הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל

 בשבוע שעבר נפטר בבני ברק, הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל.

הגאון רבי נחום ברנהולץ, היה מגדולי התלמידי חכמים בבני ברק, בצעירותו, היה מלמד בתלמוד תורה, אחר מכן, שימש כראש ישיבה, ולימים נתעלה לכהן כאב"ד בתל אביב.

מכיוון, שהיה רבי נחום צאצא למשפחה חשובה, אשר הזכרנו בעבר, משפחת חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, נזכיר שוב את יחוסו, תוך הבהרה כי רבי נחום עצמו, לא היה צאצא של רבי שמואל סלנט, ולא של חותנו.

נזכיר את תולדותיו בקצרה, רבי נחום נולד בירושלים, ונתייתם בגיל צעיר מאד מאביו, בצעירותו גדל תחת חסותו של הצדיק רבי אריה לוין. בהגיעו לפרקו נשא לאשה את מרת צפורה בת רבי אברהם משה קירשנבוים מירושלים, היא נפטרה לפני כשנה ומחצה. 

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי שלום ברנהולץ, נפטר צעיר לימים ביום י"ח אדר ב' תש"ח, והיה בין הראשונים שנקברו בבית הקברות בסנהדריה, היה נשוי למרת מלכה לבית וינברג, היא נפטרה בשנת תשנ"ד.

אביו, רבי אלתר שמעון ברנהולץ, היה נשוי למרת מינדל לבית זילברמן. רבי שמעון, היה אוהב תורה וחסד, ממיסדי בית המדרש עטרת צבי בשכונת מקור ברוך בירושלים, והקים גמ"ח הפועל רבות בירושלים, נפטר ביום י"א אייר תשכ"ה. מרת מינדל האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' ניסן תשל"ג.

הסבא, רבי אלתר שמעון ברנהולץ

אביו, הצדיק רבי נחום ברנהולץ, נפטר כ"ח אדר שני תרפ"ט, היה נשוי למרת גאלדא טויבע בת ר' חיים נחום, נפטרה ג' אדר תש"ט.

אביו, רבי משה.

רבי אלעזר מרדכי קעניג זצ"ל

בצפת מובא למנוחות כעת הרב הצדיק רבי אלעזר מרדכי קעניג מנהיג קהילת חסידי ברסלב בצפת.
הוא נפטר הבוקר לאחר תקופה ארוכה שסבל ממחלה קשה.
שלושים ותשע שנים כיהן הרב קעניג כרבה של קהילת ברסלב, אותה יסד אביו. פיתח את הקהילה, וביסס את מוסדותיה, ורבים רבים ראו בו את מנהיגם הנערץ.
נולד ביום ח' חשון תש"ו בירושלים, בילדותו למד בחיידר הותיק עץ חיים, ומשם המשיך לישיבת ברסלב בבני ברק, וזמן מה, למד גם בישיבת מיר בירושלים. לאחר נישואיו נתיישב בבני ברק, מקום מגורי חמיו - ר' אברהם ברגר, ולמד שם בכולל ברסלב. ולאחר פטירת אביו, החליט לקחת על עצמו את עול הקהילה בצפת, ועבר לגור במקום. כאמור, הנהיג את הקהילה, וביססה מהמסד ועד הטפחות, על כל הנדרש מקהילה חשובה כזו, מוסדות תורה וחסד, על כל המשתמע מכך. בשנים האחרונות חלה, ומספר פעמים הגיע עד לשערי מוות ממש, אך ניצל והתאושש. והבוקר, למגינת לב תלמידיו הרבים, נסתלק והלך לעולמו.

וזה סדר יחוסו,

• אביו רבי גדליה אהרן קעניג, נולד בירושלים שבין החומות, בחודש ניסן תרפ"א. בצעירותו למד בישיבת חב"ד, והתקרב לדרכה. לאחר מכן היה תלמידו של רבי אברהם שטרנהרץ מגדולי חסידי ברסלב, והמשיך את דרכו. יסד את קהילת ברסלב בצפת, וחיבר קונטרס חיי נפש. נפטר באנגליה ביום כ"ג תמוז תש"מ והובא לקבורה על הר הזיתים. אחרי פטירתו הדפיסו צאצאיו עוד מחיבוריו, וחלקם עדיין בכתב יד. זוגתו מרת אסתר פרומעט לבית ארנטרוי, האריכה ימים אחריו, ונפטרה בשיבה טובה בחג השבועות תשס"ח.
• אביו רבי אלעזר מרדכי קעניג, היה מחסידי קוזניץ/פוריסוב, למד קבלה עם בעל כף החיים אצל המקובל רבי חיים שאול דוויק, חיבר ספר רקח מרדכי - פירוש על שאילתות דרב אחאי גאון,

רבי אברהם חיים לוין

בשעות האחרונות הובא למנוחת עולמים בבני ברק, הגאון הגדול רבי אברהם חיים לוין ראש ישיבת טעלז בשיקאגו, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה. 
ואלו הם תולדותיו, 
נולד בשנת תרצ"ה לערך, בעיירה וואשקי שבליטא, שם כיהן אביו כרב, בילדותו נסע עם הוריו לאמריקה, ונשלח ללמוד בישיבת טעלז עוד לפני גיל בר מצוה, בהיותו אך בן 11 שנים, ונמנה על אחד מחשובי התלמידים בישיבה. ביום י"ט חשוון תשי"ח נשא לאשה את הרבנית אסתר מרים לבית גינצבורג, נכדת המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין. אחר נישואיו, בשנת תש"ך לערך, נקרא להקים סניף לישיבת טעלז בשיקאגו, ועמד בראשות הישיבה למעלה מיובל שנים עד לפטירתו שלשום, ביום כ' כסלו תשע"ט, מסע לווייתו יצא מישיבתו בשיקאגו, והסתיים כאמור, בבית החיים נציבי פוניבז' בבני ברק.

וזה יחוסו של רבי אברהם חיים

אביו, רבי אליעזר לוין אב"ד דיטרויט מישיגן, נולד בשנת תרנ"ח בעיר האנאשישאק שם כיהן אביו כרב. בנערותו נסע לאיישישוק, שם למד בישיבתו של רבי טוביה רוטברג, אחר כך נסע ללמוד בראדין, והיה תלמיד מובהק של החפץ חיים, משם המשיך לקעלם, וגם אחר נישואיו למד בכולל קעלם, והיה מגיד שיעור בהת"ת שם, עד שנקרא לכהן כרב בוואשקי על מקום חותנו, בשנת תרצ"ו לערך, נסע לאמריקה, תחילה כיהן כרב בעיר אירי פנסילבניה, ואחר כך נקרא לכהן כרב קהילת בית תקווה בדיטרויט, שם פעל רבות לטובת כלל היהדות בעיר, תחילה כחבר ועד הרבנים בדיטרויט, ולבסוף כיהן כאב"ד דיטרויט מישיגן, וראש ועד הרבנים שם. האירך ימים ונפטר ביום א' י"ד שבט תשנ"ב, והובא לקבורה בארץ ישראל ביום ג' ט"ז שבט. זוגתו מרת שרה מנוחה לבית הופנברג, היא נפטרה בשנת תש"ך. אחרי פטירתה נשא בזיווג שני את מרת חנה

צאצאי רבי ישראל סלנטר

אחרי המאמרים הקודמים, בהם פרסנו אילן יוחסין של הגאון רבי ישראל סלנטר, מצד אבותיו, נעמוד במאמר זה, על צאצאיו של רבי ישראל, ונסכם את הידוע לנו אודותיהם, ונשלים עוד שלב, בדרך להכין עץ משפחה לרבי ישראל סלנטר.

ובראש המאמר אצטט שוב מדבריו של רבי איצ'לה פטרבורגר תלמידו הגדול של ר' ישראל, בספר אור ישראל דף נט.

 "הנה אדמו"ר זצוק"ל כבש לפניו את הטבע, עד שלא היה לו שום הבדל בין יוצאי חלציו לאחרים, הן בגשמיות הן ברוחניות, מלבד מה שמחוייב ע"פ דין... אחד מבניו היה סוחר נכבד, כמעט מעולם לא שאל אותו על תהלוכות עסקו ומה גורל מצבו... גם הנה אחד מבניו, אשר פעם לא ראה את פניו כמה שנים, וכאשר בא אליו לא נתפעל מאומה, ונתן לו שלום בתכונה כאשר היה רואה אותו זה מזמן קרוב. כאשר אחד מיוצאי חלציו היה נלחץ בין המצרים, לא שחד מכחו בעדו, כאשר לא שחד מכחו בעד עצמו". 

אולם בהמשך ההמאמר נראה, כי דבר אחד כן גרם לו לר' ישראל לצאת מגדרו, היה זה בעת אשר צאצאיו ירדו מדרך הישר, עזבו את דרך התורה, ונכנסו ללמוד באוניברסיטאות.

אחרי הכנה מקדימה זו, יכולים אנו בכל אופן לגשת ולהתבונן ברשימת צאצאיו של רבי ישראל:

רבי יצחק ליפקין. ענפי המוסר.

• רבי יצחק ליפקין, נולד בערך בשנת תקצ"ח, בי"ב אב תרי"ט נשא לאשה את מרת שרה רבקה [ברישומי הממשל כתוב חיה ריבה] בת דודו ר' יחיאל מיכל ליפקין, בצעירותו גר טעלז, לאחר מכן כיהן אב"ד יאנוב, קרוז, ובשנת תרל"ב נתקבל בעיר פראשניץ, בשנת תרל"ד פנה בתלונה אל הגאון רבי אליהו גוטמאכר, אודות אנשי עירו, שהם מלשינים עליו אצל המלכות על שהוא מעכב ילדי ישראל בעירו מלכת אל בתי הספר הממשלתיים, ורוצים להדיח אותו ממשרתו, בתוך דבריו הוא כותב "כי עד עתה אבדתי כל הוני ורכושי מחמת מלשינות שקרים... רק הגאון המפורסם ר' אברהם לנדא מטשעכנוב עומד לצדי, אבל הרשעים האלה גם התפרצו כנגדו", ושוטח בקשתו לפני ר' אליהו, שיתפלל בעדו להצילו מאויביו ולהטות לב השרים ויועציו לטובתו. הגאון האדר"ת כתב עליו, כי "כל ימי חיי אדמו"ר זצוק"ל היה הררי"ץ בנו לשעשוע נפשו, והיה מתעניין מאד גם בבני ביתו והיה פורש שלומם במכתביו.. ולבתו היקרה מרת לאה תחי'". וראה עוד אודותיו בהקדמת ספר הילף צו לעבען [ישועה לחיים] לר' חיים ישעיה גורדון משאוויל מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, וילנא תרסח, הביא שמועה ממנו בשם אביו. כפי הנראה לאחר שנתאלמן או נתגרש, עלה לירושלים, ומסופר כי איש אחד מנכבדי ירושלים אשר רצה לזכות שנכדיו יהיו מגזע הגרי"ס, נתן לו את בתו הצעירה לאשה, והיא ילדה לו בת אחת. ר' יצחק נפטר בירושלים בשנת תרס"ג או תרס"ה, ומנוחתו על הר הזיתים. מתורתו נדפס בספר חוט המשולש, עם תורת אביו ותורת זקינו ר' זאב, ובהקדמת הספר האריכו בשבחיו. צאצאיו. א. רבי אריה לייב ליפקין, נולד י"ט אדר ב תרכ"ד, היתה לו אשה ראשונה, ממנה נולדה לו בת 1. מרת חיה רבקה אשת ר' אברהם יצחק סאפקייץ משאויל. לאחר שרבי אריה לייב עלה לירושלים נשא לאשה בזיווג שני את מרת מרים בת ר' בנימין בינוש לוין, היא אחותו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שכבר נזכר כאן בבלוג בעבר. צאצאיו מזיוגו השני: 2. רבי חיים יצחק ליפקין, נולד בירושלים תרע"א, נשא לאשה את מרת מרים בתו של רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רבה של שכונת מקור חיים. כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, חיבר ספרים רבים, ובהם 'תורת רבי ישראל מסלנט', וספר 'תורת היראה', ועוד ספרים. 3. רבי בנימין ליפקין, נולד בשנת תרע"ד, למד בישיבות עץ חיים וחברון בירושלים, חיבר ספר בני בנימין נפטר י"ג שבט תשכ"ח. ב. מרת לאה, הנזכרת לעיל במכתבו של האדר"ת. כנראה נולדה מזיווגו השני.    

רבי אברהם גניחובסקי - ברוך דיין האמת

בבית החולים שערי צדק, נפטר הלילה הגאון הגדול רבי אברהם גניחובסקי ראש ישיבת טשעבין, לאחר תקופה קצרה של מחלה קשה.
בן שבעים וחמש שנים היה בפטירתו.

רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל

      וזה סדר יחוסו

• אביו, ר' אליהו משה גניחובסקי, נולד ו' תמוז תרס"ג בגראייבה שבפולין, למד בישיבת לומזה, ובסמינר לרבנים בברלין, בבחרותו היגר עם אביו לאנטוורפן, שם נישא בשנת תרצ"ב, למרת גיטה לבית נוחימובסקי. בשנת תרצ"ג עלו לארץ הקודש, עם קום המדינה כיהן כחבר כנסת מטעם החזית הדתית המאוחדת והפועל המזרחי [אך היה היחיד מבין חבריה שהתנגד לגיוס בנות], המשיך את פעלו של אביו בההדרת והדפסת ספרים ישנים ומתוך כתבי יד. הרביץ תורה ברבים. נפטר כ"ז תמוז תשל"א.
• אביו, ר' שלמה יוסף גניחובסקי מגראייבה פולין, נולד בליטא בעיירה יירנובה פלך וילנא, בשנת תר"ל, נתחנך אצל סבו אב"ד זאלודאק ובישיבות איישישוק וראדין, מסופר עליו גם כי למד בחברותא עם אביו של החזון רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה. השתתף בועידה הציונית במינסק, ומראשוני וראשי המזרחי בפולין. לאחר מכן עבר לגור באנטוורפן, ובתחילת המלחמה העולמית, בשנת הת"ש, עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בבני ברק. שם יסד עם בניו את הוצאת 'אל המקורות', ושם אף נפטר י"ז סיון תשי"ב. רעייתו מרת טעמה לבית טטנבוים נולדה ערב פסח תרל"ד, נפטרה ח' ניסן תש"ט. 
• אביו ר' אברהם גניחובסקי
• אביו ר' אליהו משה [לוין], יליד וילנא, תלמיד רבי מרדכי מלצר מווילנא, ורבי אליהו שיק בלידא. כיהן כאב"ד טראב וזאלודאק פלך וילנא, מחבר ספר יד אליהו שני חלקים, וילנא תר"ס - תרס"א. נפטר י"ז סיון תרס"ג, ונטמן ברוז'אנקה, ולאחר זמן מה, הועבר למנוחה במקום רבנותו - זאלודאק.
• אביו ר' יהודה לייב מוילנא, למד ש"ס כסדר, רוב שניו תורתו היתה אומנתו בקלויז הגר"א. זוגתו מרת שרה.
• אביו ר' אליהו.

הרב אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה

ניצחו אראלים את המצוקים

מירושלים מגיעה הידיעה המרה על הסתלקותו של מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, כחצי שנה של מחלה קשה בהם היה מאושפז בבית החולים שערי צדק בירושלים.

גדולה היא האבידה.

הרב אלישיב בעת אמירת שיעור בתפארת בחורים

אך נתמקד במה ששייך אלינו, ונתאר כאן את עץ משפחה של רבינו ר' יוסף שלום אלישיב, אך תחילה נתאר בקצרה את קורות חייו.

רבי יוסף שלום, נולד בא' ניסן תר"ע בעיר הומל, שם שימש אביו כרב, עלה לארץ ישראל בנערותו. בהיותו כבן עשרים נשא לאשה את רעייתו מרת שיינא חיה בת הגאון הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, הגאון רבי אברהם אלישיב, עלה לארץ ישראל, נפטר, ג' חשוון תש"ג. בעהמ"ח דברי חיים - ספר מוסר. זוגתו מרת חיה מושה. 
• אביו, הגאון רבי משה, המכונה הפרוש מאראן, בעהמ"ח כמה ספרי מוסר, בהם 'ידי משה' ו'אוהב מוסר', וספר 'מענה רך'. זוגתו מרת חנה. 
• אביו, הגאון רבי שלמה אלעזר לוינזון/

מרת חיה מושה הנ"ל, אשת רבי אברהם אלישיב,

• אביה הגאון הקדוש המקובל רבי שלמה עלישוב מזאגר, בעהמ"ח לשם שבו ואחלמה, נולד י"ב טבת תר"ב, עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ד, נפטר כ"ז אדר תרפ"ו. 
• אביו, רבי חיים חייקל מזאגר, אמרו עליו שהיה אחד מל"ו צדיקים, זוגתו מרת סתירה גיטה [בת ר' יצחק]. 

המגיד הירושלמי רבי שבתי יודלביץ

חמש עשרה שנה מלאו היום [שני] לפטירתו של המגיד הירושלמי הנודע, רבי שבתאי בנימין יודלביץ. לא כאן המקום להרחיב בתולדותיו, ובשבחיו. לכן נזכיר רק פרטים קצרים. ר' שבתי נולד בירושלים בשנת תרפ"ה. בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה, את מרת נחמה [בת הר"ר אברהם יונגרייז מבתי אונגרין, אחיו של הגאון רבי דוד יונגרייז], מאשתו זו לא זכה ר' שבתי להבנות, והיא נפטרה ערירית בלא ילדים, בשנת תשל"ה לערך. לאחר פטירתה נישא ר' שבתי בשנית וזכה לפרי בטן. לאחר פטירת אביו, הביא לאור עולם את ספרו 'מעיל שמואל'. נודע ברבים כדרשן מופלא, ורבים התענגו מדרשותיו המעוררות. ר' שבתי נפטר בירושלים ביום כ"ג כסלו תשנ"ז, והובא למנוחת עולמים בהר המנוחות שבירושלים. שנה אחת לאחר מכן, באותו יום בדיוק, נפטר רעו הישיש ממנו, המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל. מעט מדברי תורתו ודרשותיו של ר' שבתי, כונסו בספרים, 'להגיד', 'דרשות המגיד', ועוד.

וזהו אילן יוחסין של ר' שבתי, כפי שהצלחתי למצוא עד כה. אביו היה הגאון הצדיק רבי שמואל אהרן יודלביץ, נולד בירושלים תרס"ז, גדל בביתו של הגאון הצדיק רבי אריה לוין ולימים נשא את ביתו לאשה. מסופר כי כאשר הציע לו רבי אריה את ההצעה לשאת את ביתו רשא לאשה, לאחר ארבע שנים שדר בביתו, ענה ר' שמואל, כי דעתו נוטה להסכים, אך צריך הוא לראות את האשה לפני שיענה תשובתו, כפי שנפסק שאסור לו לאדם לקדש את האשה קודם שיראנה. המעשה הוא מפעים, ארבע שנים גר ר' שמואל בביתו של ר' אריה לוין, ולא הסתכל לעבר בנות הבית, עד כדי שלפני הסכמתו להצעת השידוך, היה צריך לבקש לראותה. מרביץ תורה בישיבות ירושלים – ישיבת עץ חיים המפורסמת, וישיבת בית יוסף נובהרדוק. מחבר ספר 'החשמל לאור ההלכה' ירושלים תשיד, וספר 'מעיל שמואל' כנ"ל. נפטר י"ד טבת תשל"ט ומנוחתו כבוד על הר הזיתים סמוך לקבר רבו הגאון מטאווריג. תולדותיו ותולדות המשפחה, נכתבו בספר 'מעילו של שמואל'. זוגתו מרת רשא נפטרה בשבת הגדול י' ניסן תשנ"ו.

מצאצאיו, א. ר' שבתי יודלביץ דידן. ב. ר' אברהם יצחק יודלביץ, נפטר תשנ"ב. ג. אשת הגאון ר' יצחק שרגא פייבל וורהפטיג, הוא נולד בירושלים תרצ"ה למד בישיבת חברון, היה ר"מ בישיבת בית התלמוד ולאחר מכן בשנת תשל"ז, נתמנה לכהן כר"מ בישיבת בעלז בירושלים, ונחשב שם לראש הרמי"ם עד לפטירתו ביום כ"ט סיון תשס"א. היה גם שותף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית. ד. ר' מרדכי דב יודלביץ חתן ר' צבי הירש הכהן קופשיץ נפטר תשמ"ג. ה. הרבנית אסתר גיטל פינקל.

אביו, ר' שבתי יודלביץ, צדיק יקר וירא שמים שנתייסר רבות ביסורי גוף ונפש, היה בעל קורא בבית הכנסת שונה הלכות שבעיר העתיקה, ונחשב לאחד ויחיד בתחום זה בירושלים. בצעירותו נשא אשה [יתומה שגדלה בבית הוריו], ועד הגיעו לגיל עשרים, נתאלמן ממנה, ושכל את שני בניו שנולדו ממנה. בשנית נשא את מרת שיינא מרים לבית קש, ורבי שמואל סלנט היה המסדר קידושין בנישואיהם. שני בנים שילדה לו, נפטרו אף הם בינקותם, משחשבו להתגרש, נתברכו מפי צדיק פלאי שיוולד להם בן צדיק שיאיר את העולם, ואף רבי שמואל סלנט הסכים לברכה זו. בנם יחידם הוא ר' שמואל אהרן יודלביץ הנ"ל. ועוד בת אחת היתה להם, ושמה בתיה אשת יצחק קראוז ממיסדי מכרות המלח בעתלית, שנפטר צעיר, ובשנית נישאה ליוסף שרוני. ר' שבתי נפטר ו' טבת תרעח, בדמשק, כאשר הגלוהו הטורקים לשם בימי המלחמה. ומרת שיינא מרים נישאה בשנית לר' יוסף בוכבינדר, יליד צפת שגר בכפר תבור.

אביו, ר' יעקב יצחק יודלביץ, נולד בפוניבז', נתייתם בהיותו בן חמש שנים. וכשאמו נישאה לאיש אחר, ועלתה עמו לירושלים, גדל אצל דודיו. בהיותו בן עשר, יצא עם שני אחיו הקטנים למסע רגלי בדרכם לארץ ישראל, כמעט שלש שנים לקחה להם הדרך, ובנסי נסים הגיעו בסופו לירושלים עיה"ק. בירושלים נשא לאשה את מרת גליקא שהיתה בתו של אביו החורג דלהלן. עשרה ילדים קברו שבתי וגליקא, ורק בנם האחרון שבתי גדל והיה לאיש.

הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זכר צדיק לברכה

הרב ליפקוביץ נפטר אמש בשעת ערב, בבית החולים שערי צדק בירושלים.
בשבת האחרונה התמוטט הרב ליפקוביץ, ומאז היה שרוי בלא הכרה בבית החולים, כשהרופאים נלחמים על חייו, וכלל ישראל התפלל לרפואתו. אמש נצחו אראלים את המצוקים.

ר' מיכל יהודה, כפי שנקרא בפי כל, נולד לפני תשעים ושבע שנים בעיירה וולוזין שבבלרוס, מקום יסודה של טיפוס הישיבה הליטאית, ולמעלה משמונים שנה חי ר' מיכל יהודה את עולם הישיבות. החל מנעוריו בישיבת רמיילס בוילנא, דרך ישיבת חברון - כנסת ישראל - בירושלים, עבור דרך ישיבת תפארת ציון בראשות חותנו, וכלה בישיבת פונביז' לצעירים, בראשה עמד מיום הקמתה במשך שישים שנה, עד לפטירתו. כאשר עד גיל תשעים וחמש, היה מוסר שיעורים בישיבה תמידים כסידרם. החל משנת תשמ"ט כיהן כחבר מועצת גדולי התורה שהוקמה בראשות הרב שך. היום הוא יובא למנוחות בעיר בני ברק, בה חי ופעל רוב ימיו.

רבי מיכל יהודה ליפקוביץ.    צילום: ב.י.

אביו, היה ר' משה דוד ליפקוביץ, 'מיקירי קרתא דוואלאזין', נפטר באשמורת הבוקר עש"ק פ' כי תשא י"ט אדר א' תרצ"ב, בואלוז'ין, כבן שמונים היה בפטירתו. אשתו [השניה], מרת חיה בת ר' משה לאוויט, נולד לו בנו ר' מיכל יהודה. מרת חיה, נפטרה בבני ברק בשנת תשלה. עוד בת אחת היתה לר' משה דוד, היא אשת ר' שמואל הכהן רוזובסקי, בעהמ"ח אמרות שמואל. [אין קשר משפחתי לר' שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניבז']. מרת חיה הנ"ל היתה נשואה בזיווג ראשון לבעל אחר, וממנו נולדו לה בן ובת, אריה לייב לובשיץ ואהובה (ליבע).

כאמור, חותנו של ר' מיכל יהודה, היה הגאון רבי אברהם יצחק גרשונוביץ.
רבי אברהם יצחק נולד בעיירה אלשאן, ליטא, למד בישיבות טלז, סלבודקא ומאלטש. כיהן כר"מ בישיבה לצעירים בלאפיטש פלך פרילוק. כיהן כרב במאנסטרישצנה, ואחר כך בפשראלשלה פלך סובאלק, אך נודע על שם רבנותו האחרונה על מקום אביו בעיירה ז'אבינקא הסמוכה לבריסק, בה כיהן כשלש עשרה שנים עד לעלייתו ארצה, והיה מבאי ביתו של מרן הגר"יז סולובייצ'יק ור' זעליג ריגר בבריסק. בעלותו ארצה נקרא לכהן כראש ישיבת תפארת ציון בבני ברק.
רבי אברהם יצחק נפטר ביום כ"ו סיון תשי"ד, לפני חמישים ושבע שנים בדיוק. וכך יצא שנפטר החתן ביום פטירתו של החותן.

רבי אברהם יצחק גרשונוביץ

רבי אברהם יצחק, היה בנו של רבי שמואל דוד גרשונוביץ אב"ד דזשאבינקא. משלשלת רבנים, שכיהנו שבע עשרה דורות ברבנות.

צאצאיו של ר' אברהם יצחק הם:

רבי יעקב ניסן רוזנטל זכר צדיק לברכה

עץ משפחה מכובד, זו שאיפתו של כל חוקר יוחסין, כל מי שעושה עבודת שורשים במסגרת בית הספר או סתם מתוך סקרנות אישית, מנסה להגיע לעץ משפחה מרשים. ישנם עצי משפחה שמרשימים מבחינת הגודל שלהם, וישנם עצי משפחחה מרשימים מבחינת האיכות, עץ משפחה המונה רבנים מכמה כיוונים, הוא שאיפה של חוקר משפחות רבניות כמוני. אחד מגדולי הרבנים בדורנו, היה הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל, ומהמיוחדים שבהם, שכן היה נחבא אל הכלים ועסק בתורה לשמה כל ימיו בהתמדה נוראה. כיהן כאב"ד בחיפה, וראש ישיבת הגר"א, והעמיד תלמידים הרבה. ספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם, מהוה המחשה לגדלותו ועמקותו בתורה.

בשבת האחרונה, שבת פרשת אמור התש"ע הוא הלך לעולמו.

רבי יעקב ניסן, היה יליד ירושלים, משפחת בית אביו, היתה מהמשפחות המפוארות שבישוב הישן בירושלים. עץ משפחה שלו מתחבר אל רבים מגדולי ירושלים.

אביו, הגאון הגדול רבי אברהם דוד רוזנטל, ראש אבות בתי הדין למקהלות האשכנזים בירושלים, ובעל המחבר ספר "באר המלך". הוא האריך ימים ונפטר לעת זקנה כ"א תמוז תשנ"ט. אשת רבי אברהם דוד היתה מרת רוחמה קיילא יהודית למשפחת שוב, היא נפטרה יב חשון תשמ"ד.

אביו, רבי חיים שלמה רוזנטל, ספרא דדיינא בבית הדין שבבית כנסת "החורבה" בירושלים, נפטר י"ט סיוון תרצ"ט. זוגתו מרת דבורה בריינא למשפחת הכהן, נפטרה יח אלול תשמ"א. מבניהם הנוספים: רבי יצחק רוזנטל עורך הקובץ התורני כרם ציון, נפטר י"ח אב תשל"ט, אביו של הגאון רבי משה אהרן רוזנטל זצ"ל, רב ומו"ץ בשיכון הרבנים. ר' משה אריה רוזנטל.

אביו, רבי משה אריה רוזנטל.

רבי יעקב ניסן היה חתנו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול, רב הישוב כפר חסידים ומיסד הישיבה דשם. לפנים היה רב בערים ברוסיה, בהם, זוראוויץ, ובעיר נובוגרוד סברסק, ועוד. עלה לארץ בשנת תרצ"ב, ובשנה שלאחר מכן, נתמנה לרבו של הישוב הצעיר "כפר חסידים". בעל מחבר ספר "משא דמשק", נפטר כ"ט אייר תש"ה. זוגתו הרבנית מרת רבקה למשפחת מובשוביץ, נפטרה כ"ט שבט תשכ"ה.

אביו, רבי ישראל דוב קרול.

רבי אברהם דוד רוזנטל הנזכר, היה חתנו של רבי אלטר יוסף זונדל שוב, מגדולי ירושלים, נפטר ו' טבת תשכ"א. זוגתו הרבנית, היתה מרת מרים מערא למשפחת חרל"פ, נפטרה ל' תשרי תשכ"ח. בנם הוא, רבי יצחק אליעזר שוב.

אביו, רבי יעקב שו"ב.

רבי חיים שלמה רוזנטל, היה חתנו של רבי אליהו יהודה הכהן, שהיה תלמיד חכם חשוב בירושלים, ולא התפרנס מתורתו, נפטר ט"ז טבת תש"ו. זוגתו מרת פייגא למשפחת לוין.

רבי מרדכי שמואל קרול, היה חתנו של רבי מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ אב"ד מלסטובקה, כיהן ברבנות קרוב ליובל שנים. בשנת תרמ"ט נתקבל לרב בעיר קניזיץ, ובשנת תרנ"ב בזוראוויץ, ובשנת תרס"ב נתקבל למאלאסטאווקא, שם כיהן עד סוף ימיו, הוא נפטר בט"ו אייר תרפ"ח. זוגתו מרת גיטל טובה למשפחת שנפיר, נפטרה י"ד סיוון תרצ"ב ומנו"כ ב"נחלת יצחק". צאצאיו הם, רבי דניאל מובשוביץ שנשא את נכדת בעל ה"בית הלוי", הוא היה אב"ד זורביץ ברוסיא, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ושימש כאחד מרבני השכונות בתל אביב, נפטר י"ח אייר תשל"ד. רבי ישראל מובשוביץ אב"ד קשטוקוביץ (על מקום דודו), וכשעלה לארץ היה חבר הרבנות בתל אביב ודיין בבית הדין דשם, בספרו "עטרת ישראל", הביא מדברי תורתם של כל רבני המשפחה, אחיו, ודודיו, הוא נפטר בליל יום הכיפורים תשי"ד. רבי יוסף אליהו מובשוביץ, נפטר י"ט שבט תש"ך ומנוחתו ב"נחלת יצחק". רבי בנימין מובשוביץ אב"ד קניזיץ על מקום אביו, ובסוף ימיו בארץ ישראל שימש כרבה של הרצליה, נפטר כ"א כסלו תשי"ג. רבי ירוחם לייב מובשוביץ. בנותיו הנוספות של רבי מרדכי שלמה הם: הרבנית מרת מרים, אשת רבי צבי יהודה אידלשטיין אב"ד רמת השרון בעל מחבר ספר "הוד צבי", נפטר כ' חשוון תשי"א. הרבנית אשת רבי יצחק יהודה ברמן, אביו של ר' שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז', וחותן ר' רפאל וכסלבוים מראשי ישיבת איתרי נפטר בשנת תשנ"ז. מרת יוכבד אשת ר' גרשון אלינסון נפטר כט טבת תרפ"ב.

בן רבי נח הלוי מובשוביץ. בעל מחבר ספר "עולת נח", בתוך ספר "נועם אחים", שכולל בתוכו גם את הספר של אחיו, ונדפס וילנא תרמ"ג. מגזע הרב הקדוש רבי מרדכי מלעכאוויטש. נפטר בשנת תר"ס לערך, ומנו"כ במלסטובקה. בניו הנוספים הם, רבי יוסף אליהו רייז אב"ד נובוזינקוב. רבי בנימין הלוי מובשוביץ אב"ד סטרוסליא. רבי אליעזר הלוי מובשוביץ רב בתל אביב. רבי משה אב"ד קטשטוקוביץ, נולד בשנת תרל"ו, והחל משנת תרנ"ו כבר בהיותו בן עשרים נתמנה לרב בקשטוקוביץ.

אביו, רבי בנימין הלוי. בניו הנוספים הם, רבי מרדכי הוכמן אב"ד קאלוואריא, מחבר ספר "לולאות החכמה", שנדפס בתוך ספר "נועם אחים" וילנא תרמ"ג. רבי אביגדור גבריאלוב אב"ד דשקובקא.

אביו, רבי אליהו הלוי.

רבי אלטר יוסף זונדל שוב הנ"ל, היה חתנו של רבי ניסן יהודה לייב חרל"פ, אחיו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ. דברי תורה מרבי ניסן, נדפסו בכמה קבצים תורניים מאותה התקופה.

אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.

אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.

אודות יחוס משפחת חרל"פ מעלה בקודש, נאריך בפעם אחרת, אם ירצה ה'.

רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה אהרן לוין, "דער אמריקאנער". בצעירותו היה שוחט בעיר לומזא בפולין, משם נסע לאמריקה לכהן שם כשוחט ורב. משראה עד כמה קשה לגדול שם כיהודים, ושלא יוכל למצוא חתנים ראויים לבנותיו, עלה לארץ ישראל. בנותיו נישאו לגדולי ירושלים, ובביתו התאחדו תורה וגדולה. בנוותיו: מרת פרומה אשת הגאון רבי שלום רקובסקי שכיהן כראש ישיבה באמריקה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אליהו ראם. מרת שיינא גיטל אשת הגאון רבי יונה מן. מרת פייגא אשת רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל. ומרת רחל אשת רבי דוד יצחק אלטשולר, נכד הגאון רבי דוד טעביל ממינסק [ולא מצד חתנו ר' שלמה זלמן אלטשולר שהזכרנו כאן באחרונה, אלא מצד חתנו ר' משה יוסף אלטשולר].

אביו, רבי יצחק צבי לוין, הדיין מסטאוויסק, בסוף ימיו עלה לירושלים עיר הקודש, שם הדפיס את ספרי חותנו. זוגתו הרבנית מרת בריינא, נפטרה בירושלים ב' דר"ח תמוז תר"מ, ומנוחתה על הר הזיתים.

רבי מרדכי שלמה מובשוביץ, היה חתנו של רבי יעקב שנפיר מהעיר שקלוב.

רבי זבולון חרלפ הנל, היה חתן רבי יוסף לייט, מירושלים, שעלה מהעיר אמדור. רעייתו היתה מרת קיילא יהודית. [ונכדות רבות נקראו אחריה בשם זה].

חותנו של רבי יצחק צבי הלוי לוין הנ"ל, היה הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד סובאלק. נולד בק"ק הוראדנא בשנת תקמ"ט, הה תלמיד הגאון רמ"מ משקלוב תלמיד הגאון, (כך כתב בעצמו בהקדמת ספרו 'מגן וצנה', ועוד מקומות), ולכן נתכנה פה שני להגאון. בימי נעוריו נתקבל לאב"ד בק"ק פאראזאווע, ומשם הלך לו לק"ק ראזאנאי, שם שימש כאב"ד במשך ארבע עשרה שנים, אחרי זה, היה בק"ק ווילקאווויסק, ובטיקטין, ובסוף ימיו כיהן בק"ק סובאלק, שם נפטר ער"ח כסלו תרי"ג. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. נספד על ידי בנו ר' יוסף בספר 'ציון לנפש' יוהנסבורג תרט"ז.

על צאצאיו של רבי אייזיק חבר נרחיב בהזדמנות אחרת, אם ירצה ה'.

אביו, רבי יעקב חבר מיעדוואבנא.

רבי נחום הכהן קוק זצל

במוצאי השבת הזו, שבת הגדול, פרשת צו תש"ע, הגיעה מרמת גן הידיעה המרה, על פטירתו של רבי נחום הכהן קוק זכר צדיק לברכה, מרבני רמת גן, שכיהן שנים רבות כרב שכונת תל גנים שבעיר.

רבי נחום היה בנו של רבי רפאל הכהן קוק, רב ואב"ד העיר טבריה, יליד ליטא בשנת תר"ס, חניך ישיבות מיר וטלז. כאשר עלתה משפחתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ה, עלה ללמוד בירושלים בישיבת מרכז הרב, אצל דודו הראי"ה. ונשא לאשה את מרת בילא רחל בת ר' שמחה מנדלבוים ממשפחת מנלדבוים המעטירה אשר בירושלים, אודות משפחת מנדלבוים כתבנו בהרחבה בעבר. משנת תש"ח כיהן כרב העיר טבריה עד לפטירתו כ"ב תמוז תשל"א. מתורתו נדפס הספר 'כהונת רפאל', וצאצאיו משמשים בקהלות ישראל.

אביו רבי דב הכהן קוק רב בעיר קרוק שבליטא, ואחר כך בעפולה. נולד בעיר גריווא בשנת תרל"ב, לערך. כשעלה לארץ בשנת תרפ"ה, נקרא לשמש ברבנות בעפולה. עד לפטירתו י"ח אדר תש"י. רעייתו מרת רבקה. אחיו נודעו אף הם, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, אב"ד בויסק, זוימל, ולבסוף רבה הראשי של ארץ ישראל, ור' שאול חנה הכהן קוק, אחותם מרת רוחמה, נשאה לר' יוסף רבי, שהיה חותנו של מאיר וולנשטיין, נכד הגאון ר' משה נחום וואלענשטיין.

אביו רבי שלמה זלמן הכהן קוק, אביהם של האחים הרבנים, נולד בשנת תר"ד, מקום מושבו היה בעיר קרוק שבליטא. נפטר כ"ב שבט תרפ"ט, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים בירושלים. רעייתו היתה מרת פרל זלטא, נולדה תרי"ד, נפטרה תרצ"א, בת ר' רפאל פלמן, בנו של ר' אברהם אב"ד פרל ושעבוז.

אביו רבי נחום הכהן מרזיצ'ה, נשא לאשה את מרת בתיה פריידה בתו של הגאון רבי דובער יפה, אב"ד אוטיאן וקרליץ וטורעץ, שהיה תלמיד חבר לגר"ח מוולוזין. בן רבי יעקב טוריצער יפה. בנו האחר של רבי דובער היה הגאון רבי מרדכי גימפל יפה הרב מיהוד.

אביו רבי יצחק הכהן מגיד.


המנוח, רבי נחום קוק, נולד בשנת תרצ"ג, בירושלים. היה חתנו של רבי שמואל נתן אברמוביץ רבה של רמת יצחק, אף היא ברמת גן. בצעירותו למד בכולל המפורסם בתל אביב, כולל 'היכל התלמוד', שנודע בתלמידי החכמים המובהקים ששקדו בו על תלמודם. בכהונתו ברמת גן, נתגלמה אישיות של רב נכבד בעיני בני העיר, היודע לעמוד על משמר היהדות.

חותנו רבי שמואל נתן, נולד בעיר ברנוביץ, ועל שמה נקרא בישיבות בהן למד, שמואל באראנוביצער. ר' שמואל למד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ, ומשם עבר ללמוד בישיבה הגדולה, ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, משעלתה הישיבה לחברון, היה ר' שמואל בין התלמידים הראשונים שנשלחו לארץ ישראל ליסד את מקום התורה בטהרה. ואך בנס ניצל מהטבח הנורא שאירע בשנת תרפ"ט. כאחד מבחירי הישיבה, זכה בשידוך חשוב, רעייתו הרבנית פסיה, [נפטרה בשנת תש"י] היתה בת הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רב דמקור חיים בירושלים, ומלפנים רב דפיאנטניצא שבלומזא. לאחר נישואיו נקרא לכהן ברבנות רמת יצחק, עד שנפטר, בצעירותו לאחר מחלה קשה, י"ד אב תשי"ז. בנו רבי יצחק מילא מקומו כרב רמת יצחק, וכשנפטר לפני כמה שנים, יצא לזכרו ספר 'זכור אהבת קדומים'.

אביו, רבי אברהם יצחק אברמוביץ, היה ממקימי הישיבה בברנוביץ, בה כיהן הגאון רבי אלחנן וסרמן כראש הישיבה. רעייתו מרת אסתר ביילא, היתה בת הגאון רבי טעבלי רבצקי, הדיין מוילקוביסק.


חותנו של רבי שמואל נתן, רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי, היה תלמיד ישיבת וולוזין, וכרבו המובהק החשיב תמיד את רב עירו הגאון ר' חיים לייב סטאוויסקער, וממנו לא זז. רעייתו מרת אסתר לבית רובינשטיין. עוד בצעירותו התמנה לרבה של וואנאס, ומשם נקרא לכהן בפיאנטניצא פרבר לומזא. עד שעלה לארץ ישראל, כאן כיהן כרב שכונת מקור חיים בירושלים. המשגיח דסלבודקא, רבי אברהם גרודזינסקי, התבטא עליו, כי גם בדורו של רבי ישראל סלנטר, היה נחשב לאחד מגדולי הדור ביראה. לימים, נישאה בתו של רבי אברהם יצחק, לנינו של רבי ישראל סלנטר,ר' חיים יצחק ליפקין, מחבר 'תורת רבי ישראל סלנט'.
יתר צאצאיו אף הם גדולי תורה ויראה, בנו המפורסם הוא רבי משה עקיבא טיקוצינסקי, משגיח דישיבת סלבודקא בבני ברק. חתנו היה רבי ברוך יצחק לוין אב"ד בירושלים, ומחבר דברי לוי. בן נוסף היה רבי ישראל מאיר טיקוצינסקי, חתן ר' יונה ראם, ואביו של הגאון ר' רפאל יונה טיקוצינסקי זצ"ל, ראש ישיבת ירוחם.

אביו רבי מאיר טיקוצינסקי מסטאוויסק.

רבי שמואל טויסיג זכר צדיק לברכה

השבוע הובא למנוחות בירושלים רבי שמואל טויסיג, שנקרא בפי רבים האדמור מתולדות שמואל.על שם בית הכנסת שלו בגבעת שאול בירושלים 'תולדות שמואל'.

רבי שמואל, היה יליד ירושלים, בשכונת בתי אונגרין, ולמד בישיבות סלבודקא ומיר. היה מקורב לאדמורי גור, ולאדמור ר' יוחנן טברסקי מטולנא. נודע כמגיד מישרים, שגדוש ומלא בתורה וחסידות.

שיעוריו ושיחותיו חיזקו אלפים רבים שהיו משומעי לקחו בכל אופנים שהם. רבים רבים הם מעריציו של רבי שמואל זצ"ל, כי היה יודע לירד לנפשו של כל פונה ומבקש. נודע בסגולותיו וברכותיו שהעניק לכל דורש.

על אף יסוריו הרבים, המשיך בנתינתו לזולת, והקדיש מזמנו שעות רבות לעודד נשברי לב.

בימים האחרונים שהה רבי שמואל בניו יורק, ושם נפטר למחרת שושן פורים, ומיטתו הובאה לעיר מולדתו ירושלים, בה הובא למנוחות.

חותנו היה ר' משה ברוך לוין מאנשי ירושלים.

אביו הרב הצדיק ר' יחזקאל טויסיג מירושלים, נולד במטרסדורף בשנת תרע"ז, בירושלים נשא לאשה את מרת שרה הינדא בתו של הצדיק ר' שמואל תפילינסקי, בעהמ"ח 'קונטרס הצוואה'. רבי יחזקאל העלה מדברי תורתו על הכתב בספר 'תפארת יחזקאל', הוא נפטר בירושלים, כ"ז ניסן תשל"ב. רעייתו מרת שרה הינדא לבית תפילינסקי נפטרה י' אדר א' תשל"ח.

אביו היה הגאון הצדיק רבי ישראל טויסיג זצ"ל, בעל ה'בית ישראל' ממטרסדורף. יליד העיר פאפא, משנישא לבת ר' יוסף פרעסבורגר אב"ד מאטרסדורף, קבע מושבו סמוך אצל חותנו, כעשרים וחמש שנים גר במטרסדורף, עד שעלה לארץ ישראל, כמה וכמה שנים לפני המלחמה, את מקומו קבע בבתי אונגרין, שם כיהן כמו"צ של העדה החרדית. נפטר ו' תשרי תשכ"ח. זוגתו הרבנית מרת חיה הנלא נפטר כ"ב ניסן תשכ"א.

היו לו בנים צדיקים וגדולי תורה:

הגאון ר' משה שמואל טויסיג זצ"ל היה ראש ישיבת 'תפארת אהרן' מטרסדורף, נפטר ט"ז אדר תשנ"ב. חתנו היה האדמור ר' יעקב אשר קאפף מברנוביץ לעלוב.

הרה"ג ר' אהרן טויסיג זצ"ל נשיא ישיבת 'תפארת אהרן' מאטרסדורף. חתן ר' ישראל מנחם מנדל קליין מחסידי קרלין בטבריה, ר' אהרן אף הוא גר בטבריה, ובסוף ימיו עלה לירושלים, בה נפטר בשנת תשס"ח.
הצעיר הרה"צ ר' בונם יואל טויסיג זצ"ל – האדמור ממטרסדורף, בעהמ"ח 'תפארת בנים', נולד תרפ"ז במטרסדורף, חתן ר' מנחם נחום שווארץ מגזע הבני יששכר. נפטר חול המועד סוכות תשס"ח.

הרה"צ ר' יחזקאל זצ"ל הנזכר.

הרה"צ ר' יוסף זצ"ל

שמעיה יעקב יהודה טויסיג שנפטר בנערותו ולזכרו כתב אביו את הקונטרס בית שמעיה, הנספח לספר 'תפארת יוסף'.

חתנו היה הגאון הצדיק רבי אברהם חיים ברים זכר צדיק לברכה, הוא נשא לאשה את מרת רוחמה הינדל בתו של ר' ישראל.

ר' ישראל טויסיג היה בנו של ר' דוד יששכר טויסיג השם יקום דמו. מפאפא. שם הרביץ תורה למעלה מארבעים שנה, עד שנהרג על ידי הנאצים הארורים בהיותו בן למעלה מתשעים שנים. לזכרו כתב בנו ר' ישראל קונטרס בית דוד נספח לספר 'תפארת אהרן'. זוגתו הרבנית הינדל נפטרה כ"א אייר.

צאצאיו האחרים של ר' דוד יששכר הם, ר' יצחק הי"ד, ר' שלמה הי"ד, מרת לאה הי"ד, אשת ר' דוב פרישמן, ואשת ר' מאיר פרל.

ר' ישראל טויסיג, היה חתן שאר בשרו הגאון ר' יוסף פרסבורגר ראב"ד מטרסדורף בעהמ"ח 'תפארת יוסף'. ר' יוסף נפטר כ"א כסלו תרפ"ד, וזוגתו הרבנית בילא קראסל, נפטרה ו' אדר תרס"ט.

ר' יוסף היה בנו של רבי בצלאל פרסבורגר מסערדהאלי וזוגתו הרבנית אסתר, נכדת ר' יחזקיה אב"ד בעלעד.

הרבנית הינדל, אשתו של ר' דוד יששכר טויסיג היתה בת ר' יצחק ברוין, שזו' מרת פייגלי היתה בת הרבני שלמה ראב ממיסדי פתח תקווה ומנוחתו בירושלים, זוגתו מרת אסתר היתה בת ר' יחזקיה הכהן אב"ד בעלעד, בעהמ"ח 'מגדנות יחזקיה'.

ר' יוסף פרסבורגר היה חתנו של ר' אהרן זינגר אב"ד מטרסדורף, בעהמ"ח 'תפארת אהרן'. נפטר י"ז חשון תרכ"ט, ויש עליו הספד בספר 'מלאה קטורת'. בן רבי יצחק מצעהלים.

אשת ר' אהרן זינגר היתה הרבנית מרת זלדה ממשפחת דייטש משלשלת היוחסין.

אשת ר' יצחק זינגר היתה מרת יענטל בת הגאון ר' שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד לאקנבך.

רבי שלמה זלמן מירקש אב"ד מיר בעל שלחן שלמה

עץ המשפחה של הגאון ר' שלמה זלמן מירקש, ידוע מכמה כיוונים, והתיחסותו מעלה בקודש, אל מצוקי ארץ, נתפרסמה בכמה מקומות, ואף כאן הזכרנוהו בקצרה בעבר. במאמרים הבאים נעסוק בפירוט רב בשושלת יחוסו.

ר' שלמה זלמן מירקש, היה בנו של ר' יהודה לייב מירקש ממיר. בשנת תק"ח, כבר השתתף בוועד רבני ופרנסי ליטא בזעלווא, והסכים משם עם כלל הרבנים על הדפסת הסידור עם כוונת האר"י לר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, אב"ד קניגסברג. בשנת תקכ"א, בי"ג לחודש שבט, הסכים, כאב"ד מיר, על הדפסת הספר צמח מנחם.

בשנים הבאות, עזב ר' שלמה זלמן את מיר עירו, וליטא מכורתו, עקב מצוקות הזמן וטרדות הקיום, כפי שמזכיר בהקדמתו לספרו שלחן שלמה, "אך בדורנו בעוה"ר שרבו הצרות וצרה אל צרה נגשת בדאגת הפרנסה הכבידה מאד, ממש בנפשנו נביא לחמנו". את מקומו קבע בקניגסברג, שם נתקבל למגיד ודרשן בבית הכנסת. כעבור שנה, נסע לפרנקפורט דאדר, להדפיס את ספרו הגדול 'שלחן שלמה', קיצור לשו"ע, עם הגהות הרמ"א והוספות האחרונים. כפי שכתב בהסכמתו על הספר 'ליקוטי מן' (פפד"א תק"ל) "שלמה זלמן בהחסיד מו' ליב, ולפנים הייתי חונה ומרביץ ורה בק"ק מיר דליטא, וכעת מתגורר פה"ק פפד"א, ביום ד' טוב מנחם תק"ל".

עיקר פרסומו הוא, על שם ספרו 'שלחן שלמה', אך נדפסו ממנו עוד כמה ספרים.

בקניגסברג בשנת תקכ"ט, נדפס עם הסכמתו של האב"ד דשם, הגאון ר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, 'דרוש ההספד', שדרשתי אני ... שלמה זלמן בא"א מ"ו הרב ... יהודא ליב זצ"ל ... הנקרא בפי כל ר' לייב מירקש מק"ק מיר. בבהכ"נ הגדולה דפה ... קיניגשבערג ... הספדתי את הרב ... אברהם ... אב"ד ור"מ דק"ק פ"פ דמיין, וה"ה הרב ... מרדכי אב"ד ור"מ דק"ק דיסל דארף ... וה"ה הרב ... נתנאל ווייל אשכנזי אב"ד ור"מ דק"ק קארלסרוא ... בעל המחבר קרבן נתנאל, וה"ה גיסי הרב ... דוד בן חותני הרב ... חיים הכהן שהיה אב"ד דגליל סמרגאן ... ביום א' ח"י תמוז ... תקכ"ט ... [גם על ההרג רב אשר נעשה בזו השנה שנשחטו כמה אלפים יונקי שדים וגמולי מחלב ותינוקות של ב"ר ומי יוכל לשער כמה אלפים איש ואשה זקן וזקנה בחור ובתולה אשר נמסרו כצאן לטבח ונשפך דמם כמים ... וגם עתה בעו"ה נתהווה גודל השערורי' ואחינו ב"י נסקלין ונתלין ומי יודע מתי יהיה חמת המלך מלכו של עולם שככה]. ... ומצורף אליו בסופו: דרוש התוכחה אשר דרשתי בק"ק קיניגסבערג ... בשבת פ' כי תצא. (תיאור הספר מתוך 'קהלת משה' לר' שמואל וינר, מ' 2546. על הגזירות שהיו בשנת תקכ"ח, יעויין שם אצל וינר, שמפנה למס' מראי מקומות).

ספר נוסף לר' שלמה זלמן, 'שרשרות העבותות', נדפס בפפד"א תקל"א [מצויין ב'אוצר הספרים' לבן יעקב, וב'ליקוטי שושנים' לרמ"ש, מס' 5349. לא נמצא בספריות הגדולות], ר' שלמה זלמן בהקדמתו לספר שלחן שלמה, מזכיר עוד ספרים שנשארו בכתובים, 'מנורת שלמה' על התורה על פי פרד"ס, 'כסא שלמה' על נביאים וכתובים על פי פרד"ס, 'מטתו שלשלמה' פשטים ודרשות על התורה וחילוקים. בסוף ספרו שלחן שלמה, נדפס ממנו גם כוונת התקיעות.

אחר היותו כאב"ד במיר, נתקבל למ"מ ומ"ץ ק"ק קעניגסבערג, ושם נפטר ביום ו' עש"ק כ"ח תשרי תקל"ד.

צוואתו נדפסה בספר 'אשר יצווה' - גאוני אשכנז, ירושלים תשס"ד.

אשתו היתה בת הגאון ר' חיים הכהן אב"ד בק"ק סמארגאן והגליל. כך כותב בספר ד"ק עמ' 207, בשם ספר היחס לבני משפחתו. וכן מבואר לעיל, בקונטרס דרוש ההספד לר' שלמה זלמן.

