‏הצגת רשומות עם תוויות ברמן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ברמן. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 18 בנובמבר 2014

רבי משה טברסקי הי"ד

בפיגוע הנורא שהתרחש היום נהרג גם רבי משה טברסקי ראש כולל תורת משה בירושלים.


וזה סדר יחוסו,
  • אביו, האדמו"ר רבי יצחק אשר טברסקי מטאלנא בוסטון, שהיה גם פרופסור לספרות עברית ופילוסופיה, נפטר י"א תשרי תשנ"ח, ומנוחתו על הר הזיתים.
  • אביו, האדמו"ר רבי משולם זושא טברסקי מטאלנא בוסטון, הגיע לאמריקה בשנת תרפ"ט, נפטר בקיץ תשל"ב, הובא לקבורות בהר הזיתים. זו' מרת רבקה בת ר' יהושע ברונשטיין.
  • אביו, האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טאלטשין, הוא נפטר בקייב ביום י"ט כסליו תרע"ו, מתורתו נדפס ספר מטמוני מנחם נחום. זו' מרת סימא האריכה ימים ונסעה עם צאצאיה לארה"ב ושם נפטרה ביום ט' ניסן תרצ"ז.
  • אביו, רבי מרדכי טברסקי נפטר צעיר.
  • אביו, הרה"ק רבי דוד טברסקי מטאלנא.
  • אביו, הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל זיע"א.
ומעלה בקודש.

האדמו"ר רבי יצחק טברסקי הנ"ל, היה חתנו של,
  • הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק אב"ד בוסטון וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן, נפטר בחוה"מ פסח תשנ"ג, זו' מרת טוניה נפטרה בשנת תשכ"ז.
  • אביו הגאון רבי משה סולובייציק אב"ד חסלוביץ וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, נפטר בשנת תש"א, זו' מרת פעשא לבית פיינשטיין.
  • אביו הגאון רבי חיים הלוי סולבייצ'יק מבריסק.
  • אביו הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייציק בעל בית הלוי מבריסק.
ומעלה בקודש. 


האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טולטשין, היה חתנו של
  • הרה"ק רבי משה צבי מטשיטשלניק זיע"א. 

רבי יוסף דוב סולובייצ'יק הנ"ל היה חתנו של,

יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

ר' דן אונגרישר וחותנו ר' ראובן גרוזובסקי

שלושים יום מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי דן אונגרישר זצ"ל. כאשר ניסיתי לעשות עבודת מחקר על השורשים של הגאון ר' דן, כמעט ולא מצאתי מאומה. בראיון שנערך עמו לפני כשנתיים בעיתון המחנה החרדי, סיפר כי בצעירותו נסע מגליציה אל האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, אולם על עיירת הולדתו, ומקום מוצא משפחתו, מצאתי שתי גרסאות, האחת שנולד בוינה, והשניה שנולד בעיירה ברזשאסטיק שבגליציה, בשתיהן לא מצאתי במקורות הקיימים שום זכר למשפחתו [גם לא מצאתי עיירה בשם ברזשאסטיק]. גם לא במקורות גנאלוגיים אחרים.

רק זאת נודע לנו, ששם אביו היה ר' ירחמיאל אונגרישר, ושם אמו יוכבד. ר' דן היה מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי שלמה היימאן, שכיהן כר"מ בישיבות ליטא, ובסוף ימיו באמריקה. בשנת תשי"ז מונה לעמוד בראשות ישיבת בית מדרש עליון, על מקום חותנו הגדול, ועד סוף ימיו במשך חמישים וחמש שנה, הרביץ תורה לאלפים. לפני כחמש עשרה שנים, הקים שלוחה של הישיבה בבני ברק, והיה מגיע לישיבה מעת לעת. כאמור, בג' חשון תשע"ב הלך לעולמו, ומסע לווייתו החל בארצות הברית ונסתיים בהר המנוחות בירושלים.

עץ משפחה מצד הוריו אכן לא מצאנו, אך ננצל הזדמנות זו, לכתוב על משפחת חמיו הגאון הגדול ר' ראובן גרוזובסקי ראש ישיבת בית מדרש עליון ומתיבתא תורה ודעת, זכר צדיק לברכה.

