לא הפסיק לחבבו ולקרבו, ביקרו פעם וניגב את הזיעה שניגרה על מצחו בעת משחק עם רעיו, ולבסוף הביא לחזרתו בתשובה ולעלייתו לארץ ישראל, שם נפטר כבעל תשובה.

אך מה בדבר בנותיו? מדי פעם מתגלה חתן נוסף שלו, אלא שאין ברור אם כל חתן היה נשוי לבת אחרת. מכל מקום, בנוגע לבתו דבורה, סבתנו, ניתן לשער באופן קרוב לודאי שהיא האחראית לשניים מן החתנים. אך בל נקדים את המאוחר.

החתנים הידועים הם:

א. רבי יצחק אייזיק, אב"ד בוטשאן. אפשר שהוא רבי חיים יצחק אייזיק היילפרין אב"ד בוטושאן, נכד מצד אביו לרבי חיים צאנזיר מחכמי קלויז בראד, שעלה אף הוא לימים בשנת תרי"ח לצפת, ונקבר במערת ה"באר מים חיים". לולא היה בן משפחתו לא היה נקבר שם, מן הסתם. באנציקלופדיה ליהדות רומניה (ח"א עמ' 440), שמהימנותה אינה רבה בדרך כלל, מסופר שהקהילה בבוקרשט גירשה אותו ואת משפחתו שעה שביקש להתקבל כרב במקומו של ר' דוד הלפרין, ו"אפשר שהסיבה לגירושו נעוצה בהרצאותיו, שהיו מודרניות ולא דתיות". האמנם?

ב. ר' שמואל שמעלקא הורביץ, בנו של רבי מענדל מלינסק.

ג. ר' אהרן אב"ד בוטושאן (יש לשים לב לריבוי "אב"ד"יה של בוטושאן, ולכך נוספת גם עובדה שראיתיה במקום כלשהו, שמשך עשרות שנים אחרי עלייתו לארץ של ר' חיים לא היה אב"ד בבוטושאן), שכתב הסכמה על "יסוד האמונה ועמוד העבודה".

ד. ר' פייבוש אייזנברג מאוזיראן (נזכר אצל ר"מ וונדר בנספח).

לסיפורם של שני חתנים נוספים, בעליהן של דבורה, יוקדשו הדברים הבאים.

***

באחד ממאמרי "ויתילדו" המתפרסמים תמידים כסדרם ב"המודיע" על ידי ידידי ברוך הכשרון ר' נפתלי אהרון וקשטיין, נכתב, במענה ל"ויתיילדו" 72, כדברים האלו:

ב"ויתילדו" מספר 72, בפרק חמישי,  ביקשנו את עזרת הציבור לאתר את שלשלת יחוס משפחת הרה"צ רבי משה לייב הלר מטבריה, [אחיו הצעיר של הגאון המפורסם רבי שמואל הלר - רבה של צפת, ואביו של הרה"צ רבי ישראל דב הלוי הלר], עד הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ - בעל ה"באר מים חיים" זי"ע.

מסורת ביד צאצאי החסיד המפורסם הרה"צ רבי משה אהרן הלוי סגל זצ"ל מירושלים, שהם מתייחסים עד הרה"ק רבי חיים מטשערנאוויץ - בעל ה"באר מים חיים" זי"ע, אלא שעד עתה לא היה ידוע סדר היוחסין למעלה בקודש - כיצד.

אחד מחשובי צאצאיו של רבי משה אהרן, העתיק עבורנו מגילת יוחסין שנכתב על ידו באחד מכרכי הש"ס שהיו ברשותו. לאחר פיענוח המגילה, ובצירוף מחקר מקיף ממקורות נוספים, עלה בידינו פתרון יחוס שתי המשפחות המיוחסות הנ"ל עד לבעל ה"באר מים חיים" מטשערנוביץ זי"ע.

רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש

היום מלאו מאה שישים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש .

ואלו תולדותיו, רבי אליהו נולד בשנת תקנ"ד לערך, את עיקר תורתו למד מפי אביו, בהיותו כבן שלש עשרה שנים, נשא לאשה את מרת גיטיל בת הנגיד רבי דוד גרדומר. כבר בצעירותו 'נתגלה' על ידי הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות בעל השערי תשובה, שנזדמן לעירו, ופרסם לתושבי העיר את גדלותו בתורה. מסופר כי נסע לוולוז'ין ללמוד תורה מפי רבי חיים מוולוז'ין, ואמרו, כי חפץ ללמוד מפיו את חכמת הקבלה. ואחר כארבעה חודשים שב לעירו. בשובו נתמנה למו"ץ בעיר שאט, ובשנמת תקפ"א נתקבל לרב ומו"ץ בעיר ראגאלי, על שם עיר רבנותו הראשונה, נתפרסם בשם רבי אליהו ראגולר. בשנת תקפ"ד, עבר משם לכהן כרב בעיר וילאמפול - סלאבודקא, בפרברי קובנא, בשנת ת"ר עלה ונתעלה לכהן כאב"ד קאליש שבפולין, שם כיהן עד ליומו האחרון. נערץ על ידי גדולי דורו, ועוד הרבה אפשר לספר עליו, אך כבר באו הדברים עלי ספר 'תולדות אליהו'. רבי אליהו נפטר ביום י"ט חשוון תר"י, ונקבר בקאליש סמוך לקברו של המגן אברהם. נספד בספר רשפי קשת, מרבי אברהם מסטאוויסק, נדפס בקעניגסברג. גם רעייתו גיטל נפטרה באותה שנה ביום ח' טבת.

השאיר אחריו שלושים וחמשה ספרים בכתב יד, בנגלה ונסתר ושו"ת ועוד, והיו אצל בנו ר' יהושע. מתורתו נדפס ספר יד אליהו, מאה ועשרים תשובות הלכה למעשה, שנלקטו ונסדרו על ידי בנו רבי דוד מהלוסק, שאף כתב הערות בשם יד דוד.

צאצאיו:

רבי יהושע רבינוביץ אב"ד קלעצק וניעשוויז, נולד בשנת תקע"ח לערך, נפטר כ"ב אדר תרמ"ז נספד בספר מספד תמרורים, לרבי משה זלמן, וכן בספר גנת אגוז שחיבר ידיד נעוריו רבי אליעזר זלמן גראייבסקי.

רבי דוד מהלוסק, כאמור עסק בכתבי אביו והדפסתם.

רבי מרדכי צבי, חתן ר' אריה לייב דובראווער, והיה גר שם אצל חותנו, בדובראווי פלך הוראדנא, נפטר בשנת תרנ"ט ומנוחתו בהוראדנא.

ר' יעקב נפטר בעיר פראפאיסק ביום י' אייר תרנ"ה.

מרת חאסיע אשת ר' בנימין בינוש מרגליות מנובהרדוק.

מרת אסתר זלאטא בקוברין.

מרת פעסיא אשת ר' דב בער לעוויטין מפראפאיסק שאף הוא עסק בהוצאת כתבי רבינו ותולדותיו.

מרת פרומא ליבע אשת הנגיד ר' יוסף חיים ריפ מסלונים.

ליפמן בספרו מתולדות היהודים מונה עוד כמה רבנים הנמנים מצאצאיו של רבי אליהו. א. הגאון רבי חיים אב"ד רעוויל, לא מצאתי אודותיו פרטים ולא נודע לי כיצד הוא מצאצאי רבי אליהו. ב. הגאון רבי יוסף לייב בלוך היה מצאצאיו מצד אמו, וזה אינו נראה לי נכון, אם כי יתכן שהיו שארי בשר, כי מוצא משפחות שניהם הוא בעיר ראסיין.

אילן יחוסו של רבי שמואל גור

א. רבי שמואל הלוי גור

ב. בן רבי חיים הלוי גארעלאוו, נולד באודסה בשנת תרס"ד נפטר במעלבורן שבאוסטרליה בשנת תשי"ב, זוגתו מרת חיה שרה לבית ליפקין נולדה בדוודז'ין בשנת תרס"ב, נפטרה בירושלים.

