| רבי רפאל טיקוצינסקי |
סבא שלי היה רב... לא תמיד ידוע בדיוק, מי היה הסבא? מתי הוא חי? ואיפה בדיוק הוא ממוקם בעץ המשפחה? בבלוג אפשר להיעזר בבניית אילן יוחסין, במהלך עבודת השורשים, או סתם מחקר גנאלוגי. המצטטים, ראוי להם שיזכירו את מקור הציטוט.
יום רביעי, 11 ביוני 2014
הגאון רבי רפאל יונה טיקוצינסקי
יום שישי, 20 באפריל 2012
רבי מאיר ראגולר מחבר דרך אבות
יום שישי, 7 בינואר 2011
אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה מצד אמו
נראה ברור מדבריו, שהרב הגדול החסיד מהר"ר נפתלי הירץ זצ"ל, אינו זהה להגאון החריף הגדול מהר"ר הירץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא, הנזכר בחתימת ההקדמה של הפתחי תשובה שציטטנו במאמר הקוד. התארים על כל אחד שונים, וכן תקופת השנים, ר' הירץ מזאלקווא נפטר בשנת תקי"ז, ועל ר' נפתלי הירץ, משמע מדברי הפתחי תשובה, שהוא עוד הספיק להכיר אותו בימי חייו, דהיינו, שנפטר אחרי תקע"ג. וכן שמעתי מהרה"צ רבי שלמה אנגלארד האדמו"ר מראדזין. ובכן מיהו הרב החסיד מהר"ר נפתלי הירץ?
ובכן, הבה ננסה לזהות את אביו של ר' נפתלי הערץ, על פי שמות חתניו הנזכרים.
ר' מרדכי שאץ אב"ד שווישלאוויץ, היה בנו של ר' מאיר יונה שהיה אב"ד שם, בראש ספרו תורת מרדכי, מזכיר את רעייתו לאה, את אביה ר' חיים שלמה זלמן ביאליסטוצקי, ואת אמה החשובה המפורסמת מרת שאשע ווינשענקרין מביאליסטאק, אבל עדיין לא נודע לנו משם, מי היה אבי חמותו, דהיינו, מי היה אביה של מרת שאשע ויינשענקרין, שהוא גם אביו של ר' נפתלי הערץ דידן.
ר' לייב ויינשענקער, על פי האמור בהמשך ספר היזכור הנ"ל, הוא היה אביו של ר' נפתלי הירץ הלוי וידנבוים, שנודע לגאון קדוש ומקובל, הוא עלה לארץ ישראל בשנת תרמ"ה, הרביץ תורה בישיבה בירושלים, ונתמנה לכהן כרבה של יפו עד לפטירתו בשנת תרס"ב. על פי האמור, ר' נפתלי הירץ מיפו, היה נכד אחותו של ר' נפתלי הירץ דידן, אבל מכיוון שאין אנו יודעים הרבה על אבותיו של ר' נפתלי הירץ הלוי מיפו, אין הדבר מקדם אותנו רבות.
ר' זונדל אב"ד איישישוק, הוא כמובן הגאון הגדול רבי יוסף זונדל הוטנר, שהיה רב באיישישוק בין השנים תר"נ – תרע"ט בערך. שני זיווגים היו לו לר' יוסף זונדל, הראשונה מרת דבורה בת ר' אריה לייב בן ר' יעקב בן ר' דוב יפה מטורץ, היא נפטרה צעירה בת עשרים ושתיים שנה בכ"ב תמוז תר"ל. זיווג זה, כפי הנראה, אינו רלוונטי לענייננו. בשנית, בשנת תרל"א לערך, נשא ר' יוסף זונדל את מרת הינדלה בת ר' לייב קרעצמער מביאליסטוק. (כך כתב נכדו, ר' יהושע הוטנר בתולדות חייו, שנדפסו בהקדמה לספר אולם המשפט, ירושלים תשלא).
