‏הצגת רשומות עם תוויות מאירוביץ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מאירוביץ. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 4 בפברואר 2012

רבי ישראל אלטר אברהם לנדא אב"ד עדעלין

מחר ימלאו שבעים שנה לפטירתו של רבי ישראל אברהם אלטר לאנדא אב"ד עדעלין. 
ר' ישראל אברהם נולד בעיר וואלאווא בערך תרמ"ד, בבחרותו למד אצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד בסאטמר. בהיותו כבן י"ח נשא לאשה את מרת רחל בת הרב הקדוש רבי ישעיה מקרעסטירר, וגר סמוך אצל חותנו בקרעסטיר. אחר כשמונה עשרה שנה, נזדמן שם האדמו"ר רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב, ובראותו את רבי ישראל אברהם, ציוה עליו לקבל על עצמו משרת רבנות כעבור ששה חדשים, ובמלאות הימים הללו, באו אליו אנשי ק"ק עדעלין וביקשוהו לבוא להיות עטרה לראשם ולכהן כרב בעירם, והוא נאמן לציוויו של הרבי, נענה לבקשתם. בעדעלין החזיק ר' ישראל אברהם ישיבה לבחורים, בה למדו למעלה מחמישים תלמידים, ובמהלך השנים למדו בישיבה מאות בחורים, שגדלו תחת השגחתו והיו לתלמידי חכמים גדולים. אחדים מהם שמרו עמו על קשר הלכתי, ותשובות אליהם מופיעים בשו"ת שלו.
רבי ישראל אברהם אלטר לנדא
 מתורתו ופסקיו נדפסו כמה ספרים, שו"ת 'בית ישראל', 'חידושי מהריא"א', 'חתן ישעיהו' על התורה, 'פרקי מהריא"א', ועוד מכתביו עודם ספונים בכתב יד ולא נדפסו. נתן הסכמה בשנת תרפ"ז על הדפסת הספר 'מדרש ריב"ש טוב'. כאמור, רבי ישראל אברהם נפטר ביום י"ב שבט תש"ב, והובא למנוחות בעירו עדעלין. ידיעה על פטירתו פורסמה בהנשר שנה עשירית.
אשתו מרת רחל, נהרגה בידי הנאצים בימי המלחמה, ביום כ"ו סיון תש"ד. הי"ד.

     וזה יחוס משפחתו
אביו, רבי [חיים] שלום לנדא דומ"ץ וואלאווע, היה גאון וצדיק חסיד מפורסם, כיהן כדיין למעלה מארבעים שנה, חתום פרענומעראנטן על ספר צפנת פענח חדש, שחיבר ר' יוסף מפרעמישלא, לבוב תר"ן. תשובה אליו נדפסה מהמהרש"ם מברעזאן בספרו גלוי דעת על הלכות טריפות, וכן בשו"ת זכרון יהודה [גרינוולד] מהדורא תניינא סימן קצט. ואף בנו ר' משה צבי הביא בספריו דברי תורה בשמו. ופעם אחת הוא כותב, בספרו 'מבשר שלום', "שמעתי מאבא מארי הגה"צ החסיד האמתי מה"ו שלום לאנדא מוואלאווע שליט"א בשם מרן הקדוש אור עולם מהר"ש מבעלזא זכיתו[!] י"ע". רבי שלום נפטר ביום ט"ו באב תרפ"ד. זוגתו מרת אידל למשפחת שטיינברג נפטרה י"ב תשרי תרצ"א.
צאצאיו: א. רבי בנימין זאב לנדא אב"ד מיהאלי, נולד בשנת תרנ"ג, למד אצל בעל ערוגת הבושם, נשא לאשה את מרת טויבא בת רבי שלום קרויז אב"ד לעגעני-מיהאלי, [חתן רבי יהושע ברוך רייניץ], כאשר נפטר חותנו בשנת תרע"ה, מילא ר' בנימין זאב את מקומו כאב"ד מיהאלי, עד ליום בו נשלח לאושוויץ כ"ז אייר תש"ד, ושם נהרג. הי"ד. בניו, רבי נפתלי לנדא דומ"צ חוסט, חתן ר' יעקב הכהן פרידמן דומ"ץ שם. ורבי יהושע ברוך לנדא בעהמ"ח 'הגיון לבי'. ב. רבי משה צבי לנדא דומ"צ קליינווארדיין, נשא לאשה את מרת בילא בת רבי נפתלי שרייבר דומ"צ שם ומחבר 'מעטה נפתלי' על התורה, ר' משה צבי חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה, 'כבוד מלכים' 'מבשר שלום', ועוד, נפטר ב' דחול המעוד פסח תש"א. ג. רבי ישראל אלטר אברהם לנדא דידן. ד. מרת פרימא אשת רבי אברהם טייכמאן הי"ד. ה. מרת צפורה הי"ד אשת רבי שמואל טייכמאן נפטר כ"ח אב תשי"ג.


