יום שבת, 27 ביוני 2009

תולדות משפחת דיסקין בארץ ישראל

שבוע טוב!
במאמר הקודם כתבתי על אביו של ר' בנימין דיסקין מגרודנא, וניסיתי לשער מי היה חותנו. במאמר זה, אפרט את צאצאיו, ופרטים על משפחות דיסקין אחרות.
בנו בכורו של ר' בנימין, "פאר המשפחה – דיסקין" היה ר' יהושע יהודה לייב דיסקין – המהרי"ל. הוא נולד בגרודנא שנת תקע"ז, וכשנפטר אביו בשנת תר"ד, נתמנה כממלא מקומו כאב"ד לומזא. משם עבר למעזריטש וקובנא, ושוב חזר ללומזא, בהמשך, כיהן ברבנות בערים נוספות, בהן שקלוב ועוד. אך נתפרסם בעיקר בעירו האחרונה, טרם עלותו לארץ ישראל, הלא היא העיר בריסק.
הוא נשא לאשה בשנת תקצ"א את מרת הינדא רחל לבית ברוידא [אביה היה רב בוולקוביץ'], ולאחר שהיא נפטרה בשנת תרט"ו, נשא בזיווג שני את מרת שרה בת ר' צבי ראטנר, [מגזע היחס, נכדת ר' לוי אב"ד קאדני בעל עטרת ראש, ור' אלעזר לנדא בעהמ"ח יד המלך, ועוד] אשר היתה גרושה מאישה הראשון, [ה"ה ר' אליהו זלמן הלפרין, שבזיווגו השני היה חתן של המלבי"ם].
בשנת תרל"ז עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. נפטר שם בי"ט טבת בשנת תרנ"ח.
בנו יחידו ר' יצחק ירוחם דיסקין, נולד בלומזה, כ"ב שבט תקצ"ט, נתיתם בגיל צעיר מאמו. תלמידו של אביו, ממנו למד ש"ס ופוסקים בשקידה רבה ובתפיסה מצוינת, כבר בבחרותו נעשה גדול בתורה ובהוראה, בעל מח חריף עמוק ומקיף שמועטים כמותו. אך לא רצה להתפרנס מן הרבנות.
נשא לאשה את בת הנגיד ר' זכריה זלקינד (בנו של ר' לייב בטלן, רבה של דווינסק בעהמ"ח זכר יהודה). אשתו זו, ילדה לו בת ובן. לאחר שנים רבות נפטרה, ובשנת תרס''ד נשא בזיווג שני את מרת ינטה בת ר' דוד פישהאף (אלמנת ר' נחמן רפופורט מטולנא. והתישבו בעיר אומן.
אחרי פטירת אביו המהרי"ל בשנת תרנ"ח, ביקשו ממנו ראשי העדה שיבוא לעמוד בראש המוסדות שיסד וניהל אביו: בית היתומים וישיבת "אהל משה". רק באלול תרס"ח (כעבור עשר שנים) הסכים לקבל את התפקיד שהטילו עליו ועלה לארץ, בירושלים, היה מראשי הקהל, והמשיך את דרכו של אביו. נפטר בירושלים, כ"ט שבט תרפ"ה (23.2.1925).
צאצאיו: בנימין דיסקין גר בעיר דווינסק, היה עלוי גדול. נפטר בגיל צעיר. אשת רפאל שולמן סוחר עשיר בליבוי-לטביה. היו להם 3 בנים. וכנראה שנספו כולם בשואה.

ר' ישראל אברהם שמואל דיסקין, בעהמ"ח לבני בנימין, נולד בשנת תקפ"א, וכבר בצעירותו נתמנה כדיין בלומזא. בתחילה היה אב"ד פלונסק, ובשנת תרכ"ה נתקבל לאב"ד בווילקאויסק על מקומו של הגאון ר' יחיאל הלר בעל 'עמודי אור', שם גם עמד בראשות הישיבה שהיתה קיימת בעיר שנים רבות, בווילקוביסק כיהן עד לפטירתו בי"א טבת תרמז. בנו היה נחום צבי דיסקין – גולדשטיין המכונה נח"ץ. [ראה סיני ע"ד עמ' רסח].

