רבי אליהו אליעזר דסלר בעל המכתב מאליהו

שישים שנה לפטירתו של המשגיח הנודע הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, משגיח דישיבת פוניבז', אומנם את אילן היוחסין של משפחת דסלר, כבר הזכרנו בעבר בהרחבה רבה, לפני כשלש שנים, בעת שנפטר בנו רבי נחום זאב ביום י"ח שבט תשע"א, אבל בכל אופן, לא נימנע מלעסוק כאן שוב בדמותו, וביחוס משפחתו, ויבואו כאן גם חידושים שלא פורסמו במאמר ההוא.

ואמנם, ראוי וחשוב הוא לפרסם כאן את יחוסו של הרב דסלר, שכן הוא עצמו התעניין רבות במשפחתו, וערך רשימות ארוכות לתולדות משפחתו, ופירוט אילן היוחסין שלו, ועל בסיס רשימותיו אלו, ערך בנו את הספר 'אילנא דחיי'.

את החשיבות שראה הרב דסלר בהכרת היחוס, ניתן למצוא בכתביו הרבים, וכך כתב לבנו ר' נחום זאב במכתב משנת תרצ"ה, "הביטה אל צור חוצבת, זקניך גדולי עולם, זכותם יגן עליך ועלינו. הלוך בדרך זו אשר דרכו בה, ובודאי בעולם האמת כל חפצם ומגמתם לראות נינם ונכדם הולך בדרכם הקדוש, הוא דרך המוסר ויראת שמים באמת מקרב לב, ולא רק בפה כצפצוף העופות".

ואלו תולדותיו בקצרה, רבי אליהו אליעזר נולד ביום ט"ז סיון תרנ"ב בלייפאיה שבלטביה. בבחרותו למד בישיבת קעלם, בתקופת רבי צבי הירש ברוידא חתנו של הסבא. נסמך להוראה על ידי דודו הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי. 

הרב אליהו דסלר

נשא לאשה את מרת בלומה בת רבי נחום זאב זיו ברוידא, ונכדתו של הסבא מקעלם. בשנת תרפ"ח נסע עם אביו לאנגליה לצורך טיפול רפואי

צאצאי רבי ישראל סלנטר

אחרי המאמרים הקודמים, בהם פרסנו אילן יוחסין של הגאון רבי ישראל סלנטר, מצד אבותיו, נעמוד במאמר זה, על צאצאיו של רבי ישראל, ונסכם את הידוע לנו אודותיהם, ונשלים עוד שלב, בדרך להכין עץ משפחה לרבי ישראל סלנטר.

ובראש המאמר אצטט שוב מדבריו של רבי איצ'לה פטרבורגר תלמידו הגדול של ר' ישראל, בספר אור ישראל דף נט.

 "הנה אדמו"ר זצוק"ל כבש לפניו את הטבע, עד שלא היה לו שום הבדל בין יוצאי חלציו לאחרים, הן בגשמיות הן ברוחניות, מלבד מה שמחוייב ע"פ דין... אחד מבניו היה סוחר נכבד, כמעט מעולם לא שאל אותו על תהלוכות עסקו ומה גורל מצבו... גם הנה אחד מבניו, אשר פעם לא ראה את פניו כמה שנים, וכאשר בא אליו לא נתפעל מאומה, ונתן לו שלום בתכונה כאשר היה רואה אותו זה מזמן קרוב. כאשר אחד מיוצאי חלציו היה נלחץ בין המצרים, לא שחד מכחו בעדו, כאשר לא שחד מכחו בעד עצמו". 

אולם בהמשך ההמאמר נראה, כי דבר אחד כן גרם לו לר' ישראל לצאת מגדרו, היה זה בעת אשר צאצאיו ירדו מדרך הישר, עזבו את דרך התורה, ונכנסו ללמוד באוניברסיטאות.

אחרי הכנה מקדימה זו, יכולים אנו בכל אופן לגשת ולהתבונן ברשימת צאצאיו של רבי ישראל:

רבי יצחק ליפקין. ענפי המוסר.