אביו, רבי נפתלי דוב לנדא, זוגתו מרת חיה פרומט למשפחת ליבר. בספר שלחן מלכים, מנכדו ר' משה צבי לנדא, כותב [סי' ט'], "ומזקני הה"ג המפורסם מה' נפתלי דוב לאנדא מוואלאווא זצ"ל שמעתי, כי בימי הקדוש מלובלין זי"ע היו נוהגין אנשי מעשה, לשלוח טלית החתן קודם הנישואין להקדוש זי"ע שיגיד ברוח קדשו, אם אין בו חשש שעטנז, וכן נשלח הטלית של חמיו אבי זקנתי הה"ג החסיד המפורסים ברב טובו וצדקת פזרונו מה"ו אהרן מתתיהו ליבער זצ"ל להקדוש הנ"ל. ומאבא מארי הגה"צ החסיד האמתי שמעתי שכאשר הביאו האבריקאנטעין מקלימאייא טלית של מצוה הנעשה תחת השגחתם לקדוש ה' מכובד מו"ה יצחק אייזיק מזידיטשויב זי"ע קיבל מידם והתפלל בהם בשבת קודש ואמר..."

יום שלישי, 12 באוקטובר 2010

רבי יוסף (אריה) לייב מאירוביץ

הגאון רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא, נולד לאביו רבי יוסף זלמן עסטרייכער בל"ג בעומר בשנת תרמ"ג.

הוא היה מיוחס בן אחר בן, עד לרבי משה אריה אסטרייכר אב"ד קראלי.
וכמו כן, היה גם מצאצאיו של רבי יהונתן בנימין אסטרייכר רבה של טשענגער, בן רבי משה אריה הנ"ל.
[כפי הנראה לא היה בן אחר בן לרבי יהונתן בנימין, והיה נכדו בצורה אחרת, ומלבד זאת היה בן אחר בן לרבי משה אריה מבן אחר].


רבי משה דוד למד בישיבות הונגריה, אצל הגאון רבי יהודה גרינפעלד בסעמיהאלי, ואצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד מחבר 'זכרון יהודה' בסאטמר.
בהגיעו לפרקו, בשנת תרס"א, נשא לאשה את מרת אלטה יהודית, בת הרב יוסף לייב מאיעראוויטש (מאירוביץ) ממיידאן.

בימי המלחמה הנוראית, שיכל כמה מילדיו, אך הוא והרבנית, ומספר ילדיהם ניצלו.

פרסומו נקנה לו, בעקבות היתרו המפורסם להעלות את עצמותיו של האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ, לארץ ישראל, היתר שעליו נסמכו בניו האדמורים.

לאחר המלחמה, קבע את מקום מושבו בויליאמסבורג, עד לפטירתו בערב שבת קודש פרשת אמור, בשנת תשי"ד.
ארונו הובא לקבורה בארץ הקודש, בעיר בני ברק, סמוך ונראה, לאוהל האדמורים לבית ויזניץ, זכות לה זכה, בעקבות היתרו להעלות את ארונו של ה'אהבת ישראל' כדלעיל.

מצאצאיו ידועים לי רק שלשה.
בנו, ר' ישראל אליהו שטיינמץ במונסי שבאמריקה.
בתו האחת, אשת ר' דוד מרדכי לוריא, בנו של הרב שמואל לוריא, רבה של צפת, שנזכר אצלנו במאמר על משפחת לוריא מצפת וטבריה.
ובת נוספת אשת ר' אייזיק שווארץ באמריקה.


כאמור, חותנו של רבי משה דוד אסטרייכר, היה רבי יוסף אריה הלוי מאירוביץ ממיידאן.

ימלבד בתו מרת אלטה יהודית הנ"ל, היו לו שלשה בנים.

האחד, הוא ר' פנחס אליהו מאירוביץ ממיידאן, ושם זוגתו מרים, הורי ר' דוב מאירוביץ מבערגסאז -  אנטוורפן.
השני, הוא ר' יהודה מאירוביץ, מסיגעט.
השלישי הוא ר' מאיר צבי מאירוביץ ממונקאטש.

כל הנזכרים כאן, מצאצאיו של ר' יוסף אריה, נספו בשואה, הי"ד. [להלן דף עד שנמסר על ר' מאיר צבי מאירוביץ על ידי בתו, ונמצא במאגר של יד ושם].


על פי המקובל במשפחה, ר' יוסף אריה היה בן אחר בן (שמונה דורות) עד לרבינו דוד הלוי סג"ל, בעל ה'טורי זהב', - הט"ז.

האם יש מי שיודע לסדר את השתלשלות היחס?