יום שישי, 15 בפברואר 2013

צאצאי רבי ישראל סלנטר

אחרי המאמרים הקודמים, בהם פרסנו אילן יוחסין של הגאון רבי ישראל סלנטר, מצד אבותיו, נעמוד במאמר זה, על צאצאיו של רבי ישראל, ונסכם את הידוע לנו אודותיהם, ונשלים עוד שלב, בדרך להכין עץ משפחה לרבי ישראל סלנטר.
ובראש המאמר אצטט שוב מדבריו של רבי איצ'לה פטרבורגר תלמידו הגדול של ר' ישראל, בספר אור ישראל דף נט.
 "הנה אדמו"ר זצוק"ל כבש לפניו את הטבע, עד שלא היה לו שום הבדל בין יוצאי חלציו לאחרים, הן בגשמיות הן ברוחניות, מלבד מה שמחוייב ע"פ דין... אחד מבניו היה סוחר נכבד, כמעט מעולם לא שאל אותו על תהלוכות עסקו ומה גורל מצבו... גם הנה אחד מבניו, אשר פעם לא ראה את פניו כמה שנים, וכאשר בא אליו לא נתפעל מאומה, ונתן לו שלום בתכונה כאשר היה רואה אותו זה מזמן קרוב. כאשר אחד מיוצאי חלציו היה נלחץ בין המצרים, לא שחד מכחו בעדו, כאשר לא שחד מכחו בעד עצמו". 
אולם בהמשך ההמאמר נראה, כי דבר אחד כן גרם לו לר' ישראל לצאת מגדרו, היה זה בעת אשר צאצאיו ירדו מדרך הישר, עזבו את דרך התורה, ונכנסו ללמוד באוניברסיטאות.
אחרי הכנה מקדימה זו, יכולים אנו בכל אופן לגשת ולהתבונן ברשימת צאצאיו של רבי ישראל:
רבי יצחק ליפקין. ענפי המוסר.
  • רבי יצחק ליפקין, נולד בערך בשנת תקצ"ח, בי"ב אב תרי"ט נשא לאשה את מרת שרה רבקה [ברישומי הממשל כתוב חיה ריבה] בת דודו ר' יחיאל מיכל ליפקין, בצעירותו גר טעלז, לאחר מכן כיהן אב"ד יאנוב, קרוז, ובשנת תרל"ב נתקבל בעיר פראשניץ, בשנת תרל"ד פנה בתלונה אל הגאון רבי אליהו גוטמאכר, אודות אנשי עירו, שהם מלשינים עליו אצל המלכות על שהוא מעכב ילדי ישראל בעירו מלכת אל בתי הספר הממשלתיים, ורוצים להדיח אותו ממשרתו, בתוך דבריו הוא כותב "כי עד עתה אבדתי כל הוני ורכושי מחמת מלשינות שקרים... רק הגאון המפורסם ר' אברהם לנדא מטשעכנוב עומד לצדי, אבל הרשעים האלה גם התפרצו כנגדו", ושוטח בקשתו לפני ר' אליהו, שיתפלל בעדו להצילו מאויביו ולהטות לב השרים ויועציו לטובתו. הגאון האדר"ת כתב עליו, כי "כל ימי חיי אדמו"ר זצוק"ל היה הררי"ץ בנו לשעשוע נפשו, והיה מתעניין מאד גם בבני ביתו והיה פורש שלומם במכתביו.. ולבתו היקרה מרת לאה תחי'". וראה עוד אודותיו בהקדמת ספר הילף צו לעבען [ישועה לחיים] לר' חיים ישעיה גורדון משאוויל מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, וילנא תרסח, הביא שמועה ממנו בשם אביו. כפי הנראה לאחר שנתאלמן או נתגרש, עלה לירושלים, ומסופר כי איש אחד מנכבדי ירושלים אשר רצה לזכות שנכדיו יהיו מגזע הגרי"ס, נתן לו את בתו הצעירה לאשה, והיא ילדה לו בת אחת. ר' יצחק נפטר בירושלים בשנת תרס"ג או תרס"ה, ומנוחתו על הר הזיתים. מתורתו נדפס בספר חוט המשולש, עם תורת אביו ותורת זקינו ר' זאב, ובהקדמת הספר האריכו בשבחיו. צאצאיו. א. רבי אריה לייב ליפקין, נולד י"ט אדר ב תרכ"ד, היתה לו אשה ראשונה, ממנה נולדה לו בת 1. מרת חיה רבקה אשת ר' אברהם יצחק סאפקייץ משאויל. לאחר שרבי אריה לייב עלה לירושלים נשא לאשה בזיווג שני את מרת מרים בת ר' בנימין בינוש לוין, היא אחותו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שכבר נזכר כאן בבלוג בעבר. צאצאיו מזיוגו השני: 2. רבי חיים יצחק ליפקין, נולד בירושלים תרע"א, נשא לאשה את מרת מרים בתו של רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רבה של שכונת מקור חיים. כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, חיבר ספרים רבים, ובהם 'תורת רבי ישראל מסלנט', וספר 'תורת היראה', ועוד ספרים. 3. רבי בנימין ליפקין, נולד בשנת תרע"ד, למד בישיבות עץ חיים וחברון בירושלים, חיבר ספר בני בנימין נפטר י"ג שבט תשכ"ח. ב. מרת לאה, הנזכרת לעיל במכתבו של האדר"ת. כנראה נולדה מזיווגו השני.    באתר ענפי המוסר, שהזכרנו כבר במאמר הראשון מופיעים פרטים נוספים על משפחתו של ר' יצחק עם רשימה ארוכה של צאצאים שחיו בלטביה, ומשם היגרו לאמריקה ולדרום אפריקה. אך איני יודע אם אפשר לסמוך על המידע הנמצא שם באתר, מכיוון שמצאתי אצלם דברים שבבירור אינם נכונים, הן על פי מסורת המשפחה והן על פי רישומים ארכיוניים, על כן כתבתי רק את הפרטים שידוע עליהם ממקורות אחרים.
  • רבי אריה לייב הורוביץ, נולד בשנת ת"ר לערך, למד מפי אביו, ושמע לקח גם מתלמידיו הגדולים של אביו. נשא לאשה את מרת שרה עלקא בתו של הגאון רבי יום טוב ליפמן הלפרין אב"ד ביאליסטוק בעל עונג יו"ט, וסמך על שולחן חותנו בביאליסטוק. [ישנו סיפור מעניין על ר' ישראל כאשר נסע לנישואיו ושבת בדרך בלומזא, ראה בספר אמרי יואל]. נתקבל לרב ביאנאווא ובהאראשץ הסמוכה להוראדנא, ולאחר מכן בעיר ברעזין פלך מינסק, בה נפטר ביום כ"ב אדר שני תרנ"ז. ונספד בספר 'מספד תמרורים' וילנא תרנז. לאחר פטירתו הוציאה אלמנתו את כתביו בספר 'חיי אריה', ובהקדמת הספר סיפרה על תולדותיו. בנותיו. א. מרת רחל אשת רבי יצחק אליהו גינזבורג אב"ד האראשץ על מקום חותנו, ואחר מכן מו"ץ בביאליסטוק [בא משם בהסכמה על ספר השגת יד, ביאליסטוק תרפא], נפטר ד' ניסן תרפ"ב, והיא נפטרה ו' אדר תר"פ. ב. מרת חנה אשת ר' דוד ראגאווין - רוגובין, היה סוחר. [אביו ר' אהרן היה תומך בסכומים גדולים במוסדות תורה וחסד], בנו ד"ר ישראל קרניאלי עלה לארץ וגר בתל אביב, והיה מורה ועיתונאי, נפטר בירושלים י"ז אייר תשכ"ז.
  • רבי שמואל אדלר, גר בקובנא והיה סוחר, היה לו בן בשם רוברט, שלמד באוניברסיטה בגרמניה, ורבי ישראל השתדל שישלחו לו לשם בשר כשר.
  • יום טוב ליפמן ליפקין, נולד בשנת תר"ה, בבחרותו נכנס ללמוד באוניברסיטה, ובכתב עת המגיד מסופר אודותיו כי הגיע ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה בקניגסברג, "בא החכם ליפקין מברלין לקניגסברג להשתלם שם בלמדים, והוא בן לר' ישראל סלנטר, ותפארת הוא גם לאביו הצדיק הגאון אשר לא יפריע את בנו להקשיב לקח באוניברסיטה למען תהיינה תורה וחכמה לאחדים בידי בנו לתפארת בני עמו", אך חודש לאחר מכן, השיב רבי ישראל ""יען כי האמת נר לרגלי הצדק המתהלך בארץ, לזאת נמצאתי מחויב להודיע בשער קבל עם, כי לא בי הוא התפארת, אשר פלטה הקולמס בדבר בני. ונהפך הוא, למורת רוח הדבר לפני מאד, ולבי עלי דוי על דרכו אשר בחפץ בני לסול בה. כל אוהב נפשו ויש לאל ידו לדבר על לב בני להטות חפץ רוחו לבל לדלג נגד רוח נפשי וחפצי, טובה גדולה יעשה לנכה רוח כמוני היום". וידוע כי מלבד מכתב זה, ר' ישראל פעל בדרכים נוספות על מנת להחזיר את בנו להיכלי התורה, כמובא בישורון כרך ז' עמ' תרעח. ליפמן עשה חיל בלימודי המתמטיקה וקבע נוסחה לחישוב המהירות הנכונה של הרכבת בשה שהיא נוסעת במורד הר, וצריכה לעשות סיבוב. נוסחה הקרויה על שמו עד היום. הוא נפטר בהיותו כבן שלושים ביום י"ז אדר תרל"ה, ומנוחתו בפטרבורג. כתבו אודותיו שנפטר בלא צאצאים, אך ברשימות הממשלה מצאתי, ששבועיים לפני פטירתו נולד בקובנא תינוק בשם יעקב, ושם אביו ליפמן בן ישראל. ושם אמו הענא שרה בת אבא.
  • מרת מלכה הינדא אשת הגאון רבי אליהו אליעזר גרודננסקי, מו"ץ דק"ק ווילנא, נולד א' דחוה"מ פסח תקצ"א, נישאו בשנת תר"ט, נפטר כ"ח ניסן תרמ"ז, והיא נפטרה י"ח תמוז בזו השנה. נספד בספר שפת הים חלק ג' עמ' נב. בנותיו: א. מרת אלטה לאה אשת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, היא נפטרה ביום כ"א שבט תרפ"א, והוא נפטר ביום ה' אב ת"ש. בתם היחידה, מלכה נפטרה בילדותה. ב. מרת הענא פריידה אשת הגאון רבי ראובן דוב דסלר, נישאו בשנת תרנ"א, ונפטרה זמן קצר לאחר נישואיה בי"א טבת תרנ"ה. ר' ראובן דוב נולד בשנת תרכ"ג בעיר ליבוי, למד בתלמוד תורה שבקעלם תחת חסותו של הסבא מקעלם, בן יחיד היה להם הוא הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, משגיח דישיבת פוניבז', ובעהמ"ח 'מכתב מאליהו', שנולד בשנת תרנ"ב. ר' ראובן דוב נשא בזיווג שני את מרת פרומה רחל בת רבי יעקב רבינוביץ מטעלז. לימים עדמ רבי ראובן דב בראשות הת"ת בקעלם, בשנת תרצ"א עבר לגור בלונדון, עד לפטירתו ביום י"ד טבת תרצ"ה. תולדותיו נכתבו בספר 'תנועת המוסר' חלק ה', ומתורתו נדפס בספר 'כתבי הסבא מקלם ותלמידיו'.
  • מרת האדע ליבע נולדה בשנת תקצ"ז לערך, אשת רבי אהרן סידרסקי מהורדנא, בעהמ"ח זכר אהרן. ובזיווג שני, נישאה לר' דוד מורני  [או מוריין] מקרינקי, שהיה למדן וגביר, ונתפרנס ממכירת יי"ש, ראה אודותיו בזיכרונותיו של יחזקאל קוטיק כרך ב.
רבי אהרן סידרסקי הנ"ל היה מגזע  המהרש"א, ומגזע זרע ברך. בזיווגו השני, נשא ר' אהרן לאשה את בת ר' שבתי יעוונין, ואף ממנה נולדו לו שני בנים. אחר שנתאלמן ממנה, נשא לאשה את מרת רחל בתו של רבי משה חר"ל מהעיר קיוב, וקבע שם את מגוריו, ונחשב לאחד גדולי העיר וחסידיה, בערוב ימיו, נתאלמן אף ממנה, ונשאר לגור בזלטופול עם שני בניו, בזקנותו החל להגות בתורת הקבלה.
מזיווגם הראשון של ר' אהרן עם מרת האדע ליבא, נולד להם ר' דוד סידרסקי, שבשנת תרל"ח הדפיס את כתביו של זקינו. בקיץ תרס"ט נישא, ודודו רבי חיים עוזר שלח לו מכתב ברכה לנישואיו ביום ח' אב תרס"ט, [נדפס בקובץ אגרות אחיעזר סי' שיז], בסוף ימיו גר בפריז. בירחון היהודי שנדפס בניו יורק תרצו, נדפסו תולדותיו של ר' ישראל מפרי עטו של ר' דוד.
סיימנו לעבור על רשימת צאצאיו של רבי ישראל סלנטר, והרי לנו עץ משפחה לדוגמא.

8 תגובות:

  1. ?Any truth that Amnon Lipkin Shachak was a grandson

    השבמחק
    תשובות
    1. אמנון ליפקין שחק, אינו נכד לרבי ישראל סלנטר.

      מחק
  2. >>מרת האדע ליבע נולדה בשנת תרצ"ז

    מסתמא צ"ל תר"ז לא?

    >>מרת אלטה לאה אשת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, היא נפטרה ביום כ"א שבט תרפ"א

    בזכרוני שקראתי פעם מזכרונות הגרי"ז גוסטמאן שאמר שאשתו של הגרח"ע היתה נמצאת בגיטו ווילנא בימי המלחמה. האם טעיתי?

    השבמחק
    תשובות
    1. המדובר כנראה באשתו השניה של הגרח"ע, בתו של רבי אטלאס.
      ישנם מכתבים בהם הגרח"ע כותב על רבי אלחנן ווסרמן "גיסי", בהיותו חתנו של רבי מאיר אטלאס.

      מחק
    2. לר' חיים עוזר היתה אשה שניה, והיא זו שהיתה בגטו.
      האדע ליבע נולדה תקצ"ז, אתקן בפנים.

      מחק
  3. רב אדוני' קראוס ז'ל בסוף ח'ג של ספרו אדוני יד החזקה, כותב שאשת ר' יוסף זאקס מלייפציג ז'ל התיחסה לר' ישראל סלנטר ז'ל. האם פרטי היחוס ידועים?
    בברכה

    השבמחק
    תשובות
    1. נא לדייק.
      הוא לא כותב שהיא התיחסה לר' ישראל סלנטר.
      אלא הוא כותב, שהיא היתה קרובת משפחתו.

      דהיינו, הוא לא היה סבא שלה, אלא קרוב משפחה, יתכן רחוק.

      ולא, אין לי מידע מדוייק, כיצד הם היו קרובי משפחה.

      מחק