• רבי יצחק ליפקין, נולד בערך בשנת תקצ"ח, בי"ב אב תרי"ט נשא לאשה את מרת שרה רבקה [ברישומי הממשל כתוב חיה ריבה] בת דודו ר' יחיאל מיכל ליפקין, בצעירותו גר טעלז, לאחר מכן כיהן אב"ד יאנוב, קרוז, ובשנת תרל"ב נתקבל בעיר פראשניץ, בשנת תרל"ד פנה בתלונה אל הגאון רבי אליהו גוטמאכר, אודות אנשי עירו, שהם מלשינים עליו אצל המלכות על שהוא מעכב ילדי ישראל בעירו מלכת אל בתי הספר הממשלתיים, ורוצים להדיח אותו ממשרתו, בתוך דבריו הוא כותב "כי עד עתה אבדתי כל הוני ורכושי מחמת מלשינות שקרים... רק הגאון המפורסם ר' אברהם לנדא מטשעכנוב עומד לצדי, אבל הרשעים האלה גם התפרצו כנגדו", ושוטח בקשתו לפני ר' אליהו, שיתפלל בעדו להצילו מאויביו ולהטות לב השרים ויועציו לטובתו. הגאון האדר"ת כתב עליו, כי "כל ימי חיי אדמו"ר זצוק"ל היה הררי"ץ בנו לשעשוע נפשו, והיה מתעניין מאד גם בבני ביתו והיה פורש שלומם במכתביו.. ולבתו היקרה מרת לאה תחי'". וראה עוד אודותיו בהקדמת ספר הילף צו לעבען [ישועה לחיים] לר' חיים ישעיה גורדון משאוויל מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, וילנא תרסח, הביא שמועה ממנו בשם אביו. כפי הנראה לאחר שנתאלמן או נתגרש, עלה לירושלים, ומסופר כי איש אחד מנכבדי ירושלים אשר רצה לזכות שנכדיו יהיו מגזע הגרי"ס, נתן לו את בתו הצעירה לאשה, והיא ילדה לו בת אחת. ר' יצחק נפטר בירושלים בשנת תרס"ג או תרס"ה, ומנוחתו על הר הזיתים. מתורתו נדפס בספר חוט המשולש, עם תורת אביו ותורת זקינו ר' זאב, ובהקדמת הספר האריכו בשבחיו. צאצאיו. א. רבי אריה לייב ליפקין, נולד י"ט אדר ב תרכ"ד, היתה לו אשה ראשונה, ממנה נולדה לו בת 1. מרת חיה רבקה אשת ר' אברהם יצחק סאפקייץ משאויל. לאחר שרבי אריה לייב עלה לירושלים נשא לאשה בזיווג שני את מרת מרים בת ר' בנימין בינוש לוין, היא אחותו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שכבר נזכר כאן בבלוג בעבר. צאצאיו מזיוגו השני: 2. רבי חיים יצחק ליפקין, נולד בירושלים תרע"א, נשא לאשה את מרת מרים בתו של רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רבה של שכונת מקור חיים. כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, חיבר ספרים רבים, ובהם 'תורת רבי ישראל מסלנט', וספר 'תורת היראה', ועוד ספרים. 3. רבי בנימין ליפקין, נולד בשנת תרע"ד, למד בישיבות עץ חיים וחברון בירושלים, חיבר ספר בני בנימין נפטר י"ג שבט תשכ"ח. ב. מרת לאה, הנזכרת לעיל במכתבו של האדר"ת. כנראה נולדה מזיווגו השני.    

איך חוקרים עץ משפחה

שאלוני מנין לקחתי את יחוס אבותיו של רבי ישראל סלנטר. הרי בכל הספרים שכתבו את תולדותיו, לא הזכירו רק את שם אביו רבי זאב אב"ד טעלז, ושם אבי אביו שרבי אריה, שאף הוא לא נשתמר, אלא בזכות בנו, שקרא את חידושיו על שם אביו, הגהות בן אריה על הש"ס רמב"ם ושו"ע, וחידושי קול בן אריה על העיטור.

