צאצאי רבי ישראל סלנטר

אחרי המאמרים הקודמים, בהם פרסנו אילן יוחסין של הגאון רבי ישראל סלנטר, מצד אבותיו, נעמוד במאמר זה, על צאצאיו של רבי ישראל, ונסכם את הידוע לנו אודותיהם, ונשלים עוד שלב, בדרך להכין עץ משפחה לרבי ישראל סלנטר.

ובראש המאמר אצטט שוב מדבריו של רבי איצ'לה פטרבורגר תלמידו הגדול של ר' ישראל, בספר אור ישראל דף נט.

 "הנה אדמו"ר זצוק"ל כבש לפניו את הטבע, עד שלא היה לו שום הבדל בין יוצאי חלציו לאחרים, הן בגשמיות הן ברוחניות, מלבד מה שמחוייב ע"פ דין... אחד מבניו היה סוחר נכבד, כמעט מעולם לא שאל אותו על תהלוכות עסקו ומה גורל מצבו... גם הנה אחד מבניו, אשר פעם לא ראה את פניו כמה שנים, וכאשר בא אליו לא נתפעל מאומה, ונתן לו שלום בתכונה כאשר היה רואה אותו זה מזמן קרוב. כאשר אחד מיוצאי חלציו היה נלחץ בין המצרים, לא שחד מכחו בעדו, כאשר לא שחד מכחו בעד עצמו". 

אולם בהמשך ההמאמר נראה, כי דבר אחד כן גרם לו לר' ישראל לצאת מגדרו, היה זה בעת אשר צאצאיו ירדו מדרך הישר, עזבו את דרך התורה, ונכנסו ללמוד באוניברסיטאות.

אחרי הכנה מקדימה זו, יכולים אנו בכל אופן לגשת ולהתבונן ברשימת צאצאיו של רבי ישראל:

רבי יצחק ליפקין. ענפי המוסר.

• רבי יצחק ליפקין, נולד בערך בשנת תקצ"ח, בי"ב אב תרי"ט נשא לאשה את מרת שרה רבקה [ברישומי הממשל כתוב חיה ריבה] בת דודו ר' יחיאל מיכל ליפקין, בצעירותו גר טעלז, לאחר מכן כיהן אב"ד יאנוב, קרוז, ובשנת תרל"ב נתקבל בעיר פראשניץ, בשנת תרל"ד פנה בתלונה אל הגאון רבי אליהו גוטמאכר, אודות אנשי עירו, שהם מלשינים עליו אצל המלכות על שהוא מעכב ילדי ישראל בעירו מלכת אל בתי הספר הממשלתיים, ורוצים להדיח אותו ממשרתו, בתוך דבריו הוא כותב "כי עד עתה אבדתי כל הוני ורכושי מחמת מלשינות שקרים... רק הגאון המפורסם ר' אברהם לנדא מטשעכנוב עומד לצדי, אבל הרשעים האלה גם התפרצו כנגדו", ושוטח בקשתו לפני ר' אליהו, שיתפלל בעדו להצילו מאויביו ולהטות לב השרים ויועציו לטובתו. הגאון האדר"ת כתב עליו, כי "כל ימי חיי אדמו"ר זצוק"ל היה הררי"ץ בנו לשעשוע נפשו, והיה מתעניין מאד גם בבני ביתו והיה פורש שלומם במכתביו.. ולבתו היקרה מרת לאה תחי'". וראה עוד אודותיו בהקדמת ספר הילף צו לעבען [ישועה לחיים] לר' חיים ישעיה גורדון משאוויל מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, וילנא תרסח, הביא שמועה ממנו בשם אביו. כפי הנראה לאחר שנתאלמן או נתגרש, עלה לירושלים, ומסופר כי איש אחד מנכבדי ירושלים אשר רצה לזכות שנכדיו יהיו מגזע הגרי"ס, נתן לו את בתו הצעירה לאשה, והיא ילדה לו בת אחת. ר' יצחק נפטר בירושלים בשנת תרס"ג או תרס"ה, ומנוחתו על הר הזיתים. מתורתו נדפס בספר חוט המשולש, עם תורת אביו ותורת זקינו ר' זאב, ובהקדמת הספר האריכו בשבחיו. צאצאיו. א. רבי אריה לייב ליפקין, נולד י"ט אדר ב תרכ"ד, היתה לו אשה ראשונה, ממנה נולדה לו בת 1. מרת חיה רבקה אשת ר' אברהם יצחק סאפקייץ משאויל. לאחר שרבי אריה לייב עלה לירושלים נשא לאשה בזיווג שני את מרת מרים בת ר' בנימין בינוש לוין, היא אחותו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שכבר נזכר כאן בבלוג בעבר. צאצאיו מזיוגו השני: 2. רבי חיים יצחק ליפקין, נולד בירושלים תרע"א, נשא לאשה את מרת מרים בתו של רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רבה של שכונת מקור חיים. כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, חיבר ספרים רבים, ובהם 'תורת רבי ישראל מסלנט', וספר 'תורת היראה', ועוד ספרים. 3. רבי בנימין ליפקין, נולד בשנת תרע"ד, למד בישיבות עץ חיים וחברון בירושלים, חיבר ספר בני בנימין נפטר י"ג שבט תשכ"ח. ב. מרת לאה, הנזכרת לעיל במכתבו של האדר"ת. כנראה נולדה מזיווגו השני.    