ר' זרח דיסקין, אב"ד אחורי הנהר (פורשטאט) בגרודנא. הוא נולד בשנת תקפ"ד או תקפ"ז, ובשנת תר"א נישא בעיר ויישיי במחוז סובאלק (Wiejsieje), עם מרת ליבא חיה בת ר' עוזר ברנשטיין. ר' זרח נסמך בגיל צעיר להוראה, על ידי ר' משה יצחק אביגדור אב"ד שקלוב, ועל ידי ר' יו"ט ליפמן הלפרין מביאליסטוק. ואף על פי כן, לא רצה לעסוק ברבנות והעדיף לעסוק במסחר, הוא הביא לדפוס את ספרי הטור בקניגסברג תרכ"א, והשקיע בזה ממיטב כספו, אך זה לא צלח, וההשקעה לא נשאה פירות מובטחים, והפסיד ר' זרח את רוב כספו, ונאלץ לקבל על עצמו את הרבנות, והיה רגיל לומר 'הטורים עשאוני רב'. בתחילה כיהן ברבנות בעיר אוזור – אוזיאר [ואחריו היה שם ר' יהושע העשיל שחור מתלמידי ישיבת מיר בר משה]. ובשנת תרכ"ו החל לכהן ברבנות בפארשטאט [אחורי הנהר] בעיר גרודנא [התואר אב"ד נתבטל בגרודנא מפני מעשה שהיה, ור' זרח היה רק הראב"ד], וקודם לכן אביו כהן שם ברבנות. השאיר אחריו חידושים בכתב יד, ונפטר בהורדנא בשנת תרע"ד או תרע"א בן קרוב לתשעים שנה, [באהלי שם, כותב שנפטר אב תרעא בלומזא, וזה הולך על מחותנו רא"ש רבינוביץ]. באותו פרבר כיהנו גם ר' שמואל אביגדור תוספאה [אחרי ר' בנימין ולפני ר' זרח], ואולי היה ירושה מאבותיו. לפני ר' בנימין כיהן שם ר' אלכסנדר משה לפידות. ואחרי שנפטר ר' זרח כיהן שם ר' יהודה זאיונץ, ואחריו בא ר' איסר יהודה אונטרמן, עד תרפג, ואחריו ר' שמואל אהרן הכהן פלוטקין שנקרא הרב מדרצ'ין, ואחריו ר' שמעון שקופ, שניהג שם את ישיבתו וכיהן ברבנות.
עוד אודות ר' זרח ראה בישורון ב' ועוד בהפלס ב' מעשה נורא עם נערה ודיבוק. וראה עוד סיני לז עמ' קצא.
בנו הנגיד ר' בנימין, נשא לאשה את מרת מינה, בתו של ר' אליעזר שמחה רבינוביץ, שאף הוא כיהן כאב"ד לומזא. לבנימין, היתה בת בשם רחל שנישאה לר' דובער חוואיניק - חבויניק, היא עלתה לארץ, ויש ממנה צאצאים רבים.

ר' נח יצחק דיסקין, נולד בשנת תקפ"ט, בשנת תר"ו נישא לראשונה, בעיר לומזא, למרת חיה פייגה לבית נאווינסקי\פרלה, שהיתה בתו של ראש הקהל בלומז'ה. בשנת תרל"ד נתמנה לראב"ד ומו"ץ בעיר לומזה. בזיווג שני נשא את מרת שרה רחל [בת ר' לייב בירז] בשנת תר"ן, ובשנת תרנ"ו נשא בשלישית את מינדלה צירלה בתו של אחיו ר' אברהם שמואל. ר' נח יצחק נפטר בלומזא ח' תמוז תרסח, ונקבר בסמוך לקבר אביו, וסיפורים שונים נכרכו סביב קבורתו שם. בין תלמידיו נמנה ר' יואל לייב הרצוג, מרבני פאריס, אביו של ר' יצחק אייזיק הרצוג, שהיה הרב הראשי לאירלנד, ולאחר מכן כיהן ברבנות הראשית בארץ ישראל. צאצאיו של ר' נח יצחק כפי העולה מהרישומים בלומזא הם: בנימין, שפרה [כנראה שהיא זו שנישאה למשה ברסטוביצקי מביאליסטוק], מאיר, באשה רייזה, איידלה, דבורה, אברהם שמואל, יוסף ושרה.

