תולדות משפחת דיסקין בארץ ישראל

שבוע טוב!

במאמר הקודם כתבתי על אביו של ר' בנימין דיסקין מגרודנא, וניסיתי לשער מי היה חותנו. במאמר זה, אפרט את צאצאיו, ופרטים על משפחות דיסקין אחרות.

בנו בכורו של ר' בנימין, "פאר המשפחה – דיסקין" היה ר' יהושע יהודה לייב דיסקין – המהרי"ל. הוא נולד בגרודנא שנת תקע"ז, וכשנפטר אביו בשנת תר"ד, נתמנה כממלא מקומו כאב"ד לומזא. משם עבר למעזריטש וקובנא, ושוב חזר ללומזא, בהמשך, כיהן ברבנות בערים נוספות, בהן שקלוב ועוד. אך נתפרסם בעיקר בעירו האחרונה, טרם עלותו לארץ ישראל, הלא היא העיר בריסק.

הוא נשא לאשה בשנת תקצ"א את מרת הינדא רחל לבית ברוידא [אביה היה רב בוולקוביץ'], ולאחר שהיא נפטרה בשנת תרט"ו, נשא בזיווג שני את מרת שרה בת ר' צבי ראטנר, [מגזע היחס, נכדת ר' לוי אב"ד קאדני בעל עטרת ראש, ור' אלעזר לנדא בעהמ"ח יד המלך, ועוד] אשר היתה גרושה מאישה הראשון, [ה"ה ר' אליהו זלמן הלפרין, שבזיווגו השני היה חתן של המלבי"ם].

בשנת תרל"ז עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. נפטר שם בי"ט טבת בשנת תרנ"ח.

בנו יחידו ר' יצחק ירוחם דיסקין, נולד בלומזה, כ"ב שבט תקצ"ט, נתיתם בגיל צעיר מאמו. תלמידו של אביו, ממנו למד ש"ס ופוסקים בשקידה רבה ובתפיסה מצוינת, כבר בבחרותו נעשה גדול בתורה ובהוראה, בעל מח חריף עמוק ומקיף שמועטים כמותו. אך לא רצה להתפרנס מן הרבנות.

נשא לאשה את בת הנגיד ר' זכריה זלקינד (בנו של ר' לייב בטלן, רבה של דווינסק בעהמ"ח זכר יהודה). אשתו זו, ילדה לו בת ובן. לאחר שנים רבות נפטרה, ובשנת תרס''ד נשא בזיווג שני את מרת ינטה בת ר' דוד פישהאף (אלמנת ר' נחמן רפופורט מטולנא. והתישבו בעיר אומן.

אחרי פטירת אביו המהרי"ל בשנת תרנ"ח, ביקשו ממנו ראשי העדה שיבוא לעמוד בראש המוסדות שיסד וניהל אביו: בית היתומים וישיבת "אהל משה". רק באלול תרס"ח (כעבור עשר שנים) הסכים לקבל את התפקיד שהטילו עליו ועלה לארץ, בירושלים, היה מראשי הקהל, והמשיך את דרכו של אביו. נפטר בירושלים, כ"ט שבט תרפ"ה (23.2.1925).

צאצאיו: בנימין דיסקין גר בעיר דווינסק, היה עלוי גדול. נפטר בגיל צעיר. אשת רפאל שולמן סוחר עשיר בליבוי-לטביה. היו להם 3 בנים. וכנראה שנספו כולם בשואה.

ר' ישראל אברהם שמואל דיסקין, בעהמ"ח לבני בנימין, נולד בשנת תקפ"א, וכבר בצעירותו נתמנה כדיין בלומזא. בתחילה היה אב"ד פלונסק, ובשנת תרכ"ה נתקבל לאב"ד בווילקאויסק על מקומו של הגאון ר' יחיאל הלר בעל 'עמודי אור', שם גם עמד בראשות הישיבה שהיתה קיימת בעיר שנים רבות, בווילקוביסק כיהן עד לפטירתו בי"א טבת תרמז. בנו היה נחום צבי דיסקין – גולדשטיין המכונה נח"ץ. [ראה סיני ע"ד עמ' רסח].