ובכתב היחוס בספר 'חדושי וכללות הרז"ה', [ירושלים תרמ"ה], מבואר, שר' חיים הכהן זה, היה בנו של ר' אריה לייב הכהן ב"ר קלונימוס קלמן הכהן אב"ד נעמירוב. ונשתלשלו ממנו עוד משפחות.

מר' שלמה זלמן מירקש, נסתעפה משפחה גדולה, של רבנים רבים, ודמויות מפורסמות אחרות ביהדות.

מהקדמת ספרו שלחן שלמה [כנראה במהדורה הראשונה], נראה שהיה לו בן ר' צבי שגר בברעסלוי, "הרבני המופלג, רב תנא ופליג, מכה ארי ביום השלג, חכם וסופר הקצין והנגיד המפורסם".

בדעת קדושים, מזכיר את צאצאיו של ר' שלמה זלמן, בנו הוא, הרב הקצין מו"ה צבי הירש במינסק, ובת אחת, מרת שפרינצא אשת ר' בנימין וואלף גינצבורג. בדור הבא ממשיך בעל דעת קדושים, לר' צבי הירש הוא מזכיר בן אחד הקצין המופלג ומפורסם מו"ה שלמה זלמן נקרא בשם ר' זלמן טויבאס בסלוצק. לר' בנימין וואלף גינצבורג, מזכיר בן ובת, הבן הלא הוא, הנגיד המופלג מו"ה שלמה זלמן גינצבורג, אשר אשתו מ' ליבא גיטל היתה בת הרה"ג מו"ה אברהם ר' בערוש'ס מבראד. והבת היא מרת מירקא אשת הגביר המופלג ר' שאול לעווין, חותנו של הגאון ר' יעקב מאיר פאדווא, עליו כתבנו כאן בעבר.

מעבר לנזכר בספר דעת קדושים, בת נוספת נודעה לנו לר' שלמה זלמן, והיא אשת ר' יעקב הוטנר, אבי ר' חיים הוטנר, אביו של ר' מרדכי הוטנר, מ"מ דק"ק קאוונא, בעהמ"ח 'מאמר מרדכי', ורשא תרס"ב.

בת נוספת, מרת ריינא, אשת ר' משה'לה ריינעס, [חתום על קול קורא לטובת הישיבה דוולוזין, עוד לפני הגר"ח], אבי זקינו של הגאון ר' יצחק יעקב ריינס.

שלשלת היוחסין

בסוף הקדמתו לספר שלחן שלמה, הזכיר ר' שלמה זלמן את פירוט יחוסו, וכך הוא כותב. "כ"ד הצעיר באלפי יהודה, אסקופה הנדרסת ומתאבק בעפר רגלי ת"ח, נאם שלמה זלמן באאמ"ו הרב ה"ה החסיד המפורסם מוהר"י ליב זלה"ה הנקרא בפי כל ר' ליב מירקס מק"ק מיר ממשפחת מייזיל ונין ונכד להגאון רבן של כל בני הגולה רמ"א ז"ל, ונין ונכד להני תרי צנתרי דדהבא הגאון מ' הערץ גינצבורג ז"ל אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק דליטא. וה"ה המפורסם ר' הירש פראגר ז"ל ונין ונכד להתייר הגדול שאול וואלש ז"ל. ולפנים חונה ומרביץ תורה בק"ק הנ"ל".

גם הגאון ר' שאול אב"ד פרנקפורט דאודר, בהסכמתו לספר שלחן שלמה כותב: "גברא רבא איקלע לאתרין ... מוכתר בנימוסו ויחוסו מצדי צדדים, דין רפיש מדבית אבי התעודה הגאון רמ"א ז"ל, קא אתי גברא וקאי אעיקרא. וכל משפחת בית אבותיו כולם אנשים דשמא וידועים למקומותם במושבותם, בארע תותבותהון עבדי גברא, הוא ניהוא הרב המאוה"ג המופלג הגאון הישיש כבוד מהור"ר שלמה בהרב ה"ה החסיד מהור"ר יהודא ליב מירק"ש ז"ל וכל ימיו היה יושב בשבת תחכמוני ומקומו מושכר לו עיר ואם בישראל, ק"ק מירא במדינת ליטא".

גם, בספר 'עמוד הימיני', מינסק תקע"א, מופיעה הסכמת אחיו של ר' שלמה זלמן, הוא הגאון ר' ישראל מירקש אב"ד מינסק, וכתוב עליו "הסכמת אדמו"ר הרב הגאון המפורסם הישיש לו עשר ידות בנגלה ונסתר שלשלת היוחסין נ"י ע"ה פ"ה כבוד שמו הגדול מבורך מהו ישראל ה"ה אב"ד פה קהילתנו יצ"ו".

[עוד שם יש הסכמות נוספות, מר' אבלי פאסאוולער, ומר' שאול קצנלבוגן מוילנא, ושניהם כותבים על ר' ישראל שארי].

במאמרים הבאים אי"ה, ננתח בפרוטרוט את שושלת יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקס על פי מקורות נוספים.

צאצאי רבי ישעיהו ברדקי מירושלים

רשימת צאצאיו של ר' ישעיהו ברדקי, נערכה על בסיס הכתבים של ר' יוסף זונדל וסרמן, כפי שקבלתי מנכדו מר אלי אשד, מהם כבר פרסמתי בעבר, עץ משפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט. בתוספת פרטים נוספים שליקטתי ממפקדי מונטיפיורי וממקורות נוספים.

לא אאריך כאן בתולדותיו של הרב ישעיהו ברדקי, כי כבר האריכו בזה רבים, רק אציין מעט לקורות חייו, והרוצה לדעת יותר, יתחיל בויקיפדיה, ומשם ימשיך.

ר' ישעיהו ברדקי נולד בפינסק לאביו, ר' יששכר בער [ב"ר ישעיהו] שנפטר בשנת תקפ"ח בירושלים, ולאמו מרת עלקא, שנולדה בשנת תקכ"ט לערך, והאריכה ימים אחר בעלה, במפקד תקצ"ט עודה נזכרת בין האלמנות.

ר' ישעיהו היה גר בפינסק, והיה נשוי שם אשה, והרביץ תורה. לאחר שנפטרה אשתו, עלה לארץ בשנת תקפ"ו לערך, עם בנו ובתו היתומים. זמן מה גר בצפת, ושם לקח לאשה את רעייתו השניה, מרת שיינדל בתו של ר' ישראל משקלוב. בבואו לירושלים היה לרב הראשי האשכנזי הראשון, ופעל רבות לטובת הישוב. ונפטר י"ח חשוון תרכ"ג.

רעייתו מרת שיינדל, נולדה בשקלוב בשנת תקע"א, נפטרה בירושלים ז' טבת תרל"ב.

דור ראשון:

מזיווגו הראשון היו לו בירושלים לר' ישעיהו בן ובת, ר' שמואל עקיבא ומרת חיה גרונה. ומזיווגו השני נולדו לו יתר בניו המפורטים להלן.

• מרת חיה גרונה, נולדה בשנת תקע"ה לערך בפינסק, עלתה לארץ ישראל עם אביה בשנת תקפ"ו. בעלה הראשון ר' יוסף נהרג במרד הפלחין בשנת תקצ"ד, ובזיווג אשת הרב הגדול ר' יצחק מנעשוויז. הוא גם נפטר צעיר, בשנת ת"ר לערך, והיא נשארה אלמנה ממנו. מרת חיה גרונה נפטרה בכ"א אלול בשנת תרמ"א, ונוסח מצבתה נדפסה בחלקת מחוקק.

• ר' שמואל עקיבא ברדקי, נולד בשנת תקע"ט בפינסק. אשתו מרת אסתר, בת הרב יעקב ענתבי מדמשק [רבי יעקב ענתבי, בן למשפחת רבנים מפורסמת, היה רבה של דמשק, ונאסר בעלילת הדם הידועה בשנת ת"ר. לאחר שנחלץ מן הכלא בהשתדלותו של מונטיפיורי, עלה לירושלים, שם השיא את בתו לשמואל עקיבא דנן. רבי יעקב נפטר כ' תשרי תר"ז ומנוחתו בהר הזיתים], ר' שמואל עקיבא נסע למצרים ונפטר שם לפני שנת תרל"ה, אז מופיע בנו כיתום במפקדי מונטיפיורי.

• מרת חנה נולדה בשנת ת"ר לערך בירושלים. אשת ה"ר נתנאל לוריא, סופר ומזכיר כולל רייסין, סוכן ונאמן בבית החולים בקור חולים בירושלים, ומגבאי החברא קדישא. כמו כן, היה בעל קורא בבית מדרש סוכת שלום. ר' נתנאל היה יליד העיר מאהליב, ועלה לירושלים עם אביו זאב לוריא, מגזע המהרש"ל רש"י, ומעב"ק. ר' נתנאל נפטר י"ב חשון תרע"ד.

• מרת עלקא, נולדה בשנת תר"ב לערך בירושלים. בזיווג ראשון היתה אשתו של ר' שאול יחזקאל יהודה. בנו של הרב הגביר שלמה יחזקאל שעלה לארץ מבגדאד, הוא היה סוחר גדול בכלכותה – הודו. ר' שאול קנה את אדמות הכפר מוצא בשנת תרט"ו. ונפטר בשנת תרכ"ד. ואז נישאה מרת עלקא בזיווגה השני לר' נתן נטע נטקין, לאחר שנתאלמן מרעייתו הראשונה, מרת צביה בתו של ר' יוסף זונדל סלנט. ר' נתן נטע נולד בפאריץ הסמוכה למינסק, חי רוב ימיו בירושלים, ונפטר באמריקה ט"ו טבת תרמ"ח.

• ר' שלמה ברדקי נולד בשנת תר"ו לערך. נשא לאשה את מרת חיה בת ר' שמואל סלנט. שימש כחזן הראשי בבית הכנסת החורבה. מפורסם המכתב ששלח לר' אליהו גוטמכר בבקשה לתמיכה, ואליו צורף מכתב מחותנו הרש"ס, וכה הוא כותב שם אודותיו: 'המופלג בתורה וביראת ה' והוא שוקד בתורה, בן לאותו צדיק הרב הגאון ר' ישעיה, ובן בתו של הרב הגאון הצדיק ר' ישראל זצ"ל בעמ"ח תקלין חדתין, ופאת השולחן'.

• מרת דינה נולדה בשנת תר"י לערך. אשת הרב אליהו בכור חזן, נולד בשנת תר"ה, באיזמיר שבתורכיה לאביו ר' רפאל חזן, ממשפחת רבנים מפורסמים, נכדו של הראשון לציון בירושלים, רבי חיים דוד חזן, מגזע רבני תורכיה וארץ ישראל. בשנת תרט"ו, עלה לבדו כילד לירושלים, ללמוד תורה עם סבו. עד שבשנת תרכ"ה סמכו להוראה. לאחר שנישא למרת דינה, בתו של רבי ישעיה ברדאקי, נתמנה בשנת תרכ"ו לסופר ומזכיר ראשי של כוללות עיה"ק ירושלים. בחודש כסלו בשנת תרכ"ט נתמנה לדיין ומו"ץ בבית דינו של הראב"ד רבי אברהם אשכנזי. בשנת תרל"א, יצא לשליחות מצוה מטעם כוללות הספרדים, לערי צפון אפריקה. ובשנת תרל"ד, עכבוהו ראשי הקהל בטריפולי, ומינו אותו לרב עליהם, וכיהן שם, כראב"ד וכחכם באשי המאושר מטעם השלטונות והקים שם ישיבה רבתי. בשנת תרמ"ח, נקרא לכהן כרבה הראשי של העיר הגדולה אלכסנדריה, בשנת תרס"ג, היה נשיא כנסיית הרבנים העולמית שהתכנסה בקראקוב. חיבר כמה ספרים ובהם 'זכרון ירושלים' ליוורנו תרל"ד. 'תעלומות לב', ליוורנו תרל"ט-תרנ"ג, אלכסנדריה תרס"ג-תרס"ז. 'נוה שלום' אלכסנדריה תרנ"ד. ועוד, ספרים, שחלקם נשארו בכתב יד. בשנת תרס"ז ביקר בירושלים, בעיקר פעל שם, למען השכנת השלום, בין האשכנזים לספרדים, ובתוך קהל הספרדים עצמם. נפטר בכ"ב סיון תרס"ח באלכסנדריה.

דור שני:

צאצאי הרב ר' יצחק מנעשוויז:

• יוסף, נפטר כילד.

• ר' יהונתן, נולד בשנת תקצ"ח לערך. נפטר ז' חשון תרי"ט. רעייתו מרת חנה.

• ר' יצחק, נולד בירושלים בשנת ת"ר, לאחר פטירת אביו, ונקרא על שמו. רעייתו מרת פעשא טשערנא, בת ר' אברהם ניסן וויינשטין, נפטרה ז' מנחם אב תרל"ד.

צאצאי הרב שמואל עקיבא ברדקי:

• ר' יעקב [ברדק] [ענתבי], נולד בשנת תר"ח לערך. היה קצין בצבא הבריטי.

• מרת טויבא.

• ר' אברהם חיים [שחודה] ברדקי, נולד בשנת תרכ"ב לערך, אשתו מרת יהודית בת ר' מאיר מנדלמן, שהיה מהמתישבים הראשונים ב"משכנות שאננים".

• ר' יצחק ברדקי, רעייתו פאולינה כהן.

צאצאי ר' נתנאל לוריא:

• מרת גיטל לאה אשת ר' אליעזר דוד כהן, מזכיר הקונסוליה האוסטרית. והקונסוליה של ארצות הברית.

• ר' ישראל לוריא.

• ר' ישעיהו לוריא, אשתו שרה.

• ר' זאב וולף לוריא, אשתו איטה בלומה; מלמד תשב"ר בקהיר.

• ר' יהודה זליג לוריא, אשתו חיה שרה.

• ר' יעקב אהרון לוריא, שוחט בקהיר; אשתו חנה דבורה בת ר' יעקב אליהו פרלקורט - פערליקווארט.

צאצאי ר' שאול יחזקאל יהודה:

• מרת שמחה אשת חכם וידאל עידו.

צאצאי ר' נתן נטע נטקין [מזיווגו השני]:

• מרת גרונה לבית נטקין, אשת הר' צבי הירש סלנט, בן בנו של הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל.

• ר' אריה לייב נטקין, הרוקח הראשון בבית החולים שערי צדק בירושלים, אשתו בילה בת הרופא ד"ר שרגא פייבל פופליס.

• מרת שיינדל לבית נטקין, אשת ש"ב ר' יוסף זונדל ברדקי בן דודה ר' שלמה ברדקי.

צאצאי ר' שלמה ברדקי:

• ר' ישעיהו ברדקי, נולד בשנת תרכ"ה נפטר צעיר בחיי אביו, י"ט תשרי תרס"ד. זו' מרת גיטל בת ר' אליעזר אשכנזי, נפטרה ל' חשון ת"ש.

• ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שינדל בת דודו ר' נתן נטע נטקין. גם ר' יוסף זונדל נפטר בחיי אביו.

צאצאי הרב אליהו בכור חזן:

• רבי חיים דוד חזן.

• רבי יוסף רפאל חזן.

• רבי יצחק חזן.

• רבי אברהם חזן.

דור שלישי

צאצאי ר' יצחק ב"ר יצחק:

• אברהם, נולד בשנת תרכ"ו.

• ישעיה, נולד בשנת תרכ"ח.

• שרה חנה, נולדה בשנת תר"ל.

צאצאי ר' אברהם חיים ברדקי:

• רבקה לבית ברדקי אשת שמעון בנדרלי בקהיר.

• ישעיהו ברדקי ז"ל אשתו שרה לבית פרלמן באלכסנדריה.

• שמואל ברדקי ז"ל אשתו ספירה לבית אוברמייסטר.

• חנה (אנטה) לבית ברדקי אשת דוד ז"ל בנש באוסטרליה.

• יעקב [ז'ק] ברדקי אשתו פני.

צאצאי ר' יצחק ברדקי:

• אברהם ברדקי, נולד בשנת תרכ"ח, רעייתו, מרת ליזי לבית רוזנבוים, בניו יורק.

צאצאי ר' אליעזר דוד כהן:

• מרת חנה לבית כהן, אשת ר' אברהם וואלעס.

• ר' מנדל כהן אשתו איטה לבית לוין.

• ר' ישראל יהושע כהן, אשתו גולדה בת ר' צמח כהן.

• מרת רבקה לבית כהן אשת הרב אברהם ברוך אבא רקובסקי ז"ל, [כך כתב י.ז. וסרמן, וכנראה שהיה זה זיווג ראשון, כי ידוע ומפורסם שר' אברהם אבא רקובסקי היה חתנו של ר' חיים מן].

• מרת רוחמה לבית כהן אשת ר' אברהם שכטר הכהן, מותיקי המורים בתל אביב יפו.

• ר' פנחס כהן שו"ב באטלנטיק סיטי, אשתו נחמה לבית סקלרש.

צאצאי ר' ישעיהו לוריא:

• ר' יוסף לוריא.

• ר' אליהו חיים לוריא.

• מרת חנה לבית לוריא, אשת ר' זליג קויפמן.

צאצאי ר' זאב וולף לוריא:

• ר' יחזקאל לוריא.

• ר' נתן נטע לוריא, נעלם ולא ידוע כל פרט.

צאצאי ר' יהודה זליג לוריא:

• חנה לבית לוריא אשת ר' יוסף נובוגרוצקי.

• אסתר לבית לוריא אשת ר' דוד כהן אכר בפרדס חנה.

צאצאי ר' יעקב אהרן לוריא:

• ר' ישעיהו לוריא, נולד בירושלם כ"ט תשרי תרמ"ח, הוסמך כשו"ב, בשנת תרע"א, עבר להתגורר במצרים, שם היה מנהל חברת כרמל מזרחי במצרים, ובא כח של פרדס סנדיקט. כשחזר לירולים, היה מנהל המשרד של הצדקות המאוחדות לת"ת וב"ח בירושלים. חיבר את החוברת 'מגילת יוחסין למשפחת לוריא', [ירושלים תשכ"ט]. אשתו בזיוו"ר רבקה מלכה בת ה"ר יוסף (יאשע) ריבלין ממיסדי הישוב מחוץ לחומת ירושלים נחלת שבעה מאה שערים ועוד. ובזיווג שני ד"ר פרידה לבית זלברמן או איינפלד.

צאצאי ר' וידל עידו:

• מרת בכורה מזל אשת הרב בכור שמואל סידיס.

צאצאי ר' צבי הירש סלנט:

• מרת פראדל לבית סלנט אשת ר' משה יצחק [אלטר] בורקי.

• ר' יוסף סלנט אשתו מרת שיינא חיה לבית אבלובסקי.

• ר' נתן נטע סלנט אשתו עלקא לבית הימן.

• מרת הינדל לבית סלנט אשת ר' אברהם יוסף אידלסון.

• מרת טויבה לבית סלנט אשת הרה"ג ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת 'עץ חיים' בירושלים, מחבר לוח ארץ ישראל המפורסם, 'עיר הקודש והמקדש', 'גשר החיים', ועוד ספרים, חבר הנהלת ועד הישיבות. נולד ט"ו טבת תרל"ד בליטא, נתייתם בילדותו, ועלה לארץ עם אמו בשנת תרמ"ב בהיותו ילד כבן 8, נפטר ח' ניסן תשט"ו בירושלים.

• מרת גליקה לבית סלנט אשת ר' דוד לבסקי נ"י.

• ר' ישעיהו סלנט אשתו מרת בילה צירל לבית ורטמן, מנהל לשכת הסעד וחבר ועד מאה שערים, מבוני השכונות גאולה וכרם אברהם.

צאצאי ר' אריה לייב נטקין:

• ר' נתן נטע נטקין רוקח בביה"ח שערי צדק (ולך), אשתו הראשונה, מרת חנה בת ר' חיים מיכל מיכלין מירושלים. ובזיווג שני נשא את מרת קליר דואה מדמשק.

• דבורה לבית נטקין אשת ר' אליהו מיכל בן ציון לוין.

• נחמה לבית נטקין אשת ר' שלום ב"ר צדוק קראוז, [כנראה זה ר' צדוק הלוי קרויז].

• נחום נטקין אשתו אידה, בארה"ב.

• אשר נטקין ז"ל אשתו פרידה.

• פרידה לבית נטקין אשת משה טרוק.

• ישעיהו נטקין אשתו מינה לבית צוקרמן.

• גרונה לבית נטקין (לונה) אשת חיים ויקטור (חלאק).

• שרה לבית נטקין אשת ר' זליג סלובוטיצקי.

צאצאי ר' ישעיהו ברדקי

• מרת חנה ז"ל לבית ברדקי אשת ר' אהרן וינוגרד ז"ל ב"ר פנחס מרדכי.

• הבחור מרדכי ברדקי ז"ל נפטר בצעירותו.

• הר"ר ישראל בר-זכאי (ברדקי) היה החזן הראשי בביה"כ הגדול בחורבת ר"י החסיד אחרי פטירת סבו רבי שלמה ז"ל, מנהל החברא קדישא דקהילת ירושלים. אשתו הראשונה מרת נחמה לבית ברשד מצפת. בנותיו של ר' ישראל, נולדו מנשותיו האחרות, מרת חיה מיכלה לבית קרמז, ומרת צפורה פינקל בת ר' אהרן זליג אטינגר.

• ר' משה ברד ז"ל (ברדקי) אשתו דיכה לבית שפירא. בוסטון.

• מרת נחמה לבית ברדקי, נפטרה י"ד אלול תשנ"ג, אשת ר' נח פורת ז"ל מהמורים הותיקים בירושלים, ממיסדי ביהכ"נ 'ישורון', נפטר ט"ז אייר תשכ"ה.