בתו הגדולה של ר' בנימין, היתה מרת ליבא רחל.

והצעירה היא, מרת שרה דבורה שנישאה בשנת לר' אליהו רוזנברג הנזכר, חותנו של ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבא.


היו גם משפחות דיסקין אחרות, שעלו לארץ ישראל, ולא ידוע הקשר המדוייק שלהם, למשפחתו של ר' לייב חסיד, אך מכיוון שמוצאם גם כן מגרודנא, הדעת נותנת שהשתייכו למשפחתו הקרובה או הרחוקה.

מילידי עיר גרודנא היה ר' מרדכי דיסקין, הוא נולד שם לאביו יצחק, בשנת תקצ"ט, בשנת תרט"ז נשא לאשה את מרת דינה. בשנת תרמ"ב עלה עם אמו ומשפחתו לארץ ישראל והיו ממיסדי פתח תקוה. ר' מרדכי חיבר כמה ספרים, 'דברי מרדכי' ו'מאמר מרדכי' ו'ישוב הארץ'. בספריו הוא מזכיר שאבותיו היו בעלי מסחר וגנים בעיר. עד גיל י"ג למד בישיבה, ומאז הלך לעזור לאבותיו בעבודתם בגנים, ואחיו הצעירים נשארו ללמוד. ר' בנימין נולד בעיר גרודנא בשנת תרכ"ג, לאביו מרדכי ולאמו דינה. בתחילה הוא גר בירושלים, ונשא לאשה את מרת ציטה בת ר' ישראל דב פרומקין עורך החבצלת. צאצאיו הם משה דיסקין. יצחק דיסקין, נולד בירושלים בשנת תרמ"ח. שרה אשת ר' אברהם דיסקין [ב"ר יעקב ב"ר שמחה דיסקין יאנובר הנ"ל]. מינה אשת ר' דוד גולדברג [ב"ר אליעזר מנחם]. אלכסנדר דיסקין. יוסף דיסקין. יעקב דיסקין.

משפחת יאניווער דיסקין
ר' אברהם ש"ץ דיסקין, מגרודנא בן ר' יעקב, עלה לירושלים, בערך בשנת תרי"ג, עם שני בניו ר' שמחה שלמה ור' משה יהושע. ר' אברהם נפטר בעמדו לפני התבה כשנפלה על ראשו מנורה מתקרת בית הכנסת. [באנציקלופדיה לחלוצי הישוב, כתב תדהר בערך של בנו ר' משה יהושע, כי הוא היה ממשפחתו של ר' אברהם משכיל לאיתן].
בנו ר' שמחה שלמה, נולד בשנת תר"ו בגרודנא, היה מומחה גדול לפיסול ואומנות ברזל, היה עושה שופרות ועוד. התחתן בהיותו בן יג שנים, ונולדו לו מאשתו זו אחד עשר ילדים ונפטרו שמונה מהם צעירים. לאחר מכן התחתן עם אשה נוספת, ונולדו לו עוד עשרה ילדים, ומתוכם נפטרו ששה צעירים. משמות ילדיו ידועים לנו: ר' אהרן מנגן – ארקע שפילער נפטר בדמשק בימי המלחמה העולמית הראשונה בצבא התורכי. ר' יצחק יעקב דיסקין, למד מאביו חרושת יציקה. בת אחת אשת ר' יעקב דיסקין בן דודה.
ר' משה יהושע דיסקין, אף הוא היה מתושבי ירושלים ונכבדיה. ונודע בשמו ר' משה יהושע יניבער. מצאצאיו ידועים: בנו ר' אלתר אברהם חיים. בנו ר' יעקב דיסקין חתן דודו ר' שמחה. מרת נחמה רבקה אשת ר' אברהם חיים ב"ר צבי אריה זילברמן, נפטר ל"ג בעומר תרפ"ז מצאצאיו משפחת כספי. אשת ר' חיים יהושע קוסובסקי בעל הקונקורדנציות למשנה ותוספתא. אשת ר' לייב חלוץ ממשפחת זקש.

