רבי יחזקאל הלוי - מאתיים שנה לפטירתו

היום כ"ט שבט מלאו מאתיים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי יחזקאל הלוי, אב"ד באברויסק .
 

רבי יחזקאל היה בנו של רבי שמואל הלוי ממינסק בן רבי בנימין הלוי בן בנו של המהרש"א. כך כתב בספר מליצי אש, (אלול עמ' עב) בשם ר' מרדכי פריעד מלאדז. אמנם, בספר קרני אור דלהלן, כתוב מעט אחרת, דהיינו ר' יחזקאל היה בן ר' שמואל רב גליל מינסק דליטא דור רביעי ממהרש"א. 
מיהו ר' שמואל רב גליל מינסק? 
בספר 'ליטא', של משה צינוביץ ושמואל חסידה, הבינו בפשטות שהכוונה אל ר' שמואל בעהמ"ח תשובת שמואל ומר שמואל, שהוא בן ר' יוסף בן ר' שמואל אב"ד פיורדא ומחבר בית שמואל. אבל נראה שטעותם גדולה בזה כי הוא לא היה לוי ולא שייך למשפחת המהרש"א. 
יתכן לומר שהוא ר' שמואל סגל שהיה הרב במינסק אחרי ר' ישראל מירקש, ונפטר ער"ח טבת תקע"ט. בספר רבני מינסק וחכמיה, הובא נוסח מצבתו, וכתוב עליו הרב הגדול מרא דאתרא החריף מוהר שמואל במ' יחיאל מיכל סגל, ואם כן, מה שכתבו בספר מליצי אש שר' שמואל היה בן ר' בנימין אינו מדוייק. [ומה שר' יחזקאל נפטר שבע שנים לפניו אינו בעיה בעיני כי ר' יחזקאל נפטר כנראה לפני הגיעו לגבורות, ולמשל בנו ר' יהושע נשא אשה שנולדה 10 שנים לאחר פטירתו של ר' יחזקאל].

בזיווג ראשון נשא רבי יחזקאל הלוי, את בתו של הגאון מוילנא, אך מכיוון שלא היו להם ילדים נתגרשו בפקודת הגר"א, כך מסופר בשם רבי אריה לוין. אך אחד מצאצאיו (יחזקאל קוטיק) מספר בזכרונותיו כי ר' יחזקאל ואשתו בת הגר"א היו גולים מעיר לעיר, בחורף לבשו בגדי קיץ, ובקיץ התעטפו בפרוות, ניזונו מלחם ומים והיו ישנים על האדמה, עד שאשתו נפטרה מחמת קושי הגלות.
בזיווגו השני נשא את בת הגאון רבי שמחה פריד מורה צדק הוראדנא. בשו"ת חוט המשולש בתשובת של הגאון רבי משה זאב אב"ד ביאליסטוק, אל הגאון ר' הלל פריד בנו של ר' שמחה, כותב שר' אברהם דובער אב"ד קאמניץ דלהלן, היה בן אחותו של של ר' הלל. ומכאן שר' יחזקאל היה חתנו של ר' שמחה. אודות רבי שמחה פריד יחוסו וצאצאיו, נרחיב בפעם אחרת אם ירצה ה'.

ואלו הם שלשת בניו הגדולים (קוטיק מזכיר שהיו ארבעה בנים גדולים אולם הרביעי לא נודע לנו בשמו)

• רבי אברהם דובער הלוי אב"ד קאמניץ מחבר זכר אברהם, חתן רבי אריה בנו של רבי אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה. שימש ברבנות העיר קאמניץ קרוב לארבעים שנה, התפרסם לאיש מופת ו"צדיק", ורבים באו אליו לדרוש עצתו. בראש הספר אבות דר' נתן עם פירושי שני אליהו ובן אברהם וילנא והוראדנא תקצ"ג, נזכר שקבל הסכמות מכמה וכמה רבנים ובהם הרב מ' אברהם דובער בהחסי' מ' יחזקאל מקאמעניץ, אך לא הובא נוסח הסכמתו. נפטר ממגיפת החולירע ביום הראשון של חג הסוכות ט"ו תשרי תרכ"ז. נספד בספר 'בכי ומספד', מר' ישראל ווישניאק. שלשה בנים היו לו, א. רבי יחזקאל הלוי דיין בקוברין, זוגתו מרת הדס בת ר' הירש יואל רייצעס מביאליסטוק. בערוב ימיו התגרש ועלה לארץ ישראל. ב. רבי שמחה הלוי מפינסק. ג. רבי משה הלוי אב"ד נאטש וקאמניץ, תלמידו של המהרי"ל דיסקין, שהביא לדפוס בוילנא תרע"ג, את הספר קרני אור, שחיבר זקינו רבי אלכסנדר זיסקינד הנ"ל, ובראש הספר פרט את יחוסו כנ"ל. בשער הספר ובהסכמות שבחו רבות את רבי משה, צדקתו וחסידותו, וחריפותו בתורה. והוא היה אביו של ר' מרדכי אריה הלוי ניסנבוים שעלה לירושלים, ושם הדפיס את הספר של חותנו ר' משה שמואל אב"ד זוויעהיל, 'נחלת אבות', ובסופו בא קונטרס 'זכר אברהם' לזקנו ר' אברהם דובער, ירושלים תרפ"ו.

