‏הצגת רשומות עם תוויות קורלנדסקי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קורלנדסקי. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 28 ביוני 2011

הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זכר צדיק לברכה

הרב ליפקוביץ נפטר אמש בשעת ערב, בבית החולים שערי צדק בירושלים.
בשבת האחרונה התמוטט הרב ליפקוביץ, ומאז היה שרוי בלא הכרה בבית החולים, כשהרופאים נלחמים על חייו, וכלל ישראל התפלל לרפואתו. אמש נצחו אראלים את המצוקים.

ר' מיכל יהודה, כפי שנקרא בפי כל, נולד לפני תשעים ושבע שנים בעיירה וולוזין שבבלרוס, מקום יסודה של טיפוס הישיבה הליטאית, ולמעלה משמונים שנה חי ר' מיכל יהודה את עולם הישיבות. החל מנעוריו בישיבת רמיילס בוילנא, דרך ישיבת חברון - כנסת ישראל - בירושלים, עבור דרך ישיבת תפארת ציון בראשות חותנו, וכלה בישיבת פונביז' לצעירים, בראשה עמד מיום הקמתה במשך שישים שנה, עד לפטירתו. כאשר עד גיל תשעים וחמש, היה מוסר שיעורים בישיבה תמידים כסידרם. החל משנת תשמ"ט כיהן כחבר מועצת גדולי התורה שהוקמה בראשות הרב שך. היום הוא יובא למנוחות בעיר בני ברק, בה חי ופעל רוב ימיו.

רבי מיכל יהודה ליפקוביץ.    צילום: ב.י.
אביו, היה ר' משה דוד ליפקוביץ, 'מיקירי קרתא דוואלאזין', נפטר באשמורת הבוקר עש"ק פ' כי תשא י"ט אדר א' תרצ"ב, בואלוז'ין, כבן שמונים היה בפטירתו. אשתו [השניה], מרת חיה בת ר' משה לאוויט, נולד לו בנו ר' מיכל יהודה. מרת חיה, נפטרה בבני ברק בשנת תשלה. עוד בת אחת היתה לר' משה דוד, היא אשת ר' שמואל הכהן רוזובסקי, בעהמ"ח אמרות שמואל. [אין קשר משפחתי לר' שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניבז']. מרת חיה הנ"ל היתה נשואה בזיווג ראשון לבעל אחר, וממנו נולדו לה בן ובת, אריה לייב לובשיץ ואהובה (ליבע).

כאמור, חותנו של ר' מיכל יהודה, היה הגאון רבי אברהם יצחק גרשונוביץ.
רבי אברהם יצחק נולד בעיירה אלשאן, ליטא, למד בישיבות טלז, סלבודקא ומאלטש. כיהן כר"מ בישיבה לצעירים בלאפיטש פלך פרילוק. כיהן כרב במאנסטרישצנה, ואחר כך בפשראלשלה פלך סובאלק, אך נודע על שם רבנותו האחרונה על מקום אביו בעיירה ז'אבינקא הסמוכה לבריסק, בה כיהן כשלש עשרה שנים עד לעלייתו ארצה, והיה מבאי ביתו של מרן הגר"יז סולובייצ'יק ור' זעליג ריגר בבריסק. בעלותו ארצה נקרא לכהן כראש ישיבת תפארת ציון בבני ברק.
רבי אברהם יצחק נפטר ביום כ"ו סיון תשי"ד, לפני חמישים ושבע שנים בדיוק. וכך יצא שנפטר החתן ביום פטירתו של החותן.
רבי אברהם יצחק גרשונוביץ
רבי אברהם יצחק, היה בנו של רבי שמואל דוד גרשונוביץ אב"ד דזשאבינקא. משלשלת רבנים, שכיהנו שבע עשרה דורות ברבנות.

צאצאיו של ר' אברהם יצחק הם:

יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו לשמי מרומים, של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים שנים רבות, וחבר מועצת גדולי התורה. גדלותו בתורה ניכרת גם מתוך ספריו, 'אור יעקב', על מסכתות הש"ס.

רבי אברהם יעקב זלזניק נולד בירושלים, בשנת תרע"ב, לאביו הגאון רבי שלמה זלמן זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, ומחבר כמה ספרים, ולאמו מרת שרה למשפחת חגיז. על פי המסופר, אביו ר' שלמה זלמן, שנתייתם בילדותו מאביו וגדל אצל אבי אמו, ר' אברהם מבריסק, רצה לקרוא לבנו על שם אביו שנפטר צעיר, ואולם נגלה אליו בחלום סביו רבי חיים אברהם מבריסק, ותבע ממנו, שיקרא את התינוק על שמו, וכפשרה, קרא ר' שלמה זלמן לילד, אברהם יעקב, על שם אביו ועל שם זקנו, כשאת שם זקנו שגידלו בפועל הקדים לשם אביו.

משפחת אביו

אביו רבי שלמה זלמן, היה בנו של רבי מנחם יעקב זלזניק בן הגאון רבי אהרן דב זלזניק, מזיטומיר, ברדיטשוב, ובסוף ימיו בירושלים. בן רבי אריה לייב.