נמשיך לשלב הבא, על פי האמור בספר היזכור, הרי שר' לייב קרעצמער מביאליסטוק, חותנו של ר' זונדל הוטנר, הוא אביו של ר' נפתלי הירץ אבי אמו של בעל הפתחי תשובה. ובכן, נשאל את עצמנו, האם זה הגיוני? האם יתכן שר' יוסף זונדל הוטנר היה דוד אמו של בעל הפתחי תשובה? הלא ר' יוסף זונדל נולד בשנת תר"ה לערך, ונפטר בשנת תרע"ט. בעל הפתחי תשובה נולד בשנת תקע"ה ונפטר בשנת תרכ"ח. כיצד בעל הפתחי תשובה, שהוא נכד אחי אשתו של ר' זונדל, נולד כשלושים שנה לפניו.
היה בארץ ישראל, יהודי נכבד שאף הוא נשא את שם המשפחה קרצ'מר, ואף הוא מביאליסטוק. הלא הוא ר' אברהם קרצ'מר, מיפו, חתנו של הגאון ר' אשר הכהן בעל הברכת ראש - מגדולי תלמידיו של רבי חיים מוואלאזין. היו לו לר' אברהם לכה"פ חמשה ילדים. שני בנים, הגדול ר' משה שמואל נולד תקפ"ט, עלה לארץ ישראל תרמ"ד (זוגתו פרידה גיטל טמונה בבית החיים סגולה בפתח תקוה), הצעיר ר' נפתלי הערץ השוחט מפוניבז' בעל המחבר ספר נועם המצוות נולד תרכ"ג נפטר תרע"ג, ושלש בנות, מרת גולדה אשת הגאון רבי יונה ראם, מרת מלכה אשת רבי יוסף גרשון הורוביץ, ומרת אשת ר' אליהו ישעיה הומינר.
הרבנית הינדל הנ"ל, אשת ר' זונדל הוטנר, האריכה ימים אחריו, ולאחר פטירתו, עלתה לארץ ישראל, נפטרה בחשוון תרפ"ח ומנוחתה על הר הזיתים. נשתמר מכתב שהיא שלחה לבני משפחתה, ובו היא מספרת, כי השתתפה בחתונת בנו של ר' יוסף גרשון הורוביץ, שהוא חתנו של הפעטער ר' אברהם. דהיינו הינדל במכתבה לילדיה מתייחסת אל ר' אברהם כאל הדוד, נראה אם כן, שר' אברהם הוא אחיה או אחי אביה – ר' לייב.
ר' נפתלי הירץ מפוניבז', מזכיר בסוף ספר נועם המצוות חלק ה' כי אביו קבור בטבריה. ברישומי הקבורה של ר' אברהם בעיר טבריה, כתוב ששם אביו נפתלי הירץ. ברור איפה, שהוא אינו אחיה של הרבנית הענדל, אלא אחי אביה. דהיינו, ר' לייב קרצ'מר מביאליסטוק חותנו של ר' זונדל הוטנר, ור' אברהם קרצ'מר מביאליסטוק, שעלה ליפו, שניהם היו אחים, בניו של נפתלי הירץ.
נראה סביר להניח שזו היתה טעותו של אברהם הרשברג בספר היזכור. ר' לייב קרצמר אבי הבנות, לא היה אביו של ר' נפתלי הירץ זקנו של הפתחי תשובה, אלא בנו של ר' נפתלי הירץ. ואם כן, ידועים לנו שלשה מצאצאיו של ר' נפתלי הירץ זקנו של הפתחי תשובה. שני בנים, ר' לייב קרצ'מר ור' אברהם קרצ'מר, ובת אחת מרת רחל אמו של בעל הפתחי תשובה.