ר' זרח דיסקין, אב"ד אחורי הנהר (פורשטאט) בגרודנא. הוא נולד בשנת תקפ"ד או תקפ"ז, ובשנת תר"א נישא בעיר ויישיי במחוז סובאלק (Wiejsieje), עם מרת ליבא חיה בת ר' עוזר ברנשטיין. ר' זרח נסמך בגיל צעיר להוראה, על ידי ר' משה יצחק אביגדור אב"ד שקלוב, ועל ידי ר' יו"ט ליפמן הלפרין מביאליסטוק. ואף על פי כן, לא רצה לעסוק ברבנות והעדיף לעסוק במסחר, הוא הביא לדפוס את ספרי הטור בקניגסברג תרכ"א, והשקיע בזה ממיטב כספו, אך זה לא צלח, וההשקעה לא נשאה פירות מובטחים, והפסיד ר' זרח את רוב כספו, ונאלץ לקבל על עצמו את הרבנות, והיה רגיל לומר 'הטורים עשאוני רב'. בתחילה כיהן ברבנות בעיר אוזור – אוזיאר [ואחריו היה שם ר' יהושע העשיל שחור מתלמידי ישיבת מיר בר משה]. ובשנת תרכ"ו החל לכהן ברבנות בפארשטאט [אחורי הנהר] בעיר גרודנא [התואר אב"ד נתבטל בגרודנא מפני מעשה שהיה, ור' זרח היה רק הראב"ד], וקודם לכן אביו כהן שם ברבנות. השאיר אחריו חידושים בכתב יד, ונפטר בהורדנא בשנת תרע"ד או תרע"א בן קרוב לתשעים שנה, [באהלי שם, כותב שנפטר אב תרעא בלומזא, וזה הולך על מחותנו רא"ש רבינוביץ]. באותו פרבר כיהנו גם ר' שמואל אביגדור תוספאה [אחרי ר' בנימין ולפני ר' זרח], ואולי היה ירושה מאבותיו. לפני ר' בנימין כיהן שם ר' אלכסנדר משה לפידות. ואחרי שנפטר ר' זרח כיהן שם ר' יהודה זאיונץ, ואחריו בא ר' איסר יהודה אונטרמן, עד תרפג, ואחריו ר' שמואל אהרן הכהן פלוטקין שנקרא הרב מדרצ'ין, ואחריו ר' שמעון שקופ, שניהג שם את ישיבתו וכיהן ברבנות.

עוד אודות ר' זרח ראה בישורון ב' ועוד בהפלס ב' מעשה נורא עם נערה ודיבוק. וראה עוד סיני לז עמ' קצא.

בנו הנגיד ר' בנימין, נשא לאשה את מרת מינה, בתו של ר' אליעזר שמחה רבינוביץ, שאף הוא כיהן כאב"ד לומזא. לבנימין, היתה בת בשם רחל שנישאה לר' דובער חוואיניק - חבויניק, היא עלתה לארץ, ויש ממנה צאצאים רבים.

ר' נח יצחק דיסקין, נולד בשנת תקפ"ט, בשנת תר"ו נישא לראשונה, בעיר לומזא, למרת חיה פייגה לבית נאווינסקי\פרלה, שהיתה בתו של ראש הקהל בלומז'ה. בשנת תרל"ד נתמנה לראב"ד ומו"ץ בעיר לומזה. בזיווג שני נשא את מרת שרה רחל [בת ר' לייב בירז] בשנת תר"ן, ובשנת תרנ"ו נשא בשלישית את מינדלה צירלה בתו של אחיו ר' אברהם שמואל. ר' נח יצחק נפטר בלומזא ח' תמוז תרסח, ונקבר בסמוך לקבר אביו, וסיפורים שונים נכרכו סביב קבורתו שם. בין תלמידיו נמנה ר' יואל לייב הרצוג, מרבני פאריס, אביו של ר' יצחק אייזיק הרצוג, שהיה הרב הראשי לאירלנד, ולאחר מכן כיהן ברבנות הראשית בארץ ישראל. צאצאיו של ר' נח יצחק כפי העולה מהרישומים בלומזא הם: בנימין, שפרה [כנראה שהיא זו שנישאה למשה ברסטוביצקי מביאליסטוק], מאיר, באשה רייזה, איידלה, דבורה, אברהם שמואל, יוסף ושרה.

בתו הגדולה של ר' בנימין, היתה מרת ליבא רחל.

והצעירה היא, מרת שרה דבורה שנישאה בשנת לר' אליהו רוזנברג הנזכר, חותנו של ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבא.

היו גם משפחות דיסקין אחרות, שעלו לארץ ישראל, ולא ידוע הקשר המדוייק שלהם, למשפחתו של ר' לייב חסיד, אך מכיוון שמוצאם גם כן מגרודנא, הדעת נותנת שהשתייכו למשפחתו הקרובה או הרחוקה.

מילידי עיר גרודנא היה ר' מרדכי דיסקין, הוא נולד שם לאביו יצחק, בשנת תקצ"ט, בשנת תרט"ז נשא לאשה את מרת דינה. בשנת תרמ"ב עלה עם אמו ומשפחתו לארץ ישראל והיו ממיסדי פתח תקוה. ר' מרדכי חיבר כמה ספרים, 'דברי מרדכי' ו'מאמר מרדכי' ו'ישוב הארץ'. בספריו הוא מזכיר שאבותיו היו בעלי מסחר וגנים בעיר. עד גיל י"ג למד בישיבה, ומאז הלך לעזור לאבותיו בעבודתם בגנים, ואחיו הצעירים נשארו ללמוד. ר' בנימין נולד בעיר גרודנא בשנת תרכ"ג, לאביו מרדכי ולאמו דינה. בתחילה הוא גר בירושלים, ונשא לאשה את מרת ציטה בת ר' ישראל דב פרומקין עורך החבצלת. צאצאיו הם משה דיסקין. יצחק דיסקין, נולד בירושלים בשנת תרמ"ח. שרה אשת ר' אברהם דיסקין [ב"ר יעקב ב"ר שמחה דיסקין יאנובר הנ"ל]. מינה אשת ר' דוד גולדברג [ב"ר אליעזר מנחם]. אלכסנדר דיסקין. יוסף דיסקין. יעקב דיסקין.

משפחת יאניווער דיסקין

ר' אברהם ש"ץ דיסקין, מגרודנא בן ר' יעקב, עלה לירושלים, בערך בשנת תרי"ג, עם שני בניו ר' שמחה שלמה ור' משה יהושע. ר' אברהם נפטר בעמדו לפני התבה כשנפלה על ראשו מנורה מתקרת בית הכנסת. [באנציקלופדיה לחלוצי הישוב, כתב תדהר בערך של בנו ר' משה יהושע, כי הוא היה ממשפחתו של ר' אברהם משכיל לאיתן].

בנו ר' שמחה שלמה, נולד בשנת תר"ו בגרודנא, היה מומחה גדול לפיסול ואומנות ברזל, היה עושה שופרות ועוד. התחתן בהיותו בן יג שנים, ונולדו לו מאשתו זו אחד עשר ילדים ונפטרו שמונה מהם צעירים. לאחר מכן התחתן עם אשה נוספת, ונולדו לו עוד עשרה ילדים, ומתוכם נפטרו ששה צעירים. משמות ילדיו ידועים לנו: ר' אהרן מנגן – ארקע שפילער נפטר בדמשק בימי המלחמה העולמית הראשונה בצבא התורכי. ר' יצחק יעקב דיסקין, למד מאביו חרושת יציקה. בת אחת אשת ר' יעקב דיסקין בן דודה.

ר' משה יהושע דיסקין, אף הוא היה מתושבי ירושלים ונכבדיה. ונודע בשמו ר' משה יהושע יניבער. מצאצאיו ידועים: בנו ר' אלתר אברהם חיים. בנו ר' יעקב דיסקין חתן דודו ר' שמחה. מרת נחמה רבקה אשת ר' אברהם חיים ב"ר צבי אריה זילברמן, נפטר ל"ג בעומר תרפ"ז מצאצאיו משפחת כספי. אשת ר' חיים יהושע קוסובסקי בעל הקונקורדנציות למשנה ותוספתא. אשת ר' לייב חלוץ ממשפחת זקש.

משפחת הרבנים דיסקין משומיאץ.

ר' שמעון משה דיסקין אב"ד לוחביץ נולד בשושן פורים בשנת תרל"ב בעיר שומיאץ, לאביו ר' יהושע זעליג. רעייתו של ר' שמעון משה היתה מרת שרה בת ר' אליהו ושצערע בכרך דור חמישי לבעל החוות יאיר. ר' שמעון משה, בשנת תרס"ד, נתמנה לרב העיר לובני. ומשם בשנת תרפ"ב ללוחביץ. הוא נפטר בליל ראש השנה בשנת תרצ"א. תולדותיו נכתבו בארוכה בסוף ספרו מדרש שמעוני, על ידי בנו ר' יהושע זעליג.

אחיו של ר' שמעון משה דיסקין הנ"ל, ר' אהרן דיסקין עלה הראשון ממשפחתו לארץ ישראל, הוא נולד בשנת תרי"ז, ועלה לארץ בשנת תרס"ו, גר בתל אביב, והיה ממגידי השיעורים שם, הוא נפטר כ"ד אייר תרצ"ו, רעייתו שינה זלדה בת אברהם יהודה אידלין נפטרה י"ב אב תרע"ב בתל אביב.

צאצאיו של ר' שמעון משה, א. בנו בכורו ר' יהושע זעליג נשא לאשה את מרים לאה בת ר' שמעון יוסף ליפשיץ מאמטשיסלב, ר' יהושע זעליג היה בתחילה רב בליטא, ולאחר מכן בפרדס חנה בארץ ישראל, בנו של ר' יהושע ר' שמעון משה דיסקין היה ראש ישיבת קול תורה בירושלים ומחבר משאת המלך. ב. מרת גיסא אשת ר' ישעיהו הכהן מאטלין. ג. מרת תמר איטה אשת ר' נפתלי גלוסקין. ד. מרת עלקא אשת ר' צבי הירש סלאווין. ד. ר' אהרן יעקב דיסקין, זו' מרת שיינדל בת ר' יעקב ישראל הלוי שפירא ב"ר מאיר אלטר אב"ד לובני מצאצאי ר' פנחס מקוריץ.

[אף כי משפחת דיסקין זו, מוצאה משומיאץ ולא מגרודנא, בספר בית הקברות הישן בתל אביב, נכתב על אהרן דיסקין הנ"ל שאביו זקנו היה ש"ב של ר' לייב חסיד מסלונים. וכן בספר מדרש שמעוני בתולדותיו של ר' שמעון משה, נכתב, כי כשנפטר המהרי"ל ארגן ר' רפאל שפירא הספד בבוברויסק, וקרא לר' שמעון משה לבוא ולהספידו, אף שהוא היה עדיין צעיר, ודרש שדווקא הוא יספיד את 'פאר המשפחה – דיסקין'.]