ג. בן רבי שמואל הלוי גארעלאוו, נולד במאלאסטאווקא בשנת תרל"ה, נפטר באודסה בשנת תרס"ח. זוגתו מרת מרגלה נולדה באמציסלב בשנת תרל"ה, נפטרה במלבורן בשנת תשט"ו.

ד. בן רבי גרשון הלוי ממלסטובקה, נולד תר"ט נפטר תרס"ג. זוגתו מרת שושה בילה.

ה. בן רבי סיני הלוי משם, נולד תק"פ, נפטר תרל"ג. זוגתו מרת בילה.

ו. בן רבי שמואל הלוי סגל משם.

ז.בן רבי יצחק הלוי משם.

ח. מרת חיה שרה הנ"ל באות ב, בת ר' מאיר אורליק הכהן ליפקין, נפטר כ"ג כסלו תשי"ב. זוגתו מרת לאה מרים נולדה תרכ"ד בדוודז'ין, נפטרה תש"ח בתל אביב.

ט. בן ר' אברהם הכהן ליפקין. וזוגתו מרת חיה שרה.

י. מרת מרגולה הנזכרת לעיל באות ג', בת ר' שמואל הלוי סגל ממלסטובקה, נפטר בוורשא  ביום ט"ו אב תרפ"ז. זוגתו מרת מאשה נחמה בתר' ראובן נפטרה אף היא תרפ"ז.

יא. בן ר' סיני הלוי הנזכר לעיל באות ה'.

יב. מרת שושה בילה הנזכרת לעיל באות ד', בת ר' יצחק וליקובסקי ממסטיסלב, וזוגתו מרת עטא.

יג. בן ר' יהושע לייב וועליקאווסקי משם וזו' מרת הינדא.

יד. בן ר' יחיאל וועליקאווסקי משם.

טו. בן ר' יצחק אייזיק ר"מ ודיין במסטיסלב.

טז. מרת לאה מרים הנזכרת לעיל באות יח, בת ר' יהושע היישיק הכהן אגרנט מדוודז'ין, נולד בשנת ת"ר נפטר בשנת תרצ"ה, זוגתו מרת גרונא לבית כגן.

יז. בן ר' אליעזר הכהן אגרנט, נולד בשנת תק"פ לערך, נפטר בשנת תר"ע לערך.

יח. בן ר' שרגא פייבל הכהן אגרנט ממונסטרישץ, וזוגתו מרת ראסיה.

יט. מרת עטה הנזכרת לעיל באות יב, בת ר' אריה לייב סלוצקין מקישינב, נפטר בשנת תר"י, כנראה מצאצאי רבי אריה לייב אב"ד סלוצק.

כ. מרת הינדא הנזכרת לעיל אות יג, בת ר' יהושע קולוניער מדובראוונא וזוגתו מרת רוסא.

כא. בן ר' יוסף אב"ד ליניץ ושקלוב.

רבי מאיר ראגולר מחבר דרך אבות

רבי מאיר רגולר, נפטר בירושלים היום לפני מאה ושבעים שנה, ביום כ"ח ניסן תר"ב. אחרי חמש שנים מעת עלותו לארץ ישראל. וזה מה שנכתב עליו בספר תולדות חכמי ירושלים:

