יום שישי, 22 ביולי 2016

הגאון רבי יצחק הלוי הורביץ מהמבורג - אבי משפחת פרידפרטיג?

רבי יצחק מהמבורג נולד בשנת תע"ה בבוליחוב, בהמשך למד בברודי, בקלויז המפורסם שנבנה באותם ימים, והיה, יחד עם רבי יחזקאל סג"ל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", לאחד משני האריות שבחבורה. חריפותו היתה לשם ולתהילה. בהמשך כיהן כרב בגלוגא ולבסוף בשלושת קהילות אה"ו החשובות, ועל שם אחת מהן, המבורג, נקבע שמו לדורות. קשה למצוא בדורות הבאים רב בגליציה שלא היה צאצא שלו או של אחת המשפחות שבאו עמו בקשרי שידוכין. תולדותיו מפורטים בכשרון רב ובהרחבה בתחילת ספר "מטעמי יצחק" שנערך על ידי ר' דוד אברהם מנדלבוים. את נשמתו השיב לבוראה בו' באייר תקכ"ז, והוא בן נ"ה שנים בלבד, אחרי שהתמוטט במהלך הספד שנשא על סילוקם של שני צדיקים.
[העמוד האחרון מתוך כתב הרבנות שנשלח לרבי יצחק מקהילות אה"ו, מתוך "מטעמי יצחק"]


במהלך מיזוג המסורות השונות שנמסרו אודות צאצאי רבי ישראל פרידפרטיג מקאלוש, שעלה לארץ ישראל בשנת תר"ה בפקודת הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן, הבחין ר' שלמה יוסף אוביץ שליט"א שדודו זקנו ר' יצחק גערטנער קיבל מסורות רבות שאין להן תיעוד אחר, בהן: רבי ישראל מקאלוש היה בנו של רבי יצחק שהיה צאצא בן-אחר-בן של רבי איציקל מהמבורג; וכן שהוא לרבי שאול מאמשטרדם, ה"בנין אריאל". ר' יצחק לא הצטמצם למסירת המידע, אלא הוסיף ורקח מרקחות שלמרבה הצער אינן עומדות במבחן הביקורת. הוא זיהה בין משפחה זו למשפחת אדמו"רי פרמישלאן, ויצר קשר ל"בנין אריאל" דרך רבני סטניסלאב. אך ניתן להשתמש במקורותיו בזהירות, כידיעות מבודדות: ר' ישראל מקאלוש היה צאצא לרבי יצחק מהמבורג ולר' שאול מאמשטרדם.


חיפשתי ברשימת צאצאיו של רבי יצחק מהמבורג שמות החוזרים שוב בענף משפחת ר' ישראל מקאלוש, היכולים להוות עדות לקשר בין המשפחות. כל בניו וכנראה רוב נכדיו של רבי יצחק מהמבורג מתועדים בפירוט, אם בספר זה ואם ב"כתבי גאונים" וספרים נוספים שאיתרתי מאוחר יותר, כך שניתן בדרך זו להגיע להשערה מבוססת למדי אודות הדרך בה רבי ישראל מקאלוש היה צאצא לרבי יצחק מהמבורג.
מרבית השמות, למעט ענף אחד, אינם מוכרים כלל בענף של רבי ישראל. שמותיו של איזה ענף כן חוזרים?
לרבי יצחק מהמבורג היה בן בשם רבי אלעזר, שכיהן כרבה של זאלוזיץ הסמוכה לברודי, עד יומו האחרון בט' באדר תקע"ג, ובה נקבר. בשנת תקט"ו נשא ר' אלעזר לאשה את רוזה, בתו של רבי שאול מאמשטרדם בעל בנין אריאל, ובשנה זו כתב לאשתו "שטר חצי זכר" כמובא ב"כתבי גאונים". בנם הוא רבי אברהם יעקב יוקיל, שהיה אף הוא דיין בזאלוזיץ בחיי אביו, אחרי שהיה דיין בבית הדין בלבוב "בתוך העיר", כפי שהוכיח ב"כתבי גאונים" עמוד ס' ממה שבסוף ספר חוות דעת (לבוב תקנ"ט) הודפס חידוש בשמו, בתואר אב"ד בלבוב.
בשנת תקס"ה יצא לאור ספרו של ר' יצחק מאליר, ושמו "מנחת יצחק". בעמוד השני של הספר מופיעים נותני מעות קדימה, ובהם ר' אברהם יוקל הלוי איש הורוויץ אב"ד דק"ק זלאזיץ.
נתון חשוב נוסף: המקור הראשון בו מתועדת משפחת פרידפרטיג הוא בספר החסידי "נועם מגדים וכבוד תורה", שיצא לאור בשנת תקס"ז, ובין החותמים מבראד על אותו ספר הוא "ר' יעקב פריד פארטוג". כאן אנו מקרבים את משפחת פרידפרטיג ממחוז סטניסלאב, בה נמצאות קאלוש, סקוליה, בוליחוב ודולינא, למחוז ברודי בו נמצאת זאלוזיץ.
ומן הצד השני:
ר' יוסף עפשטיין מהעיר בוטשקוב בהונגריה, העתיק יום אחד מכתב ידו של ר' אלעזר רוקח, שהעתיק מכתב יד חותנו המנוח הג"ר יוסף אלטר עפשטיין אבד"ק אוזיראן, שהעתיק אות באות מכת"י הג"ר פינחס עפשטיין אבד"ק קיטוב, כדברים האלו:
להר' איציק מקאליש שהיה נקרא ר' איציק סקאליער היה שלשה בנים, שם האחד ר' מרדכי שהלך בשליחות מן הגה"צ ר' מנחם מענדל מקאסוב לסעריד ונפטר שם. ושם השני ר' ישראל שנסע לאה"ק. ובן השלישי היה ר' אברהם קאלישער שהיה מקורב אצל הרה"צ ר' מאירל מפרימישלאן כמה שנים והיה משלחו לכל אתר דמצטרך. גם ר' אברהם עלה לאה"ק ונקבר בצפת.
כך העתיק לי ר' שלמה יוסף אוביץ, והוסיף: בספר "כבוד תורה ונועם מגדים" הנזכר, משנת תקס"ז, חתומים ר' יצחק מקאלוש ובנו ר' מרדכי. ואילו בין הפארנומראנטן של הספר "יסוד יצחק" על הלכות מילה, לרה"ק ר' יצחק אייזיק השוחט מזוראוויץ-פרעמיסלא, שי"ל בזולקווא שלוש שנים אחר כך, בשנת תק"ע, כבר מופיע שמם של ר' יצחק הלוי עם שלש בניו, ר' מרדכי, זקננו ר' ישראל, ור' יעקב פרידפארדיג.
ויש כאן סתירה: האם שמו של האח השלישי היה ר' אברהם, כמופיע בדברי ר' פינחס, או ר' יעקב, כמופיע ב"יסוד יצחק"? כמובן – מרשימת הפארנומראנטן אי אפשר לשלול את קיומו של אח נוסף בשם ר' אברהם שנולד אחר כך או שסתם כך לא היו לו מעות כדי תרומה לספר. אך למה לא תיעד ר' פינחס עפשטיין אבד"ק קיטוב את הבן הנוסף, ר' יעקב? האם משום שנפטר בצעירותו ולא נודע?
אולי. אך מסתבר יותר שר' יעקב ור' אברהם – חד הם. את הכסף ל"יסוד יצחק" נתן האב הגביר ורשם את שמו ואת שמות כל ילדיו, גם אלו שעוד היו ילדים. ראיה לדבר: הרי סבינו, ר' ישראל, חיתן רק בן אחד לפני שנת תר"ה, בן אחד מיד אחר כך, ושאר ילדיו עוד היו צעירים מכדי להתחתן בשנים אלו. מכאן שלא נולד זמן רב לפני שנת תק"ע. ניתן להניח ברמה משוחררת די הצורך מספיקות, שבשנת תקס"ז נולד רק מרדכי, ולכן רק הוא נרשם על ידי אביו על ה"כבוד תורה ונועם מגדים", ואילו ישראל ויעקב נולדו בין תקס"ז לתק"ע, ולכן שמם נוסף על ידי אביהם ב"יסוד יוסף" שנדפס בתק"ע.
בהקשר זה יש להוסיף כמה פרטים על האח הבכור, ר' מרדכי, שלפי האמור במכתבו של הג"ר פינחס עפשטיין אבד"ק קיטוב הנ"ל "הלך בשליחות מן הגה"צ ר' מנחם מענדל מקאסוב לסעריד ונפטר שם". בן המשפחה, הר"ר נחום זאב רוזנשטיין הי"ו, גילה כי בספר 'למשפחותם' כרך א' של מ. ירושלמי בעמ' ק"נ מובא כבדרך אגב צילום של מציבה, לצד תמונת האהבת שלום. הכיתוב של הרב מ. ירושלמי מתחת התמונה הוא: מציבה עתיקה בעיר סערעט שבבוקובינה משנת תקפ"ד.
וזהו הכיתוב על המציבה:
תקפ"ד