והאמת היא, שאכן, במשך שנים רבות, היה רשום אצלי רק רבי ישראל בן רבי זאב בן רבי אריה, ולא יותר.

שכן רושמי תולדותיו של רבי ישראל, רשמו את שם אביו, ואך בספר עיר וילנא, הזכיר גם את שמו של אבי אביו רבי אריה.

אז מהיכן לקחתי את שאר השמות הנוספים?

ר' דוד סידרסקי, נכדו של ר' ישראל סלנטר, בתולדות שהדפיס בירחון 'היהודי' ניו יורק תרצו, ושם כתב, שר' דב בער אב"ד פלונגיאון היה אבי ר' ישראל אבי ר' אריה אבי ר' זאב וואלף, אביו של ר' ישראל סלנטר, אך גירסא זו ודאי שאינה יכולה להיות, גם מפאת מרחק השנים, שכן יש ברשימתו מדי קצת דורות. שכן עברו כמאה ושלושים שנה מחייו של רבי דוב בער מפלונגיאן עד לרבי ישראל סלנטר.

אז איך מתקדמים?

הזכרנו במאמר הקודם, בין בני משפחתו המורחבת של רבי ישראל סלנטר, את הגאון רבי צבי הירש פרבר מלונדון, אמור, הוא הדפיס ספרים רבים במקצועות התורה, ובראש ספרו על התורה כרם הצבי שנדפס לראשונה בוינה בשנת תר"פ, הנציח 'לזכרון עולם לעולם ועד':

"יוחק שם משמן טוב, ה"ה כבוד מר חותני הנגיד המופלג בתורה ובמעשים טובים, רחים ומוקיר רבנן רודף צדקה וחסד, הסוחר הנודע לתהלה במדינת קורלאנד וזאמוט, איש אמונים רב ברכות, כש"ת הר"ר צבי הירש בהר"ר טובי' גאלדבערג מזאגר חדש, נכד הרב המאוה"ג ר' ארי' ליב ז"ל מו"צ דז"י, אבי הגאון בעל הגהות "זאב בן אריה" על כל הש"ס; [חותני] נלב"ע בימי המלחמה בעיר נעוועל ארץ גלותו בשבת הגדול י' ניסן תרע"ז תנצב"ה. ורעיתו ממשפחתו היא חמותי החשובה במו"מ ויראת ה' מרת האדע מלכה ז"ל אחותו של הגאון האמתי קדוש עליון רבי אריה ליב לפקין זצ"ל מקרעטינגען, בת הרב המאוה"ג ר' ידידי' ליפמאן (אחיו של הגאון האמתי רשכבה"ג אור ישראל וקדושו רבינו ישראל סלאנטער זצוק"ל) בן הגאון האמתי ר' זאב וואלף הגאבד"ק גאלדינגען וטעלז בהמ"ס הגהות "זאב בן ארי"ה על כל הש"ס, רמב"ם וטורים וכו', בן הרב המאוה"ג ר' אריה ליב מו"צ דזאגר ישן בהרב ר' ברוך משוועקסנע בהרב ר' ליב נין ונכד להגאון הגדול בדורו ר' דובער אבד"ק פלונגיאן והמדינה, זקן הגר"ן מדרויא והגר"א מקאליש בהגה"צ ר' יעקב מניישטאדט, והגר"י מבויסק, ולמעלה בקודש הקדשים, עמודי עולם וחכמי חרשים, זי"ע ועל ביתי היא רעיתי נצר מטעם, הרבנית מרת פריידא, ועל זרעי וזרע זרעי שלא תמוש תורת ה' מפינו עד העולם".

גם בספרו 'אשת חיל', כשהספיד את רעייתו הרבנית פריידה, חזר ומנה את יחוסה בפרוטרוט כפי הנוסחה דלעיל, תוך הצגת עץ משפחה מורחב של כל משפחת ליפקין שידע עליהם.

הרי נוספו לנו עוד שתי דורות, ר' אריה זקינו של ר' ישראל, היה בן ר' ברוך משווקשנא, בן ר' לייב.

