יום שני, 19 בדצמבר 2011

המגיד הירושלמי רבי שבתי יודלביץ


חמש עשרה שנה מלאו היום [שני] לפטירתו של המגיד הירושלמי הנודע, רבי שבתאי בנימין יודלביץ. לא כאן המקום להרחיב בתולדותיו, ובשבחיו. לכן נזכיר רק פרטים קצרים. ר' שבתי נולד בירושלים בשנת תרפ"ה. בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה, את מרת נחמה [בת הר"ר אברהם יונגרייז מבתי אונגרין, אחיו של הגאון רבי דוד יונגרייז], מאשתו זו לא זכה ר' שבתי להבנות, והיא נפטרה ערירית בלא ילדים, בשנת תשל"ה לערך. לאחר פטירתה נישא ר' שבתי בשנית וזכה לפרי בטן. לאחר פטירת אביו, הביא לאור עולם את ספרו 'מעיל שמואל'. נודע ברבים כדרשן מופלא, ורבים התענגו מדרשותיו המעוררות. ר' שבתי נפטר בירושלים ביום כ"ג כסלו תשנ"ז, והובא למנוחת עולמים בהר המנוחות שבירושלים. שנה אחת לאחר מכן, באותו יום בדיוק, נפטר רעו הישיש ממנו, המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל. מעט מדברי תורתו ודרשותיו של ר' שבתי, כונסו בספרים, 'להגיד', 'דרשות המגיד', ועוד.

וזהו אילן יוחסין של ר' שבתי, כפי שהצלחתי למצוא עד כה. אביו היה הגאון הצדיק רבי שמואל אהרן יודלביץ, נולד בירושלים תרס"ז, גדל בביתו של הגאון הצדיק רבי אריה לוין ולימים נשא את ביתו לאשה. מסופר כי כאשר הציע לו רבי אריה את ההצעה לשאת את ביתו רשא לאשה, לאחר ארבע שנים שדר בביתו, ענה ר' שמואל, כי דעתו נוטה להסכים, אך צריך הוא לראות את האשה לפני שיענה תשובתו, כפי שנפסק שאסור לו לאדם לקדש את האשה קודם שיראנה. המעשה הוא מפעים, ארבע שנים גר ר' שמואל בביתו של ר' אריה לוין, ולא הסתכל לעבר בנות הבית, עד כדי שלפני הסכמתו להצעת השידוך, היה צריך לבקש לראותה. מרביץ תורה בישיבות ירושלים – ישיבת עץ חיים המפורסמת, וישיבת בית יוסף נובהרדוק. מחבר ספר 'החשמל לאור ההלכה' ירושלים תשיד, וספר 'מעיל שמואל' כנ"ל. נפטר י"ד טבת תשל"ט ומנוחתו כבוד על הר הזיתים סמוך לקבר רבו הגאון מטאווריג. תולדותיו ותולדות המשפחה, נכתבו בספר 'מעילו של שמואל'. זוגתו מרת רשא נפטרה בשבת הגדול י' ניסן תשנ"ו.
מצאצאיו, א. ר' שבתי יודלביץ דידן. ב. ר' אברהם יצחק יודלביץ, נפטר תשנ"ב. ג. אשת הגאון ר' יצחק שרגא פייבל וורהפטיג, הוא נולד בירושלים תרצ"ה למד בישיבת חברון, היה ר"מ בישיבת בית התלמוד ולאחר מכן בשנת תשל"ז, נתמנה לכהן כר"מ בישיבת בעלז בירושלים, ונחשב שם לראש הרמי"ם עד לפטירתו ביום כ"ט סיון תשס"א. היה גם שותף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית. ד. ר' מרדכי דב יודלביץ חתן ר' צבי הירש הכהן קופשיץ נפטר תשמ"ג. ה. הרבנית אסתר גיטל פינקל.

אביו, ר' שבתי יודלביץ, צדיק יקר וירא שמים שנתייסר רבות ביסורי גוף ונפש, היה בעל קורא בבית הכנסת שונה הלכות שבעיר העתיקה, ונחשב לאחד ויחיד בתחום זה בירושלים. בצעירותו נשא אשה [יתומה שגדלה בבית הוריו], ועד הגיעו לגיל עשרים, נתאלמן ממנה, ושכל את שני בניו שנולדו ממנה. בשנית נשא את מרת שיינא מרים לבית קש, ורבי שמואל סלנט היה המסדר קידושין בנישואיהם. שני בנים שילדה לו, נפטרו אף הם בינקותם, משחשבו להתגרש, נתברכו מפי צדיק פלאי שיוולד להם בן צדיק שיאיר את העולם, ואף רבי שמואל סלנט הסכים לברכה זו. בנם יחידם הוא ר' שמואל אהרן יודלביץ הנ"ל. ועוד בת אחת היתה להם, ושמה בתיה אשת יצחק קראוז ממיסדי מכרות המלח בעתלית, שנפטר צעיר, ובשנית נישאה ליוסף שרוני. ר' שבתי נפטר ו' טבת תרעח, בדמשק, כאשר הגלוהו הטורקים לשם בימי המלחמה. ומרת שיינא מרים נישאה בשנית לר' יוסף בוכבינדר, יליד צפת שגר בכפר תבור.