הרב הגדול ר' מאיר בהגאון ר' אליהו ראגאלער האבד"ק עיר סוגינד, בנו של הגאון החסיד קדוש ישראל ר' אברהם אחי מרן הגר"א ז"ל. חבר ספר דרך אבות על פרקי אבות והדפיסו בעיר ווילנא טרם נסעו לעיה"ק בש' התקצ"ו ליצירה, ושם כמה מאמרים נעימים וחדושים רבים מופלאים בדרך המוסר והדרוש וצרפם להגהות דודו הגאון ז"ל, ובסוף הספר הרבה לקוטי תורה על הפרשיות. וחבר גם כן ספר נחלת אבות והוא צואה קדושה ונעימה לבניו וחתניו ושם מובאות הנהגות קדושות ויקרות, וכותב עליהם בדף טו שם, אודה לה' חסדו, אשר נתן בלבי מעודי זה הסדר וההנהגה שנהגתי בעצמי בזה האופן. ובפנקס הישן של החברא קדישא של האשכנזים בא זכרו, "הרב המובהק הצדיק מהפורסם מו"ה מאיר בהגאון אליהו בהגאון החסיד ר' אברהם זצללה"ה ממשפחת רבן של כבנה"ג הגאון החסיד מווילנא זללה"ה, נלב"ע יום ו' כ"ח ניסן התר"ב ליצירה".

כאמור, הספר נחלת אבות, הוא צוואה שכתב ר' מאיר לצאצאיו לפני עלותו לארץ ישראל, [כפי שנהג דודו זקינו הגאון מוילנא], והוא מזכיר בו כמה פעמים את בניו וחתניו, אך אינו מזכיר את שמותיהם כלל, ואין לי שום מידע על צאצאיו של רבי מאיר.

בכתביו מתפלמס רבי מאיר עם ההנהגות החסידיות שפשטו בתקופתו.

כאמור, אביו היה רבי אליהו רגולר אב"ד סוגינד, [להבדיל מרבי אליהו ראגאלער אב"ד קאליש, תלמידו של בעל מעלות התורה], בנו של רבי אברהם ראגולער בעהמ"ח מעלות התורה אחיו של הגאון מוילנא, ומעלה בקודש, כפי שכבר פירטנו בהרחבה בכמה מאמרים על יחוסו של הגאון מוילנא.

אשתו הראשונה של רבי אליהו, היתה מרת ראשעל בת ר' נחום. לאחר פטירתה בדמי ימיה נשא בשנית את מרת מרים גיטה בת ר' מיכל פעשעס, אלמנתו של הגאון רבי זלמן מוולוזין.

בחוגי המשפחה מספרים, כי כאשר נתחתן הגאון ר' אליהו עם מחותנו אשר היה מנכבדי העיר, נתן לו מחותנו מתנות רבות ותכשיטים של כסף וזהב מהודרים מאד. ובתוך שבעת ימי המשתה, נגנבו כל המתנות והתכשיטים שנתנו לו והצטער על זה מאד, אך לא עשה כלום כדי שלא להשבית שמחת החג שלו. תיכף לאחר מלאות ימי השמחה כשהתחיל לחפש את אבידתו הובילה הדרך לווילנא והיו לו הרבה אותות ששמה נמצאה, ומבלי לאחר את השעה הלך תיכף ומיד לשם לבקש את הגניבה, בהיותו בווילנא נכנס אל דודו הגר"א ז"ל וסיפר לו את תכלית בואו מיד השיב הגאון ואמר: חבל, חבל, באמת לא האמנתי שימצא במשפחתינו אחד שיאבד ויבטל את זמנו מלימוד התורה בשביל בקשת אבידת ממון..

רבי יחזקאל הלוי - מאתיים שנה לפטירתו

היום כ"ט שבט מלאו מאתיים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי יחזקאל הלוי, אב"ד באברויסק .
 