אילן יוחסין לרבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק

בעיתון המודיע, התפרסם ביום שישי העבר, מוסף שלם, אודות רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק, לרגל מלאות עשרים וחמש שנים לפטירתו.

בכתבה המספרת על תולדות חייו, האריכו מעט ביחוסו, ופרטו את השתלשלות יחוסו, עד רבה של קורעניץ, רבי אברהם משולם זלמן הלוי לנדא, שהיה מגזע הנודע ביהודה, ומגזע החכם צבי. [כפי הנראה מבנו ר' אברהם משולם זלמן אשכנזי בעל דברי משולם].

בנו של ר' זלמן קורניצר, וממלא מקומו, היה רבי מרדכי זיסקינד לנדא. בפטירתו, לא הניח אחריו ר' זיסקינד בנים, כי אם שתי בנות. חתנו ר' משה יהודה לייב, מילא את מקומו כרב העיר, וגם אימץ לעצמו את שם המשפחה לנדא.

בנו של רבי משה יהודה לייב, היה רבי יעקב לנדא, הוא כיהן ברבנות העיר קורעניץ, לאחר פטירת אביו, עוד בהיותו בחור. לימים נישא, למרת מינה למשפחת רבינוביץ, מסדר הקידושין היה רבי יוסף רוזין הרוגאטשובער.

על פי דברי הסופר בעיתון המודיע, הרי שחותנו של רבי יעקב לנדא - רבי יעקב רבינוביץ מטעלז, היה חתנו של הגאון רבי אברהם שמעון טרויב אב"ד קיידאן.

אבל מבחינת השנים, נראה הדבר מוזר, כיצד רבי יעקב לנדא שנפטר בשנת תשמ"ו, היה חתן חתנו של רבי אברהם שמעון טרויב, שנפטר בשנת תרל"ו, מאה ועשר שנים לפניו.

לכן ברור שנפלה כאן טעות, והאמת היא כדלהלן.

 תולדות רבי אברהם שמעון טרויב

רבי אברהם שמעון טרויב [הזכרנוהו בבלוג במאמר על רבי שמואל סלנט], היה אב"ד קיידאן עד לפטירתו ביום כ"ט טבת תרל"ו. אחרי פטירתו, נתמנה למלא את מקומו בנו, רבי שלמה זלמן שמחה טרויב, שעד אז שימש כאב"ד קראק. אודותיו להלן. בן נוסף לר' אברהם שמעון, היה רבי יהודה טרויב מוילנא. מלבדם, נולדו לו עוד כמה ילדים, אך הם לא האריכו ימים, ונפטרו צעירים. אך זה ודאי, שר' שמואל סלנט לא היה חתנו של ר' אברהם שמעון טרויב, כפי שהארכנו במאמר הנ"ל.

רבי זלמן שמחה, נפטר בשנת תרע"א. נודעו ממנו, ארבעה בנים ושתי בנות.

• בנו האחד רבי אריה לייב טרויב, חתן ר' יחזקאל רבינר נכד רבי מרדכי אב"ד בויסק שבלטביה.
• בנו השני רבי צבי טרויב, היה חתן רבי דוד הירש קלאזוב, [גיסם של האחים הגאונים ר' אליהו אהרן מילייקובסקי אב"ד גראייעווא, מחבר כמה ספרים, ור' גרשון מענדל סאמנוב מק"ק ליבוי אבי ר' אפרים סאמנוב אב"ד ווינדאווי בעהמ"ח הכהן הגדול והסגן].
• שני בנים נוספים, הם בנימין זאב ויחיאל מיכל.
• בתו הראשונה מרת פראדל, היתה אשת השניה של הגאון ר' אברהם אליהו ב"ר משה מרדכי קפלן [לאחר שנתאלמן בשנת תרמ"ו מרעייתו הראשונה - בתו של ר' אברהם משה הלוי אב"ד ראקוב], תלמיד ישיבת וולוזי'ן, שהיה הר"מ הראשון בישיבת לומז'ה. תורתו נדפסה בספר 'כתבי העילוי מראקוב'. משנתאלמנה ממנו, נישאה מרת פראדל בשנית בשנת תרס"א, לר' יעקב רבינוביץ מיקירי וטובי העיר טעלז. היא נספתה בשואה הי"ד.
• בתו השניה של ר' זלמן שמחה, היתה אשת הגאון ר' יצחק אליהו גפן אב"ד ריטובה.