אביו, ר' יעקב יצחק יודלביץ, נולד בפוניבז', נתייתם בהיותו בן חמש שנים. וכשאמו נישאה לאיש אחר, ועלתה עמו לירושלים, גדל אצל דודיו. בהיותו בן עשר, יצא עם שני אחיו הקטנים למסע רגלי בדרכם לארץ ישראל, כמעט שלש שנים לקחה להם הדרך, ובנסי נסים הגיעו בסופו לירושלים עיה"ק. בירושלים נשא לאשה את מרת גליקא שהיתה בתו של אביו החורג דלהלן. עשרה ילדים קברו שבתי וגליקא, ורק בנם האחרון שבתי גדל והיה לאיש.

אביו, ר' שמעון אלעזר יולדביץ, נפטר צעיר בפוניבז'. אלמנתו מרת גיטל, נישאה לאלמן מקומי, בשם ר' יהודה לייב הילמן, ויחד עלו לירושלים, שם היה ר' יהודה לייב גבאי בחורבת ר' יהודה החסיד, ולימים נתעוור ונתפרסם בשם ר' יודל סגי נהור. לר' שמעון אלעזר, היו שלשה בנים, יצחק יעקב יודלביץ הנ"ל. משה לייב יודלביץ, ויהודה מאניש יודלביץ. שלשת האחים גרו בירושלים בביתו של ר' שמואל סלנט, [ר' יודל מאניש, היה סוחר אתרוגים, היה סוכן בירושלים מטעם אגודת 'האתרוג'. האריך ימים עד לגיל תשעים וארבע שנים, והיה לו בן בשם שמעון אלעזר יודלביץ]. לר' יהודה לייב הילמן, היו בן ובת, משה הילמן, וגליקא הנ"ל אשתו של ר' יצחק יעקב יודלביץ. ליהודה לייב וגיטל בנישואיהם השניים, נולדו בן אחד יוסף, ועוד שתי בנות.

אביו, כנראה ר' נחמן יודלביץ מפוניבז'.

*   *   *

כאמור, אמו של רבי שבתי יודלביץ, היתה בתו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שנודע בתוארו 'רב האסירים', נולד בליטא, ולמד בישיבות ליטא, וביניהם אף בולוזין, בהיותו כבן עשרים עלה לארץ ישראל, ונישא למרת צפורה חנה לבית שפירא. כיהן כמשגיח בחיידר של עץ חיים בירושלים. והיה בעל חסד עצום, כך ביקר בבתי הכלא ובבית החולים למצורעים.  נפטר ט' ניסן תשכ"ט. רעיתו כאמור, מרת חנה צפורה לבית שפירא. מצאצאיו: רבי חיים יעקב לוין, רב בקהילות באמריקה, ובסוף בארץ ישראל, כיהן כרב העיר פרדס חנה – כרכור. נפטר כ"ב אב תשנ"ג. רבי רפאל בנימין לוין, צדיק צנוע, שחי בירושלים כל ימיו נודע בכח ברכותיו, חתן ר' שרגא פייבל פרנק, נפטר לפני כעשר שנים, ביום ו' אייר תשס"ב. לזכרו הוציאו ספר זכרון בשם 'תפארת רפאל'. מרת רשא יודלביץ הנ"ל. הרבנית שיינא חיה אלישיב נפטרה י' תמוז תשנ"ד. מרת שפרה אשת רבי אהרן יעקובוביץ ראש מערכת 'אוצר הפוסקים'. מרת עטל אשת רבי אליעזר מנוח פלצ'ינסקי [נכדו של הסבא מסלבודקא], ראש ישיבת בית אריה, ומחבר ספר 'שלום יהודה'. נפטר כ"ד תשרי תשס"ח.

רבי אריה לוין היה בן ר' בנימין ביינוש לוין. ולו היו עוד בן ושתי בנות. הבן הוא ר' משה צבי לוין. והבנות מרת יוספא, אשת ר' אליהו, ומרת מרים אשת ר' אריה לייב ליפקין [בן ר' יצחק ליפקין בנו הגדול של רבי ישראל סלנטר], ולהם שני בנים, הראשון ר' חיים יצחק ליפקין, והשני בנימין ליפקין, למד בישיבת חברון ונפטר צעיר.

אחותו של ר' בנימין ביינוש לוין, היתה מרת בלומה, אשת ר' ישראל מרדכי ורבין.

4 תגובות:

  1. האם אתה בטוח שהוא התחתן בזוו"ש רק אחרי פטירת הראשונה או שמא קיבל היתר מאה רבנים לאחר שאושפזה ואז נישא בשנית?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא ידוע לי בבירור, האם לך ידועים דברים ברורים?

      מחק
  2. לא מסתבר שהוא נישא רק לאחר שהיא נפטרה משום שהיא נפטרה בתאריך כ' אייר תשל"ה ואילו בנו הגדול של הרב שבתי יודלביץ ז"ל מאשתו השניה לוסיל נולד בתאריך כ"ה שבט תשל"ג.

    השבמחק
    תשובות
    1. איני חושב שראוי לדוש בענינים אלו בפומבי.

      מחק