*   *   *

ותחילה נזכיר בקצרה את תולדותיו, ר' ראובן נולד בעיר מינסק בי"א כלסו תרמ"ז, לאביו ר' שמשון גרוזובסקי ולאמו רחל לאה. בצעירותו למד ב'קיבוץ' של צעירים בבית הכנסת 'זבחי צדק' במינסק. בין הבחורים היו גם ר' אהרן קוטלר ור' יעקב קמינצקי, לימים חבריו להרבצת התורה בארצות הברית. אחר מכן, נסע ללמוד תורה בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה. שם היה לתלמיד מובהק לראשי הישיבה, הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין, והסבא – רבי נתן צבי פינקל. זמן קצר למד גם בישיבה במיר מפי הגאון רבי אליהו ברוך קמאיי. אחר, חזר לסלבודקא שם למד עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שאז פוזרה הישיבה ור' ראובן חזר למינסק. אחריו הגיע גם ר' משה מרדכי אפשטיין, ועמו חלק מן התלמידים וכך קיימו את הישיבה בעיר בשנים הראשונות של המלחמה.
בשנת תרע"ט נלקח ר' ראובן לחתן עבור בתו של הגאון הגדול רבי ברוך דוב ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקה, ולימים בקמניץ. [מחרתיים ימלאו 72 שנה לפטירתו. אודות משפחתו של הגרב"ד וחותנו הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן גאב"ד הלוסק נרחיב עוד בעז"ה בהזדמנות אחרת, ונפרסם את אילן היוחסין המשפחתי]. מיד לאחר נישואיו נתמנה לר"מ בישיבה, והיה נקרא הר"מ השני אחרי חותנו הגדול. בשנת תרפ"ח ביקר לראשונה באמריקה, כאשר נסע עם חותנו לאסוף כספים לישיבה, [תיאור מימים אלו, ניתן לקרוא בספר הנפלא 'הכל לאדון הכל', אודות הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן] כאשר נפטר חותנו בראשית שנת ת"ש, נתמנה ר' ראובן על מקומו לכהן כראש הישיבה דקמניץ, שבאותם ימים היתה בוילנא. עד סוף חורף תש"א הוסיפה הישיבה עוד להתקיים, או אז פיזרו השלטונות את תלמידי הישיבה לכל עבר, ור' ראובן נסע דרך יפן לאמריקה. בבואו נתמסר לעבודת ההצלה, להציל את בני הישיבות שנשארו ברוסיה, ובהם תלמידיו, תלמידי ישיבת קמניץ.


בחורף תש"ה, נתמנה ר' ראובן לשמש כראש ישיבה במתיבתא 'תורה ודעת', ולמנהיג הכולל 'בית מדרש עליון' שבניו יורק. אחר כן, נתמנה כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה, ולימים נתמנה אף כיושב ראש המועצה. היה בדעתו לעלות לארץ ישראל, ולהחזיר עטרת ישיבת קמניץ ליושנה, גיסיו הרבנים שהקימו את הישיבה בירושלים, נעזרו בו בגיוס הכספים הדרושים. אולם מסיבות אחדות, נמנע ממנו להגשים את רצונו, ולעלות בעצמו לירושלים.


יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

ר' אבא'לי פאסוואלער – מאמר שלישי ואחרון

במאמר הראשון, כשפירטנו את תולדות חייו של הגאון ר' אבא'לי, הזכרנו בקצרה גם את נשותיו, וכך כתבנו:
בהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו ... לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא.

כעת נפרט יותר על נשותיו ויחוסם, ובכך נשלים את סקירת עץ המשפחה של ר' אבלי.

בזיווגו הראשון כאמור, נשא את בתו של ר' אליקים געץ, אחד מגבירי העיר פאסוואהל.
ר' אליקים געצל מפאסוואהל, והיה בן של ר' משה שמסר נפשו על קדושת ה'. ר' אליקים געץ ואביו, וגם בנו הנזכר להלן, כולם זכו לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. והיה ר' משה שלם בכל חכמה ומדע, ומחכמי ישראל הקרובים למלכות, ומסר נפשו על קדושת ה' מקנאת שרי העמים בכבודו הגדול אשר כל השרים קדמו לפתחו יועץ וחכם חרשים.
ידועים לנו בן ובת נוספים לר' אליקים, הבת היא אשת ר' צבי פאנעדעלער. והבן הוא ר' שלמה זלמן שהיה סוחר בברעסלויא [הסמוכה לקובנא] אבי ר' יצחק פאסווילער מפוניבז', שכתב ספר תורה לעצמו בכתיבת ידו, ובזקנותו כאשר היה סג"נ שתים עשרה שנים, היה חוזר תמיד משניות בעל פה, יום ולילה. הוא היה חותנו של המגיד ר' נתן פרידלנד. אשר האריך בתולדות משפחה זו, בסוף ספרו 'סולו סולו המסילה', תחת הכותרת 'ברכת השבח'.