[יש שכתבו על ר' אברהם קרצ'מר, שהיה נכדו של הגאון בעל הברכת ראש, ואם כן, ר' נפתלי הירץ היה חתנו של הברכת ראש, אך זוהי טעות, והנכון הוא כפי שכתבתי לעיל, שר' אברהם נשא לאשה את מרת לאה בתו של בעל הברכת ראש, והמקור הוא בהסכמתו של ר' איצלה פונעביז'ר לספר נועם המצוות, שהוא כותב "הרב הגדול הצדיק מו"ה נפתלי הירץ נכד הגאון בעל ברכת ראש". ואשאיר בסימן שאלה, את דברי משה צינוביץ בספרו על ישיבת מיר עמ' 57, כי ר' אברהם קרצ'מר (מתואר שם כאחד מנכבדי ומיוחסי ביאליסטוק) היה בקרבה משפחתית עם המהרי"ל דיסקין.]
ראיה אחת יש לי להשערה הנ"ל, אודות ר' נפתלי הירץ, ואזכיר אותה להלן.
ציטטתי לעיל את דבריו של א. הרשברג, שהיו לו לחותנו של ר' זונדל איישישוקער [כעת אנו יודעים שזה הוא ר' לייב קרצ'מר], שמונה בנות שנישאו לתלמידי חכמים, אך הוא הזכיר רק שלש מהן, הנדל אשת ר' זונדל, מאריושה אמו של ר' לייב ויינשענקער, ושושה חמותו של ר' מרדכי שאץ. ממקורות אחרים, נודע לנו בן אחד בשם ר' יצחק, שנסע לאמריקה, ובנות נוספות, מרת חנה אשת ר' נפתלי הירץ זעלמנס מו"ץ במיר, אביו של הגאון הצדיק רבי אברהם זלמנ'ס מגדולי גדולי נובהרדוק, ועמד בראשות ישיבות של נובהרדוק. ומרת גיטל, אשת הגאון רבי חיים לייב אב"ד סטאוויסק, בזיווגו השני, וילדה לו בן אחד, הוא הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק.
והנה, בספר היזכור לגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, [מאסף – בית מדרש, תל אביב תש"א, עמ' רפח], מספר הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי סיפור אודות הגרח"ע, ובתוך דבריו מזכיר את ש"ב ר' נפתלי אייזנשטאט מוילנא בנו של הפתחי תשובה. ועד כה, לא נודע כיצד ר' חזקיהו ור' נפתלי, הינם שארי בשר, ובעקבות הדברים דלעיל, מתברר הקשר המשפחתי. אבי אמו של רבי חזקיהו, ואם אביו של רבי נפתלי, היו אחים, בני אב אחד, בני ר' נפתלי הירץ (קרצ'מר) מביאליסטוק.
ומי היו אבותיו של ר' נפתלי הירץ קרצ'מר? על כך אין בידי מידע ברור, ועדיין לא הצלחתי לבנות עץ משפחה מסודר. אולם יתכן שהוא היה בן בתו של רבי נפתלי הירץ הורוביץ אב"ד זאלקווא שנזכר בחתימת ההקדמה של בעל הפתחי תשובה.
ניסינו לגלות על אבות המשפחה של אמו של הפתחי תשובה, ללא הצלחה יתירה, אך לכל הפחות נגלה לעינינו ענף שלם של המשפחה, המלמד אותנו כי המשפחה היתה משפחה תורנית מובהקת לאורך כל השנים, ותורה מחזרת אחר אכסניא שלה.
יום שישי, 7 במאי 2010
רבי יעקב ניסן רוזנטל זכר צדיק לברכה
עץ משפחה מכובד, זו שאיפתו של כל חוקר יוחסין, כל מי שעושה עבודת שורשים במסגרת בית הספר או סתם מתוך סקרנות אישית, מנסה להגיע לעץ משפחה מרשים. ישנם עצי משפחה שמרשימים מבחינת הגודל שלהם, וישנם עצי משפחחה מרשימים מבחינת האיכות, עץ משפחה המונה רבנים מכמה כיוונים, הוא שאיפה של חוקר משפחות רבניות כמוני. אחד מגדולי הרבנים בדורנו, היה הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל, ומהמיוחדים שבהם, שכן היה נחבא אל הכלים ועסק בתורה לשמה כל ימיו בהתמדה נוראה. כיהן כאב"ד בחיפה, וראש ישיבת הגר"א, והעמיד תלמידים הרבה. ספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם, מהוה המחשה לגדלותו ועמקותו בתורה.