פ"נ איש תם וישר ירא
אלוקים ה"ר? הרבני
המופלא הוותיק ??
מרדכי בהרבני מהו?
יצחק סג"ל מקאלי? [נראה דצ"ל מקאליש]
נפטר כ"ד טבת
הרי כאן אישוש מפתיע למסופר במכתבו של הג"ר פינחס עפשטיין אבד"ק קיטוב: ר' מרדכי הנזכר אכן נסע בשליחות רבו לסעריד – סערעט, ובה "נפטר" – ככל הנראה במפתיע ובקיצור ימים (ואין להחליפו בר' מרדכי ב"ר יצחק הלוי רבה הראשון של סערט, משום שהלה נפטר בי"ג תמוז ולא בכ"ד טבת, ובתקס"ו ולא בתקפ"ד). נראה שהיה בפטירתו בערך בן 20, לפי האמור שנולד זמן לא רב לפני שנת תקס"ז.
נחזור לאח השלישי, אברהם/יעקב. נראה שאכן בשנת תק"ע, עת החתימה על ה"יסוד יצחק", היה אברהם יעקב בן ר' יצחק פעוט, ונקרא בשמו השני, יעקב. כשבגר נקרא בשמו הראשון, אברהם. הסב, ר' אברהם יעקב יוקל היה דיין בלבוב "בתוך העיר", אחר כך בזאלוזיץ ולבסוף בברודי, ונפטר אחרי שנת תקס"ז ולפני שנת תק"ע, והנכד נקרא על שמו. סב זה, הוא הראשון שנקרא בשם המשפחה פרידפרטיג, והוא זה שהתקרב לחסידות וכבר נתן מעות קדימה ל"כבוד תורה ונועם מגדים", והוא החתום שם "ר' יעקב פריד פארטוג". בנו, ר' יצחק, כבר התגורר בסקוליה – כנראה עיירת מגורי חותנו העשיר שזהותו עדיין לא הובררה – ואחר כך בקאלוש הסמוכה לה, המלאה חכמים וסופרים. וכך מוסברות שתי המסורות שמסר ר' יצחק גערטנער, על היות ר' יצחק מקאלוש בן-אחר-בן לר' יצחק מקאלוש ונכד לר' שאול מאמשטרדם בעל "בנין אריאל".
לבסוף יש לציין, שבחלקת המשפחה בצפת המכונה "חלקת ר' ישראל מקאליש" ישנו "ר' צבי ב"ר אברהם יעקב הלוי". לפי האמור יתכן שהוא בנו של ר' אברהם הנזכר, שעלה בסוף ימיו לארץ וכאמור, והיא ראיה נוספת לכך ששמו היה ר' אברהם יעקב.
***
אם השערות אלו נכונות ניתן לסכם כך [החדשות על פי האמור כאן – בתוך סוגריים מרובעות]:
הגאון המפורסם רבי יצחק איציקל הלוי הורביץ מהמבורג, נולד תע"ג ונלב"ע ו' אייר תקכ"ז בהמבורג ושם מנו"כ,
בנו הגאון ר' אלעזר הלוי הורביץ אב"ד זלאזיץ, נלב"ע ט' אדר תקע"ג בזלאזיץ שעל יד ברודי ושם מנו"כ,
בנו הגאון ר' אברהם יעקב הלוי הורביץ דיין בזלאזיץ, נולד בערך בשנת תקט"ו, [התקרב לחסידות וחתום על ספר נועם מגדים, שינה שם משפחתו ל'פריד פארטוג, נפטר בין תקס"ז לתק"ע],
[בנו] הנגיד החסיד ר' יצחק מקאליש המכונה ר' איציקל סקאליער, משפחתו פרידפרטיג, נולד בערך בשנת תק"מ,
בניו:
א. הרה"ח ר' מרדכי פרידפרטיג, נולד בערך תקס"ה, נסע בשליחות רבו ה"אהבת שלום" מקאסוב לסערט ונפטר שם בכ"ד טבת תקפ"ד ושם מנו"כ,
ב. הרה"ח ר' ישראל פרידפרטיג, נולד בערך תקס"ח, היה חסידו המקורב של הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן, עלה לארץ ישראל בשנת תר"ה והתגורר בצפת ובה נלב"ע בט"ו אלול תר"ח ושם מנו"כ, והוא אבי משפחת פרידפרטיג בארץ ישראל. בנו הבכור ר' מרדכי לא עלה לא"י, והיה שו"ב בסעלישט שבמחוז מארמורש סיגעט, והקים משפחה ענפה שם. מצאצאיו משפחות גערטנער, אוביץ, איצקוביץ, פוקס ועוד.
על רבי ישראל פרידפרטיג כתב נכדו, סבי הכה"ח ר' משה אהרן סגל-פרידפרטיג, שעלה לא"י בשנת תר"ה בפקודת הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן, וב"מי שבירך" שעשה לו בשמחת תורה אמר: "בעבור שר' ישראל יעלה לארץ ישראל". כאשר הסתפק ר' ישראל בדבר בגלל המקום השומם וקשיי הפרנסה, העניק לו רבו את הבגד העליון, הטילעפ שלו וברכו בהצלחה. בטרם עלותו לא"י הספיק ר' ישראל לבקר גם אצל הרה"ק מרוז'ין זי"ע, אצל הרה"ק ר' אהרן מטשערנובל זי"ע שקרבו מאד ואצל הרה"ק בעל "תורת חיים" מקוסוב שברכו במציאת שידוכים טובים ליו"ח בא"י.
כאמור, ר' ישראל נפטר לאחר שלש שנים, בט"ו אלול תר"ח. אשתו הצ' מ' רחל נפטרה בי"א תשרי תר"י. ר' ישראל הוא חתן הרה"ק ר' שמואל זאנוויל וויינרעב מדאלינא ואשתו הצ' מ' אסתר שהיתה בת הרה"ק בעל "צמח ה' לצבי" זי"ע, כפי שנכתב במאמר אחר. בחלקה קבורתם בצפת נמצאים גם קברי חלק מבניהם ונכדיוהם: בנם ר' אהרן לייב ב"ר ישראל מקאלוש נפ' כ"ד שבט תרל"ג, בתם פאשי ב"ר נפ' ח"י כסלו תרע"ז, בנם הרה"צ ר' אברהם הלוי ב"ר ישראל פרידפערטיג מקאליש נפ' ל' שבט תרמ"א, נכדתם מ' פעשי נפ' י"ז כסלו תרע"א ועוד.
ג. הרה"ח ר' אברהם [יעקב] פרידפרטיג, מקורב להרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן, עלה לא"י והתגורר בצפת.