ובכן, למרת פראדל הנ"ל, נולד מזיווגה הראשון, בן אחד, הוא הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, שנולד בשנת תר"ן, לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו. ר' אברהם אליהו השני, למד בישיבות ליטא, ונחשב כאחד מבחירי תלמידי הסבא מסלבודקה, בשנת תר"ף נבחר לשמש נבחר לשמש בבית המדרש לרבנים בברלין, עד לפטירתו בט"ו אייר תרפ"ד. כתביו נדפסו בהוצאת מוסד הרב קוק, 'דברי תלמוד', ירושלים תשי"ח, 'בעקבות היראה', ירושלים תשמ"ח. ולאחרונה על ידי משפחתו, 'מבחר כתבים', ירושלים תשס"ו.

ומזיווגה השני, כאשר נישאה לר' יעקב רבינוביץ מטלז, נולדו לה בן אחד ושתי בנות. הבן הוא רבי אייזיק רבינוביץ, תלמיד ישיבת טעלז, חתן הגאון רבי אהרן באקשט אב"ד שאבלי, הי"ד. והבנות הן, מרת הינדא אשת רבי חיים פוהן אב"ד פרן, הי"ד. ומרת מינה אשת רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק.

נסכם ונאמר, הרבנית מינה, אשת רבי יעקב לנדא, היתה נינתו של רבי אברהם שמעון טרויב. אמה מרת פראדל, היתה נכדתו. מינה נולדה לאמה מזיווגה השני כאשר נישאה לרבי יעקב רבינוביץ מטעלז.

אגב, מזיווגו הראשון של ר' יעקב רבינוביץ הנ"ל, נולדה לו בת אחת, מרת פרומה רחל. היא נישאה לרבי ראובן דב דסלר אביו של המשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר בעל המכתב מאליהו שנזכר במאמרינו הקודם. ובכך היתה לאמו חורגתו של המשגיח.

תודתי נתונה לידידי ר' יהודה אהרן הורוביץ, שעוזר לי רבות, במסירת מידע על משפחות רבנים בכלל, ומשפחות אלו בפרט.

רבי נחום זאב דסלר זכרונו לברכה

ענף עץ אבות נגדע היום בבוקר, כאשר נפטר בקליבלנד, המחנך האגדי, רבי נחום זאב דסלר, שהקים את מוסדות החינוך לבנות, שעל ידי ישיבת טעלז בקליבלנד. במשך קרוב לשבעים שנה עסק בחינוך בנות ישראל, ונודע בגישתו החינוכית המיוחדת, מורשה לו מבית אבא - 'המחנך לדורות'. בן תשעים שנה היה בפטירתו.
לוויתו, תתקיים ביום שני בבוקר, בקליבלנד, ומשם יצא הארון לדרכו, לארץ ישראל, ויובא למנוחות בירושלים עיר הקודש.

רבי נחום זאב, עסק רבות ביחוס משפחתו, והיה מודע היטב לשורשים המפוארים שלו. הוא אף הדפיס ספר מיוחד, בשם 'אילנא דחיי', בו העלה על הכתב אילן יוחסין מפורט של משפחתו מכל הצדדים. אכן, עץ משפחה לתפארת.

אף אנחנו כאן, נזכיר את יחוסו בקצרה.

רבי נחום זאב דסלר, היה בנו של המשגיח הגדול, הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, בעל המכתב מאליהו. בן רבי ראובן דב דסלר, בן רבי ישראל דוד דסלר, בן רבי ישעיהו, בן רבי ברוך.

אמו של רבי נחום זאב, רעייתו של המשגיח, היתה הצדקנית מרת בלומא בת הגאון הצדיק רבי נחום זאב זיו ברוידא, בנו של הסבא מקעלם הלא הוא רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו, המפורסם בשמו, ר' שמחה זיסל. בן רבי ישראל ברוידא. בן רבי מנחם נחום ברוידא. בן רבי ישראל ברוידא. בן רבי מאיר ברוידא מקעלם. בן רבי יוסף ברוידא אב"ד קעלם בן רבי צבי הירש ברוידא אב"ד הורודנא. בן רבי שלום ברודא. בן רבי יוסף ברודא. בן רבי חיים ברודא מפראג. בן רבי אברהם ברודא אב"ד פוהרליץ ודרשן בפראג. בן רבי משה ברודא.
ר' חיים ברודא מפראג היה חתן ר' גרשון מפראג, יש שכתבו שהיה נכד לבעל התוספות יום טוב. וזה אינו, כפי שהארכנו כבר במאמר על יחוס אמו של רבי שלמה זלמן מייזליש.

אמו של המשגיח, אשת רבי ראובן דב דסלר היתה מרת חנה פריידא בת רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"ץ דק"ק וילנא. בן רבי יצחק שירווינטר מו"ץ בוילנא. בן רבי אריה. בן רבי יהודה גרודננסקי מראמיגאלע. בן רבי אריה מגרודנא, שעל שמו נקראה המשפחה גרודננסקי.

אשת רבי נחום זאב זיו הנ"ל, בנו של הסבא מקעלם, היתה מרת פעשא בת רבי משה אילברג, וזוגתו מרת בילא אקרמן מצאצאי רבי אברהם דאנציג בעל החיי אדם.

אשת הסבא מקעלם, היתה מרת שרה לאה, בת ר' ישראל. וזו תמונת מצבתה.

מצבת אלמנתו של הסבא מקעלם

אמו של הסבא מקעלם, היתה מרת חיה. והיא היתה מצד אמה מרת נחמה מצאצאי החכם צבי.
[וכך כתב הסבא מקעלם, במכתב:
"אודות הסידור יעב"ץ ששלחת לי, אשמח בו והרבה דברנו אודותיו... ושמחתי מאד כי אנחנו זכינו להיות ממשפחתו, כי זקנתנו מרת נחמה ע"ה היתה מצאצאי הגאון חכם צבי ז"ל מבתו של הגאון הנ"ל, אביו של הגאון ר' יעקב עמדין ז"ל, וחובה עלינו לשאת פרי טוב במוסר, כמו שמצאתי ליעב"ץ ז"ל בספרו מגדל עז משבח מאד מעלת המוסר, וכתב: אם תראה בעל מוסר, אל תשאל אל יחוסו, כי זה היחוס הגדול, אך היחוס מועיל כי עי"ז המוסר יעשה פרי יותר"]. 

אשת רבי אליהו אליעזר גרודננסקי הנזכר, היתה מרת מלכה הינדא, בתו של קדוש ישראל, מיסד תנועת המוסר, רבי ישראל ליפקין מסלנט. בן רבי זאב וולף ליפקין אב"ד גולדינגן וטלז. בן רבי אריה ליפקין.

אשת רבי יצחק שירווינטר היתה מרת חנה פריידה בת ר' אליעזר אפרים'ס.

אשתו של רבי ישראל סלנטר, היתה מרת אסתר פייגא בת רבי יעקב הלוי אייזנשטיין, מגזע השל"ה. ורעייתו מרת יענטא.

אשתו של רבי זאב וולף ליפקין, על פי המקובל, היתה מרת לאה בת רבי צבי הירש ברוידא, בן רבי אהרן ברוידא. בן רבי חיים ברוידא. נין לר' אברהם ברודא בעל האשל אברהם, בן רבי שאול ברודא. אחיו של רבי אברהם ברודא אב"ד פאהרליץ הנזכר למעלה. 
אולם, העירני אחד מקוראי הבלוג הותיקים, כי על פי המסמכים המקוריים מזאגר, מרת לאה אמו של ר' ישראל סלנטר, היתה ביתם של יצחק ליפמאן והודה. [היו להם בנים נוספים, חיים, ואביגדור].