‏הצגת רשומות עם תוויות פינקל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פינקל. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 3 בדצמבר 2020

המשגיח רבי אהרן חדש זצ"ל

בבית חולים בירושלים, נפטר הלילה הגאון הצדיק המשגיח רבי אהרן דוד חדש משגיח ישיבת מיר.
רבי אהרן נולד בירושלים, בשנת תרצ"א, ומינקותו גדל בישיבת חברון, שם כיהן אביו כמשגיח שנים רבות. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את הרבנית חסידה, בתו של הגאון הצדיק רבי חיים זאב פינקל משגיח דישיבת מיר. 
אחרי פטירת חותנו נתמנה על מקומו לכהן כמשגיח דישיבת מיר, תפקיד אותו נשא במסירות במשך יובל שנים, עד לפטירתו ביום י"ז כסלו תשפ"א.


וזה סדר יחוסו:
  • אביו, הגאון הצדיק רבי מאיר חדש, משגיח ישיבת חברון. זוגתו מרת צביה לאה לבית הוטנר.
  • אביו, רבי בן ציון חדש, זוגתו מרת מחלא.

מרת צביה לאה הנזכרת לעיל, 
  • אביה, רבי נפתלי מנחם הוטנר רב דאיישישוק, זוגתו מרת קריינה גולדה לבית אפשטיין, אחותו של מייסד ישיבת סלבודקא.
  • אביו, הגאון רבי יוסף זונדל הוטנר, אב"ד איישישוק, ובעהמ"ח כמה ספרים. זוגתו השניה מרת הענדל לבית קרצ'מר, אודות משפחתה הרחבנו בעבר, במאמר משפחת הפתחי תשובה מצד אמו.
  • אביו, רבי חיים הוטנר.

מרת קריינה גולדה הנזכרת לעיל,

חותנו של רבי אהרן חדש, 

יום שני, 18 בינואר 2016

הגאון הגדול רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל ראש ישיבת מיר

בירושלים נפטר הערב הגאון הגדול רבי רפאל שמואלביץ ראש ישיבת מיר זכר צדיק לברכה.
גדולה היא האבידה, אף כי בשנים האחרונות היה ראש הישיבה חולה במחלה אשר מנעה ממנו לתפקד ולמסור את שיעוריו, אלפי התלמידים אשר לרבינו, לא ישכחו את שיעוריו הנלבבים אשר מסר במשך עשרות שנים בישיבת חברון, ובישיבת מיר, וטרח ויגע להעמיד התלמידים על אמיתות התורה, ולהדריכם בדרכי העיון.
רבי רפאל, נולד בשנת תרצ"ז במיר שבבלרוס, לאביו הגאון רבי חיים שמואלביץ, שכיהן כר"מ בישיבה, נקרא על שם סבו רבי אלתר סטוצ'ינר.
בימי המלחמה העולמית, נמלטו הוריו עם בני הישיבה לוילנא, ומשם היטלטלו בדרכים ברכבת הטרנס-סיבירית, ליפן ומשם לשנחאי, שם שהתה הישיבה כמה שנים, ולבסוף אחר שהות קצרה באמריקה, הגיעו בשנת תש"ו, וארץ ישראל, והשתקעו יחד עם הישיבה בירושלים.
בהגיעו לפרקו, נשא רבי רפאל לאשה, את בתו של הגאון רבי אברהם פרבשטיין ראש ישיבת חברון, והיה זה השידוך שהפגיש בין שתי הישיבות החשובות שבירושלים. לאחר נישואיו נתמנה למסור שיעורים בישיבת חברון, במשך למעלה מעשר שנים.
לאחר פטירת אביו, נקרא לשוב אל ביתו הישן אל ישיבת מיר, למסור בה שיעורים, ולימים אף נתמנה כראש הישיבה לצידו של שאר בשרו רבי נתן צבי פינקל. ומסרו במקביל שיעורים כלליים בבתי המדרש המרכזיים של הישיבה.
ואף גם זאת, גם באותם הימים מסר סדרות רבות של שיעורים לחבורות רבות של בחורים ואברכים, אשר היו באים לביתו לשמוע שיעורים, כמעט בכל שעה משעות היום. ואף אני הקטן, נמניתי על אחד מחבורות אלו, ובמשך כמה שנים באתי לביתו פעמיים בשבוע בשעות הערב בתחילת סדר שלישי לשמוע שיעור בעיון על סדר הדף על פי סדר הלימוד בישיבה.
ואהה, עכשיו איבדנו כל זאת, כאשר ראש הישיבה עלה לגנזי מרומים,