כאמור, רבי אברהם אבאלי נתאלמן ממנה בצעירותו, ולא ידוע לנו אם השאיר ממנה צאצאים או לא.

בזיווגו השני, נשא בתו של רב העיר לאנצוט, ברם, לא נמסר לנו מי הוא אביה אשר היה רב שם, בספר 'עיר ווילנא' מעלה השערה שמא הוא רבי יחיאל מיכל ב"ר אברהם הלוי, [בא בהסכמה על ספר עטרת יוסף זולקווא תקלח, ועל ספר חובת הלבבות עם פירוש נאדר בקודש בשנת תקנ"א], אשר כיהן שם באותה העת, והוא חתן הגאון רבי משה יהושע הורוביץ אב"ד הוראדנא. (ואין לבלבלו עם ר' יחיאל מיכל ליטוואק אב"ד פרעמישלא, שאף הוא היה חתן ר' משה יהושע הנ"ל).
על כל פנים, מזיווג זה נולדו שלש בנותיו של ר' אבלי, אודותיהן נרחיב להלן.

בזיווג שלישי, נשא בוילנא את האלמנה הרבנית מרת פייגא בת רבי יצחק אייזיק לנדא, נינו של בעל הכנסת יחזקאל. בכך היה ר' אבלי גיסו של רבי יחזקאל לנדא, שלימים שימש אף הוא כראב"ד בעיר וילנא, על מקומו של ר' אבלי.
מרת פייגא נפטרה עש"ק ה' אייר תקס"ט, ור' אבלי נתאלמן בשלישית. ואולם ר' אבאלי לא נשאר באלמנותו, ושוב, נשא לו אשה רביעית [!].

יום שישי, 19 באוגוסט 2011

הערות וגירסאות שונות ביחוסו של ר' אבלי

עץ המשפחה של ר' אבלי פוסבולר הוא הנושא של סדרת המאמרים שאנו אוחזים בהם כעת.
במאמר השני בסדרה, נעסוק עוד מעט ביחוס אבותיו של ר' אברהם אבלי, ותחילה נצטט כמה מקורות המזכירים גודל יחוסו.
נכדו של רבינו - ר' מיכל בערמאן מבירז, הדפיס בווארשא את תמונתו של ר' אבלי, ומתחת התמונה כותב, "והוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג זק מרגליות קצינעלבוגין ראפופורט ועוד", ר' מיכל גם כתב שהוא מתעתד להוציא ספר יחס בשם 'תפארת בנים', אך למיטב הידיעה לא נדפס ספר כזה עד היום.
גם יש ספר בשם 'זכרון יצחק', שחיברו ר' יצחק דוב זקש בן ר' אליעזר בן ר' יצחק שנשא את אחותו של ר' אבלי, וכותב בשער, וזכות אבותי הגאונים הגדולים זצ"ל אשר מעולם היו מאנשי השם, ל"ז דורות זא"ז גאונים וקדושים, שורש מגזע דוד המעה"ש, כמואר בספר היוחסין שלנו הנקרא 'תפארת בנים' אשר אני עתיד להדפיסו בס' בחלק שני אי"ה". אולם גם חלק שני לספר 'זכרון יצחק' לא נדפס למיטב ידיעתי.
הזכרנו במאמר הקודם, שר' אברהם אבלי נולד בפאסוואהל, בעת שכיהן שם אביו ברבנות העיר, ולפנים כיהן שם זקנו אבי אמו.
מי הוא זה זקנו אבי אמו של ר' אבלי?
כותבי תולדותיו של רבינו, ובראשם שטיינשניידער בספר 'עיר וילנא', הזכירו שאשת אביו ר' אברהם שלמה, היתה דינה בת ר' יצחק אב"ד פאסוואהל ובירז, שהוא היה אחיהם של ר' משולם זלמן אב"ד פאקראי ור' ישראל אב"ד בירז, בני ר' חיים אב"ד בירז, נין ונכד לר' יצחק הגדול אב"ד וילנא ופוזנא.
זה מתישב לנו עם הידיעה שר' אברהם שלמה עצמו כיהן כרב בפסוואהל ולפי זה, הוא כיהן ברבנות על מקום חותנו, אלא שעדיין לא נודע לנו לפי זה כיצד הוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג מרגליות וכו'. רק על משפחת זק.
אכן, בספר 'דעת קדושים' כתב ישראל טוביה אייזנשטאט מעט אחרת, לדבריו, דינה אשת ר' אברהם שלמה אב"ד פאסוואהל, היתה בת ר' יהודה לייב ברודא, והוא זה שהיה חתנו של ר' יצחק אב"ד פאסוואהל. לפי דבריו, היה ר' אברהם שלמה הרב על מקום חותנו זקינו.
ומעתה גם נודע לנו כיצד מופיע הוד יחוסו של ר' אבלי על משפחת ברודא. אומנם אודות חותנו, ר' יהודה לייב ברודא לא נודע לנו מאומה, אם כיהן בקודש, ומי היו אבותיו, אך אכן מסתבר שדרכו ממשיך גם היחוס אל משפחות ברלין וגינצבורג, שכן משפחות אלו התחתנו זו בזו.
וכיוון שהזכרנו את בתו וחתנו של ר' אברהם שלמה, אשת ר' יצחק זק, נמשיך ונעסוק עוד במשפחתו של ר' אברהם שלמה ובצאצאיו.
לר' אברהם שלמה אביו של ר' אבלי, היו מלבדו עוד בן ובת, ואלו הם.

יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

משפחת הסטייפלער והחזון איש


סיפר פעם הגאון רבי דוד פרנקל זצ"ל שבעת היותו אצל מרן בעל החזון איש, עלתה השיחה אודות יחוסו, ואמר ר' דוד שהוא מנכדי הנודע ביהודה, נתחייך החזון איש ואמר לו, בזה"ל: "קענסט אויסרעכנן דעם יחוס ביסטו א אייניקל, איך אויב נישט ביסטו נישט קיין אייניקל" (=אם אתה יודע למנות את היחוס – הינך מצאצאיו, אבל אם לאו אינך מיוחס אחריו), ר' דוד השיב על אתר אני יודע את כל היחוס, והתחיל לפרט את כל סדר היחס עד להנודע ביהודה, החזון איש הקשיב לכל דבריו, והפטיר אחריו ואמר לו – ובחיוך – בזה"ל: "יעצט ווייס איך אז דו ביסט א אייניקל" (=עכשיו אני יודע שבאמת אתה 'נכד'). ספר זכרון לרבי דוד פרנקל, 'זכור לדוד', חלק ב' עמ' רסג.

ובזאת נתחיל לסדר, את צאצאי רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה, שלא לפי סדר מסוים. ועוד מודיע אני בזאת, כי כרגיל כאן, אין אני מאריך בשבחיו של כל אחד, כי לא זו המטרה כאן.
  • בנו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המפורסם בקוראי שמו, החזון איש, על שם ספריו, מעולם לא שימש במשרה תורנית רשמית, נולד בשנת תרל"ח בקוסובה, זוגתו הרבנית מרת בתיה בת ר' מרדכי ביי, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, וקבע מושבו בבני ברק, עד לפטירתו בט"ו חשון תשי"ד.
  • בנו רבי מאיר קרליץ אב"ד לעכאוויטש, חתן רבי שלמה הכהן מו"ץ בוילנא, בעהמ"ח 'חשק שלמה' על הש"ס. נאמנו ואיש סודו של מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, ועמד על ימינו בניהול ועד הישיבות בוילנא, אף הוא עלה לארץ ישרלא וקבע מושבו בבני ברק. שם נפטר בט"ו אדר תשט"ו. אבי הגאונים, רבי שלמה שמשון קרליץ אב בית הדין בפתח תקוה, ורבי חיים שאול קרליץ גאב"ד שארית ישראל. שתי בנותיו הן, מרת שרה אשת רבי זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר [על שם חותנו], ואשת רבי אליעזר אלפא חותנו של הגאון ר' ראובן פיין, ראש ישיבת בית מאיר, ובעהמ"ח 'בין המשפתיים'.
  • רבי יצחק זונדל קרליץ, אב"ד קוסובה על מקום אביו, נהרג בשואה בשנת תש"ב, החזון איש אמר עליו, "הוא כלי חמדה, אין צורך להרבות בדיבורים עליו". הוא היה חתן רבי ראובן כהן אב"ד נערווא, מגזע בעל הכנסת יחזקאל [חתן ר' לייבצ'יק חריף אב"ד ציטוויאן], שהיה גם חותנו של רבי שבתי פיין.
  • רבי משה קרליץ, חתן רבי פסח פינפער, נהרג בשואה, כל ימיו ישב על התורה ועל העבודה והיה משופע ביסורים. בעל מחבר 'אור חדש' פירוש על שערי תשובה. בנו רבי פסח קרליץ, בעהמ"ח 'פתח החידוש'. בתו מרת בריינע אשת רבי משה חיים בריסקמן נהרגו בשואה כולם. הי"ד.