רבי נחום זאב דסלר זכרונו לברכה

ענף עץ אבות נגדע היום בבוקר, כאשר נפטר בקליבלנד, המחנך האגדי, רבי נחום זאב דסלר, שהקים את מוסדות החינוך לבנות, שעל ידי ישיבת טעלז בקליבלנד. במשך קרוב לשבעים שנה עסק בחינוך בנות ישראל, ונודע בגישתו החינוכית המיוחדת, מורשה לו מבית אבא - 'המחנך לדורות'. בן תשעים שנה היה בפטירתו.
לוויתו, תתקיים ביום שני בבוקר, בקליבלנד, ומשם יצא הארון לדרכו, לארץ ישראל, ויובא למנוחות בירושלים עיר הקודש.

רבי נחום זאב, עסק רבות ביחוס משפחתו, והיה מודע היטב לשורשים המפוארים שלו. הוא אף הדפיס ספר מיוחד, בשם 'אילנא דחיי', בו העלה על הכתב אילן יוחסין מפורט של משפחתו מכל הצדדים. אכן, עץ משפחה לתפארת.

אף אנחנו כאן, נזכיר את יחוסו בקצרה.

רבי נחום זאב דסלר, היה בנו של המשגיח הגדול, הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, בעל המכתב מאליהו. בן רבי ראובן דב דסלר, בן רבי ישראל דוד דסלר, בן רבי ישעיהו, בן רבי ברוך.

אמו של רבי נחום זאב, רעייתו של המשגיח, היתה הצדקנית מרת בלומא בת הגאון הצדיק רבי נחום זאב זיו ברוידא, בנו של הסבא מקעלם הלא הוא רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו, המפורסם בשמו, ר' שמחה זיסל. בן רבי ישראל ברוידא. בן רבי מנחם נחום ברוידא. בן רבי ישראל ברוידא. בן רבי מאיר ברוידא מקעלם. בן רבי יוסף ברוידא אב"ד קעלם בן רבי צבי הירש ברוידא אב"ד הורודנא. בן רבי שלום ברודא. בן רבי יוסף ברודא. בן רבי חיים ברודא מפראג. בן רבי אברהם ברודא אב"ד פוהרליץ ודרשן בפראג. בן רבי משה ברודא.
ר' חיים ברודא מפראג היה חתן ר' גרשון מפראג, יש שכתבו שהיה נכד לבעל התוספות יום טוב. וזה אינו, כפי שהארכנו כבר במאמר על יחוס אמו של רבי שלמה זלמן מייזליש.

אמו של המשגיח, אשת רבי ראובן דב דסלר היתה מרת חנה פריידא בת רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"ץ דק"ק וילנא. בן רבי יצחק שירווינטר מו"ץ בוילנא. בן רבי אריה. בן רבי יהודה גרודננסקי מראמיגאלע. בן רבי אריה מגרודנא, שעל שמו נקראה המשפחה גרודננסקי.

אשת רבי נחום זאב זיו הנ"ל, בנו של הסבא מקעלם, היתה מרת פעשא בת רבי משה אילברג, וזוגתו מרת בילא אקרמן מצאצאי רבי אברהם דאנציג בעל החיי אדם.

אשת הסבא מקעלם, היתה מרת שרה לאה, בת ר' ישראל. וזו תמונת מצבתה.

מצבת אלמנתו של הסבא מקעלם

אמו של הסבא מקעלם, היתה מרת חיה. והיא היתה מצד אמה מרת נחמה מצאצאי החכם צבי.
[וכך כתב הסבא מקעלם, במכתב:
"אודות הסידור יעב"ץ ששלחת לי, אשמח בו והרבה דברנו אודותיו... ושמחתי מאד כי אנחנו זכינו להיות ממשפחתו, כי זקנתנו מרת נחמה ע"ה היתה מצאצאי הגאון חכם צבי ז"ל מבתו של הגאון הנ"ל, אביו של הגאון ר' יעקב עמדין ז"ל, וחובה עלינו לשאת פרי טוב במוסר, כמו שמצאתי ליעב"ץ ז"ל בספרו מגדל עז משבח מאד מעלת המוסר, וכתב: אם תראה בעל מוסר, אל תשאל אל יחוסו, כי זה היחוס הגדול, אך היחוס מועיל כי עי"ז המוסר יעשה פרי יותר"]. 

אשת רבי אליהו אליעזר גרודננסקי הנזכר, היתה מרת מלכה הינדא, בתו של קדוש ישראל, מיסד תנועת המוסר, רבי ישראל ליפקין מסלנט. בן רבי זאב וולף ליפקין אב"ד גולדינגן וטלז. בן רבי אריה ליפקין.

אשת רבי יצחק שירווינטר היתה מרת חנה פריידה בת ר' אליעזר אפרים'ס.

אשתו של רבי ישראל סלנטר, היתה מרת אסתר פייגא בת רבי יעקב הלוי אייזנשטיין, מגזע השל"ה. ורעייתו מרת יענטא.

אשתו של רבי זאב וולף ליפקין, על פי המקובל, היתה מרת לאה בת רבי צבי הירש ברוידא, בן רבי אהרן ברוידא. בן רבי חיים ברוידא. נין לר' אברהם ברודא בעל האשל אברהם, בן רבי שאול ברודא. אחיו של רבי אברהם ברודא אב"ד פאהרליץ הנזכר למעלה. 
אולם, העירני אחד מקוראי הבלוג הותיקים, כי על פי המסמכים המקוריים מזאגר, מרת לאה אמו של ר' ישראל סלנטר, היתה ביתם של יצחק ליפמאן והודה. [היו להם בנים נוספים, חיים, ואביגדור].