יום שלישי, 4 בדצמבר 2012

הגאון רבי עמרם זקס

בבני ברק נפטר הלילה הגאון הגדול רבי עמרם יצחק זקס ראש ישיבת סלבודקה.

ראש הישיבה נולד בירושלים בשנת תרפ"ז. בילדותו ובבחרותו, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, תחת הנהגתו של ראש הישיבה הגאון רבי איסר זלמן מלצר. משנפתחה ישיבת סלבודקא בבני ברק, גלה למקום תורה, עד שנבחר כחתן לנכדתו של ראש הישיבה הגאון רבי אייזיק שר, בת לחתנו הגאון רבי מרדכי שולמן [שבאותם ימים היה באמריקה לטובת הישיבה], זמן קצר לאחר נישואיו, כבר נתמנה למסור שיעורים בישיבה, תפקיד בו נשא שנים רבות, לאחר פטירת חמיו בשנת תשמ"ב נתמנה למלא את מקומו כראש הישיבה. הלילה, כאמור נפטר לאחר מחלה קשה.

אילן יוחסין של רבי עמרם מתפרס על פני משפחות הישוב הישן בירושלים, ומשם עולה מעלה לנפוצות ישראל, בהונגריה, גרמניה, פולין, ליטא, וכל מקומות בני ישראל למושבותיהם.
 וזה סדר יחוסו.
רבי עמרם זקס מארח את האדמור מצאנז בישיבת סלבודקא


אביו, רבי (חיים אליהו) זלמן זקס, היה מוכר ספרים ותשמישי קדושה בירושלים, ואחר כך בבני ברק. נפטר ח' אדר א' תשל"ח. על מצבתו נכתב, "גברא רבא ויקירא גריס באורייתא תדירא ירא וחרד משאו ומתנו באמונה מנקיי הדעת שבירושלים". זוגתו מרת אסתר לאה לבית פרידמן נפטרה כ"ה אייר תשל"ו, מנוחת שניהם על הר הזיתים בירושלים.
אביו, רבי דוב בער זקס מירושלים, נפטר ה' תמוז תרצ"ז, זוגתו מרת יוכבד דבורה לבית כהנא שפירא.
אביו רבי אברהם אלקנא זקס, נולד בשנת תר"ו בירושלים, נשא לאשה את מרת דאבע לבית גרבוס. ר' אברהם אלקנה, היה מעסקני הציבור הבולטים בירושלים, בתור ממונה כולל הו"ד [הולנד דויטשלנד], היה גם גבאי בחברא קדישא, ובבית מושב זקנים, כיהן גם כחבר בועד העיר, וממנהלי ועד הכללי, והשתתף בקניית שכונות רבות בירושלים. כיהן גם כחזן בבית הכנסת אהבת ציון של כולל הו"ד, בחצר שקנה זקינו ר' צדוק הלוי. ר' אברהם אלקנה, נפטר ה' ניסן תרס"ג וזוגת מרת דאבה נפטרה ג אדר ב תרע"ט.
אביו, רבי משה זקס, מתמידי חתם סופר הראשונים שעלו לארץ ישראל, נולד במיינינגען שבגרמניה [במחוז זאכסן, ועל כן נקראה המשפחה זאקס], בשנת תקע"א לערך, עלה לארץ בבחרותו, בשנת תקצ"א לערך, נפטר ו' תמוז תר"ל. בירושלים נשא לאשה את זוגתו מרת רחל בת ר' צדוק הלוי היא נולדה בשקלוב בשנת תקע"ה לערך, עלתה לארץ עם הוריה כשהיתה ילדה קטנה, נפטרה כ"ח אלול תרנ"ג.
אביו, רבי מרדכי.