  • מרת בדאנה אשת רבי שמואל אליהו קאהן אב"ד אורצה, נספו שניהם בשואה הי"ד.
  • אשת הגאון רבי שמואל גריינימן. הביא לדפוס את ספרי החזון איש, וכן ערך ספר מכתבי החפץ חיים, על התורה, נפטר י"ג אדר תשי"ז. חתנו היה הגאון רבי בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר.
  • אשת הגאון רבי אבא סוויאטיצקי, אף הוא מילא מקום חותנו והיה אב"ד בקוסובה, נהרג בשואה, ג' אלול תש"א, עם רעייתו. בנו יחידו, רבי חיים סוויאטיצקי, כיהן כר"מ במתיבתא 'תפארת ירושלים' בניו יורק, וחיבר ספר 'עץ חיים', ניו יורק תש"ג.
  • מרת בתיה אשת רבי נחום מאיר ציבוילניק, אב"ד מייסעגאלע. בן רבי יהושע תנחום ציבוילניק. גדול בתורה ונחבא אל הכלים, רב בית הכנסת היליגמן בבני ברק, נפטר י' טבת תשי"ט.
  • מרת פעשא מרים אשת רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלער, אודותיו הארכנו מעט בפעם הקודמת. חתנו רבי שאול ברזם נפטר ו' אייר תשכ"ד ונדפס ממנו ספרי 'זכרון שאול'. חתן נוסף של הסטייפלער, הוא רבי מרדכי שלמה ברמן, מחבר ספרי 'אשר לשלמה', ומרבני ישיבת פוניבז'.
  • עוד ששה בנים ובנות נפטרו על פני הוריהם.
מסופר שהחפץ חיים שאל פעם את רבי מאיר קרליץ במה זכו הוריו לזרע צדיקים כזה? וסיפר לו שאמו נשאלה מכבר על זה, והשיבה: "אולי בזכות שהתנהגתי בצניעות יתירה, מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי".

יום שישי, 7 במאי 2010

רבי יעקב ניסן רוזנטל זכר צדיק לברכה

עץ משפחה מכובד, זו שאיפתו של כל חוקר יוחסין, כל מי שעושה עבודת שורשים במסגרת בית הספר או סתם מתוך סקרנות אישית, מנסה להגיע לעץ משפחה מרשים. ישנם עצי משפחה שמרשימים מבחינת הגודל שלהם, וישנם עצי משפחחה מרשימים מבחינת האיכות, עץ משפחה המונה רבנים מכמה כיוונים, הוא שאיפה של חוקר משפחות רבניות כמוני. אחד מגדולי הרבנים בדורנו, היה הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל, ומהמיוחדים שבהם, שכן היה נחבא אל הכלים ועסק בתורה לשמה כל ימיו בהתמדה נוראה. כיהן כאב"ד בחיפה, וראש ישיבת הגר"א, והעמיד תלמידים הרבה. ספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם, מהוה המחשה לגדלותו ועמקותו בתורה.

בשבת האחרונה, שבת פרשת אמור התש"ע הוא הלך לעולמו.

רבי יעקב ניסן, היה יליד ירושלים, משפחת בית אביו, היתה מהמשפחות המפוארות שבישוב הישן בירושלים. עץ משפחה שלו מתחבר אל רבים מגדולי ירושלים.

אביו, הגאון הגדול רבי אברהם דוד רוזנטל, ראש אבות בתי הדין למקהלות האשכנזים בירושלים, ובעל המחבר ספר "באר המלך". הוא האריך ימים ונפטר לעת זקנה כ"א תמוז תשנ"ט. אשת רבי אברהם דוד היתה מרת רוחמה קיילא יהודית למשפחת שוב, היא נפטרה יב חשון תשמ"ד.