בשבת האחרונה, שבת פרשת אמור התש"ע הוא הלך לעולמו.
רבי יעקב ניסן, היה יליד ירושלים, משפחת בית אביו, היתה מהמשפחות המפוארות שבישוב הישן בירושלים. עץ משפחה שלו מתחבר אל רבים מגדולי ירושלים.
אביו, הגאון הגדול רבי אברהם דוד רוזנטל, ראש אבות בתי הדין למקהלות האשכנזים בירושלים, ובעל המחבר ספר "באר המלך". הוא האריך ימים ונפטר לעת זקנה כ"א תמוז תשנ"ט. אשת רבי אברהם דוד היתה מרת רוחמה קיילא יהודית למשפחת שוב, היא נפטרה יב חשון תשמ"ד.
אביו, רבי חיים שלמה רוזנטל, ספרא דדיינא בבית הדין שבבית כנסת "החורבה" בירושלים, נפטר י"ט סיוון תרצ"ט. זוגתו מרת דבורה בריינא למשפחת הכהן, נפטרה יח אלול תשמ"א. מבניהם הנוספים: רבי יצחק רוזנטל עורך הקובץ התורני כרם ציון, נפטר י"ח אב תשל"ט, אביו של הגאון רבי משה אהרן רוזנטל זצ"ל, רב ומו"ץ בשיכון הרבנים. ר' משה אריה רוזנטל.
אביו, רבי משה אריה רוזנטל.
רבי יעקב ניסן היה חתנו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול, רב הישוב כפר חסידים ומיסד הישיבה דשם. לפנים היה רב בערים ברוסיה, בהם, זוראוויץ, ובעיר נובוגרוד סברסק, ועוד. עלה לארץ בשנת תרצ"ב, ובשנה שלאחר מכן, נתמנה לרבו של הישוב הצעיר "כפר חסידים". בעל מחבר ספר "משא דמשק", נפטר כ"ט אייר תש"ה. זוגתו הרבנית מרת רבקה למשפחת מובשוביץ, נפטרה כ"ט שבט תשכ"ה.
אביו, רבי ישראל דוב קרול.
רבי אברהם דוד רוזנטל הנזכר, היה חתנו של רבי אלטר יוסף זונדל שוב, מגדולי ירושלים, נפטר ו' טבת תשכ"א. זוגתו הרבנית, היתה מרת מרים מערא למשפחת חרל"פ, נפטרה ל' תשרי תשכ"ח. בנם הוא, רבי יצחק אליעזר שוב.
אביו, רבי יעקב שו"ב.
רבי חיים שלמה רוזנטל, היה חתנו של רבי אליהו יהודה הכהן, שהיה תלמיד חכם חשוב בירושלים, ולא התפרנס מתורתו, נפטר ט"ז טבת תש"ו. זוגתו מרת פייגא למשפחת לוין.