יום שלישי, 13 במרץ 2012

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד


שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים בירושלם. עבורנו זו הזדמנות להתחקות אחר אילן היוחסין שלו, לברר את יחוסו, לחקור את משפחת חמיו, ולפרט את צאצאיו הרבים. נתחיל בפירוט תולדותיו בקצרה,
רבי יוסף חיים זוננפלד
ר' יוסף חיים נולד ביום ו' כסלו תר"ט, בעיירה ווערבוי לאביו ר' אברהם שלמה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, אמו נישאה בשנית, ובתחילה עוד גדל אצלה, אך כאשר אביו חורגו רצה לשלוח אותו לבית ספר תיכוני, עזב את ביתם ונסע ללמוד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער, משם עבר לישיבת פרשבורג והיה מטובי תלמידיו של בעל הכתב סופר. כבר בהיותו בן שמונה עשרה נתעטר בתואר מורינו. בשנת תר"ל נשא לאשה את מרת שרה בת ר' שלמה זאלצער מקויברסדורף, וגר שם בעיר סמוך על שלחן חותנו. רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי אברהם שאג, ור' יוסף חיים דבק בו ובתורתו, וכאש רבי אברהם שאג עלה לארץ הקודש עלה אחריו גם רבי יוסף חיים בשנת תרל"ג. בירושלים נתקרב גם לבעל האמרי בינה ולמהרי"ל דיסקין שמינהו לראב"ד בבית הדין הגדול שבירושלים. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין נתקבע מעמדו של הריח"ז כמנהיג העדה החרדית בירושלים, ועל פיו נשק כל דבר, הוא ניהל את כל המערכות הציבוריות, ופעל בעוז לביצור חומות הדת. כאמור, הריח"ז נפטר ביום י"ט אדר תרצ"ב, ונטמן במרומי הר הזיתים.
בשנת תרח"ץ נדפיסו בירושלים את ספר תשובותיו בשם 'שלמת חיים'. ובשנים האחרונות נדפס מחדש בשם תורת חיים, ונדפסו ממנו עוד כמה וכמה כרכים של חידושיו.

יחוס משפחתו
אביו רבי אברהם שלמה זוננפלד, היה ירא שמים ולמדן, תלמידו של הגאון רבי בנימין זאב לעוו אב"ד ווערבוי, ומפי השמועה נמסר כי ערך חלק מכתביו של רבו לדפוס, הוא ספר 'שערי תורה'. כאמור נפטר צעיר והשאיר אחריו אלמנה עם שלשה יתומים, ומנוחתו בווערבוי. בנו הגדול היה שמואל זוננפלד. אשתו, זעלדא בת ר' אהרן (ב"ר חיים) וגננדל מווערבוי. בני אברהם שלמה, הבכור שמואל, מרת יעטל, וחיים. ר' אברהם שלמה נפטר כ"ה סיון תרי"ג, כאשר בנו היה כבן שש שנים. זעלדא עלתה לירושלים בערוב ימיה, ושם נפטרה ביום י"ז חשוון תרמ"ז, ומנוחתה על הר הזיתים.
אביו הגאון רבי שמואל נאדיש אב"ד יערגין הסמוכה לפרשבורג, ותלמידו הקרוב של החתם סופר, ותשובות רבות אליו נדפסו בשות חתם סופר. עד שנת תקע"א שימש כדיין בווערבוי בבית דינו של הגאון רבי יעקב קאפל חריף אלטקונדשטאט, ואז נתקבל להיות אב"ד ביערגען. הוא נפטר בהיותו בן חמישים ושמונה כ' אייר תקצ"ז, [עיין דרשות חתם סופר כרך ב דף שצג, ג. והספדו נדפס בספרו של החתם סופר על התורה מהדורא קמא פרשת בחוקותי], לאחר פטירתו נתקבל ביערגען המהר"ם שיק, ומיד כשנתקבל שם, ערך הספד ביום ה' באייר על ר' שמואל ועל רבי עקיבא איגר, לדרשות מהרם שיק. חיבוריו בהלכה שרדו בכתב יד, ובהם גם העתקות מתורת רבו החתם סופר. זוגתו מרת רוזא בת יטל.
אביו, רבי דוד. מלבד בנו ר' שמואל, היתה לו עוד בת אחת מרת אידל אשת ר' יהודה סידאן, היא נפטרה בשנת תרי"ג והוא בשנת תרי"ז. הורי הגאון רבי שמעון סידאן אב"ד טירנא תלמיד דודו ר' שמואל נאדיש, ותלמיד החתם סופר, בעהמ"ח 'שבט שמעון' חמשה חלקים.