משפחת הרבנים דיסקין משומיאץ.
ר' שמעון משה דיסקין אב"ד לוחביץ נולד בשושן פורים בשנת תרל"ב בעיר שומיאץ, לאביו ר' יהושע זעליג. רעייתו של ר' שמעון משה היתה מרת שרה בת ר' אליהו ושצערע בכרך דור חמישי לבעל החוות יאיר. ר' שמעון משה, בשנת תרס"ד, נתמנה לרב העיר לובני. ומשם בשנת תרפ"ב ללוחביץ. הוא נפטר בליל ראש השנה בשנת תרצ"א. תולדותיו נכתבו בארוכה בסוף ספרו מדרש שמעוני, על ידי בנו ר' יהושע זעליג.
אחיו של ר' שמעון משה דיסקין הנ"ל, ר' אהרן דיסקין עלה הראשון ממשפחתו לארץ ישראל, הוא נולד בשנת תרי"ז, ועלה לארץ בשנת תרס"ו, גר בתל אביב, והיה ממגידי השיעורים שם, הוא נפטר כ"ד אייר תרצ"ו, רעייתו שינה זלדה בת אברהם יהודה אידלין נפטרה י"ב אב תרע"ב בתל אביב.
צאצאיו של ר' שמעון משה, א. בנו בכורו ר' יהושע זעליג נשא לאשה את מרים לאה בת ר' שמעון יוסף ליפשיץ מאמטשיסלב, ר' יהושע זעליג היה בתחילה רב בליטא, ולאחר מכן בפרדס חנה בארץ ישראל, בנו של ר' יהושע ר' שמעון משה דיסקין היה ראש ישיבת קול תורה בירושלים ומחבר משאת המלך. ב. מרת גיסא אשת ר' ישעיהו הכהן מאטלין. ג. מרת תמר איטה אשת ר' נפתלי גלוסקין. ד. מרת עלקא אשת ר' צבי הירש סלאווין. ד. ר' אהרן יעקב דיסקין, זו' מרת שיינדל בת ר' יעקב ישראל הלוי שפירא ב"ר מאיר אלטר אב"ד לובני מצאצאי ר' פנחס מקוריץ.
[אף כי משפחת דיסקין זו, מוצאה משומיאץ ולא מגרודנא, בספר בית הקברות הישן בתל אביב, נכתב על אהרן דיסקין הנ"ל שאביו זקנו היה ש"ב של ר' לייב חסיד מסלונים. וכן בספר מדרש שמעוני בתולדותיו של ר' שמעון משה, נכתב, כי כשנפטר המהרי"ל ארגן ר' רפאל שפירא הספד בבוברויסק, וקרא לר' שמעון משה לבוא ולהספידו, אף שהוא היה עדיין צעיר, ודרש שדווקא הוא יספיד את 'פאר המשפחה – דיסקין'.]

37 תגובות:

  1. מהרי"ל דיסקין נפטר כ"ט טבת תרנ"ח
    לא י"ט טבת

    השבמחק
  2. מאמר יפה מאוד!

    לגבי אביו של רב בנימין דיסקין, רב יהודה ליב דיסקין (שהיה תלמיד הגאון מווילנא) ישנה הרבה צאצאים בכל רחבי הארץ, ממשפחת רלב"ג שהם מצאצאיו(דרך בתו רבקה דיסקין היא אֵם הרב אליעזר דן רלב"ג זצ"ל), וכולם מתגאים בדודם זקנם זה, הרב בנימין דיסקין אב בית דין הורודנא זצ"ל.

    בכל אופן, תודה על המאמר המפואר שיביא לתועלת רב לעכב אחרי בני דודים ממשפחה זו.

    השבמחק
  3. אכן כן, הזכרתי את ראש משפחת רלבג במאמר הקודם.