רבי שלמה זלמן זלזניק, כיהן שנים רבות בישיבת עץ חיים, וחיבר כמה ספרים. בשמות ספריו, הנציח את אבותיו, את ספרו הראשון קרא, 'זרע יעקב', "על שם אאמו"ר או"ק מקודש בתורה וביראה ובחכמה ובמדות נשגבות מאד, ובמידת ענוה הגדולה מכולם, ה"ה הגאון הצדיק הנשגב ר' מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה". את ספרו השני קרא 'זרעה של רחל', "על שם אמי מורתי האשה הגדולה החכמה והצדקת מרת אלטה חי' רחל זללה"ה, אשר ישבה על כבוד בעלה איש החמודות אוצר כל כלי חמדה, תורה ויראה, חכמה מוסר ומדות, חו"ק הגאון הצדיק טוב לשמים ולבריות, רבי מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה נ"ו שנה, ומסרה נפשה על גידול וחינוך יתומיו".

רבי שלמה זלמן בזיווגו הראשון נשא לאשה, את מרת שרה (ילדה לו בן ובת, ונפטרה ז' שבט תרע"ה) בת רבי יצחק חאגיז מחסידי חבד שבירושלים, בעל חנות המסחר לצרכי כתיבה ודפוס, שהיתה בשער יפו. הוא עלה לירושלים מויטבסק, הספדו המיוחד של חתנו רבי שלמה זלמן נדפס בספרו 'בית מועד'. זוגתו מרת רבקה הענדל (נולדה בפלוצק שבפולין בשנת תרכ"ו, נפטרה בירושלים כ"ח כסלו תרע"ח) היתה בתו של רבי צבי אריה [הירש לייב] לדרברג שהיה מחסידי אלכסנדר בפלוצק, הוא נולד בפלוצק בשנת תקפ"ד, ועלה לארץ ישראל בשנת תרל"ח, וקבע משכנו בירושלים עד לפטירתו ד' תשרי תרס"ז, בן ר' אלימלך לדרברג שנפטר בפלוצק בשנת תרל"ד.
רבי הירש לייב נשא לאשה בשנת תר"ג את מרת דבורה הינדא (נפטרה כא טבת תרס"ד) בת ר' יוסף צבי שפירא [העירו בתגובה שיתכן שזו משפחת כהנא שפירא].

[בנו של רבי הירש לייב הנ"ל הוא רבי יצחק לדרברג, ממיסדי פתח תקוה, הוא נפטר בצעירותו י"ב אב תרנ"ד, אבל העמיד צאצאים רבים בירושלים, על חתניו נמנים, רבי שלמה יצחק טורנהיים בן האדמור מוולברוז' ואבי משפחת טורנהיים בארץ הקודש, ור' רפאל לוי רבינוביץ בנו של הגאון בעל האדרת]

בזיווגו השני, נשא רבי שלמה זלמן את מרת לאה למשפחת בארג, וממנה נולדו לו שאר ילדיו. ביניהם, הגאון רבי זרח אפרים זלזניק ראש ישיבת ארץ צבי בירושלים, רבי יצחק ראובן זלזניק מישיבת עץ חיים (חתן הגאון רבי יעקב משה קורלנדסקי רו"מ תו"ת יבנה), ואשת הגאון רבי שמואל קיבלביץ מראשי ישיבת עץ חיים.

אביו רבי מנחם יעקב זלזניק, בנו רבי שלמה זלמן האריך בשבחיו בהקדמות לספריו. הוא נפטר צעיר לימים, והשאיר את אשתו אלמנה ואת בניו יתומים. הם נתגדלו על ברכי חותנו רבי חיים אברהם רובינזון [ב"ר ראובן] וחותנתו מרת איטא לאה [בת ר' מרדכי] מבריסק.
צאצאיו של רבי מנחם יעקב זלזניק, נתפזרו בין ירושלים לניו זלנד. בניו רבי שמואל נתן ורבי מרדכי, שימשו ברבנות במדינת ניו זילנד. שני בנים אחרים היו בירושלים, המה ר' שלמה זלמן הנ"ל, ור' מנחם יעקב זלזניק, שנולד אחר פטירת אביו, והיה חתנו של רבי זרח אפרים אפשטיין, אחיו של הגאב"ד רבי פנחס עפשטיין, וחתן רבי אברהם חיים וינוגרד. מלבד בניו הנזכרים עד כה, גם שתי בנות היו לו לרבי מנחם יעקב, מרת חנה שרה פראדל אשת רבי יצחק פרנקנטל, ומרת פייגה נחמה אשת רבי עמנואל שולביץ בנו של הגאון רבי אליעזר שולביץ ראש ומייסד ישיבת לומזה, בפולין ובפתח תקוה, הם נפטרו ללא צאצאים.

אבי, רבי אהרן דב זלזניק, אשתו היתה מרת מרים בתיה, ומלבד בנם ר' מנחם יעקב, היתה להם גם בת אחת מרת חיה אשת ר' מנדל חייקין.

משפחת חותנו

רבי אברהם יעקב זלזניק, נשא לאשה את מרת איטה בת רבי ישראל שלום לוריא מירושלים. בן למשפחת רוטמן הכבודה, אשר ממנה נסתעפו משפחות רבות בלומזא ובירושלים, בתוך עץ משפחה של משפחת רוטמן, נמצא גם הגאון רבי אליהו לופיאן, שזה עתה מלאו ארבעים שנה לפטירתו, ואף הוא היה חתן אצל משפחת רוטמן. את משפחת רוטמן כבר הזכרנו פעם אחת בעבר, ובבוא העת נכתוב עליה כאן בהרחבה.