• רבי אליעזר הלוי מו"צ דק"ק הוראדנא, על מקום חותנו ודודו רבי הלל פריד מו"ץ דהוראדנא [חתנו של רבי חיים מוולאזין]. אמרו עליו שמגיל שמונה לא הביט בפני אשה, ובלכתו ברחובות גרודנא, היה השמש צועד לפניו להשגיח שלא יתקל בנשים. כאשר היה הולך למרחץ ביום שישי, היה מחליף את בגדיו הנאים עם בגדי עניים קרועים, וכך קיים מתן בסתר. נודע בספרייתו הגדולה בה היו ספרים שירש מאביו ומחותנו. האריך הרבה בתפילותיו, ולכן לא התפלל את כל התפילה עם הציבור אלא היה יוצא לקריאת שמע ושמונה עשרה. עניים רבים היו מאוכלי שולחנו. נפטר ה' אדר א' תרי"ג. על מצבתו נכתב פ"נ הרב המאור הגדול החסיד המפורסם מ"ץ דפה מ"ו אליעזר בהרב החסיד המפורסם מ' יחזקאל הלוי ונפטר ביום א' ה' ימים לחדש אדר ראשון שנת תרי"ג לפ"ק הוראדנא תנצב"ה. בתו מרת שרה אשת ר' משה קוטיק מקאמניץ, חסיד קוברין וסלונים, הוריו של יחזקאל קוטיק שזכרונותיו נדפסו ביידיש ובעברית, בזכרונותיו האריך בשבחה של אמו ששמרה על אדיקותה מבית אביה, למרות סביבתה החומרית.
  

מצבת רבי יהושע סגל מימין, ובמרכז מצבת בנו רבי יהודה הלוי

• רבי יהושע סגל מחכמי ווארשא, הוא היה כפי הנראה צעיר הבנים, יתכן שהוא החתום בספר אבות דר' נתן הנ"ל מבאברויסק מ' יהושע במ' יחזקאל לעווין. נשא לאשה את מרת חנה שיינה (נולדה תקפ"ב) בת הגאון רבי בנימין דוד רבינוביץ שהיה מו"צ בווארשא, רבי בנימין היה מגדולי החכמים שם, וגדול בתורה ובחסידות [בנו היה החסיד המפורסם רבי בן ציון אוסטרובר שנולד לו לעת זקנתו, עיין עליו בספר וילקט יוסף ירושלים תשטו]. רבי יהושע נפטר ב' שבט תרמ"ה, ואשתו מרת חנה שיינא נפטרה יא תשרי תרל"ד. 

בניו של רבי יהושע הם, 
א. רבי יהודה הלוי מו"צ בורשא, נולד כ"ה תשרי תר"ח, נפטר כ' תשרי תרפ"ג, על מצבתו נחקק: "יהודה אתה יודוך אחיך, הרב הגאון ארי שבחבורה, זקן ונשיא ראש רבני ווארשא... נין ונכד למהרש"א ... שמש בכתר הרבנות בפה יותר מחמשים שנה", בתו של ר' יהודה היתה אשת ר' יהודה לייב הוטנר מו"צ בוורשא. בן הגאון רבי יוסף זונדל הוטנר וחותנו של ר' צבי יהודה הכהן קוק.
ב. רבי גבריאל הלוי סגל ראב"ד לודז, בצעירותו נקרא העילוי מוורשא, אחר נישואיו עם בת הגאון רבי אליהו חיים מייזל, היה סמוך על שולחנו בעת שכיהן כרב בלומזא. בשנת תרל"ב נתקבל לרב העיר שניאדובה הסמוכה, ובשנת תרמ"א שוב נקרא על ידי חותנו לבוא ולסייע על ידו במלאכת הרבנות בעיר לודז'. נפטר כ"ב אלול תרע"ב. בנו רבי משה מנחם סגל נולד בלודז בשנת תרמ"ה, אף הוא כיהן כדיין ומו"צ בלודז', ונהרג בימי השואה באוסטרובייץ הסמוכה לקילץ חורף תש"א, וזוגתו צלובא לאה בת הגאון ר' נחום מאיר הלוי פיש נהרגה בחלמו כז אלול תש"א. 
ג. יצחק הלוי נולד ז' כסלו תרכ"ה. 
בנותיו של רבי יהושע הן, 
ד. מרת רחל אשת ר' יצחק הוטנר מוורשא זקינו של הגאון רבי יצחק הוטנר ראש ישיבת רבינו חיים ברלין באמריקה, אשר דברי תורתו באו בסדרת הספרים פחד יצחק. 
ה. מרת יוכבד אשתו השלישית של הגאון רבי חיים אריה לייב מישקובסקי מסטאוויסק, וממנה נולדו לו שני בנים ובת.