נשותיו של הריח"ז

יום שלישי, 28 בפברואר 2012

הגאון רבי מרדכי לייב מן


חמש עשרה שנה מלאו לפטירתו של הגאון רבי מרדכי לייב מן ראש ישיבות בית יוסף נובהרדוק. ר' מרדכי נולד תרע"ז, בעיר בריינסק, אחרי בר המצוה, גלה לעיר סלונים ללמוד שם תורה, ולמד שם שש שנים בדוחק עצום, עד כדי מסירות נפש ממש, משם המשיך ועלה לישיבה הגדולה ישיבת מיר, ולמד בחברותא עם ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ במשך שנתיים יום יום. זמן קצר לפני פרוץ המלחמה עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה, ושם הוכר כאחד מהבחורים המצוינים. 
בחודש תשרי תש"ד נשא לאשה את מרת מרים לבית ויטקינד. וחוד אחד לאחר מכן החל באמירת שיעורים תמידים כסדרם בישיבת בית יוסף בתל אביב. כעשר שנים לאחר נישואיו הוציא לאור את ספרו הראשון דברי מרדכי חלק א' על גיטין וקידושין, ומסופר שהחזון איש עוד הספיק לעבור על כל הספר, ואמר לו, שהכל טוב ואין מה להעיר על דבריו, עד שלבסוף מצא הערה אחת לדון בה. לאחר מכן עבר להרביץ תורה בישיבה החדשה שיסד בבני ברק, ישיבת בית הלל, על שם חמיו הגאון רבי הלל ויטקינד.
בזקנותו חלה במחלה קשה במשך כמה שנים, עד אשר נפטר ביום ד' אדר ב תשנ"ז.

אשתו הרבנית, מרת מרים, נולדה בווארשא, לאחר שאמה התברכה מפי החפץ חיים שתזכה ללדת "גוטע קינדר". נפטרה כה תמוז תש"מ.
בתו הרבנית מרת חיה מינדל אשתו של הגאון רבי שמשון דוד פינקוס רב הקהילה באופקים, ומקרב ישראל לאביהם שבשמים, נהרג בתאונה טראגית עם אשתו ובתו מרים. י"ב ניסן תשס"א.

בית אביו
אביו של רבי מרדכי, היה רבי משה מן מבריינסק, נולד בשנת תרמ"ח, זוגתו מרת חיה לבית צלאפק, היה לו מפעל לנגרות וזגגות, צאצאיו היו תלמידי ישיבות. נהרג בשואה הי"ד. אשתו מרת חיה נהרגה בטרבלינקה כ"ט חשון תש"ג. צאצאיהם: א. ר' מרדכי לייב מן דידן. ב. ר' אלחנן מן, ניצל אף הוא מן השואה. ג. מרת מלכה אשת ר' שלמה ריבק. ד. מרת שיינא רחל אשת ר' אליהו גולדפרב. ה. הב' ברל מן. ו. הב' יענקל מן. ז. הב' חיים מן. ח. הב' אליהו מן. כאמור, מלבד שני הראשונים נהרגו כולם בשואה. הי"ד.

אביו, ר' יקותיאל מן מבריינסק נולד תרכ"ה, נהרג בשואה. זוגתו מרת שרה טויבע לבית גלזר. צאצאיהם, א. ר' משה מן הנ"ל. ב. ר' יעקב מן הי"ד נורה ביום כיבוש בריינסק על ידי הנאצים אשתו מנוחה עם ילדיהם נהרגו בטרבלינקה. הי"ד. מרת זלאטא זהבה אשת ר' איסר מידלאש. הי"ד.
אביו ר' חיים מן, זוגתו מרת דינה.