אביו, רבי חיים שלמה רוזנטל, ספרא דדיינא בבית הדין שבבית כנסת "החורבה" בירושלים, נפטר י"ט סיוון תרצ"ט. זוגתו מרת דבורה בריינא למשפחת הכהן, נפטרה יח אלול תשמ"א. מבניהם הנוספים: רבי יצחק רוזנטל עורך הקובץ התורני כרם ציון, נפטר י"ח אב תשל"ט, אביו של הגאון רבי משה אהרן רוזנטל זצ"ל, רב ומו"ץ בשיכון הרבנים. ר' משה אריה רוזנטל.

אביו, רבי משה אריה רוזנטל.


רבי יעקב ניסן היה חתנו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול, רב הישוב כפר חסידים ומיסד הישיבה דשם. לפנים היה רב בערים ברוסיה, בהם, זוראוויץ, ובעיר נובוגרוד סברסק, ועוד. עלה לארץ בשנת תרצ"ב, ובשנה שלאחר מכן, נתמנה לרבו של הישוב הצעיר "כפר חסידים". בעל מחבר ספר "משא דמשק", נפטר כ"ט אייר תש"ה. זוגתו הרבנית מרת רבקה למשפחת מובשוביץ, נפטרה כ"ט שבט תשכ"ה.

אביו, רבי ישראל דוב קרול.


רבי אברהם דוד רוזנטל הנזכר, היה חתנו של רבי אלטר יוסף זונדל שוב, מגדולי ירושלים, נפטר ו' טבת תשכ"א. זוגתו הרבנית, היתה מרת מרים מערא למשפחת חרל"פ, נפטרה ל' תשרי תשכ"ח. בנם הוא, רבי יצחק אליעזר שוב.

אביו, רבי יעקב שו"ב.


רבי חיים שלמה רוזנטל, היה חתנו של רבי אליהו יהודה הכהן, שהיה תלמיד חכם חשוב בירושלים, ולא התפרנס מתורתו, נפטר ט"ז טבת תש"ו. זוגתו מרת פייגא למשפחת לוין.


רבי מרדכי שמואל קרול, היה חתנו של רבי מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ אב"ד מלסטובקה, כיהן ברבנות קרוב ליובל שנים. בשנת תרמ"ט נתקבל לרב בעיר קניזיץ, ובשנת תרנ"ב בזוראוויץ, ובשנת תרס"ב נתקבל למאלאסטאווקא, שם כיהן עד סוף ימיו, הוא נפטר בט"ו אייר תרפ"ח. זוגתו מרת גיטל טובה למשפחת שנפיר, נפטרה י"ד סיוון תרצ"ב ומנו"כ ב"נחלת יצחק". צאצאיו הם, רבי דניאל מובשוביץ שנשא את נכדת בעל ה"בית הלוי", הוא היה אב"ד זורביץ ברוסיא, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ושימש כאחד מרבני השכונות בתל אביב, נפטר י"ח אייר תשל"ד. רבי ישראל מובשוביץ אב"ד קשטוקוביץ (על מקום דודו), וכשעלה לארץ היה חבר הרבנות בתל אביב ודיין בבית הדין דשם, בספרו "עטרת ישראל", הביא מדברי תורתם של כל רבני המשפחה, אחיו, ודודיו, הוא נפטר בליל יום הכיפורים תשי"ד. רבי יוסף אליהו מובשוביץ, נפטר י"ט שבט תש"ך ומנוחתו ב"נחלת יצחק". רבי בנימין מובשוביץ אב"ד קניזיץ על מקום אביו, ובסוף ימיו בארץ ישראל שימש כרבה של הרצליה, נפטר כ"א כסלו תשי"ג. רבי ירוחם לייב מובשוביץ. בנותיו הנוספות של רבי מרדכי שלמה הם: הרבנית מרת מרים, אשת רבי צבי יהודה אידלשטיין אב"ד רמת השרון בעל מחבר ספר "הוד צבי", נפטר כ' חשוון תשי"א. הרבנית אשת רבי יצחק יהודה ברמן, אביו של ר' שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז', וחותן ר' רפאל וכסלבוים מראשי ישיבת איתרי נפטר בשנת תשנ"ז. מרת יוכבד אשת ר' גרשון אלינסון נפטר כט טבת תרפ"ב.