רבי מרדכי שמואל קרול, היה חתנו של רבי מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ אב"ד מלסטובקה, כיהן ברבנות קרוב ליובל שנים. בשנת תרמ"ט נתקבל לרב בעיר קניזיץ, ובשנת תרנ"ב בזוראוויץ, ובשנת תרס"ב נתקבל למאלאסטאווקא, שם כיהן עד סוף ימיו, הוא נפטר בט"ו אייר תרפ"ח. זוגתו מרת גיטל טובה למשפחת שנפיר, נפטרה י"ד סיוון תרצ"ב ומנו"כ ב"נחלת יצחק". צאצאיו הם, רבי דניאל מובשוביץ שנשא את נכדת בעל ה"בית הלוי", הוא היה אב"ד זורביץ ברוסיא, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ושימש כאחד מרבני השכונות בתל אביב, נפטר י"ח אייר תשל"ד. רבי ישראל מובשוביץ אב"ד קשטוקוביץ (על מקום דודו), וכשעלה לארץ היה חבר הרבנות בתל אביב ודיין בבית הדין דשם, בספרו "עטרת ישראל", הביא מדברי תורתם של כל רבני המשפחה, אחיו, ודודיו, הוא נפטר בליל יום הכיפורים תשי"ד. רבי יוסף אליהו מובשוביץ, נפטר י"ט שבט תש"ך ומנוחתו ב"נחלת יצחק". רבי בנימין מובשוביץ אב"ד קניזיץ על מקום אביו, ובסוף ימיו בארץ ישראל שימש כרבה של הרצליה, נפטר כ"א כסלו תשי"ג. רבי ירוחם לייב מובשוביץ. בנותיו הנוספות של רבי מרדכי שלמה הם: הרבנית מרת מרים, אשת רבי צבי יהודה אידלשטיין אב"ד רמת השרון בעל מחבר ספר "הוד צבי", נפטר כ' חשוון תשי"א. הרבנית אשת רבי יצחק יהודה ברמן, אביו של ר' שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז', וחותן ר' רפאל וכסלבוים מראשי ישיבת איתרי נפטר בשנת תשנ"ז. מרת יוכבד אשת ר' גרשון אלינסון נפטר כט טבת תרפ"ב.
בן רבי נח הלוי מובשוביץ. בעל מחבר ספר "עולת נח", בתוך ספר "נועם אחים", שכולל בתוכו גם את הספר של אחיו, ונדפס וילנא תרמ"ג. מגזע הרב הקדוש רבי מרדכי מלעכאוויטש. נפטר בשנת תר"ס לערך, ומנו"כ במלסטובקה. בניו הנוספים הם, רבי יוסף אליהו רייז אב"ד נובוזינקוב. רבי בנימין הלוי מובשוביץ אב"ד סטרוסליא. רבי אליעזר הלוי מובשוביץ רב בתל אביב. רבי משה אב"ד קטשטוקוביץ, נולד בשנת תרל"ו, והחל משנת תרנ"ו כבר בהיותו בן עשרים נתמנה לרב בקשטוקוביץ.
אביו, רבי בנימין הלוי. בניו הנוספים הם, רבי מרדכי הוכמן אב"ד קאלוואריא, מחבר ספר "לולאות החכמה", שנדפס בתוך ספר "נועם אחים" וילנא תרמ"ג. רבי אביגדור גבריאלוב אב"ד דשקובקא.
אביו, רבי אליהו הלוי.
רבי אלטר יוסף זונדל שוב הנ"ל, היה חתנו של רבי ניסן יהודה לייב חרל"פ, אחיו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ. דברי תורה מרבי ניסן, נדפסו בכמה קבצים תורניים מאותה התקופה.
אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.
אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.
אודות יחוס משפחת חרל"פ מעלה בקודש, נאריך בפעם אחרת, אם ירצה ה'.
רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה אהרן לוין, "דער אמריקאנער". בצעירותו היה שוחט בעיר לומזא בפולין, משם נסע לאמריקה לכהן שם כשוחט ורב. משראה עד כמה קשה לגדול שם כיהודים, ושלא יוכל למצוא חתנים ראויים לבנותיו, עלה לארץ ישראל. בנותיו נישאו לגדולי ירושלים, ובביתו התאחדו תורה וגדולה. בנוותיו: מרת פרומה אשת הגאון רבי שלום רקובסקי שכיהן כראש ישיבה באמריקה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אליהו ראם. מרת שיינא גיטל אשת הגאון רבי יונה מן. מרת פייגא אשת רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל. ומרת רחל אשת רבי דוד יצחק אלטשולר, נכד הגאון רבי דוד טעביל ממינסק [ולא מצד חתנו ר' שלמה זלמן אלטשולר שהזכרנו כאן באחרונה, אלא מצד חתנו ר' משה יוסף אלטשולר].
אביו, רבי יצחק צבי לוין, הדיין מסטאוויסק, בסוף ימיו עלה לירושלים עיר הקודש, שם הדפיס את ספרי חותנו. זוגתו הרבנית מרת בריינא, נפטרה בירושלים ב' דר"ח תמוז תר"מ, ומנוחתה על הר הזיתים.
רבי מרדכי שלמה מובשוביץ, היה חתנו של רבי יעקב שנפיר מהעיר שקלוב.
רבי זבולון חרלפ הנל, היה חתן רבי יוסף לייט, מירושלים, שעלה מהעיר אמדור. רעייתו היתה מרת קיילא יהודית. [ונכדות רבות נקראו אחריה בשם זה].
חותנו של רבי יצחק צבי הלוי לוין הנ"ל, היה הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד סובאלק. נולד בק"ק הוראדנא בשנת תקמ"ט, הה תלמיד הגאון רמ"מ משקלוב תלמיד הגאון, (כך כתב בעצמו בהקדמת ספרו 'מגן וצנה', ועוד מקומות), ולכן נתכנה פה שני להגאון. בימי נעוריו נתקבל לאב"ד בק"ק פאראזאווע, ומשם הלך לו לק"ק ראזאנאי, שם שימש כאב"ד במשך ארבע עשרה שנים, אחרי זה, היה בק"ק ווילקאווויסק, ובטיקטין, ובסוף ימיו כיהן בק"ק סובאלק, שם נפטר ער"ח כסלו תרי"ג. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. נספד על ידי בנו ר' יוסף בספר 'ציון לנפש' יוהנסבורג תרט"ז.
על צאצאיו של רבי אייזיק חבר נרחיב בהזדמנות אחרת, אם ירצה ה'.
אביו, רבי יעקב חבר מיעדוואבנא.
יום שבת, 27 במרץ 2010
רבי נחום הכהן קוק זצל
רבי נחום היה בנו של רבי רפאל הכהן קוק, רב ואב"ד העיר טבריה, יליד ליטא בשנת תר"ס, חניך ישיבות מיר וטלז. כאשר עלתה משפחתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ה, עלה ללמוד בירושלים בישיבת מרכז הרב, אצל דודו הראי"ה. ונשא לאשה את מרת בילא רחל בת ר' שמחה מנדלבוים ממשפחת מנלדבוים המעטירה אשר בירושלים, אודות משפחת מנדלבוים כתבנו בהרחבה בעבר. משנת תש"ח כיהן כרב העיר טבריה עד לפטירתו כ"ב תמוז תשל"א. מתורתו נדפס הספר 'כהונת רפאל', וצאצאיו משמשים בקהלות ישראל.
אביו רבי דב הכהן קוק רב בעיר קרוק שבליטא, ואחר כך בעפולה. נולד בעיר גריווא בשנת תרל"ב, לערך. כשעלה לארץ בשנת תרפ"ה, נקרא לשמש ברבנות בעפולה. עד לפטירתו י"ח אדר תש"י. רעייתו מרת רבקה. אחיו נודעו אף הם, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, אב"ד בויסק, זוימל, ולבסוף רבה הראשי של ארץ ישראל, ור' שאול חנה הכהן קוק, אחותם מרת רוחמה, נשאה לר' יוסף רבי, שהיה חותנו של מאיר וולנשטיין, נכד הגאון ר' משה נחום וואלענשטיין.
אביו רבי שלמה זלמן הכהן קוק, אביהם של האחים הרבנים, נולד בשנת תר"ד, מקום מושבו היה בעיר קרוק שבליטא. נפטר כ"ב שבט תרפ"ט, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים בירושלים. רעייתו היתה מרת פרל זלטא, נולדה תרי"ד, נפטרה תרצ"א, בת ר' רפאל פלמן, בנו של ר' אברהם אב"ד פרל ושעבוז.
אביו רבי נחום הכהן מרזיצ'ה, נשא לאשה את מרת בתיה פריידה בתו של הגאון רבי דובער יפה, אב"ד אוטיאן וקרליץ וטורעץ, שהיה תלמיד חבר לגר"ח מוולוזין. בן רבי יעקב טוריצער יפה. בנו האחר של רבי דובער היה הגאון רבי מרדכי גימפל יפה הרב מיהוד.
אביו רבי יצחק הכהן מגיד.
המנוח, רבי נחום קוק, נולד בשנת תרצ"ג, בירושלים. היה חתנו של רבי שמואל נתן אברמוביץ רבה של רמת יצחק, אף היא ברמת גן. בצעירותו למד בכולל המפורסם בתל אביב, כולל 'היכל התלמוד', שנודע בתלמידי החכמים המובהקים ששקדו בו על תלמודם. בכהונתו ברמת גן, נתגלמה אישיות של רב נכבד בעיני בני העיר, היודע לעמוד על משמר היהדות.
חותנו רבי שמואל נתן, נולד בעיר ברנוביץ, ועל שמה נקרא בישיבות בהן למד, שמואל באראנוביצער. ר' שמואל למד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ, ומשם עבר ללמוד בישיבה הגדולה, ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, משעלתה הישיבה לחברון, היה ר' שמואל בין התלמידים הראשונים שנשלחו לארץ ישראל ליסד את מקום התורה בטהרה. ואך בנס ניצל מהטבח הנורא שאירע בשנת תרפ"ט. כאחד מבחירי הישיבה, זכה בשידוך חשוב, רעייתו הרבנית פסיה, [נפטרה בשנת תש"י] היתה בת הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רב דמקור חיים בירושלים, ומלפנים רב דפיאנטניצא שבלומזא. לאחר נישואיו נקרא לכהן ברבנות רמת יצחק, עד שנפטר, בצעירותו לאחר מחלה קשה, י"ד אב תשי"ז. בנו רבי יצחק מילא מקומו כרב רמת יצחק, וכשנפטר לפני כמה שנים, יצא לזכרו ספר 'זכור אהבת קדומים'.
אביו, רבי אברהם יצחק אברמוביץ, היה ממקימי הישיבה בברנוביץ, בה כיהן הגאון רבי אלחנן וסרמן כראש הישיבה. רעייתו מרת אסתר ביילא, היתה בת הגאון רבי טעבלי רבצקי, הדיין מוילקוביסק.
חותנו של רבי שמואל נתן, רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי, היה תלמיד ישיבת וולוזין, וכרבו המובהק החשיב תמיד את רב עירו הגאון ר' חיים לייב סטאוויסקער, וממנו לא זז. רעייתו מרת אסתר לבית רובינשטיין. עוד בצעירותו התמנה לרבה של וואנאס, ומשם נקרא לכהן בפיאנטניצא פרבר לומזא. עד שעלה לארץ ישראל, כאן כיהן כרב שכונת מקור חיים בירושלים. המשגיח דסלבודקא, רבי אברהם גרודזינסקי, התבטא עליו, כי גם בדורו של רבי ישראל סלנטר, היה נחשב לאחד מגדולי הדור ביראה. לימים, נישאה בתו של רבי אברהם יצחק, לנינו של רבי ישראל סלנטר,ר' חיים יצחק ליפקין, מחבר 'תורת רבי ישראל סלנט'.
יתר צאצאיו אף הם גדולי תורה ויראה, בנו המפורסם הוא רבי משה עקיבא טיקוצינסקי, משגיח דישיבת סלבודקא בבני ברק. חתנו היה רבי ברוך יצחק לוין אב"ד בירושלים, ומחבר דברי לוי. בן נוסף היה רבי ישראל מאיר טיקוצינסקי, חתן ר' יונה ראם, ואביו של הגאון ר' רפאל יונה טיקוצינסקי זצ"ל, ראש ישיבת ירוחם.
אביו רבי מאיר טיקוצינסקי מסטאוויסק.