    השבמחק
  4. לבנימין שלום,
    ראיתי הרבה התייחסויות למש' רבינוביץ.
    אולי יודע אתה או יש לך רעיון כיצד להמשיך ולחפש.
    לסבי יליד 1888 קראו עקיבא רבינוביץ הוא הגיע ארצה בתקופת העלייה השניה ונישא כאן לסבתי רבקה בקר שהגיעה מוילנה עם כל משפחתה שרובם היו חברים בארגון ה"שומר". אביה של סבתי הגיע מהעיירה וילקומיר והיה בן דודו של משה לייב לילנבלום, אמה הייתה בתה של הדסה אשת משה מלץ ונכדתה של קיילה רינגר מוילנה.
    סבי נולד בעיירה ליד וילנה בשם איישישוק שם התגורר סבו מצד אימו הדיין המקומי יהושע אליעזר וילקנסקי אשר לימים עלה ארצה בעקבות בניו ובנותיו (אחד מבני הדיין היה פרופ' יצחק וילקנסקי(אלעזרי וולקני) שעל שמו נקרא מכון וולקני.
    אביו של סבי שנקרא שמואל רבינוביץ היה מזכירו של החפץ חיים ,והגיע מהעיירה סוויר.
    ידוע לי שלסב סבי קראו נפתלי ולסבו רבו גם כן עקיבא.
    רבים מבני משפחתו היו רבנים והתגוררו בעיירה וישנבה.
    סבי לא ידע הרבה על משפחת אביו .
    האם יש לך רעיון היכן יש סיכוי לאתר חומר לגביהם?
    הרבה תודות לך מראש,
    בתיה

    השבמחק
  5. השמות שהזכרת לא מוכרים לי. נשאיר את השאלה כאן, אולי יהיה מי שיכיר.
    האם בדקת בספרי יזכור על העיירות?
    חרשת את הג'ואישג'ן?
    לגבי מזכירו של החפץ חיים, צריך לבדוק בכל הספרים על החפץ חיים, אולי יהיה איזה איזכור.

    השבמחק
  6. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  7. בנימין שלום
    רוב תודות על העבודה המפוארת, כנצר למשפחת דיסקין, אני עומל שנים רבות על חקר המשפחה, לאחרונה החלתי בשימוש באתר לאילנות יוחסין ואשמח לשלוח לך קישור והזמנה אליו, אנא שלח לי את המיל שלך ל - liorboury@gmail.com/

    לגבי הנתונים - על פי הידוע לי, נפלה טעות לגבי צאצאי ר' שמחה שלמה דיסקין ממשפחת יאניווער, עד כמה ששמעתי מסבי משה דיסקין, בנם של יצחק ופרידה, ביתו של אחיו, משה יהושוע, ששמה היה פרידה, הייתה נשואה לבנו של שמחה שלמה - יעקב דיסקין. אחותה - חנה דיסקין, נישאה לר' שמחה שלמה לאחר מות אישתו הראשונה.

    בכול מקרה, אשמח לעדכן פרטים באם ימצאו.

    השבמחק
  8. רצוני לדעת בהוכחה ברורה שר' שמעון משה דיסקין המדרש שמעוני קרוב משפחה של המהרי"ל דיסקין לבד מההוכחה שבסוף ספר המדרש שמעוני כתוב שר' שמעון משה הספיד את המהרי"ל

    השבמחק
  9. חיים
    עיין שם בספר.
    לא מסופר סתם שהוא הספיד במקומו, אלא שקראו דווקא לו ממקום רחוק, אף שהיה צעיר, מכיוון שהיה שייך למשפחה.
    מקור נוסף, שגם אותו הזכרתי לעיל, הוא מהספר בית הקברות הישן בתל אביב.

    אם יש לך הוכחה נוספת, גם אני רצוני לשמוע עליה.