מרת חיה הנ"ל אשת ר' משה מן, היתה בת ר' אלחנן משה צלאפק וזוגתו מרת אטקה.

מרת שרה טויבע הנ"ל אשת ר' יקותיאל מן, היתה בת ר' מרדכי לייב גלזר, וזוגתו מרת באשע רויזא.


משפחת חותנו

כאמור, אשת ר' מרדכי היתה בתו של הגאון הצדיק רבי הלל ויטקינד זצ"ל, נולד בשנת תרנ"ו, למד בסטוצ'ין אצל הגאון רבי אלתר שמואלביץ חתנו של הסבא מנובהרדוק, ומשם עבר לסלבודקא, עד פרוץ המלחמה העולמית, אז נסע לעיר הומל לקנות תורה ויראה מפי הסבא מנובהרדוק עצמו, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית היה ר' הלל מטובי חיילי נובהרדוק שנדדו מעיר לעיר להפיץ תורה במסירות נפש, למורת רוחם של השלטונות. מסופר עוד, כי בצעירותו גויס לצבא הרוסי, ופעם באמצע מסדר פנה אליו הגנרל ואמר לו, 'מה אתה עושה כאן תיסע מיד הביתה', ובבואו לביתו התברר שאביו נפטר ימים אחדים קודם לכן, [ובעת הלויה אמרה אמו שאינה יודעת היכן הלל להודיע לו שיגיד קדיש ולכן אביו משמים צריך להודיע לו].

יום שני, 19 בדצמבר 2011

המגיד הירושלמי רבי שבתי יודלביץ


חמש עשרה שנה מלאו היום [שני] לפטירתו של המגיד הירושלמי הנודע, רבי שבתאי בנימין יודלביץ. לא כאן המקום להרחיב בתולדותיו, ובשבחיו. לכן נזכיר רק פרטים קצרים. ר' שבתי נולד בירושלים בשנת תרפ"ה. בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה, את מרת נחמה [בת הר"ר אברהם יונגרייז מבתי אונגרין, אחיו של הגאון רבי דוד יונגרייז], מאשתו זו לא זכה ר' שבתי להבנות, והיא נפטרה ערירית בלא ילדים, בשנת תשל"ה לערך. לאחר פטירתה נישא ר' שבתי בשנית וזכה לפרי בטן. לאחר פטירת אביו, הביא לאור עולם את ספרו 'מעיל שמואל'. נודע ברבים כדרשן מופלא, ורבים התענגו מדרשותיו המעוררות. ר' שבתי נפטר בירושלים ביום כ"ג כסלו תשנ"ז, והובא למנוחת עולמים בהר המנוחות שבירושלים. שנה אחת לאחר מכן, באותו יום בדיוק, נפטר רעו הישיש ממנו, המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל. מעט מדברי תורתו ודרשותיו של ר' שבתי, כונסו בספרים, 'להגיד', 'דרשות המגיד', ועוד.