בן רבי נח הלוי מובשוביץ. בעל מחבר ספר "עולת נח", בתוך ספר "נועם אחים", שכולל בתוכו גם את הספר של אחיו, ונדפס וילנא תרמ"ג. מגזע הרב הקדוש רבי מרדכי מלעכאוויטש. נפטר בשנת תר"ס לערך, ומנו"כ במלסטובקה. בניו הנוספים הם, רבי יוסף אליהו רייז אב"ד נובוזינקוב. רבי בנימין הלוי מובשוביץ אב"ד סטרוסליא. רבי אליעזר הלוי מובשוביץ רב בתל אביב. רבי משה אב"ד קטשטוקוביץ, נולד בשנת תרל"ו, והחל משנת תרנ"ו כבר בהיותו בן עשרים נתמנה לרב בקשטוקוביץ.

אביו, רבי בנימין הלוי. בניו הנוספים הם, רבי מרדכי הוכמן אב"ד קאלוואריא, מחבר ספר "לולאות החכמה", שנדפס בתוך ספר "נועם אחים" וילנא תרמ"ג. רבי אביגדור גבריאלוב אב"ד דשקובקא.

אביו, רבי אליהו הלוי.


רבי אלטר יוסף זונדל שוב הנ"ל, היה חתנו של רבי ניסן יהודה לייב חרל"פ, אחיו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ. דברי תורה מרבי ניסן, נדפסו בכמה קבצים תורניים מאותה התקופה.


אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.

אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.

אודות יחוס משפחת חרל"פ מעלה בקודש, נאריך בפעם אחרת, אם ירצה ה'.


רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה אהרן לוין, "דער אמריקאנער". בצעירותו היה שוחט בעיר לומזא בפולין, משם נסע לאמריקה לכהן שם כשוחט ורב. משראה עד כמה קשה לגדול שם כיהודים, ושלא יוכל למצוא חתנים ראויים לבנותיו, עלה לארץ ישראל. בנותיו נישאו לגדולי ירושלים, ובביתו התאחדו תורה וגדולה. בנוותיו: מרת פרומה אשת הגאון רבי שלום רקובסקי שכיהן כראש ישיבה באמריקה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אליהו ראם. מרת שיינא גיטל אשת הגאון רבי יונה מן. מרת פייגא אשת רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל. ומרת רחל אשת רבי דוד יצחק אלטשולר, נכד הגאון רבי דוד טעביל ממינסק [ולא מצד חתנו ר' שלמה זלמן אלטשולר שהזכרנו כאן באחרונה, אלא מצד חתנו ר' משה יוסף אלטשולר].

אביו, רבי יצחק צבי לוין, הדיין מסטאוויסק, בסוף ימיו עלה לירושלים עיר הקודש, שם הדפיס את ספרי חותנו. זוגתו הרבנית מרת בריינא, נפטרה בירושלים ב' דר"ח תמוז תר"מ, ומנוחתה על הר הזיתים.


רבי מרדכי שלמה מובשוביץ, היה חתנו של רבי יעקב שנפיר מהעיר שקלוב.


רבי זבולון חרלפ הנל, היה חתן רבי יוסף לייט, מירושלים, שעלה מהעיר אמדור. רעייתו היתה מרת קיילא יהודית. [ונכדות רבות נקראו אחריה בשם זה].


חותנו של רבי יצחק צבי הלוי לוין הנ"ל, היה הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד סובאלק. נולד בק"ק הוראדנא בשנת תקמ"ט, הה תלמיד הגאון רמ"מ משקלוב תלמיד הגאון, (כך כתב בעצמו בהקדמת ספרו 'מגן וצנה', ועוד מקומות), ולכן נתכנה פה שני להגאון. בימי נעוריו נתקבל לאב"ד בק"ק פאראזאווע, ומשם הלך לו לק"ק ראזאנאי, שם שימש כאב"ד במשך ארבע עשרה שנים, אחרי זה, היה בק"ק ווילקאווויסק, ובטיקטין, ובסוף ימיו כיהן בק"ק סובאלק, שם נפטר ער"ח כסלו תרי"ג. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. נספד על ידי בנו ר' יוסף בספר 'ציון לנפש' יוהנסבורג תרט"ז.

על צאצאיו של רבי אייזיק חבר נרחיב בהזדמנות אחרת, אם ירצה ה'.

אביו, רבי יעקב חבר מיעדוואבנא.