יום ראשון, 29 בנובמבר 2015

עדכונים והשלמות לפרק צאצאי מרת דבורה בת הבאר מים חיים

בפרק הקודם הובאו ראיות ברורות לכך שמרת דבורה בת הבאר מים חיים היתה נשואה לרבי משה לייב מויז'ניצא, ולהם נולדו בן ובת, ר' יצחק אייזיק ועטיל אסתר. לר' יצחק אייזיק היו שתי בנות, העניא ביילא שנישאה לר' ישראל דב הלר, וחיה דבורה שנישאה לר' יצחק בלאה. עטיל אסתר נישאה לר' יששכר ממזיבוז', ובנם הוא ר' יוסף חיים אבי משפחת חיימזון, ובת נוספת היתה להם בשם מכליא.
בירור זה נועד בעיקר כדי לדחות מסורת אחרת, לפיה היה ר' יצחק אייזיק עצמו נשוי למרת דבורה. מסקנתי זו התקבלה גם על דעתו של ידידי רנ"א וקשטיין שהביאה כדבר פשוט במאמרו ב"ויתיילדו" ביום ועש"ק האחרון.
באותו פרק לא טיפלתי במסורות אודות ר' דוד יהודה מבובריק אבי משפחת זלץ, שמשפחתו מוסרת שאף הם צאצאי הבאר מים חיים. השארתי על כנה את ההנחה אליה הגיע השופט וינגורד, לפיה היה ר' דוד יהודה בעלה של דבורה, ולשם כך הנחתי שמרת דבורה התגרשה מבעלה ר' משה לייב, ואחר כך נשא ר' משה לייב את אשתו השניה, מכליא, שעל קיומה יש לנו מידע נוסף. העזתי לצדד שמא עטיל, בתו השניה של ר' משה לייב שנישאה לר' יששכר ממזבוז', ולהם בת שנקראה מאחלה, היא בת מהזיווג השני. אלא שהדבר נוגד למסורת משפחת חיימזון, וכלל הוא בידינו שאין מקעקעים מסורת הקרובה בזמן למאורעות בקושיות מעין אלו, ומשפחת חיימזון מתעדת כבר את ייחוסה לבמ"ח משנות התע"ר – כשבעים שנה בלבד אחרי פטירת מרת דבורה.
והנה, ירון פודהוצר הפנה את תשומת לבי למפקדי מונטיפיורי משנת תרט"ו, בהם מופיע אבי משפחת זלץ, ר' דוד יהודה מבוברקא, עם שנים מבניו שעל קיומם ידוע לנו גם ממקורות אחרים – ישראל ומשה. אך למרבה הפליאה, ר' דוד יהודה (בן 44) הגיע לארץ בשנת תר"א, אשתו יוטא בת 43, בנם ישראל בן 7 והבן השני משה בן 4.
כשהמידע הזה לפנינו, החשבונות הבאים פשוטים ולא דורשים ידע מתמטי או כישורים גניאולוגיים יוצאי דופן. תינח אשה בשם יוטא – היא יכולה להיות זיווג שני, ולא בהכרח אם הילדים הרשומים במפקד. אך אם ישראל היה בן 7 בתרט"ו, ומשה בן 4, הרי שישראל נולד בשנת תר"ח ומשה בתרי"א – שניהם אינם ילדי דבורה בת הבאר מים חיים, שנפטרה בתר"א, כמפורש על מצבתה!
המסקנה ברורה בתכלית: אם לקיים את המסורת שבני משפחת זלץ הם נכדי הבמ"ח, הרי שאשת ר' דוד יהודה היא נכדת הבמ"ח, ואינה דבורה בתו של הבמ"ח. סביר שזו נכדה שנישאה לר' דוד יהודה כאן, בארץ ישראל, שהרי הם נולדו לר' דוד יהודה אחרי עלייתו לארץ. שמה של אשת ר' דוד יהודה הוא יוטא על פי המפקד. אם כך – אולי ייטל, בת ר' משה לייב ודבורה, שהיתה נשואה לר' אברהם יששכר ממזיבוז, היתה נשואה לפני כן לר' דוד יהודה? אפשרות סבירה בהחלט. בכך נישאר עם היותם צאצאי דבורה בת הבאר מים חיים, כנתמך מהימצאות השם "חיה דבורה" גם אצלם: חיה דבורה בת ר' יעקב זלץ ב"ר משה הנ"ל, וחיה מרים דבורה אשת ר' צבי יחיאל (ראה בספרו החדש של ר' בנימין, הקהילה האשכנזית בטבריה, ערך 952, ושם תיעוד הנוסח של מצבתה).
