רבי מאיר ראגולר מחבר דרך אבות

רבי מאיר רגולר, נפטר בירושלים היום לפני מאה ושבעים שנה, ביום כ"ח ניסן תר"ב. אחרי חמש שנים מעת עלותו לארץ ישראל. וזה מה שנכתב עליו בספר תולדות חכמי ירושלים:

הרב הגדול ר' מאיר בהגאון ר' אליהו ראגאלער האבד"ק עיר סוגינד, בנו של הגאון החסיד קדוש ישראל ר' אברהם אחי מרן הגר"א ז"ל. חבר ספר דרך אבות על פרקי אבות והדפיסו בעיר ווילנא טרם נסעו לעיה"ק בש' התקצ"ו ליצירה, ושם כמה מאמרים נעימים וחדושים רבים מופלאים בדרך המוסר והדרוש וצרפם להגהות דודו הגאון ז"ל, ובסוף הספר הרבה לקוטי תורה על הפרשיות. וחבר גם כן ספר נחלת אבות והוא צואה קדושה ונעימה לבניו וחתניו ושם מובאות הנהגות קדושות ויקרות, וכותב עליהם בדף טו שם, אודה לה' חסדו, אשר נתן בלבי מעודי זה הסדר וההנהגה שנהגתי בעצמי בזה האופן. ובפנקס הישן של החברא קדישא של האשכנזים בא זכרו, "הרב המובהק הצדיק מהפורסם מו"ה מאיר בהגאון אליהו בהגאון החסיד ר' אברהם זצללה"ה ממשפחת רבן של כבנה"ג הגאון החסיד מווילנא זללה"ה, נלב"ע יום ו' כ"ח ניסן התר"ב ליצירה".

כאמור, הספר נחלת אבות, הוא צוואה שכתב ר' מאיר לצאצאיו לפני עלותו לארץ ישראל, [כפי שנהג דודו זקינו הגאון מוילנא], והוא מזכיר בו כמה פעמים את בניו וחתניו, אך אינו מזכיר את שמותיהם כלל, ואין לי שום מידע על צאצאיו של רבי מאיר.

בכתביו מתפלמס רבי מאיר עם ההנהגות החסידיות שפשטו בתקופתו.

כאמור, אביו היה רבי אליהו רגולר אב"ד סוגינד, [להבדיל מרבי אליהו ראגאלער אב"ד קאליש, תלמידו של בעל מעלות התורה], בנו של רבי אברהם ראגולער בעהמ"ח מעלות התורה אחיו של הגאון מוילנא, ומעלה בקודש, כפי שכבר פירטנו בהרחבה בכמה מאמרים על יחוסו של הגאון מוילנא.

אשתו הראשונה של רבי אליהו, היתה מרת ראשעל בת ר' נחום. לאחר פטירתה בדמי ימיה נשא בשנית את מרת מרים גיטה בת ר' מיכל פעשעס, אלמנתו של הגאון רבי זלמן מוולוזין.

בחוגי המשפחה מספרים, כי כאשר נתחתן הגאון ר' אליהו עם מחותנו אשר היה מנכבדי העיר, נתן לו מחותנו מתנות רבות ותכשיטים של כסף וזהב מהודרים מאד. ובתוך שבעת ימי המשתה, נגנבו כל המתנות והתכשיטים שנתנו לו והצטער על זה מאד, אך לא עשה כלום כדי שלא להשבית שמחת החג שלו. תיכף לאחר מלאות ימי השמחה כשהתחיל לחפש את אבידתו הובילה הדרך לווילנא והיו לו הרבה אותות ששמה נמצאה, ומבלי לאחר את השעה הלך תיכף ומיד לשם לבקש את הגניבה, בהיותו בווילנא נכנס אל דודו הגר"א ז"ל וסיפר לו את תכלית בואו מיד השיב הגאון ואמר: חבל, חבל, באמת לא האמנתי שימצא במשפחתינו אחד שיאבד ויבטל את זמנו מלימוד התורה בשביל בקשת אבידת ממון..

בהזדמנות זו נעמוד על משפחתו של רבי אליהו, ונפרט את צאצאיו שמהם יצאו רבנים רבים, ובזה נתחיל.

מאשתו הראשונה נולדו לו שני בנים ושתי בנות.

•  הרה"ג שלמה זלמן אב"ד ור"מ בק"ק זאגר ישן, ואחר כך מילא את מקום אביו  כרב בעיר חדש ושם נפטר. בעל מחבר ספר בית אבות, ברלין תרמט, וב'מכתב תהילה' בראש הספר האריך בנו בשבחיו. הסכים ביום ח' תמוז תקצ"ה על הדפסת הש"ס בדפוס סלאוויטא. זוגתו מרת חיה שרה בת ר' יעקב לאסדינער שתמך ברבי חיים מוולוזין בעת יסוד ישיבתו. צאצאיו: א. ר' זאב, אבי ר' יחיאל מיכל קרוסקאל. ב. הדרשן המפואר ר' יששכר דובער מריטאווע, חתן הגאון המהולל ר' ברוך בנדט זצ"ל, הובאו ממנו מעט חידושי אגדה בסוף ספרו של אביו. בנו ר' אהרן רבינוביץ היה רב במונטריאל שבקנדה. ג. רבי אברהם רבינוביץ אב"ד שילעל, כתב 'מכתב תהילה' בשבח אביו בראש ספרו 'בית אבות'. נזכר כמה פעמים בשו"ת מגן שאול לר' שאול קצנלבוגן שכיהן אחריו כרבה של שילעל. בערוב ימיו היגר לארצות הברית, ונפטר בשיקאגו בראש השנה תרנד. ד. ר' שמואל יצחק הערשמן מהמבורג, שהדפיס את ספרו של אביו, זוגתו מרת חנה ביילה. ה. ר' משה, חי ונפטר בעיר חדש סוגינד, אבי מרת באשע אשת רבי קלמן דוד אבעל, אביו של הגאון רבי שלמה אבעל מחבר 'בית שלמה' מראשי ישיבת טעלז. ו. מרת ביילא אשת ר' יעקב יפה מראיווע. ז. (מלכה?) אשת ר' יצחק סגל שנפטר בירושלים. ח. מרת רעשיל אשת ר' ליפמאן. ט. מרת רבקה אשת ר' סנדר שו"ב בטעלז.
• רבי צבי "הירשל צינעס" מ"מ ומ"ץ בפלונגיאן ושם מנוחתו כבוד. אבי ר' משה ראם שטרח הרבה בהוצאת ספרי זקינו רבי אברהם, והוא זה שהדפיס את מעלות התורה בדפוס הראשון תקפד.
• מרת פערא אשת רבי אורי קמאיי, זקינו של הגאון רבי אליהו ברוך קמאי רבה של העיר מיר וראש הישיבה הגדולה בעיר.
• מרת חיה שרה אשת ר' אליעזר מרק.

ומאשתו השניה מרת מרים גיטה נולדו עוד כמה וכמה ילדים.

• ר' מיכל, בספר היחס של ריבלין כתוב כי הוא נפטר בירושלים ט"ז אדר תרל"ח. בניו הם ר' מאיר בטאווריג ור' משה גרשון בעיר חדש סוגינד.
• ר' מאיר ראגולר דידן. זוגתו מרת נעחא.
• מרת רייזל אשת ר' אריה, ובזיוו"ש אשת ר' יצחק סלנט.
• מרת טריינע אשת הגאון ר' יצחק בהגאון ארי' ליב קראטינגער. צאצאו. א. הגאון המפורסם רבי אליהו דוב לעווינזון קראטינגר יד ימינו של רבי ישראל סלנטר בכל עניני הכלל, נפטר ל"ג בעומר תרמ"ח. תולדותיו נכתבו בספר מכתב מאליהו וורשא תרסב. ב. מרת חיה אשתו השניה של הגאון רבי יחיאל הלר אב"ד סובאלק, ילדה לו שתי בנות, האריכה ימים ונפטרה בירושלים כ"ח חשון תרנ"ט. ג. מרת גיטא או גיסא, נפטרה בירושלים. ד. בספר היחס של משפחת ריבלין רשום שהיתה לר' יצחק עוד בת נוספת ששמה לא נודע ואף היא נפטרה בירושלים.
• ר' ליב (המבורגר), בספר היחס של ריבלין כתוב כי הוא נפטר בירושלים י"ג חשוון תר"ן.
• מרת חנה גישא, אשת ר' שרגא פייבל שך. הורי א. הגאון ר' שלמה זלמן שך הי"ד, דיין בבית הדין ביפו, נהרג בפרעות תרפט במוצא. ב. ר' שמואל שך מרבני שיקאגו חותן ר' יוסף חיים קאגן נכד החפץ חיים.

• בן נוסף, שלא ברור מאיזו אשה נולד, הוא הגאון ר' יששכר בער אב"ד דבירז, אבי ר' אברהם מגיד מישרים בבירז'. מצאצאיו משפחת ראם הירושלמית. 
• בן נוסף נזכר בספר היחס של ריבלין,  הרב המאוה"ג אברהם אבד"ק עיר חדש ניישטאדט סוגינט, אך העיר לי חיים פרידמן, ובצדק, כי נראה שהמדובר בבנו של ר' שלמה זלמן הנ"ל, ואם כן הוא נכדו של ר' אליהו רגולר.

תודתי נתונה לחיים פרידמן, חוקר שושלת הגאון מוילנא, על עזרתו הרבה בעריכת מאמר זה.