רבי אליהו מישקובסקי זצ"ל

היום מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי אליהו אליעזר מישקובסקי, ראש ישיבת כנסת חזקיהו כפר חסידים.

רבי אליהו נולד ביום כ"ה טבת תרע"ז בז'לודק שבפולין. בשנת תרפ"ט, והוא עוד לפני גיל בר מצווה, נסע ללמוד בישיבת שער התורה בגרודנא אצל הגאון רבי שמעון שקאפ. אחר כמה שנים, עבר ללמוד אצל הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ומשם נסע לישיבת מיר.

חתונת הגרא"א מישקובסקי, מימין: רבי ישראל מובשוביץ, רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי יצחק אייזיק הרצוג, הרב עוזיאל, החתן, רבי זלמן סורוצקין, רבי שבתי יגל, רבי גרשון לפידות[?]

בשנת תש"א עלה עם אביו לארץ ישראל.

בשנת תש"ו נשא לאשה את מרת שושנה בתו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול זצ"ל, אודותיו ואודות יחוסו כבר כתבנו בעבר בבלוג בעת שנפטר חתנו הצעיר הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל. רבי מרדכי שמואל כבר לא היה בין החיים, והשאיר אחריו משרה פנויה כרב הישוב כפר חסידים, והחתן המיועד היה אמור למלא את מקומו. ואכן, רבי אליהו הוכתר לכהן כרב הישוב ביום חתונתו, ובשל עובדה זו, השתתפו בחגיגת נישואיו גדולי תורה רבים.

בשנת תשט"ו, נתמנה לכהן כראש ישיבת כנסת חזקיהו, שהוקמה על ידי גיסו הגאון רבי נח שימונוביץ, לזכר חותנו של רבי נח, הוא אביו של ר' אליהו – רבי חזקיהו מישקובסקי, הישיבה היתה עד אז בזכרון יעקב, ובאותם ימים עברה לכפר חסידים, והסתופפה תחת חסותו של הרב, שכאמור כיהן מעתה גם כראש הישיבה.

שלושים וחמש שנה כיהן כרבו של הישוב כפר חסידים, וכעשרים וחמש שנה כיהן כראש ישיבת כנסת חזקיהו, עד אשר חלה ונפטר, ביום כ' טבת תשמ"א. הוא הובא לקבורות בירושלים על הר הזיתים, מקום קבורת אביו.

וזה סדר יחוסו:

אביו הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק, נולד בתרמ"ד, בסטאביסק, נשא לאשה את מרת בריינה ביתו של הגאון רבי איצ'לע בלאזר.
בשנת תרס"ד עלה לארץ ישראל יחד עם חותנו, ונבחר אף לועד העיר הראשון בירושלים. בשנת תרע"ג נסע לפולין להיפגש עם רבנים בפולין וליטא בעניין מינוי רב לירושלים, אך לא יכל לשוב ארצה, בשל פרוץ המלחמה העולמית הראשונה. משכך, נתקבל ר' חזקיהו לרב בעיירה ז'לודוק משם עבר לוורנובה, ובתרפ"ב לקרינקי. הוא כיהן כסגן נשיא אגודת הרבנים בפולין, ופעל רבות לטובת היהודים בכל המדינה ולטובת הצרכים הרוחניים של תושבי עירו. אחרי המלחמה, פעל רבות להצלת ילדי ישראל, יחד עם הגרי"ש כהנמן והגרי"א הרצוג. נפטר בצום גדליה תש"ז בירושלים, ומנוחתו על הר הזיתים.

אביו הגאון רבי חיים אריה לייב רוטנברג / מישקובסקי אב"ד סטאוויסק מחוז לומזא, נולד ביום י"א טבת תקצ"ו. בשנת תרי"ט כבר נתקבל לאב"ד ארלאווא, שש שנים אחר כך עבר לזאלודאק, ובשנת תר"מ נתקבל לאב"ד סטאוויסק. רבי חזקיהו יוסף נולד לו לרבי חיים לייב מאשתו השניה, מרת גיטל, בתו של רבי לייב קרצ'מר, אודותיו כתבנו במאמר על יחוסו של הגאון בעל הפתחי תשובה מצד אמו. בזיווגו השלישי נשא את מרת יוכבד בת רבי יהושע סגל מווארשא, אודותיו כתבנו במאמר על הגאון רבי יחזקאל הלוי אב"ד בוברויסק. נפטר כ"ח סיון תרנ"ח. ספרו פני הארי החי, נדפס על ידי בנו רבי חזקיהו יוסף בשנת תרס"ב, עם בן דודו רבי יהודה לייב הוטנר. ובראש הספר בא קונטרס פעולת צדיק, לתולדותיו של רבי חיים לייב, שכתב רבי יצחק מאלצאן.

אביו רבי יוסף רוטנברג, כיהן כדיין בשצוצין במשך ארבעים שנה. זוגתו מרת חנה. בנם האחר היה רבי דוד מאזובעצקי רב במושבות הברון בארגנטינה, ובסוף ימיו בירושלים. מממנו נודעו פרטים רבים לתולדות המשפחה, במכתבו שנדפס בקונטרס פעולת צדיק הנ"ל.

אביו רבי יצחק, שהיה בקי בארבעה טורים.

אביו רבי יהושע זעליג ש"ץ בק"ק שצוצין, האפונ"ג מדאלהינאוו [האפונ"ג – האלוף פרנס ונגיד]. בנו האחר, היה הגאון המפורסם רבי שמוואל מדולהינוב אב"ד אילייא בעהמ"ח מנחת שמואל.

מרת חנה הנ"ל אשת רבי יוסף,

אביה הרב החסיד רבי ברוך, תלמידו של בעל יסוד ושורש העבודה. זוגתו מרת שאשע היתה מצאצאי המהרש"א, ואחותה היתה אשת רבי שמואל גינצבורג אחי אשתו של רבי חיים מוולאזין.

אביו רבי חנוך זונדל, אשר מיטתו היתה בבית המדרש ארבעים שנה רצופים, תלמידו של רבי חייקל מאמדור.