3 תגובות:

  1. הערות והשלמות, ולבסוף הצעת אלטרטיבה אחרת למקורה של משפחת פרידפרטיג:

    א. יש לי ספק לגבי האפשרות שר' יעקב פרידפרטיג מברודי, ממנויי 'נועם מגדים' בתקס"ז, הוא אותו "ר' אברהם יעקב הלוי הורוויץ" אב"ד זלוזיץ שחתם מברודי בשנת תקס"ה. גם אם שינה את שם משפחתו אצל השלטונות, וגם אם פרש מהרבנות, האם היו מכנים אותו בצורה סתמית בכינוי "ר'"?

    ב. לא נראה לי שבמשלמי מעות הקדימה לספרים 'יסוד יצחק' או 'נעם מגדים'מופיעים ילדים. לא ראינו אינו ראיה, אבל לא ראיתי .. :)

    ג. אם נדקדק בכיתוב המדויק במנויי 'יסוד יצחק' (אין לפני את נעם מגדים), נמצא שם את "ר' יצחק מקאליש", ואחריו "בנו ר' מרדכי הלוי", בנן "ר' ישראל הלוי", "בנו ר' יעקב פרידפארטיג", וכן "ח"ר" (חתנו ר') אליעזר במו' יעקב (לענו"ד חתן לא ידוע). מתאים יותר לאדם נכבד שגם בניו, אולי כבר נשואים, הצטרפו אליו לרכישת עותקים. כולם נקראים בתואר "ר'", מה שלא מתאים כלל לילדים.

    ד. נראה לי יותר שר' יעקב פרידפרטיג גר בשנת תקס"ז בברודי עם משפחתו, אולי היה זה אצל חמיו, ובשנת תק"ע חזר לגור סמוך להוריו ואחיו, בקאליש.

    ה. אם ההשערה שלי נכונה, ר' יעקב פרידפרטיג, שבהחלט יתכן שזהה לר' אברהם, כמופיע בפוסט, לא יכול להיקרא על שם ר' אברהם יעקב הלוי הורוויץ מזלוזיץ, שכן נולד לפני פטירתו.

    ו. ברשומות ברודי אנו מוצאים פרטים נוספים, שאולי יוכלו לסייע במחקר נוסף. "יצחק פרידפרטיג", יליד 1816, אשתו "ציביה פרידפרטיג" לבית "אונגר", ילידת 1818. בשנת 1850 אנו מוצאים אותם במפקד ברודי עם ילדיהם, (א) "יעקב", יליד 1836, ו- (ב) "ביילא", ילידת 1846, אולי היא "בטי פרידפרטיג" שנישאה ב-1865 ל-"משה קאופמן". בן נוסף של בני הזוג, (ג) "גרשון בנימין", נולד בשנת 1840, ולא נמצא במפקד 1850. בת אחרת, (ד) "לאה מאטל", נולדה בברודי בשנת 1857. ויש עוד מספר "פרידפרטיגים" נוספים, לא רבים, בברודי במהלך השנים.

    ז. לכאורה, ניתן לומר (השערה), כי ר' (אברהם) יעקב פרידפרטיג גר בברודי תקופה מסויימת (אולי עקב נישואין), וכי היה לו בן, ר' יצחק פרידפרטיג (השערה!) שנולד ב-1816, וחזר לגור בברודי בשנות התק"צ. ואם כן, נפטר ר' יצחק מקליש בין השנים תק"ע (1810, אז היה חתום על 'יסוד יצחק') לבין תקע"ו (1816, אז נולד יצחק פרידפרטיג).

    ח. הכינוי "סקאליער" מצביע על מקורו של ר' יצחק מקאליש בסקאליא, ואין סימן שהוא עצמו היה מברודי. עם זאת, ברשומות ברודי אנו מוצאים שתי רשומות נישואין של נשים לבית "פרידפרטיג" בשנים 1820 ו-1825. ניתן לומר לכאורה כי היו אחיות, אולי אפילו דודות, של ר' יעקב פרידפרטיג -- ומכאן שורשים "עמוקים" יותר בברודי של המשפחה, מעבר לדורו של ר' יצחק.

    ט. שתי הנשים הנ"ל סעיף (ח) נישאו לאנשים ממשפחת ... "הלברשטם". וכידוע יש ממשפחה זו ג"כ מצאצאי רבי איציקל המבורגר. למשל, בת של רא"ל הורוויץ מסטניסלב נישאה לר' חיים הלברשטם מברודי (אין להחליף בינו לבין הדב"ח מצאנז). ובת של רבי איציקל, פראדיל, היתה אמו של ר' משה אב"ד סטנוב, אביו של ר' שמחה הלברשטם סבו של הדב"ח.

    י. אחת הבנות למשפחת פרידפרטיג, זו שנישאה לר' שמחה הלברשטם מברודי בשנת 1920, היתה קרויה "מאטיל" (!). "מאטיל" הוא שם אשתו השניה של מהר"ם טיקטין, אשר בנם, ר' ישעיה הלוי הורוויץ, גר בברודי, והיה חמיו של .. ר' שמחה הלברשטם סבו של הדב"ח. האם יתכן כי ר' ישעיה הלוי הורוויץ, בנו של מהר"ם טיקטין, הוא שצאצאיו שינו את שם משפחתם לפרידפרטיג, וזהו פתרון התעלומה ?!?

    השבמחק
  2. בסעיף (י) -- נישאו בשנת *1820* כמובן

    השבמחק