(ישנן גם אפשרויות אחרות, כמו ערבוב בין שני ר' דוד יהודה מבובריק שחיו בצפת באותה עת. גם זאת הראה ירון: יש דמות ידועה שנקראה "ישראל נח זלץ". ובמפקדים משנת תרט"ו אנו מוצאים בצפת את את ר' יודיל מבוברקא, אביו של ישראל נח. א"כ יתכן שר' יודל אבי ר' ישראל נח הוא שהיה נשוי לבת או נכדת הבמ"ח, וייחוסו הועתק בטעות לעמיתו, כנראה קרוב משפחתו, שנקרא אף הוא ר' יהודה זלץ ואף הוא הגיע לצפת מבובריק).
מעתה אכן אין צורך להניח שהיו גירושין בין ר' משה לייב לדבורה, ויתכן שמחלה נישאה לר' משה לייב אחרי פטירת דבורה בת הבמ"ח. לפי זה מיושבת היטב מסורת משפחת וינברג שעטיל הסבתא שלהם היא בת דבורה בת הבמ"ח, ותמהתי כיצד יתכן הדבר שהרי עטיל זו נולדה כנראה בערך ב-1835, בשעה שדבורה הייתה אמורה כבר להיות בארץ ישראל אם היא היתה נשואה אז לר' דוד יהודה. אך לפי האמור אין קושיה כלל: ר' משה לייב עלה לארץ ישראל יחד עם אשתו דבורה ובתו עטיל-ייטל ונכדתו העניא; אחרי שנפטרה מרת דבורה ונקברה בטבריה נשא ר' משה לייב אשה נוספת ושמה מכליא; בנם של ר' משה לייב ודבורה, ר' יצחק אייזיק, נשאר בחו"ל ושם נולדה לו בתו השניה חיה דבורה, וכעבור שנים עלו אף הם לארץ חמדת אבות.
***
בשולי הדברים ברצוני להתייחס לאפשרות נוספת ולשלול אותה. מישהו העלה השערה לפיה אשתו של ר' משה לייב מויזניצא מכליא, היתה אשתו היחידה, והיא היתה בתו של הבאר מים חיים.
לפי מה שהתבהר בפרק זה, שר' דוד יהודה אבי משפחת זלץ בכל מקרה לא היה בעלה של דבורה, כיון שילדיו נולדו אחרי פטירתה – אין בהשערה זו כדי "לחסוך" משהו. ה"ריווח" היחיד הוא בכך שלפי זה מתבאר למה ר' ישכר ממזיבוז קרא לבתו בשם מכליא, שעה שאין זה שם חמותו אלא שם חמותו החורגת.
אלא שגם במיעוט היכרותי בתחום הגניאולוגיה כבר נתקלתי בתופעות כאלו. קורה שאנשים קוראים לילדיהם על שם אם חורגת, ואין בכך קושיה. ארמוז רק בקצרה, אולי ארחיב בפעם אחרת: רגליים לדבר שר' נפתלי צבי פרוש, עליו כתב בהרחבה ר' בנימין בסמוך שני פרקים, נולד לאשה ראשונה של ר' שלמה זלמן פרוש, ושמה רחל, ולא ל"באבע" המפורסמת מ' מלכה ינטא בת ר' ליבר מרדכי ליפקין. ועם זאת קרא ר' נפתלי צבי לבנו "ליבר מרדכי", בשם זקנו-חורגו! אף אתה על תתמה על ר' יששכר מזיבוזר שקרא לבתו בשמה של חותנתו-החורגת.

ומן הצד השני, אפשרות זו לפיה אשתו היחידה של  ר' משה לייב מויז'ניצא היתה מכליא, נסתרת מהדברים שכתב ר' משה אהרן סגל עוד בשנות התר"צ, וכן מריבוי הנכדות הקרויות בשם חיה דבורה: חיה דבורה אברבוך בת ר' משה לייב בלאה אשת ר' שמשון אברבוך; חיה דבורה אתרוג בת ר' אברהם שמעון בלאה אשת ר' שמעון דב אתרוג; וחיה דבורה בת ר' צבי יחיאל מיכל סגל-פרידפרטיג וזו' מ' פעסיל יוטא, שנפטרה בערב יוה"כ תרע"ט באיסטנבול שבתורכיה, שעה שנמלטה עם משפחתה מאימת הרעב הכבד ששרר בצפת שאחרי מלחה"ע שאז לא ידעו שהיא הראשונה.
***
לסיכום נמצא שיש לשנות את הקשר של משפחת זלץ למ' דבורה בת הבמ"ח. ר' דוד יהודה, אבי ר' ישראל, ר' משה ומ' חיה מרים דבורה, לא היה בעלה השני של מרת דבורה בת הבאר מים חיים. הוא היה בעלה הראשון של מרת ייטל, בתה של דבורה זו.


5 תגובות:

  1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  2. כמה הוספות למאמר המאלף:

    מכליא היתה ה-"החורגת" שבעצם גידלה את הבת עטיל אסתר ואת הנכדה העניא בילא, משנפטרו דבורה בשנת תר"א ור' משה ליב מויז'ניצא עוד לפני תר"ט. על כן אין פלא שעטיל אסתר קראה לבתה על שמה.

    לעניין זה ראו גם מפקד מונטיפיורי, צפת תר"ט, שם באינדקס (לא ניתן לראות צילום אונליין) אנו מוצאים את האלמנה מחלי, בת 55, מוויזניצא, אמה של עטיל (!).

    לעניין יחוס משפחת זלץ כנראה אין כרגע פתרון. יוטא אשת ר' דוד יהודא לא יכולה להיות עטיל אסתר אשת ר' יששכר ממז'בוז'. עטיל מופיעה כאשת ר' יששכר ממז'בוז' בטבריה כבר בשנת תרט"ו (באינדקס מופיעה בטעות בשם גיטל), וכן בשנת תרכ"ו. ובשנים תר"ט ו-תרט"ו כבר מופיעה יוטא כאשתו של ר' דוד יהודא, תחילה בצפת ואח"כ בטבריה. ובשנת תרכ"ו אנו מוצאים יוטא אחרת (או אולי אותה יוטא?) בצפת כאשת ר' אייזיק מויז'ניצא. ובאותה שנה בטבריה עטיל היא אשתו של ר' יששכר ממז'בוז'. גם השמות עטיל ויוטא לא נראים זהים.

    אפשרות אחרת מסתברת יותר, אך גם היא בשלב זה השערה בעלמא --

    אנו רואים כי ר' יצחק אייזיק נשוי בתרכ"ו ליוטא, הצעירה ממנו בהרבה, הוא לפי החישוב יליד תקנ"ד, והיא תקע"ו. וכן מסתבר הכתוב בפוסט, כי נשא אותה לאשה בארץ אחרי עלייתו בתרכ"א. ואם כן, ילדיו מאשה ראשונה שאיננו יודעים מי היתה. אך מכיוון שהיחוס לבמ"ח הוא דרך ר' יצחק אייזיק אין כאן קושיה.

    לעומת זאת, את ר' דוד יהודא מבוברקא אנו מוצאים בשנת תר"ט בטבריה עם אשתו יוטא (!), ובשנת תרט"ו ג"כ עם יוטא. ר' דוד יהודא עלה לארץ בשנת תר"א (לפי מפקד תרט"ו), היא כזכור ... אותה שנה בה נפטרה דבורה בת הבמ"ח בטבריה.

    אם נמשיך בכיוון זה, יתכן (השערה בלבד) שלאחר פטירתו של ר' דוד יהודא זלץ מבוברקא נישאה אשתו יוטא בנישואין שניים לר' יצחק אייזיק מווישניצא, והם מופיעים יחד במפקד תרכ"ו. כמובן שאז תעלה שאלה, מהו אם כן פשר יחוס משפחת זלץ לבמ"ח ? ועל כן עלינו להוסיף השערה נוספת, שיוטא, שהיתה גם אשתו של ר' דוד יהודא, וגם של ר' יצחק אייזיק, היתה בעצמה נכדת הבמ"ח (!). האם יתכן כי יוטא היתה בעצם נכדתם/קרובתם של דבורה ומשה ליב מוישניצא, וכל המשפחה הזו עלתה יחד לארץ סמוך לפטירתה של דבורה בתר"א ?

    ואם כן, לפי השערה זו, ר' דוד יהודא זלץ מבוברקא היה נשוי ליוטא נכדת/קרובת דבורה (ור' משה ליב) בת הבמ"ח, והדבר מתישב עם עם ממצאיהם כי הם מתייחסים לדבורה בת הבמ"ח, אם כי אנו מוסיפים דור.

    בהשערה זו עדיין נותר קושי אחד -- בשנת תרכ"ו אנו מוצאים בצפת את חנה, אלמנת ר' דוד יהודא מבוברקא, בת 45, עלתה לארץ בתרכ"ה. ואם הדברים נכונים, עלינו להניח כי יוטא ור' דוד יהודא התגרשו אחרי תרט"ו, וכי אחרי הגירושין נשא ר' דוד יהודא את חנה, ונפטר לפני תרכ"ו. ואילו יוטא נישאה אחרי תרכ"א לר' יצחק אייזיק שעלה בזקנתו לארץ. וכל אלה כאמור השערות הטעונות הוכחה.

    נתון מעניים נוסף הוא מסמך בי"ד מצפת בעניין ירושת ר' משה ליב מוויזנ'יצא שהופיע בפוסט הקודם. תשומת לב מי היה האפוטרופוס מצד הנכדה העניא בפני בית הדין, השומר על זכויותיה -- איש בשם ר' דוד ארי' ליב. האם הוא ר' דוד יהודא מבוברקא ?? ואם כן, אולי התמנה לאפוטרופוס שלה כקרוב משפחתה של הנכדה, מצד אשתו יוטא ?

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
    2. המסמך אכן מבית הדין בטבריא.
      אבל, כבר טעה בזה, גם כותב המאמר הקודם, שכתב שהמסמך הוא מבית הדין בצפת, ואחריו נגרר ירון.

      מחק
  3. מלשון המעשה בית דין נראה לי קשה להגיד שר' משה לייב עלה לארץ עם דבורה...
    חשבתי על אפשרות אחרת: ברישומי העיר שאץ (גם מקום רבנותו של הבאמ"ח) מופיע בשנת תר"ח לידה של ילד בשם מרדכי בן לייבוש ומאחלה לבית טירר. אפשר אולי מזה לשער שאחרי שר' משה לייב התגרש מאשתו דבורה בגלל עלייתה לא"י נשאה בשנית לאחותה (!) בשם מאחלה והיא כן ילדה לו בין השאר מרת עטיל.
    ככה, זה יכול להסביר את הייחוס של ר' יוסף חיים, את הרישום במפקד תר"ט שהיא אימה שלה וגם את הסיפור על עלייתו של ר' משה לייב היותו נמצא עוד בתר"ח בבוקובינה וכבר נפתר בתר"ט.
    מעניין גם שרישומי הלידות משאץ הם מתר"ג עד תרס"ד אבל כל התוצאות לשם טירר הם בתר"ז־תר"ח, זאת אומרת שלא היו באמת תשובי העיר אלא רק עברו בה זמנית.
    אולי זה סימן שהייתה עלייה של המשפחה הרחבה לא"י בשנה הזאת ?
    כמובן שצריך עוד להסביר למה השם חיה דבורה אצל נכדות מצד זה...
    כל זה רק השערות.

    השבמחק