רבי יחזקאל היה בנו של רבי שמואל הלוי ממינסק בן רבי בנימין הלוי בן בנו של המהרש"א. כך כתב בספר מליצי אש, (אלול עמ' עב) בשם ר' מרדכי פריעד מלאדז. אמנם, בספר קרני אור דלהלן, כתוב מעט אחרת, דהיינו ר' יחזקאל היה בן ר' שמואל רב גליל מינסק דליטא דור רביעי ממהרש"א. 
מיהו ר' שמואל רב גליל מינסק? 
בספר 'ליטא', של משה צינוביץ ושמואל חסידה, הבינו בפשטות שהכוונה אל ר' שמואל בעהמ"ח תשובת שמואל ומר שמואל, שהוא בן ר' יוסף בן ר' שמואל אב"ד פיורדא ומחבר בית שמואל. אבל נראה שטעותם גדולה בזה כי הוא לא היה לוי ולא שייך למשפחת המהרש"א. 
יתכן לומר שהוא ר' שמואל סגל שהיה הרב במינסק אחרי ר' ישראל מירקש, ונפטר ער"ח טבת תקע"ט. בספר רבני מינסק וחכמיה, הובא נוסח מצבתו, וכתוב עליו הרב הגדול מרא דאתרא החריף מוהר שמואל במ' יחיאל מיכל סגל, ואם כן, מה שכתבו בספר מליצי אש שר' שמואל היה בן ר' בנימין אינו מדוייק. [ומה שר' יחזקאל נפטר שבע שנים לפניו אינו בעיה בעיני כי ר' יחזקאל נפטר כנראה לפני הגיעו לגבורות, ולמשל בנו ר' יהושע נשא אשה שנולדה 10 שנים לאחר פטירתו של ר' יחזקאל].

בזיווג ראשון נשא רבי יחזקאל הלוי, את בתו של הגאון מוילנא, אך מכיוון שלא היו להם ילדים נתגרשו בפקודת הגר"א, כך מסופר בשם רבי אריה לוין. אך אחד מצאצאיו (יחזקאל קוטיק) מספר בזכרונותיו כי ר' יחזקאל ואשתו בת הגר"א היו גולים מעיר לעיר, בחורף לבשו בגדי קיץ, ובקיץ התעטפו בפרוות, ניזונו מלחם ומים והיו ישנים על האדמה, עד שאשתו נפטרה מחמת קושי הגלות.
בזיווגו השני נשא את בת הגאון רבי שמחה פריד מורה צדק הוראדנא. בשו"ת חוט המשולש בתשובת של הגאון רבי משה זאב אב"ד ביאליסטוק, אל הגאון ר' הלל פריד בנו של ר' שמחה, כותב שר' אברהם דובער אב"ד קאמניץ דלהלן, היה בן אחותו של של ר' הלל. ומכאן שר' יחזקאל היה חתנו של ר' שמחה. אודות רבי שמחה פריד יחוסו וצאצאיו, נרחיב בפעם אחרת אם ירצה ה'.

ואלו הם שלשת בניו הגדולים (קוטיק מזכיר שהיו ארבעה בנים גדולים אולם הרביעי לא נודע לנו בשמו)

• רבי אברהם דובער הלוי אב"ד קאמניץ מחבר זכר אברהם, חתן רבי אריה בנו של רבי אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה. שימש ברבנות העיר קאמניץ קרוב לארבעים שנה, התפרסם לאיש מופת ו"צדיק", ורבים באו אליו לדרוש עצתו. בראש הספר אבות דר' נתן עם פירושי שני אליהו ובן אברהם וילנא והוראדנא תקצ"ג, נזכר שקבל הסכמות מכמה וכמה רבנים ובהם הרב מ' אברהם דובער בהחסי' מ' יחזקאל מקאמעניץ, אך לא הובא נוסח הסכמתו. נפטר ממגיפת החולירע ביום הראשון של חג הסוכות ט"ו תשרי תרכ"ז. נספד בספר 'בכי ומספד', מר' ישראל ווישניאק. שלשה בנים היו לו, א. רבי יחזקאל הלוי דיין בקוברין, זוגתו מרת הדס בת ר' הירש יואל רייצעס מביאליסטוק. בערוב ימיו התגרש ועלה לארץ ישראל. ב. רבי שמחה הלוי מפינסק. ג. רבי משה הלוי אב"ד נאטש וקאמניץ, תלמידו של המהרי"ל דיסקין, שהביא לדפוס בוילנא תרע"ג, את הספר קרני אור, שחיבר זקינו רבי אלכסנדר זיסקינד הנ"ל, ובראש הספר פרט את יחוסו כנ"ל. בשער הספר ובהסכמות שבחו רבות את רבי משה, צדקתו וחסידותו, וחריפותו בתורה. והוא היה אביו של ר' מרדכי אריה הלוי ניסנבוים שעלה לירושלים, ושם הדפיס את הספר של חותנו ר' משה שמואל אב"ד זוויעהיל, 'נחלת אבות', ובסופו בא קונטרס 'זכר אברהם' לזקנו ר' אברהם דובער, ירושלים תרפ"ו.