• מרת טויבא (יונה) לבית ברדקי ז"ל אשת ר' ברוך ברזל.

צאצאי ר' יוסף זונדל ברדקי:

• שרה לבית ברדקי אשת אלימלך זקש.

• ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי) הנשיא היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשתו רעיה לבית גרטר.

• ר' בנימין ברדקי, כנראה הוא זה שהיה בטבריה, ובשנת תרפ"ה, חתום משם על מכתב בקשר ליסוד בית יעקב, ראה 'מכתבים ואגרות קודש', ניו יורק תשסג, עמ' 507.

• יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי) אשתו סופיה לבית פרומקין.

ר' יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק (תקנ"ז - תרט"ו)

ר' יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק נולד בשנת תקנ"ז בעיר בריסק, לאביו הרב ה"ג המפורסם ר' חיים פאדווא ולאמו מרת מירקא.

גדל ונתחנך על מורשת סבו ר' אהרן פאדווא שהיה אב"ד בעיר. ולמד אצל שאר בשרו ר' אריה לייב קצנלבוגן רב העיר.

אשתו היא מרת עכסא בת הגביר המפורסם ר' שאול לעווין מקרלין.

לאחר נישואיו עבר לגור אצל מקום חותנו בקרלין, ומשם הדפיס בתקצ"ו את ספרו הראשון. לאחר פטירתו של ש"ב ר' אריה לייב קצנלבוגן הרב בבריסק, חיפשו בני העיר ממלא מקום מתאים, שהוא גם מצאצאי השר שאול וואהל [כמסורת העיר בריסק], ושמו עיניהם על בן עירם ר' יעקב מאיר. בשנת ת"ר נתמנה לאב"ד בריסק, תפקיד בו כיהן עד ליום פטירתו.

בתפקידו כרב, נתגלה כוחו בשנת תר"ז, כשפרצה שריפה גדולה בעיר, ושנים עשר יהודים נהרגו, ר' יעקב מאיר נחלץ בכל עוז, עד להתרת העגונות. בשנות הרעב התיר לאכול קטניות בפסח. הסכים גם להכשר אתרוגי קורפו. אך לעומת זאת כשלא רצה להכשיר חביות סוכר לפסח, למרות ההפסד הגדול, נתברר אחר כך שהיה שם חמץ. ייסד בעיר גם ת"ת מפואר שהיה תפארתה של בריסק שנים רבות.

יחזקאל קוטיק בזכרונותיו מספר כי ר' יעקב מאיר, היה מעורב בפרשת הדיבוק הנודע מנובהרדוק בשנת תר"ח.

חיבר ספרים רבים; ספר 'מקור מים חיים' (סדליקאב תקצ"ו), ספר 'כתונת פסים' (קניגסברג ת"ר), ספר 'תשובות מהרי"ם' (נדפס תרי"ד, ובו התכתבויות בהלכה עם גדולי דורו), ספר 'עין המים', ספר 'נחלי מים' (ורשא תרמ"ג). ספר 'נטפי מים' פירוש על הגדה של פסח. 'חצי יונתן' על רבנו יהונתן שעל הרי"ף.

מתלמידיו המפורסמים, ר' ירוחם יהודה לייב פרלמן - הגדול ממינסק, שנולד בעיר בריסק. ר' איסר יהודה מאלין שהיה דיין בבריסק. ר' יעקב מרדכי הירשנזון שעלה לארץ ישראל, הקים ישיבה בצפת וחיבר ספרים רבים.

ר' יעקב מאיר פאדווא נפטר בבריסק בכ"א כסלו תרט"ו. הספד עליו נדפס בספר 'בכי מסתרים', ורשא תרכ"א, מאת ש"ב ר' דוב בער במו' יעקב קעסטין.

לאחר פטירתו לא נמצא מחליף ראוי [בני העיר רצו להביא את בעל השואל ומשיב, ולא הסתייע הדבר], ובפרש שיהא גם מצאצאי השר שאול וואהל. ואכן, ר' יעקב מאיר היה הרב האחרון שכיהן בבריסק מצאצאיו של השר שאול. ורק לאחר עשר שנים, בשנת תרכ"ה, נמצא רב מתאים לעיר בריסק, הלא הוא, ר' צבי הירש אורנשטיין מלבוב.

נוסח מצבתו של הרב ר' יעקב מאיר, מתוך הספר עיר תהילה

ציון לנפש
היום נפלה עטרת ראשנו	הוד בית ישראל ותפארתנו
גדע ה' קרננו	ראש חמדת כלולותנו
אוי לנו אמרה עירנו	אבדה כלי חמדתנו
וגם מר יזעקו חכמי מדינתנו	רבינו לקח אלהים ואיננו
ננעל מגן גבורנו	בתורתו האיר עינינו
היה מקור חיים בקרבנו	משיב תשובות על שאלותנו
חכם חרשים היה בינינו	ולבוש כתונת פסים לחכמנו
סע למנוחות שאננו	עלה בקדש לשמי מעונו
ידובבו בקבר שפתי הגיוניו	קרות חידושיו בבית תלמודנו
דאבה ואנחה עזב בלבבנו	נוטל כבוד מבית חיינו
מי יגדור לנו פרצותנו	מי יחוש בטובת עמנו
רחמיו וחסדיו על נדכאינו	אמץ וחזק שברון מחנינו
נשיא אלהים היה בתוכנו	ימליץ גם עתה טוב בעדנו
אור החיים מאיר לעינינו	רחמים יעורר לשרידנו
ה"ה הגאון האמיתי החסיד מופה"ד המפורסם מו"ה יעקב מאיר נ"ע בהרב המפורסם מו"ה חיים פדוא אב"ד ור"מ דפה בריסק נפטר ונקבר יום ג' כ"א כסלו תרט"ו לפ"ק תנצב'ה

צאצאיו
א. ר' אהרן משה פאדווא מקרלין, בעהמ"ח ביאור הרא"ם על המדרשים ועוד, חתן ר' חיים נחמן פרנס מוילנא. נפטר תרמ"ג.
ב. ר' זאב וואלף פאדווא.
ג. ר' שמשון פאדווא.
ד. ר' צבי הירש פאדווא, חתן ר' יוסף פרנקל תאומים, בנו של הברוך טעם.
ה. קריינדל אשת ר' ליב ראטענבערג.
ו. חיה רחל אשת ר' שמחה נחום גינצבורג.
ז. אסתר אשת ר' משה הכהן זעליקין מסמאלענסק.
ח. מאשע אשת ר' משה כהן.
ט. וויטע אשת ר' ארי' לייב פינס.

יחוסו

משפחת אביו

ר' חיים פאדווא מבריסק נפטר כ"ב אדר תקצ"ז. בן הרב ר' אהרן פאדווא אב"ד בריסק בעל מחבר ספר 'מנחת אהרן', נפטר כ"ג חשוון תקל"ח. בנו של ר' מאיר קצנלבוגן ב"ר חיים קצלנבוגן הנקרא ר' חיים ר' שעי'ס, בנו של הג"ר סעדיה ישעיהו קצנלבוגן אב"ד לעסלא ומעזריטש. ב"ר שאול קצנלבוגן אב"ד בראדי חעלמא ופינטשוב. ב"ר משה קצנלבוגן אב"ד חעלמא. בנו של ר' מאיר שאול'ש קצנלבוגן אב"ד בריסק, בנו של השר שאול וואהל. ומעב"ק.

אשתו של ר' חיים פאדווא, מרת מירקא היתה בתו של ר' יהושע מירקעס, בנו של ר' יהודה לייב מירקעס, ב"ר שלמה זלמן מייזליש אב"ד מוהליב, ב"ר שמחה בונים מייזליש, ב"ר יהודה לייב מייזליש מקראקא, בנו של ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א. ומעב"ק.

אשת ר' אהרן פאדווא, מרת שיינא בת ר' יעקב הלוי אב"ד ברעזי ואב"ד באדקי ב"ר אברהם סג"ל אב"ד לויצק ממשפחת הט"ז.

ר' סעדיה ישעיהו קצנלבוגן הנ"ל, היה אב"ד לעסלא ומעזריטש בפולין ואונגריש בראד. ובאחרונה היה רב בהעלישוי, שם נפטר ונקבר בשנת תפ"ו. אשתו מרת איידל היתה בתו של ר' נפתלי כץ בעל סמיכת חכמים. ומעב"ק.

אשת ר' יהושע מירקעס, בת ר' שלום רוקח אב"ד טיקטין, בן הרב הגדול ר' אלעזר רוקח אב"ד בראדי ואמסטרדם, ב"ר שמואל שמעלקא מרגליות אב"ד עלקוש, חתנו של ר' משה ראב"ד קראקא בנו של המגיני שלמה. ומעב"ק.

ר' יעקב אב"ד ברעזי חתן הגאון המקובל ר' משה אב"ד ברעזי ב"ר ברוך מק"ק ארלא ב"ר יוסף זללה"ה בן הרב הגאון הגדול מוהר"ר יששכר אב"ד ארלא בעל המחבר ספר מבוא שערים על ש"ס חתנו של הגאון המפורסם ר' משה מענדילש אב"ד פוזנא.

ר' שלום רוקח מטיקטין היה חתן שאר בשרו הג"ר משה יהושע הלוי הורוביץ אב"ד הוראדני בן ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ אב"ד טורנא. ומעב"ק.

משפחת חותנו

הגביר ר' שאול הלוי לעווין מקארלין, ב"ר משה הלוי אב"ד הלוסק, ב"ר פנחס הלוי שמערינער.

ר' שאול לעווין, אשתו מירקא בת ר' בנימין וואלף גינצבורג מוילנא ב"ר אשר גינצבורג מוילנא הנקרא ר' אשר אבא קלאצעס, ב"ר קלונימוס קלמן מפינסק, ב"ר יצחק אייזיק גינצבורג, ב"ר אשר גינצבורג בווילנא, הנקרא ר' אשר ר' קלמנעס.

אשת ר' משה הלוי אב"ד הלוסק, מרת אדיל בת ר' שמחה אב"ד סלאנים, ב"ר (יצחק) יהושע העשל אב"ד ברעסלא ווילנא, ב"ר שאול אב"ד קראקא קיידאן ואפטא, בן הר"ר העשל. ומעב"ק.

ר' בנימין וואלף גינצבורג הנ"ל, אשתו שפרינצה בת ר' שלמה זלמן מירקש בעל מחבר שולחן שלמה ב"ר יהודה לייב מירקש הנ"ל. ר' שלמה זלמן נפטר בק"ק קעניגסבערג כ"ה כסלו תקל"ה, נוסח צוואתו נדפס בספר 'אשר יצווה' גאוני אשכנז, ירושלים תשס"ד.

ר' שלמה זלמן מירקעש היה חתנו של ר' חיים הכהן אב"ד סעמרגאן והגליל, ב"ר אריה לייב, ב"ר קלונימוס קלמן אב"ד נעמירוב.

עוד על יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש.