ה"צמח ה' לצבי" מנדבורנה, משפחת ווינרעב ומשפחת סגל-פרידפרטיג

רבי צבי הירש פיליפ, המגיד מנדבורנה ובעל "צמח ה' לצבי" ו"אלפא ביתא", נולד בשנת ת"ק או לפניה, לרבי שלום שהיה אף הוא תלמיד חכם וחידושי תורתו מודפסים במספר מקומות. הוא עוד זכה להיראות לפני הבעל-שם-טוב שבירכו. שנותיו המוקדמות עברו עליו בעניות משוועת, כמלמד דרדקי בערים שונות, חלקן מעבר לגבול ההונגרי. במונקאטש נשא ואיבד את אשת נעוריו. לרבו, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, התאפשר לו לנסוע רק כאשר למזלו התמנה למלמד של אחד מילדי חסידי זלוטשוב. רק בשלב מאוחר יותר החלה ההצלחה להאיר לו פנים, והוא התמנה למגיד מישרים בדולינא. בכ' סיוון תקס"ב נלב"ע ומנו"כ בנאדבורנא, אליה עבר. בי"ד סיון תשע"ד פרסמו היומונים החרדיים על מציאת מצבתו שנאבדה אחר השואה.

[שער צמח ה' לצבי דפו"ר]

תולדות חייו כבר נלקטו לא מזמן במהדורות השונות של "צמח ה' לצבי", חיבורו העיקרי, שחוזר ונדפס מחדש מעת לעת, בכל פעם בהוצאה לאור משובחת יותר, ועם "תולדות המחבר" מורחבים יותר. אין טעם להעתיקם, והמבקש לדעתם ימצאם שם. כאן נתמקד במשפחתו.

אשתו של רבי צבי הירש היתה מרת צפורה, בת רבי אלימלך מדרהוביטש, ב"ר דוב בער מסטרעליסק מגזע השר ר' שאול וואהל. כאמור, היתה לו אשה נוספת במונקאטש, ואין ידוע אם היו לו ילדים ממנה.

צאצאיו הידועים לנו הם: רבי דוד אריה לייב, חתן רבי מאיר דרבמדיקר מפיקוב, ממנו מסתעפת משפחת "מגיד" צאצאי רבי צבי חיים מגיד ועוד משפחות מיוחסות; רבי משה יחיאל מיכל; בת שנישאה לרבי יצחק מראדוויל, בנו של המגיד מזלאטשוב; ובת נוספת, שהיתה נשואה לר' זאנוויל.

ר' זאנוויל זה היה חותנו של רבי ישראל פרידפרטיג מקאלוש, כפי שמופיע ברשימותיהם של כמה וכמה מצאצאיו: פנקס רבי משה אהרן סגל שנכתב סביב שנת תר"צ, פנקס ר' דוד קרוטהמר שנכתב עוד קודם, ועוד. ר' זאנוויל התגורר בדולינא, בה התגורר חותנו רבי צבי הירש רוב שנותיו, מאז עבר אליה בצעירותו ממונקאטש ועד שעבר בשנת תקמ"ו ממנה לנדבורנה, על שמה נקרא ונזכר לדורות. כשרבי צבי הירש עזב את דולינא לטובת נדבורנה, נשאר בה חתנו רבי זאנוויל. מי היה? במה עסק? לא נמסר לנו דבר.

לפני כארבעים שנה נודע לכאורה על חתן נוסף של ה"צמח ה' לצבי". בתקופה התעוררו חסידי בורשטיין (הסמוכה לדולינא ולנדבורנה) להוציא לאור את ה"צמח ה' לצבי" יחד עם ה"אלפא ביתא" של המגיד מנדבורנה, ויחד עם עוד מספר חיבורים שנכתבו על ידי תלמידיו. המימון להוצאת הספר הגיע מידו של אחד מעשירי חסידי בורשטיין, ר' זאב אהרן (נפטר כ"ד תמוז תש"נ ונקבר בהר הזיתים בירושלים) ב"ר שמואל זאנוויל ווינרעב. במבוא לספר מסופרים תולדות המחבר, והמחצית האחרונה של הסיפורים מתמקדת בחתן נוסף של רבי צבי הירש, שהיה נשוי לבת שלו שנשארה בדולינא בשעה שהוא עבר לנדבורנה, וממנה הסתעפה משפחת וינרעב. חתן זה עסק בהצלחה רבה במסחר היין – אנו זוכרים את קירבתה של דולינא לגבול ההונגרי, מעבר לו היו מביאים את היינות המשובחים ביותר – ועל שמה נקרא בשם וינרעב.

מתוך דברים שכתב אחד מחשובי חוקרי גליציה, הרב מאיר וונדר שיחי', בספריו השונים, ברור למדי שהוינרעבים ידעו את עובדת היותם צאצאי חתנו של רבי צבי הירש מנדבורנה, ובצקלונם גם היו מספר סיפורים, ביניהם אודות הבטחתו שצאצאיו לא יגויסו לצבא בעל כרחם. אך לא ידעו בדיוק כיצד עולה שלשלת היחוס מאבותיהם ועד לרבי צבי הירש. הם ידעו שאביו של ר' שמואל זיינוויל היה ר' אריה לייבוש, שנפטר בשנת תרע"ו; על שמו של אביו ידעו שהיה שמואל בנימין, שנולד עוד בדולינא; ואת שמו של אביהם לא ידעו. ר' מאיר וונדר חיפש ומצא בספרות השו"ת של גדולי הזמן, ששני מורי-צדק למשפחת וינרעב כיהנו בדולינא,

תחילה רבי יעקב (אליו כתב רבה של ברודי, רבי שלמה קלוגר, בשו"ת טוב טעם ודעת, תליתאה, א, לה) ואחריו רבי אהרן זאב או רבי זאב אהרן (אליו כתבו רבי יוסף שאול נתנזון רבה של לבוב, שואל ומשיב תליתאה ג, טו; ורבה של סטרי, הריא"ז ענזיל, שו"ת סי' פו). לפיכך כתב ב"אנציקלופדיה לחכמי גליציה", ששמו של אביו של שמואל בנימין וחתנו של ה"צמח ה' לצבי" הוא ר' זאב אהרן או ר' יעקב.

[וינרעב, מסורות ראשונות – מתוך "אנציקלופדיה לחכמי גליציה", ד, ירושלים תשנ"א, עמ' 38. ר' אהרן זאב? ר' יעקב?]

בהמשך הגיעו בני משפחת וינרעב למסקנה ששם אביו של ר' שמואל בנימין היה ר' זאב אהרן. גם אני הייתי מגיע במקומם למסקנה דומה: הרי הם מוצאים את השם "זאב אהרן" חוזר בדור מאוחר יותר, והדעת נותנת שהוא נקרא על שם הסב. כיון שר' מאיר וונדר לא הציע אלא שתי אלטרנטיבות, ואחת מהן נראית נכונה יותר מהשניה, הרי שניתן מהיום והלאה להציג את הדברים כברורים וכפי שנמסרו מאב לבן מדור לדור: חתנו של רבי צבי הירש מנדבורנה היה ר' זאב אהרן, בנו היה שמואל בנימין, שבנו, אריה לייבוש, היה אביו של שמואל זיינוויל אביו של זאב אהרן השני.

פשוט? חלק?

כנראה שלא.

כאשר אנחנו יודעים שמשפחות נוספות טוענות שהן צאצאי אחד זיינוויל שהיה חתנו של ר' צבי הירש מנדבורנה, ולוקחים בחשבון שהשם זיינוויל הוא בעצם שם-הלעז של שמואל, כך שכמה מצאצאי ר' שמואל זיינוויל מחתנו ר' ישראל מקאלוש נקראו "שמואל זיינוויל", הרי שמסתבר שלא היו שני חתנים בלתי ידועים למגיד, אלא אחד הם. מכאן מגיע השם "שמואל זיינוויל" בדור המאוחר יותר אצל משפחת וויינרעב – ויורשה לי להטיל ספק בכך ששמו של הנכד שנולד בדולינא היה שמואל בנימין ולא שמואל זיינוויל, כשם נכדו. גם חשבון השנים מראה שהוינרעבים מיהרו ודילגו על דור שלם. ר' שמואל בנימין נפטר לכאורה סביב תר"נ, כשני עשורים וחצי לפני בנו. אם כך, אביו לא יכול להיות חתן ה"צמח" שנפטר בתקס"ב.

כל הטיעונים הללו מובילים למסקנה אחת: ר' מאיר וונדר שהציע את שתי האלטרנטיבות בהסתמך על ספרות השו"ת, לא בא לשלול את האפשרות השלישית, והאמיתית. ר' שמואל בנימין היה בן ר' אהרן זאב (או מישהו אחר), שהיה בנו של ר' שמואל זיינוויל, שהוא זה שהיה חתן רבי צבי הירש מנדבורנה, ה"צמח ה' לצבי". ר' יעקב, שהיה מו"צ בדולינא, היה ככל הנראה בנו של ר' שמואל זיינוויל הראשון; בנו, ר' זאב אהרן, נקרא כנראה על שם אותו סב שעל שמו נקרא ר' זאב אהרן האחר.

כך נוספו לנו עוד מספר פירורי מידע אודות ר' זיינוויל, חתנו של ה"צמח". מסתבר שעסק ביין, והקים שושלת ענפה של צאצאים בדולינא וסביבתה, חלקם מופלגי תורה וחלקם מופלגים בעושר. עד ימינו עומד אחד מצאצאי המשפחה, ר' נחום מאיר וינרעב מצאצאי ר' אהרן זאב הנזכר, בראש תומכי התורה ופורסי החסות על מהדורות חדשות ומפוארות של ספרי קודש, המכונות על שמו "מהדורת וינרעב". בשלב מסוים השתדכו בני המשפחה עם משפחה אחרת, אף היא משפחת נגידים מיוחסת– משפחת הלר, ומאז השתלבו קורות המשפחות זו בזו, ושתיהן – בחסידויות רוז'ין. אחד מחתניו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה-פשמישיל, בעל "עקבי אבירים", הוא רבי שמואל זיינוויל (שוב...) שארף, נכדו של ר' זאב אהרן ב"ר שמואל ווינרעב השני (או השלישי, במידה ושמו של ר' שמואל בנימין היה אף הוא זיינוויל), ומאז והלאה המשפחות אף קשורות קשרי-שידוכין עם אדמו"רי רוז'ין. שעה ששורות אלו נכתבות, עומד צאצא אחר של המשפחה, מענף איצקוביץ, להינשא לבתו של האדמו"ר מבאיאן.

כאן המקום לציין, שעל פי מסורת המשפחה גם ר' שמואל זיינוויל היה אדם מורם מעם, והיה אף הוא תלמידו של רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב. אין הדבר עומד בסתירה לעיסוקו ביין. מרובים היו החסידים ששלחו ידם במסחר; רבים מהם אף עסקו בייבוא יין מהונגריה, וכבר בדור הראשון של החסידות סופרו סיפורים על תלמידים שהביאו יין מהונגריה לווהלין.

***

אחרי שהגעתי למסקנה זו, יצרתי קשר עם הרה"ח ר' שלמה יוסף אוביץ, שהקדיש רבות לבירור תולדות משפחת פרידפרטיג-קאלישער, ואף זכה לאתר את קבריהם של ר' ישראל קאלישער ואשתו בצפת, וכן להקים עליהם שלטים מאירי עיניים.

מה רבה היתה השמחה לגלות שזכיתי לכוון לדעתו! הוא הגיע גם כן למסקנה זהה, מספר חודשים לפני, אך דבריו טרם פורסמו ולכן לא ידענו זה ממחקריו של זה. הוא הוסיף ומסר לי העתקה של דודו הרה"ח ר' אפרים פישל הלוי גערטנער מגרויסוורדין, הכותב את רשימת היא"צ של משפחתו על כריכת הסה"ק "ראשית חכמה", ובה מופיע שמו של חתן ה"צמח": שמואל זאנוועל. כמו כן הביא לידיעתי את קיומו של פנקס ר' דוד קרוטהמר, חתנו של ר' מנחם מנדל פרידפרטיג ב"ר ישראל, בו מבואר שר' שמואל זיינוויל זה היה בדולינא, ושם אשתו בת ה"צמח" – אסתר. טרחתי להשיג צילום של פנקס זה, והנה הוא לעיניכם:

כך כתוב כאן:

לזכרון משפחתי חותני ה"ר מענדיל מקאליש ז"ל,                אמו שמה רחל א"ר ישראל

בה"ר ישראל ז"ל מקאליש,                                               אמה של רחל שמה אסתר בת הה"צ

בה"ר ר' איציק מסקאלע                                                   המגיד מנאדווערנא בעהמ"ח ס' צמח ד' לצבי

חתן המגיד זמ"ל שמו ר' זיינויל מדאלינא, שם יש משפחה

זהו אם כך תרשים משפחת חתן ה"צמח ה' לצבי". שמה של אשתו של ר' זיינוויל, אסתר, נמסר אף הוא על ידי צאצאי ר' ישראל מקאלוש – ברשימת ה"יארצייטים" שרשם ר' אפרים פישל הלוי גרטנר על כריכת ה"ראשית חכמה" שברשותו:

***

ירון פדהצור הסב את תשומת לבי לרישום בפנקס החברא קדישא של צפת (עמ' 37 בקובץ הדיגיטלי):

כלומר: ר' זאב אהרן בן בתי' הנקרא ר' וואלצי מדאלינ' נפטר יום א' תבוא י"ב אלול תרל"ה ונקבר למעלה בשטח מערת זלאטשוב ההולכת על מערת האשכנזים.

במי מדובר?

אם הכוונה לאבי משפחת ווינרעב, סוחר היינות מדולינא, הרי שיש כאן בעיה רצינית. שם אשתו של ר' שמואל זיינוויל הנזכר היה אסתר, כמופיע ב"ראשית חכמה" של ר' אפרים פישל גערטנער, ואילו שם אמו של ר' זאב אהרן דנן מדולינא הוא בתיה, ולא אסתר. שמא תאמר שני זיווגים היו, הרי אתה מפקיע את אחת מהמשפחות מלהיות צאצאי ה"צמח ה' לצבי", בניגוד למסורת המוחזקת אצל שתיהן.

אך הפתרון נראה פשוט. כאמור, בנוסף לר' זאב אהרן סוחר היין מדולינא, היה גם מו"צ בדולינא ששמו ר' זאב אהרן ווינרעב, אליו כתבו רבי יוסף שאול נתנזון רבה של לבוב והריא"ז ענזיל רבה של סטרי. מסתבר שהוא היה בנו של ר' יעקיל, שהיה מו"צ לפניו, ור' יעקיל הוא שהיה בנו של ר' שמואל זיינוויל חתן ה"צמח". לפיכך אני משער ששם אביו או זקנו של ר' שמואל זיינוויל היה ר' זאב אהרן ולכן שני נכדים לפחות קרויים על שמו.

ואם כן, הרי שיתכן שר' זאב אהרן זה, או אולי בן דוד נוסף בשם זהה, הוא שעלה לארץ ונקבר בביה"ח העתיק של צפת, והוא זה ששם אמו היה בתיה. ואכן, בני משפחת וויינרעב המפורסמת נשארו בדולינא וסביבתה, ולא עלו לצפת. מעתה אסתר הוא שמה של אשת ר' שמואל זיינוויל, בתו של ה"צמח", ואין ערעור בדבר.