• רבי אליעזר הלוי מו"צ דק"ק הוראדנא, על מקום חותנו ודודו רבי הלל פריד מו"ץ דהוראדנא [חתנו של רבי חיים מוולאזין]. אמרו עליו שמגיל שמונה לא הביט בפני אשה, ובלכתו ברחובות גרודנא, היה השמש צועד לפניו להשגיח שלא יתקל בנשים. כאשר היה הולך למרחץ ביום שישי, היה מחליף את בגדיו הנאים עם בגדי עניים קרועים, וכך קיים מתן בסתר. נודע בספרייתו הגדולה בה היו ספרים שירש מאביו ומחותנו. האריך הרבה בתפילותיו, ולכן לא התפלל את כל התפילה עם הציבור אלא היה יוצא לקריאת שמע ושמונה עשרה. עניים רבים היו מאוכלי שולחנו. נפטר ה' אדר א' תרי"ג. על מצבתו נכתב פ"נ הרב המאור הגדול החסיד המפורסם מ"ץ דפה מ"ו אליעזר בהרב החסיד המפורסם מ' יחזקאל הלוי ונפטר ביום א' ה' ימים לחדש אדר ראשון שנת תרי"ג לפ"ק הוראדנא תנצב"ה. בתו מרת שרה אשת ר' משה קוטיק מקאמניץ, חסיד קוברין וסלונים, הוריו של יחזקאל קוטיק שזכרונותיו נדפסו ביידיש ובעברית, בזכרונותיו האריך בשבחה של אמו ששמרה על אדיקותה מבית אביה, למרות סביבתה החומרית.
  

רבי ישראל אלטר אברהם לנדא אב"ד עדעלין

מחר ימלאו שבעים שנה לפטירתו של רבי ישראל אברהם אלטר לאנדא אב"ד עדעלין. 
ר' ישראל אברהם נולד בעיר וואלאווא בערך תרמ"ד, בבחרותו למד אצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד בסאטמר. בהיותו כבן י"ח נשא לאשה את מרת רחל בת הרב הקדוש רבי ישעיה מקרעסטירר, וגר סמוך אצל חותנו בקרעסטיר. אחר כשמונה עשרה שנה, נזדמן שם האדמו"ר רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב, ובראותו את רבי ישראל אברהם, ציוה עליו לקבל על עצמו משרת רבנות כעבור ששה חדשים, ובמלאות הימים הללו, באו אליו אנשי ק"ק עדעלין וביקשוהו לבוא להיות עטרה לראשם ולכהן כרב בעירם, והוא נאמן לציוויו של הרבי, נענה לבקשתם. בעדעלין החזיק ר' ישראל אברהם ישיבה לבחורים, בה למדו למעלה מחמישים תלמידים, ובמהלך השנים למדו בישיבה מאות בחורים, שגדלו תחת השגחתו והיו לתלמידי חכמים גדולים. אחדים מהם שמרו עמו על קשר הלכתי, ותשובות אליהם מופיעים בשו"ת שלו.

רבי ישראל אברהם אלטר לנדא

 מתורתו ופסקיו נדפסו כמה ספרים, שו"ת 'בית ישראל', 'חידושי מהריא"א', 'חתן ישעיהו' על התורה, 'פרקי מהריא"א', ועוד מכתביו עודם ספונים בכתב יד ולא נדפסו. נתן הסכמה בשנת תרפ"ז על הדפסת הספר 'מדרש ריב"ש טוב'. כאמור, רבי ישראל אברהם נפטר ביום י"ב שבט תש"ב, והובא למנוחות בעירו עדעלין. ידיעה על פטירתו פורסמה בהנשר שנה עשירית.

אשתו מרת רחל, נהרגה בידי הנאצים בימי המלחמה, ביום כ"ו סיון תש"ד. הי"ד.

     וזה יחוס משפחתו

אביו, רבי [חיים] שלום לנדא דומ"ץ וואלאווע, היה גאון וצדיק חסיד מפורסם, כיהן כדיין למעלה מארבעים שנה, חתום פרענומעראנטן על ספר צפנת פענח חדש, שחיבר ר' יוסף מפרעמישלא, לבוב תר"ן. תשובה אליו נדפסה מהמהרש"ם מברעזאן בספרו גלוי דעת על הלכות טריפות, וכן בשו"ת זכרון יהודה [גרינוולד] מהדורא תניינא סימן קצט. ואף בנו ר' משה צבי הביא בספריו דברי תורה בשמו. ופעם אחת הוא כותב, בספרו 'מבשר שלום', "שמעתי מאבא מארי הגה"צ החסיד האמתי מה"ו שלום לאנדא מוואלאווע שליט"א בשם מרן הקדוש אור עולם מהר"ש מבעלזא זכיתו[!] י"ע". רבי שלום נפטר ביום ט"ו באב תרפ"ד. זוגתו מרת אידל למשפחת שטיינברג נפטרה י"ב תשרי תרצ"א.

צאצאיו: א. רבי בנימין זאב לנדא אב"ד מיהאלי, נולד בשנת תרנ"ג, למד אצל בעל ערוגת הבושם, נשא לאשה את מרת טויבא בת רבי שלום קרויז אב"ד לעגעני-מיהאלי, [חתן רבי יהושע ברוך רייניץ], כאשר נפטר חותנו בשנת תרע"ה, מילא ר' בנימין זאב את מקומו כאב"ד מיהאלי, עד ליום בו נשלח לאושוויץ כ"ז אייר תש"ד, ושם נהרג. הי"ד. בניו, רבי נפתלי לנדא דומ"צ חוסט, חתן ר' יעקב הכהן פרידמן דומ"ץ שם. ורבי יהושע ברוך לנדא בעהמ"ח 'הגיון לבי'. ב. רבי משה צבי לנדא דומ"צ קליינווארדיין, נשא לאשה את מרת בילא בת רבי נפתלי שרייבר דומ"צ שם ומחבר 'מעטה נפתלי' על התורה, ר' משה צבי חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה, 'כבוד מלכים' 'מבשר שלום', ועוד, נפטר ב' דחול המעוד פסח תש"א. ג. רבי ישראל אלטר אברהם לנדא דידן. ד. מרת פרימא אשת רבי אברהם טייכמאן הי"ד. ה. מרת צפורה הי"ד אשת רבי שמואל טייכמאן נפטר כ"ח אב תשי"ג.

אביו, רבי נפתלי דוב לנדא, זוגתו מרת חיה פרומט למשפחת ליבר. בספר שלחן מלכים, מנכדו ר' משה צבי לנדא, כותב [סי' ט'], "ומזקני הה"ג המפורסם מה' נפתלי דוב לאנדא מוואלאווא זצ"ל שמעתי, כי בימי הקדוש מלובלין זי"ע היו נוהגין אנשי מעשה, לשלוח טלית החתן קודם הנישואין להקדוש זי"ע שיגיד ברוח קדשו, אם אין בו חשש שעטנז, וכן נשלח הטלית של חמיו אבי זקנתי הה"ג החסיד המפורסים ברב טובו וצדקת פזרונו מה"ו אהרן מתתיהו ליבער זצ"ל להקדוש הנ"ל. ומאבא מארי הגה"צ החסיד האמתי שמעתי שכאשר הביאו האבריקאנטעין מקלימאייא טלית של מצוה הנעשה תחת השגחתם לקדוש ה' מכובד מו"ה יצחק אייזיק מזידיטשויב זי"ע קיבל מידם והתפלל בהם בשבת קודש ואמר..."