וזהו אילן יוחסין של ר' שבתי, כפי שהצלחתי למצוא עד כה. אביו היה הגאון הצדיק רבי שמואל אהרן יודלביץ, נולד בירושלים תרס"ז, גדל בביתו של הגאון הצדיק רבי אריה לוין ולימים נשא את ביתו לאשה. מסופר כי כאשר הציע לו רבי אריה את ההצעה לשאת את ביתו רשא לאשה, לאחר ארבע שנים שדר בביתו, ענה ר' שמואל, כי דעתו נוטה להסכים, אך צריך הוא לראות את האשה לפני שיענה תשובתו, כפי שנפסק שאסור לו לאדם לקדש את האשה קודם שיראנה. המעשה הוא מפעים, ארבע שנים גר ר' שמואל בביתו של ר' אריה לוין, ולא הסתכל לעבר בנות הבית, עד כדי שלפני הסכמתו להצעת השידוך, היה צריך לבקש לראותה. מרביץ תורה בישיבות ירושלים – ישיבת עץ חיים המפורסמת, וישיבת בית יוסף נובהרדוק. מחבר ספר 'החשמל לאור ההלכה' ירושלים תשיד, וספר 'מעיל שמואל' כנ"ל. נפטר י"ד טבת תשל"ט ומנוחתו כבוד על הר הזיתים סמוך לקבר רבו הגאון מטאווריג. תולדותיו ותולדות המשפחה, נכתבו בספר 'מעילו של שמואל'. זוגתו מרת רשא נפטרה בשבת הגדול י' ניסן תשנ"ו.
מצאצאיו, א. ר' שבתי יודלביץ דידן. ב. ר' אברהם יצחק יודלביץ, נפטר תשנ"ב. ג. אשת הגאון ר' יצחק שרגא פייבל וורהפטיג, הוא נולד בירושלים תרצ"ה למד בישיבת חברון, היה ר"מ בישיבת בית התלמוד ולאחר מכן בשנת תשל"ז, נתמנה לכהן כר"מ בישיבת בעלז בירושלים, ונחשב שם לראש הרמי"ם עד לפטירתו ביום כ"ט סיון תשס"א. היה גם שותף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית. ד. ר' מרדכי דב יודלביץ חתן ר' צבי הירש הכהן קופשיץ נפטר תשמ"ג. ה. הרבנית אסתר גיטל פינקל.

אביו, ר' שבתי יודלביץ, צדיק יקר וירא שמים שנתייסר רבות ביסורי גוף ונפש, היה בעל קורא בבית הכנסת שונה הלכות שבעיר העתיקה, ונחשב לאחד ויחיד בתחום זה בירושלים. בצעירותו נשא אשה [יתומה שגדלה בבית הוריו], ועד הגיעו לגיל עשרים, נתאלמן ממנה, ושכל את שני בניו שנולדו ממנה. בשנית נשא את מרת שיינא מרים לבית קש, ורבי שמואל סלנט היה המסדר קידושין בנישואיהם. שני בנים שילדה לו, נפטרו אף הם בינקותם, משחשבו להתגרש, נתברכו מפי צדיק פלאי שיוולד להם בן צדיק שיאיר את העולם, ואף רבי שמואל סלנט הסכים לברכה זו. בנם יחידם הוא ר' שמואל אהרן יודלביץ הנ"ל. ועוד בת אחת היתה להם, ושמה בתיה אשת יצחק קראוז ממיסדי מכרות המלח בעתלית, שנפטר צעיר, ובשנית נישאה ליוסף שרוני. ר' שבתי נפטר ו' טבת תרעח, בדמשק, כאשר הגלוהו הטורקים לשם בימי המלחמה. ומרת שיינא מרים נישאה בשנית לר' יוסף בוכבינדר, יליד צפת שגר בכפר תבור.

אביו, ר' יעקב יצחק יודלביץ, נולד בפוניבז', נתייתם בהיותו בן חמש שנים. וכשאמו נישאה לאיש אחר, ועלתה עמו לירושלים, גדל אצל דודיו. בהיותו בן עשר, יצא עם שני אחיו הקטנים למסע רגלי בדרכם לארץ ישראל, כמעט שלש שנים לקחה להם הדרך, ובנסי נסים הגיעו בסופו לירושלים עיה"ק. בירושלים נשא לאשה את מרת גליקא שהיתה בתו של אביו החורג דלהלן. עשרה ילדים קברו שבתי וגליקא, ורק בנם האחרון שבתי גדל והיה לאיש.

יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

רבי נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר זכר צדיק לברכה

האצבעות ממאנות לכתוב, את הבשורה המרה והנוראה, איך הושברנו ברגע אחד, כאשר הגיעה הידיעה המרה, על הסתלקותו של הגאון הגדול הצדיק, רבינו נתן צבי פינקל ראש ישיבות מיר.

הלב בוכה ומסרב להאמין, כיצד נסתלק גדול מחזיקי התורה בדורנו.

הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל

מוקדם עדיין לכתוב, כאשר המיטה עדיין מונחת, והמת טרם נספד ולווה בכבוד הראוי לו ולתורתו.
מי יורנו דרך בלימוד בהבנת הסוגייא בחילוקי שיטות הראשונים.
מי יורנו הנהגת חיים, כאשר לא יהיו יותר וועדים ביום שישי בצהריים.

גם לשבעים שנה בחיי העולם הזה, לא זכה רבינו, כאשר נסתלק בגיל 69, אך עשרים השנים האחרונות בהם עמד בראשות הישיבה שקולים הם כנגד מאות ואלפי שנים.

מחלתו הנוראה שתקפתו בכל השנים הללו בהם היה עטרה לראשנו, היתה מרפה כל אחד מעשייה, אך רבינו, לא די שלא נשאר לשכב במיטת חוליו, אלא הוסיף והגביר חילים לתורה, ופיתח את הישיבה כפי שלא היתה מעולם, מסר שיעורים עד כלות הכוחות ממש.

עם כל טרדותיו הרבות, בהנהלת הישיבה בפועל, ובמסירת השיעורים הרבים, לא נמנע מלהתייחס לכל אחד מהתלמידים הרבים, כאילו הם יחידים, וכאשר היה בחור יתום בישיבה היה ראש הישיבה מקרבו כאילו הוא בנו ממש.

ואת כל היחידים הללו, איחד ראש הישיבה באחדות נפלאה, וזה היה אחד מן הדברים שהיה חוזר עליהם השכם והערב, בכל פעם שדיבר באזני בני הישיבה, שהעיקר הוא להיות באחדות, כאיש אחד בלב אחד, כל לומדי הישיבה, ישראלים וחוצניקים, ליטאים וחסידים, כולם כאחד.

יחיד היה הראש ישיבה, ואין מי שידמה לו, בכח הרצון העל אנושי כמעט. וממנו יכולים כולם ללמוד, כיצד אפשר להכניע את הגוף, ולהתגבר על כל המכשולים.

יחוס משפחתו בקצרה

ראש הישיבה ר' נתן צבי, היה בן ר' אליהו מאיר פינקל, בן הגאון הצדיק רבי אברהם שמואל פינקל משפיע רוחני דישיבת חברון, בנו של הסבא מסלבודקא רבי נתן צבי פינקל, בן ר' משה פינקל, בן אייזיק.

רבי אברהם שמואל פינקל היה חתן רבי יהודה החנוכי גאב"ד טשעכנאווצי.

ר' נתן צבי, היה חתן שאר בשרו הגאון רבי בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר, בן הגאון הגדול ר' אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, בנו של הסבא מסלבודקא רבי נתן צבי פינקל, ומעלה בקודש.


יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

משפחת הסטייפלער והחזון איש


סיפר פעם הגאון רבי דוד פרנקל זצ"ל שבעת היותו אצל מרן בעל החזון איש, עלתה השיחה אודות יחוסו, ואמר ר' דוד שהוא מנכדי הנודע ביהודה, נתחייך החזון איש ואמר לו, בזה"ל: "קענסט אויסרעכנן דעם יחוס ביסטו א אייניקל, איך אויב נישט ביסטו נישט קיין אייניקל" (=אם אתה יודע למנות את היחוס – הינך מצאצאיו, אבל אם לאו אינך מיוחס אחריו), ר' דוד השיב על אתר אני יודע את כל היחוס, והתחיל לפרט את כל סדר היחס עד להנודע ביהודה, החזון איש הקשיב לכל דבריו, והפטיר אחריו ואמר לו – ובחיוך – בזה"ל: "יעצט ווייס איך אז דו ביסט א אייניקל" (=עכשיו אני יודע שבאמת אתה 'נכד'). ספר זכרון לרבי דוד פרנקל, 'זכור לדוד', חלק ב' עמ' רסג.

