צאצאי רבינו בעל בית הלוי

אחרי שפירטנו בשני המאמרים הקודמים, את יחוס אבותיו של רבינו בעל הבית הלוי, וסיפרנו על שלשת נשותיו ואבותיהן, עדיין אין עץ משפחה שלם, בלא לפרט את הצאצאים. במאמר שלפנינו, אכן נכתוב על צאצאיו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק, ובזאת נשלים את עץ המשפחה שלו. אודה בזה לידיד יקר אשר טרח רבות באיתור צאצאי הבית הלוי, ושלח לי את ממצאי מחקרו.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף דב, מאשתו הראשונה:

• נולדה לו בת אחת, אך לא נודע שמה, ולא נודע עליה אף פרט נוסף. בשנים האחרונות ישנם שמועות כי יש המספרים שהם מצאצאיה, ונכדי בעל הבית הלוי.

מאשתו השניה:

• הגאון רבי אברהם ברוך הלוי סולובייציק, נולד בוולוזין בשנת תר"י, חתן הגביר ר' שאול קצנלסון מסלוצק. בשנת תרמג נתמנה לאב"ד סמולנסק, נפטר בשנת תרע"ג. (על מקומו נתמנה רבי זליג ראובן בנגיס, ששהה בעיר בעת המלחמה העולמית). בנו רבי ישראל סולובייציק, בתחילה מילא מקום אביו בסמאלנסק, ואחר כך נסע ליוהנסבורג, דרום אפריקה, שם שימש כדיין. נפטר בעת ביקורו בניו יורק ט"ו סיון תשי"א, ושם נקבר. מתוך כתביו נדפס הספר "מגנזי הגר"ח".
• הגאון הגדול רבינו חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק, נולד ביום ט"ו אדר תרי"ג, נשא לאשה את קרובתו [הרחוקה] מרת ליפשא בת רבי רפאל שפירא ראש הישיבה בוואלאזין, ונתמנה לכהן כר"מ בישיבה. לאחר מכן נתמנה לכהן כאב"ד בריסק על מקום אביו, נפטר באטוואצק ביום כ"א מנחם אב תרע"ח. השאיר אחריו חיבור גדול על הרמב"ם, ונדפס בשם "חידושי רבנו חיים הלוי". צאצאיו הם: א. רבי ישראל גרשון סולובייצ'יק, נולד בבריסק תרל"ה, זוגתו מרת מרים, היתה נינת האדמו"ר בעל חידושי הרי"ם מגור, במלחמת העולם הראשונה היה עם הגולה במינסק. נהרג בשואה בשנת תש"א עם בני משפחתו. ב.רבי משה הלוי סולובייצ'יק, נולד בשנת תר"מ, נשא לאשה את מרת פעשא בת רבי אליהו פיינשטיין אב"ד פרוזנא, כיהן כאב"ד חסלוביץ, ולאחר מכן נסע לאמריקה, שם שימש כר"מ בישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק. ג. הגאון הגדול רבינו יצחק זאב הלוי סולובייציק. אב"ד בריסק, נולד בחול המועד סוכות תרמ"ז, נשא לאשה, את מרת אלטע הינדל בת ר' חיים אויערבך נכד האמרי בינה, כיהן כממלא מקום אביו ברבנות בריסק, בימי המלחמה העולמית, הצליח להינצל ולעלות לארץ ישראל עם רוב ילדיו, אך אשתו ושנים מילדיו נשארו בוילנא ונספו בשואה. נפטר בירושלים ביום ט' תשרי תש"כ, והובא לקבורה למחרת יום הכיפורים בהר המנוחות. חידושיו על הרמב"ם נדפסו בספרו חידושי מרן רי"ז הלוי. ד. מרת שרה ראשה אשת רבי צבי הירש דב גליקסון ראש ישיבת תורת חיים בוורשה, אף היא נהרגה בשואה עם משפחתה.

רבי חיים הלוי מבריסק. קרדיט: ויקיפדיה

• מרת שיינדל, נולדה בשנת תרי"א, אשת ר' אריה קריינס מסלוצק. בן ר' אריה בן ר' דוד. [בנו האחר של ר' דוד היה ר' נחמן אבי ר' משה קריינס רב בוילנא ובעהמ"ח אהל משה]. שיינדל נפטרה בשנת תרמ"ב. בנם מרדכי (מרק) קראנע, נולד בקובנא בשנת תרל"ט, היגר לאנגליה ונשא במנצ'סטר בשנת תרס"ב את מרת אסתר בת ר' דוד קליימן. הוא נפטר כ"ג אדר תש"ה, והיא נפטרה בשנת תשי"ד לערך.
• מרת רלקה, אשת ר' חיים יצחק פוקר מיאסי, בן ר' אברהם בן ר' ישראל. [היו לר' אברהם עוד שני בנים, ובת אחת. הבנים הם, ר' יעקב, ור' רפאל חתנו של רבי יצחק אייזיק הלוי בעל 'דורות הראשונים'. והבת מרת טאבה אשת רבי נחום וידנפלד אב"ד דומברובה בעל 'חזון נחום', אחיו של הרב מטשעבין]. צאצאיהם: א. מרת תמר, ב. מרת יהודית אנגלנדר. ג. מרת רבקה אשת ר' יהודה אריה ברבש, נכד האדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון מבוברויסק. ד. מרת אסתר אשת ר' פייביש הלר. ה. ר' זאב פוקר. ו. ר' בן ציון פוקר. ז. ר' יוסף דב פוקר. ח. מרת הדס. ט. מרת חייקה. י. ר' צבי אריה פוקר.
• מרת חוואלקה, אשת ר' יהושע חיים שפירא צאצאיהם: א. ר' יוסף דב שפירא. ב. מרת צילה הי"ד, ועוד חמשה צאצאים שנספו בשואה.

מאשתו השלישית:

• הגאון רבי שמחה הלוי סולובייציק, נולד בשנת תרל"ט בהיות אביו בוורשא, זוגתו מרת בילא בת רבי יצחק וחיה ליפשיץ מהעיר קרוצ'ה (רוסיה), כיהן כאב"ד מוהילוב על דניפר משנת תרע"א עד שנת תרפ"ד, והגיד שיעורים בישיבת שקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין, בשנת תרפ"ד בא לאמריקה, וכיהן שם כרב ליוצאי בריסק, ויו"ר של אגודת הרבנים החרדים. נפטר ביום כ"ו מרחשון תש"ב. בנו רבי יוסף דב הלוי סולובייציק, אב"ד ספרינג וואלי נ.י. חתן ר' שרגא פייביש אליהו איידלמן, נפטר ביום י"ט אייר תשמ"ז.
• מרת פעשא רבקה (נפטרה י"ח שבט תשל"ג), אשת הגאון רבי שמואל יצחק יפה אב"ד באריסוב, נולד י"ז ניסן תרמ"ד לאביו ר' צבי יפה, מצאצאי הלבוש. בסוף ימיו היה ר' שמואל יצחק ראב"ד בתל אביב בעהמ"ח רמת שמואל. נפטר י"ז ניסן תשי"ג. צאצאיהם: א. רבי יוסף דב יפה, נפטר ט' אדר א' תשנ"ה, זוגתו מרת חיה בלה. ב. מרת אסתר ליבא אשת רבי דניאל מובשוביץ,  אב"ד זורביץ שברוסיה, לאחר מכן עלה לארץ וכיהן כרב שכונה בתל אביב, נפטר י"ח אייר תשל"ד, בן רבי מרדכי שלמה. ג. מרת צביה אשת ר' בצלאל מסטבוים.