    השבמחק
  10. רציתי להוסיף עוד נדבך לשלשלת היוצאת מר' לייב חסיד אביו של ר' בנימין דיסקין, ממה שהזכרתם כבר שהיה לו ג"כ בת בשם רבקה אמו של ר' אליעזר דן רלב"ג, ורציתי להוסיף שלרבקה היתה עוד בת בשם שרה אסתר שרה'זון אשת ר' יעקב שלמה שרה'זון והיו להם כמה ילדים בתוכם חיה צביה אשת ר' יעקב יוסף סלונים הוריהם של ר' אליעזר דן סלונים שנהרג בפרעות תרפ"ט, וכן בת בשם מלכה דבורה פישביין אשת ר' ישראל מרדכי פישביין חסיד טשורקוב שהיה מספר ידוע בירושלים, וכן בת שהיתה נשואה למר בורג שר הפנים לשעבר ועוד

    השבמחק
  11. אכן כן.
    ר' יעקב שלמה, היה נקרא רבי יעקב ליישקיס, הוא היה מהמלמדים הותיקים בת"ת 'עץ חיים', ומעשרה ראשונים שעברו לגור במאה שערים. ויש ממנו צאצאים רבים.

    השבמחק
  12. לבנימין , אני רואה שאתה מתמצא טוב בהיסטוריה ומשפחולוגיה , אודה לך אם תוכל להביא לי עוד מידע על סבי זה ר' יעקב שלמה שרהזון , כמו"כ אם יש מקומות וספרים שמוזכר שם סבי זה אם תוכל לציין לי

    השבמחק
  13. ראשית, זו פעם ראשונה, שאני רואה שמזכירים שמו, יעקב שלמה, תמיד כתבו יעקב לבד.
    שנית, אודה לך אם תיצור אתי קשר במייל, [ראה למעלה, 'מי אני?'].

    השבמחק
  14. אני צאצא למשפחת דיסקין, נכד של הרב שמעון משה דיסקין, אשמח גם לקבל תיעוד המקשר בודאות בין שני הענפים [למרות שבמשפחה שמעתי לא אחת כי אכן קיים קשר רחוק כזה].
    המייל שלי
    0504120537@walla.com

    השבמחק
  15. במדה ואקבל הוכחה או תיעוד נוסף, בודאי שאפרסם אותו מיד כאן בבלוג.

    השבמחק
  16. ולשמחה יאנובר היו גם אלעזר דיסקין (סבי), שילדיו צבי ובלה, ומרים שהתחתנה עם פנחס וין.
    אשיתו השניה הייתה הייתה אחות אישתו הראשונה.

    השבמחק
    תשובות
    1. לשמחה שלמה דיסקין יאנובר היה בן נוסף -שמואל בנימין דיסקין (אבי)שהיה נשוי לציפורה כהן ןלהם נולדו שלשה ילדים רות קובלסקי שלמה דיסקין ןאהוד דיסקין

      מחק
  17. אביה של סבתי,אם אבי,היה הרב אהרון דיסקין,ולפי אבי הוא הייה אחיו של הרב היקר משה יהושוע יהודה לייב דיסקין שהקים את בית היתומים דיסקין. האם מישהו/הי מהקוראים היקרים יודע אם לרב יהודה לייב דיסקין הייה אח בשם הרב אהרון דיסקין שנפטר ונקבר בבית קברות הישן של ראשון לציון בערך בשנת 1938-9?
    בתודה מראש,אבנר גילאון.avnergilon9562@sbcglobal.net

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אבנר,

      ראשית, אף פעם לא שמענו שלרב משה יהושע לייב דיסקין היה אח בראשון לציון.

      שנית, באתר של עיריית ראשון לציון על משפחות המייסדים, כתוב שהוא נפטר בשנת תרצו - 1936.

      שלישית, אני מציע שתיגש לבית הקברות שם, ותנסה לאתר את מצבתו, מן הסתם כתוב עליה את שם אביו.

      מחק
    2. שלום רב לבנימין,
      איתרתי את שם אביו של אב סבתי דרך חברה קדישא.אביו של הרב אהרון דיסקין הוא משה,ועכשיו נותר לי לברר עם אבי שגר בחיפה,האם באמת אותו משה הוא בעצם אח אולי של הרב בנימין לייב דיסקין.נה שבטוח שבית יתומים דיסקין הוקם על ידי דודה של סבתי,עליה השלום,ששמה ליבה דיסקין.אני אמשיך בחיפוש השורשים האלו של משפחתי.
      בכבוד רב,
      אבנר גילאון.avnergilon9562@sbcglobal.net

      מחק
    3. רבי בנימין דיסקין היה גר בהוראדנא, ובנו ר' יהושע לייב היה כאן בירושלים.
      האחים הידועים של ר' יהושע לייב שנזכרים למעלה, הם ר' אברהם שמואל דיסקין, ר' זרח דיסקין, ר' נח יצחק דיסקין.

      אם אכן הסבא שלכם, אהרן היה אחיין ממש של ר' יהושע לייב, הרי שנוסף אח חדש בשם משה. ואם היה בן אחיין או משהוא כזה, אז צריך לברר, לאיזה אח בדיוק הוא צאצא.

      מחק
    4. שלום רב בנימין,
      כרגע דיברתי עם אבי שגר בחיפה,והוא אישר שלרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין היה אח שגר בשכונת מאה שערים ועל שמו אהרון נקראה הישיבה אוהל אהרון.הרב אהרון דיסקין עזב את מאה שערים לאחר מות אשתו וגר עם סבי,עליו השלום,יצחק גליקמן,וסבתי ליבה גליקמן דיסקין בביתם שהיה בפרדס ענק של פרי הדר בראשון לציון עד פטירתו בשנת 1936.אומנם יש פער של 38 שנה בגילים או בתאריך פטירתם של הרב יהודה לייב דיסקיןוהרב אהרון דיסקין,ובאיתור המסמכים של המשפחה.אני כנראה אצטרך לברר,אולי דרך בית היתומים דיסקין בירושלים על הפרטים שאולי נמצאים בארכיון שם.
      בכבוד רב,
      אבנר גילאון,avner gilon9562@sbcglobal.net

      מחק
    5. שוב שלום אבנר,
      א. איני מכיר ישיבה בשם אוהל אהרן. כדאי לברר איפה המוס הזה, ואם הוא עדיין קיים.
      ב. אנחנו יודעים שאביו של רבי משה יהושע לייב דיסקין היה רבי בנימין. ואביו של אהרן היה משה. אם כך, בודאי שהם לא אחים. יתכן שהיו בני דודים.

      מחק
    6. שלום רב בנימין,
      טעיתי בשם,התכוונתי ישיבת אוהל משה.מצאתי באנציקלופדיה למייסדי הישוב,את שמו של אהרון דיסקין בנו של הרב יהושע זליג,ועוד רב בשם משה שמעון דיסקין שהיה שאר בשרו של הרב חסיד לייב דיסקין.כל התגליות הללו רק יוצרות בלבול ותסכול רב אצלי נוספים,וגם חוסר הרצון,האדישות והאפטיות שמגלים אבא שלי ויתר הקרובים לגבי שורשי משפחתי. אני מקווה שמאמצי ישאו פרי למרות כל הקשיים וההתכרויות מצד המשפחה לעניין.
      בכבוד רב,
      אבנר גילאון.

      מחק
    7. אהה, הבנתי.
      אהרן ושמעון משה, היו אחים, והם מוזכרים בבלוג, בפיסקה האחרונה במאמר זה המספרת על משפחת הרבנים דיסקין משומיאץ.
      אני מבין שאהרן בן יהושע זליג, הוא אינו הסבא שלך, אהרן זה נפטר בתל אביב בכד אייר תרצה 1935 ושם אביו יהושע זליג. והסבא שלך נפטר בראשון לציון בשנת 1936 ושם אביו משה.
      אני חושב שכדאי לנסות להגיע אל המצבה עצמה, יתכן ויהיו עליה עוד פרטים. אולי שם העיר ממנה הגיע, וכדומה.

      מחק
    8. בנימין היקר,
      הרב אהרן דיסקין היה הסבא של אבא שלי,ולפי דודי אלכס הוא ברח מהתורכים שניסו לגייסו לצבא והתחבא בלוד,יפו או בסביבה שם.הוא אומנם נפטר ב1936 ושם אביו היה הרב משה שמעון דיסקין שנפטר ב1930. אני חושב שהרב יהודה לייב דיסקין היה כנראה בן דודו של הרב אהרן דיסקין שהיה אביה של סבתי המנוחה ליבה דיסקין שהוכרז עליה חרם מצד רבנים במאה שערים כי העיזה להתמרד וללמוד עברית וחשבון אצל מורה פרטית ללא רשות ונגד החוקים של העדה החרדית של מאה שערים.
      בכבוד רב,
      אבנר גילאון,avnergilon9562@sbcglobal.net

      מחק
    9. שוב שלום,

      אני חושב שעדיין יש קצת בלבול.
      אבי סבתך - אהרן דיסקין מראשון לציון לא היה בנו של ר' שמעון שמשה שנפטר ב1930. ממש לא.
      היה לר' יהושע זליג בן בשם אהרן יעקב דיסקין, הוא היה חסיד חבד, ממנהלי ישיבת חבד בלוד, ונפטר בשנות השבעים.
      מלבד זאת שהוא לא היה במאה שערים ובירושלים בכלל.

      מחק
    10. שלום בנימין,
      יכול להיות שסבה של סבתי הרב משה דיסקין נפטר לפני 1930 אבל הרב אהרן היה בנו וזה גם חברה קדישא מאשרת.הרב אהרן דיסקין קיבל הודעה מהרב במאה שערים שיש חתן לבתו בערך 1920 ואז סבי המנוח יצחק גליקמן שהיה בן של גר צדק התחתן עם סבתי שהייתה בת 16 ואז עם סבי עברו לגור בראשון לציון.ויותר מאוחר אביה הרב אהרן דיקין עבר לגור איתם לאחר שנפטרה אשתו.אני חושב שהיה לו קשר של בני דודים עם הרב יהודה לייב דיסקין.אבל יותר פרטים אולי אצליח להשיג מבית היתומים דיסקין שאולי יש להם מסמכים עליו.כי אפילו חברה קדישא לא יודעים תאריכים או מקומות ידה של הרב אהרן דיסקין שהוא דבר תמוה בעיניי.
      כל טוב לך.
      אבנר גילאון

      מחק
  18. האם ידועים לך פרטים על שרה הבריסקאית. עלתה לארץ עם משפחת דודה ינובר .
    נישאה לרבי יוסף הכהן שנולד בבריסק ועלה בילדותו ארצה עם אביו מרדכי דוד וסבו רבי יהודה לייב מחותמי החרם על השקאלס. בנה רבי אברהם יעקב הכהן יסד את בית החולים ביקור חולים בעייר החדשה. ידוע שמהרי"ל דיסקין נהג לקום לכבודה. אבל אין פרטים על הוריה.

    השבמחק
  19. לפי ספרה של מאירה אליעז (זמין באינטרנט), היתה לר' יצחק ירוחם דיסקין בת ושמה הלן פרנק, שנכדה נקרא יאריק וינטראוב והוא עבד בארץ במשרד ראה"מ. ידוע לך משהו בנושא?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני באופן אישי לא בדקתי את זה, אבל אני חושב שהדברים ניתנים לבדיקה בקלות.

      מחק
  20. שלום רב. תודה על המאמר המעניין. על חיי גדלתי עם הציטוט שאני נצר למשפחתו של הרב מבריסק. ושאם היינו דתיים, היינו חיים במאה שערים. סביר שמתי שהוא בהיסטוריה המשפחתית היו נישואים עם אנשי חולין ולכן אין כאן אזכור להם, למעט " ולהם צאצאים רבים בארץ". מעניין שמעולם לא שמעתי את שם המשפחה דיסקים. שם סבתא היה דבורה מוזר. ושם אמה - מינה. בחיי הצעירים כל העת שמעתי שאני "צאצא מבריסק". רציתי לשאול, באילו שנים מדובר. ומי היא אותה גברת מינה שמצויינת כאן בכתבה? תודה רבה!

    השבמחק
  21. הערה קטנה: ר' אליהו הלפרין (ולא אליהו זלמן שזה שם חותנו הראשון) היה כנראה חתנו של המלב"ים בזיווגו הרביעי: התחתן בראשונה לנכדת של בעל סדר הדורות שנפטרה בתר"ח, אחר כך נישא פעמיים והתגרש כל פעם (לצביה אפשטיין ושרה ראטנר) ולבסוף נישא לבתו של המלב"ים.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, עקיבא.
      אני מניח שדבריך מבוססים כתמיד.

      מחק