ובזאת נתחיל לסדר, את צאצאי רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה, שלא לפי סדר מסוים. ועוד מודיע אני בזאת, כי כרגיל כאן, אין אני מאריך בשבחיו של כל אחד, כי לא זו המטרה כאן.
  • בנו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המפורסם בקוראי שמו, החזון איש, על שם ספריו, מעולם לא שימש במשרה תורנית רשמית, נולד בשנת תרל"ח בקוסובה, זוגתו הרבנית מרת בתיה בת ר' מרדכי ביי, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, וקבע מושבו בבני ברק, עד לפטירתו בט"ו חשון תשי"ד.
  • בנו רבי מאיר קרליץ אב"ד לעכאוויטש, חתן רבי שלמה הכהן מו"ץ בוילנא, בעהמ"ח 'חשק שלמה' על הש"ס. נאמנו ואיש סודו של מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, ועמד על ימינו בניהול ועד הישיבות בוילנא, אף הוא עלה לארץ ישרלא וקבע מושבו בבני ברק. שם נפטר בט"ו אדר תשט"ו. אבי הגאונים, רבי שלמה שמשון קרליץ אב בית הדין בפתח תקוה, ורבי חיים שאול קרליץ גאב"ד שארית ישראל. שתי בנותיו הן, מרת שרה אשת רבי זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר [על שם חותנו], ואשת רבי אליעזר אלפא חותנו של הגאון ר' ראובן פיין, ראש ישיבת בית מאיר, ובעהמ"ח 'בין המשפתיים'.
  • רבי יצחק זונדל קרליץ, אב"ד קוסובה על מקום אביו, נהרג בשואה בשנת תש"ב, החזון איש אמר עליו, "הוא כלי חמדה, אין צורך להרבות בדיבורים עליו". הוא היה חתן רבי ראובן כהן אב"ד נערווא, מגזע בעל הכנסת יחזקאל [חתן ר' לייבצ'יק חריף אב"ד ציטוויאן], שהיה גם חותנו של רבי שבתי פיין.
  • רבי משה קרליץ, חתן רבי פסח פינפער, נהרג בשואה, כל ימיו ישב על התורה ועל העבודה והיה משופע ביסורים. בעל מחבר 'אור חדש' פירוש על שערי תשובה. בנו רבי פסח קרליץ, בעהמ"ח 'פתח החידוש'. בתו מרת בריינע אשת רבי משה חיים בריסקמן נהרגו בשואה כולם. הי"ד.
  • מרת בדאנה אשת רבי שמואל אליהו קאהן אב"ד אורצה, נספו שניהם בשואה הי"ד.
  • אשת הגאון רבי שמואל גריינימן. הביא לדפוס את ספרי החזון איש, וכן ערך ספר מכתבי החפץ חיים, על התורה, נפטר י"ג אדר תשי"ז. חתנו היה הגאון רבי בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר.
  • אשת הגאון רבי אבא סוויאטיצקי, אף הוא מילא מקום חותנו והיה אב"ד בקוסובה, נהרג בשואה, ג' אלול תש"א, עם רעייתו. בנו יחידו, רבי חיים סוויאטיצקי, כיהן כר"מ במתיבתא 'תפארת ירושלים' בניו יורק, וחיבר ספר 'עץ חיים', ניו יורק תש"ג.
  • מרת בתיה אשת רבי נחום מאיר ציבוילניק, אב"ד מייסעגאלע. בן רבי יהושע תנחום ציבוילניק. גדול בתורה ונחבא אל הכלים, רב בית הכנסת היליגמן בבני ברק, נפטר י' טבת תשי"ט.
  • מרת פעשא מרים אשת רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלער, אודותיו הארכנו מעט בפעם הקודמת. חתנו רבי שאול ברזם נפטר ו' אייר תשכ"ד ונדפס ממנו ספרי 'זכרון שאול'. חתן נוסף של הסטייפלער, הוא רבי מרדכי שלמה ברמן, מחבר ספרי 'אשר לשלמה', ומרבני ישיבת פוניבז'.
  • עוד ששה בנים ובנות נפטרו על פני הוריהם.
מסופר שהחפץ חיים שאל פעם את רבי מאיר קרליץ במה זכו הוריו לזרע צדיקים כזה? וסיפר לו שאמו נשאלה מכבר על זה, והשיבה: "אולי בזכות שהתנהגתי בצניעות יתירה, מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי".