הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל

את הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק, הכרתי אישית מילדותי בבית סבי שדר בשכנות אליו.
מני אז בזכרוני,
נהירת התלמידים לביתו, בכל עת, ובפרט לעת צללי ערב ביום השבת, לתפילת מנחה, ולאחריה לסעודה שלישית, ודברי תורתו על הפרשה, ומעניינא דיומא.
הסוכה הגדולה שהיו בונים עבורו בחצר, ודלתה כמעט שלא נפתחה בכל ימי החג.
ובעיקר, הנעימות, ומאור פניו בכל עת.
רבי מאיר, נולד בבריסק בשנת תרפ"ט, עם פרוץ המלחמה העולמית נמלט עם אביו לווארשא, ומשם, הצליחו להימלט התופת, והגיעו לארץ ישראל, עם כמה מאחיו, כשאמו ועוד מאחיו ואחות אחת, נותרו בווילנא, ונהרגו בידי הנאצים ימ"ש.
בבואו לירושלים קנה את תורתו ב"עץ חיים" אשר בירושלים.
בשנת תשי"ט נששא לאשה, את רעייתו לבית בנדיקט מבני ברק.
כל ימים גר בשיכון אגודת ישראל ברח' חזנוביץ. וכל ימיו הרביץ תורה לתלמידים מקשיבים.

לפני מספר שבועות, לקה באירוע מוחי, שממנו לא קם, היה מאושפז בבית חולים עד לפטירתו במוצאי שבת האחרון.
לפנינו מאמר ליחוסו, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.

 במוצאי שבת האחרון נפטר לבית עולמו הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק ראש ישיבת בריסק בהותירו אחריו משפחה מרוממת ותלמידים רבים, הגר"מ היה בן 87 בהסתלקותו.

להלן ידיעות על משפחתו וייחוסו למעלה בקודש, בייחוס זה יש להאריך הרבה עד אין קץ, נשתדל לקצר ולכתוב את הידיעות החשובות ביותר.

רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל חתן הרה"ג ר' יחיאל בנדיקט זצ"ל מבני ברק, על חותנו וייחוסו, להלן.

בן מרן הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הרב מבריסק, רבי מאיר היה אחד מתוך אחד עשר ילדיו של הגרי"ז, אשר שניים מהם עודם חיים עמנו לאוי"ט, הבן הגאון רבי יוסף דב זצ"ל נפטר בב' באדר תשמ"א, הבן הגאון רבי רפאל זצ"ל נפטר בשנת תשנ"ז, הבן רבי חיים זצ"ל נפטר בשנת תש"ס, הבת הרבנית ליפשא ע"ה אשת הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל נפטרה בתשרי תשס"ט, מלבדם הבת פריידל נפטרה בצעירותה. הבת גוטל, הבן נפתלי צבי יהודה, והבן שמואל יעקב הי"ד נרצחו בשואה יחד עם אמם מרת הענדל הי"ד, בת רבי חיים אויערבאך, בן רבי משולם אויערבאך, בן הגאון רבי מאיר אויערבאך מקאליש בעל "אמרי בינה" נפטר בירושלים ה' אייר תרל"ח, בן הגאון רבי יצחק איצק אויערבאך בעל דברי חיים,

רבי מיכל דיין

היום מלאו שבעים וחמש שנים, לפטירתו של הרה"ג רבי יחיאל מיכל זאב הורוויץ, המכונה ר' מיכל דיין.

ר' מיכל נולד בשוועקשנא שבליטא בשנת תרכ"ב. בשנת תרל"ב, בהיותו כבן עשר שנים, עלה לארץ ישראל עם משפחתו, למד בעץ חיים, ובשנת תרל"ט נשא לאשה את מרת חנה רבקה לבית הורוביץ.

רבי מיכל דיין

ר' מיכל היה הראשון שנסמך להוראה על ידי רבי שמואל סלנט. בשנת תרנ"ב נקרא לכהן כדיין וכמו"צ ביפו תחת הגאון רבי נפתלי הירץ רבה של יפו והמושבות. בחורף תרס"ג הוזמן לכהן כרב ומורה הוראה בלונדון, ואף נסע לשם לצורך זה, בדרכו התעכב ברומא כחצי שנה, אך לאחר זמן קצר חזר אל ארצו ומקומו, וקבע מושבו בירושלים, ואף כי לא שימש כדיין קבוע, שימש כפוסק הלכה לרבים, ולעיתים רבות נצטרף אל דייני העיר בעניינים שונים.

אשת ר' מיכל הראשונה, חנה רבקה נפטרה בגלות מצרים בסוף מלחמת העולם הראשונה, ט' טבת תרע"ט, ומנוחתה באלכסנדריה. בזיווג שני, נשא לאשה ר' מיכל אשה בשם גיטל בת ר' משה ומלכה.

רבי מיכל נפטר ביום שבת קודש כ"ח כסלו תש"א. ואף כי בספר באר יוסף, בהספדו של ר' מיכל כותב שנפטר בשבת כח טבת תשא, ויתכן שלקח את הטעות משער ספרו גדולי ציון חלק י כתוב בטעות שנפטר כח טבת תשא, [ויעויין בעותק באוצר החכמה, שמחקו וכתבו כסלו] אך למעשה כח טבת לא היה בשבת רק כח כסלו, וכן הוא על מצבתו של ר' מיכל.

ואלו הם צאצאי ר' מיכל:

ר' חיים יעקב הורוביץ, נפטר בטבת תרס"ח בוינה בן כ"ג שנים, מעט מחידושיו נדפסו בגידולי ציון חלק ז' תחת השם ביכורי יעקב.

ר' שמחה משה הורוביץ נפטר אף הוא על פני אביו, ג' כסלו תרצ"ז, ומנוחתו בהר הזיתים..

ר' ישעיה הורוביץ, גר בגדרה ועסק במסחר, נפטר שם אף הוא בחיי אביו כ"ו תמוז תרצ"ז והניח אחריו בנות.

ר' ברוך צבי הורביץ רב בניו יורק. היה נשוי לליבע אהובה בת ר' יהושע שטרן, חתנו של הרה"צ רבי שמואל מיכל הומינר. נפטר ביום י"ט אדר ב' תשי"א במיאמי פלורידה. רעייתו האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ט' טבת תשמ"ט בברוקלין, נ"י. [קהילת צאצאי הרב שמואל הומינר].

אחד מבניו הראשונים הנ"ל היה חתנו של ר' אליהו שלמה זלמן למפרט מתל אביב.

יחוסו של ר' מיכל

אף כי רבי מיכל נשא את שם המשפחה הורוביץ, הרי שלא היה לוי כמו הגזע המקורי של בני משפחת הורוביץ, כותבי תולדותיו של ר' מיכל בראש ספרו שיצא מחדש בהוצאת מכון ירושלים, כתבו כי כדי שיוכל לעלות לארץ ישראל, היה צריך ר' מיכל להשתמש בשם המשפחה של אמו. אומנם, כפי

רבי יהושע הורוביץ אב"ד שקלוב

היום מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי יהושע הורוביץ אב"ד שקלוב. לפני כחודשיים, עת כתבנו על חתנו רבי מאיר שוורץ אב"ד שקלוב, הבטחנו לכתוב גם על משפחתו של רבי יהושע, והנה באה עת הפירעון.

רבי יהושע נולד בשנת תקפ"ג בעיר צעריקוב פלך מאהליב לאביו רבי צבי הירש הלוי הורוביץ ולאמו מרת צערטיל. כפי הנראה רוב ימיו גר בעיר שקלוב. וכבר בשנת תרל"ג חתום פרענומעראנטן משקלוב על ספר ביכורי אביב, ראשון החותמים שם משקלוב הוא האב"ד רבי יהושע לייב דיסקין. לאחר שרבי יהושע לייב עבר לכהן כרב העיר בריסק, נתמנה על מקומו לכהן כרב העיר הגאון הצדיק רבי הלל מיליקובסקי, מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, שלימים כיהן גם בסלנט ובמקומות נוספים, בשמעו שרבי יהושע הורוביץ ירד מנכסיו, עמד רבי הלל ופינה את מקומו ברבנות, לטובת רבי יהושע. ורבי הלל עבר לחסלוביץ. [תנועת המוסר חלק ב בשם רבי יהושע זליג דיסקין].

כחמשה עשר שנים כיהן רבי יהושע כאב"ד שקלוב, עד לפטירתו ביום ח' אדר תר"ן. בתקופה זו גם העמיד תלמידים בישראל, וביניהם נמנה רבי צבי הירש ליפשיץ אב"ד קלימוביץ. לאחר פטירתו נשא עליו הספד רבי יצחק וינוגרד בישיבתו - ישיבת תורת חיים בירושלים, חלק מדבריו הובאו בעיתון החבצלת שנת העשרים גליון 27 מיום יב אייר תר"ן. כאמור, לאחר פטירתו, מילא את מקומו כאב"ד בעיר שקלוב, חתנו הגאון רבי מאיר שוורץ שחור.

ואלו הם צאצאיו של רבי יהושע: א. רבי מרדכי הלוי הורוביץ. ב. רבי שאול ישראל הלוי הורוביץ גר בעיירה פאלאצק [פלך ויטבסק], והובא ממנו דבר תורה ב'מאת אדנים', בתוך ספר מקדש אהרן פטרבורג תרנד. ובנו הה הרב המפורסם בחכמתו ותורתו הגביר מו"ה יצחק משה הלוי הורוביץ ממסטיסלאוו. ג. ר' בנימין פייביש הורוביץ מהעיירה אובארוביטשי במחוז הומל, הוא אבי הסופר שאול ישראל הורוביץ המכונה ש"י איש הורוויץ. ד. מרת צערטיל אשת רבי מאיר שוורץ הנ"ל.

עד כאן המידע המפורסם על צאצאיו. ועתה, לאחר כמעט עשר שנים מעת הפירסום הראשון, קבלתי מידע על בן נוסף. ספרן בספריה הלאומית, שלח לי צילום שער ספר עם חותמת של חיים יוסף הורביטש בן רבי יהושע האב"ד שקלוב.

וזה סדר יחוסו של רבי יהושע:

• אביו רבי צבי הירש הורוביץ המכונה ר' הירש מילכיגער, כי במשך ארבעים שנה לא אכל מאכלי בשר, מחמת זהירותו במאכלות. הוא הביא לדפוס את ביאורו של חותנו זקינו השר ר' יהושע צייטלין, על הסמ"ק. זוגתו מרת צערטיל, היתה בת בתו של רבי יהושע צייטלין, [לפי שמות הצאצאים נראה ששם אביה היה שאול ישראל]. צאצאיו: א. הגאון רבי אליעזר משה הורוביץ אב"ד פינסק בעהמ"ח אהל משה, נולד בשנת תקע"ח נפטר ביום ו' אב תר"ן, הוא חותנו של רבי ברוך אפשטיין מנובהרדוק בעל התורה תמימה. ב. רבי יהושע הורוביץ דידן. ג. ר' שאול ישראל הורוביץ.
• אביו רבי אריה לייב הורוביץ אב"ד סטניסלב, בשנת תקל"ז נשא לאשה את מרת מרים בת דודו רבי יששכר שטרן מיאריטשוב, ובזיווג שני נשא את גיטל בת רבי צבי הירש מאה"ו בעל תפארת ציב. כיהן כרב בסטניסלב במשך שישים ושלש שנים.

רבי שרגא שמואל שניצלר גאב"ד טשאבא

היום מלאו שלושים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי שרגא שמואל שניצלר אב"ד טשאבא. רבי שרגא שמואל נולד בשנת תרמ"ט בדרצ'קה שבהונגריה, בהיותו כבן שלש או ארבע נתייתם מאביו, וגדל בביתו של הרה"ק רבי נפתלי מראצפערט, עד אשר גם הוא נפטר בשנת תרנ"ח. אז חזר לבית אמו. לאחר מכן גלה ללמוד בישיבות בקאליב ובסאטמר. בשנת תרס"ח לערך נשא לאשה את מרת בלומה לבית גרינפלד מגזע הבעש"ט כדלהלן. מיד לאחר נישואיו נתמנה לרבנות, תחילה בעיירה קטנה בגלילות סטמר, ומשם עבר לק"ק פישפיקלאדאן, שם נתמנה תחילה כשוחט, ובהמשך גם כמור"צ ורב. 

הצדיק רבי שרגא שמואל שניצלר

נפטר כאמור, ביום כ"ז תשרי בשנת תש"מ. תורתו נדפסה בספר ברכות שמואל, ובסופו נדפס קונטרס עטרת בנים. זוגתו מרת בלומה נפטרה מיד בחוזרם מן המחנות, ביום י"ב אלול תש"ה ומנוחתה כבוד בפישפיקלאדאן. לאחר פטירתה נשא אשה שניה בשם גיטל בת רבי ברוך רייכפעלד ראב"ד אונגר חתנו של רבי חיים צבי מנהיימר. היא נפטרה כ"ד אלול תשכ"ד. ואחריה נשא אשה שלישית בשם לאה.

צאצאיו: א. רבי שלום שניצלר גאב"ד טשאבא ולאחר מכן בלונדון, רב בית הכנסת אהל שמואל, שם, מחבר שערי שלום ומבשר שלום, נפטר כ"א אדר א' תשמ"ט. זוגתו מרת שרה גיטל לבית קראוס נפטרה י' אדר ב' תשל"ג. ב. רבי משולם זושא שניצלר, נולד י"ג אלול תרפ"ז נפטר ביום י"ח ניסן תשל"ז בברוקלין. זוגתו מרת יענטא גולדה בת ר' אייזיק לייב מילר. ג. רבי ברוך יהודה שניצלר בברוקלין, זוגתו מרת שרה צארטל לבית מילר. ד. מרת יענטל אשת ש"ב ר' ברוך יהודה לעבאוויטש, שנפטר צעיר ו' אדר תשי"א, ובזיווג שני נישאה להרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען. נפטרה ה' שבט תשל"ו. ה. מרת מלכה אשת רבי יעקב יצחק וויינברגר, ראש ותופס ישיבה בעיר וואדקערט ודינדיש, נהרג על קידוש השם ביום כ' אייר תש"ה, ואף זוגתו עם רוב ילדיהם נהרגו כשנה קודם לכן ה' יקום דמם. ו. מרת עטיל אשת רבי מנחם זאב מילר בברוקלין. ז. מרת חיה אשת רבי יקותיאל זלמן פרקש, נכד בעל הקדושת לוי מברדיטשוב, רב ומורה הוראה בבודפסט, ונפטר שם י"ב חשוון תשי"ד, ובזיוו"ש אשת ר' בן ציון שווארץ בירושלים. ח. מרת פריידל הי"ד נהרגה באושוויץ עם בעלה רבי אברהם דוד לעבאוויטש. הי"ד. ט. מרת דבורה נפטרה בצעירותה כ"ג אב תשי"א בפישפיקלאדאן בהונגריה, אשת [רבי עמרם?] בנו של רבי אהרן זילברשטיין אב"ד בעלעד. י. חיים הירש נפטר בילדותו.

וזה אילן היוחסין של רבי שרגא שמואל:

• אביו, רבי ברוך יהודה שניצלר מדערעטשקע, הסתופף בצל כ"ק בעל הדברי חיים מצאנז, נפטר ביום ג' תמוז תרנ"ד. היה נקרא ר' ברוך דערעטשקער. בשנת תרל"ז נתמנה לכהן כרב בדערעטשקע, ואחר כשנתיים ויתר על הרבנות כדי שיוכל להתמסר לעבודת ה', ועל מקומו נתמנה רבי שלמה סופר בנו של הכתב סופר. זוגתו מרת חיה היתו בתו של רבי יעקב דוב הלוי מאנן מהישוב באלדאג מחסידי הדברי חיים, ושם זו' מלכה, חיה נפטרה כ"ב חשוון תרפ"ו. ומנוחת שניהם בדרצ'קה, כיום בהונגריה. צאצאיו: א. רבי שרגא שמואל דידן. ב. רבי יואל שניצלר וויל הי"ד נהרג בשואה. ג. ר' חיים צבי שניצלר הי"ד, נהרג ערב שבועות תש"ד, זוגתו מרת חיה שרה לבית שווארץ. ד. רבי אליהו נתן שניצלר הי"ד נהרג בשואה. ה. מרת ליבא גיטל אשת רבי משה גאנץ מצאצאי הרה"ק רבי אורי פייבל בעל אור החכמה. ו. מרת שרה הינדא אשת רבי יוסף יחיאל מיכל לעבאוויטש.

רבי מנחם שטרן מסיגעט בעל דרך אמונה

היום ט אדר א מלאו מאה ושמונים שנה, לפטירתו של הגאון הצדיק רבי מנחם שטרן מסיגעט, ואחרי שעסקנו במאמר הקודם, בתולדותיו ויחוסו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, שהיה אב"ד סיגעט, אין מתאים מלכתוב גם על אחד מקודמיו בתפקיד, הוא רבי מנחם שטרן, שנקרא ראשון הרבנים למחוז מארמורוש. ואלו הם תולדותיו.

רבי מנחם נולד לאביו רבי שמואל שטרן מכפר דראגמערעשט, שבמרמרוש, מראשוני החסידים שבמארמרוש, בית משפחת שטרן היה בית ועד לאורחים רבים, וביניהם אדמורים ורבנים. ורבי מנחם היה מצעירותו מסתופף בצלם של רועי החסידות, הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב, הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב, והמגיד מקאז'ניץ. רבי מנחם נשא לאשה את מרת צירל בת ר' בנימין ממונסטרישץ, וישב סמוך אצל חותנו כמה שנים, באותה עת, גם קבל תורה מפי רבינו יעקב מליסא בעל החוות דעת, שכיהן באותם ימים כרב העיר. נסמך להוראה מפי הגאון רבי משולם טיסמינץ מפרשבורג. ולימים, כאשר רבו בעל החוות דעת, נתקבל לכהן כרב בקאליש, הביא עמו את רבי מנחם שיכהן לצדו כדיין. משנת תקס"ב עבר לשמש כדיין בסיגעט, בירת מחוז מארמרוש, ולימים נתקבל לכהן כרב העיר ורב הראשי של כל המחוז, על מקומו של רבי יהודה כהנא בעל קונטרס הספיקות, אחיו של בעל קצות החושן.

כאמור, רבי מנחם נחשב לאחד מראשוני המנהיגים החסידיים באיזור, ומסופר אף כי רבו מקוסוב ביקש ממנו להנהיג עדה בפועל, באומרו, "ר' מנחם, הגיעה השעה שתתחיל לעשות טובות לישראל", אך הוא סירב ברוב ענוותנותו, אך סירובו זה לא מנע ממנו לתקן את הטעון תיקון באיזורים הכפריים, ולחזק את בדקי היהדות, כפי שמסופר בארוכה בספר מצבות קודש לרבי יקותיאל יהודה גרינוואלד, ומצוטטת שם התבטאותו בסוף ימיו, כאשר ראה כי אכן הצליח לחזק את היהדות באזור, "מארמרוש היא גני ואני נטעתיו".

לאחר פטירתו נדפס מדברי תורתו הספר 'דרך אמונה', טשערנוביץ תרכה, בעיני היסטוריונים, נחשב הספר לספר החסידי הראשון שחובר בהונגריה. הוא נדפס על ידי נכדו ר' חיים שמואל שטערן.

צאצאיו:

בת אחת היתה לו, שנישאה לבן דודה רבי יוסף שטרן, בן הדוד רבי

רבי אלכסנדר עקשטיין ראב"ד בודפסט

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הגאון רבי אלכסנדר סנדר עקשטיין רב דקהילת בודפסט.

רבי אלכסנדר נולד בשנת תרכ"ג בכפר האלינבא, נקרא על שם אבי זקינו רבי אלכסנדר סנדר מייזליש אב"ד סערדעהאלי. בצעירותו למד אצל הגאונים רבי מנחם כץ פרוסטיץ ורבי משה פאללאק אב"ד באניהאד. נשא לאשה את מרת קלעריל חיה לבית ליבער. אחר נישואיו, ישב סמוך אצל חותנו בכפר טאקאן. ניסה לשלוח ידו במסחר ולא הצליח. שימש בתחילה כמגיד מישרים בבית מדרש של סוחרים, לאחר מכן, שימש כדיין בבוסקוביץ. זוגתו קלעריל, נפטרה צעירה ביום י"ב אלול תרס"ב, ונשא בשנית את מרת רייזל בת ר' צבי עקשטיין דיין פאפא. [לא ידוע על קשר בין המשפחות, ר' צבי היה בן ר' יונה בן ר' נפתלי]. כאמור, ביום י"ג אלול תרע"ג נפטר רבי אלכסנדר בהיותו בן חמישים שנה, ומנוחתו בבודפסט.

ואלו הם צאצאיו. מזיוו"ר: א. רבי נתן בנימין עקשטיין. ב. מרת טויבא אשת רבי יצחק אייזיק ווייס. ג. מרת פיגלא אשת רבי ברוך שטרן. ד. רבי נפתלי חיים עקשטיין. ומזיוו"ש: ה. רבי יונה עקשטיין הי"ד. ו. רבי אברהם אליעזר עקשטיין הי"ד. ז. מרת מינדל אשת רבי יהושע גולדשטיין. ח. מרת דיילא.

ועתה נעבור על אילן היוחסין שלו.

• אביו, רבי אברהם אליעזר עקשטיין נולד י"א אדר תקצ"ח, למד תורה מפי הגאונים רבי דוד דייטש אב"ד באלאש'דיארמאט ורבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל וכן אצל הגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. ונסמך להוראה משלשתם. לאחר נישואיו עסק במסחר, וסירב לכהן ברבנות תחת הגבלת ראשי קהילה רפורמים. לבסוף קבע את מגוריו בבודפסט, ושימש שם כדיין ומורה, נפטר ביום י"ג אב תרס"ח. זוגתו מרת פייגלא לבית פייפער, נפטרה ביום ב' חשוון תרנ"ג.

  

  רבי אברהם אליעזר עקשטיין, מתוך למשפחותם מעתון המבשר

• רבי אהרן יהודה עקשטיין, הנקרא ר' לייב אוהן על שם כפר הולדתו אוהן, שימש דיין ומורה צדק בעיר סערדעהעלי.  כיהן כדיין בעיר ווייצן, נזכר כמה פעמים בשו"ת מהר"י אסאד, ובשו"ת שואל ומשיב. חיבר קונטרס כנפי נשרים, בשנת תרכ"א, בענין התרנגולים שבאו מסין. נפטר כ"ב חשון תרכ"ו ונטמן בעיר ווייטצען. נדפס ממנו ספר לא יסור שבט מיהודה, חידושי תורה ממנו ומצאצאיו, ותולדות ימי המשפחה. זוגתו מרת רייזל, נפטרה ה' תמוז תרמ"ד, ואף היא נטמנה בווייטצען.
• אביו, רבי שמחה בונים עקשטיין. נפטר כ"ח אייר, וזוגתו מרת מינדל.
• אמו מרת דיילא.

אמו של רבי אלכסנדר אשת רבי אברהם אליעזר, מרת פייגלא הנ"ל, היתה בת רבי פנחס יהודה המכונה זעליג לייב פייפער אב"ד קאוואגאארש, תלמיד החתם סופר, נשארו ממנו הרבה כתבי יד. נפטר א' דראש השנה תרכ"ט. אשתו מרת טויבא בתו של הגאון רבי יחזקיהו כץ בעל המגדנות יחזקיהו, אחרי שנתלמן ממנה נשא שוב את אסתר בת אורי הכהן, וכשנפטר עלתה לארץ ישראל. בתו השניה של רבי פנחס היא מרת חנה אשת רבי יוסף שמואל הרשלר, מלפנים רב דק"ק סאבאדי, ועלה לירושלים.

אודות היחוס המדוייק עד לרבי אלכסנדר סנדר מייזליש הנ"ל, שהיה בנו של בעל התוספות שבת, ישנן כמה גירסאות, ולא נאריך בהן כעת. ואי"ה עוד חזון למועד.

מה שכן נשאר לנו עוד לכתוב, זהו אודות חותנו של רבי אלכסנדר עקשטיין ועץ המשפחה שלו.

הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל

ברוך דיין האמת. הלילה נפטר בירושלים זקן ראשי הישיבות הגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת 'תורה אור', בן למעלה ממאה שנים היה בפטירתו.
בצעירותו גדל ר' חיים פנחס באמריקה, ולמד בישיבותיה, ומשם חזר לאירופה לאחר נישואיו ללמוד בישיבת מיר [פרטים על התקופה ועל ההלם הגדול שקיבלו האמריקאים כאשר הגיעו לאירופה הנחשלת, ניתן לקרוא בספר המרתק 'הכל לאדון הכל'], כאשר חזר לאמריקה נתמנה למנהל רוחני של ישיבת רבינו ישראל מאיר הכהן. אחר כעשרים וחמש שנה, יסד ישיבה משלו בבשם ישיבת תורה אור, וזמן מה לאחר מכן עלה עם ישיבתו לארץ ישראל. למעלה מחמישים שנה התנהלה הישיבה תחת השגחתו, ואלפים רבים של בחורים נתחנכו תחת ידיו לאהבת תורה. הלילה כאמור, אור לכ"ז אדר נפטר רבי חיים פנחס, מאה שנות עמל בתורה ושבעים וחמש שנים של הרבצת תורה באו לקיצם.

רבי חיים פנחס שיינברג. קרדיט: JDN

מלבד הרבצת תורה בישיבה, וספרו 'שיעורי רבי חיים פנחס', נודע ר' חיים פנחס גם בכוחו הגדול בפסיקת הלכה, ואף חיבר גם ספרים רבים בהלכה, טבעת החושן ד כרכים על קצות החושן, אגרא דשמעתתא ה' כרכים על ספר שב שמעתתא, מילואי אבן ד כרכים על האבני מילואים. ועוד ספר משמרת חיים ג' כרכים בנושאים שונים בהלכה.

יחוס אבותיו,

יחוסו של רבי חיים פנחס מצד אבותיו, כמעט ולא ידוע, ובכל זאת נכתוב את המעט הקיים,

אביו ר' יעקב יצחק שיינברג מפולין - אמריקה, זוגתו מרת יוספא בת ר' שלום, בנם הנוסף היה ר' שמואל שיינברג ראש ישיבת מגדל התורה. ועוד בת אחת היתה להם מרת חנה אשת ר' שלמה סאלאף.

אביו, ר' שמואל שיינברג. זוגתו כפי הנראה מרת זלדה ביילה לבית שקולניק.

חותנו הגדול

אשתו של רבי חיים פנחס היתה הרבנית באשע, היא נפטרה לפני כשנה וחצי, ביום ג' חשוון תש"ע.
אביה היה הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן, אשר זכה בתואר החפץ חיים של אמריקה. עליו נכתב הספר 'הכל לאדון הכל'. מצאצאיו: א. בנו ר' נחום דוד הרמן היה חותנו של הגאון רבי מרדכי אליפנט ראש ישיבת איתרי. ב. חתנו היה ר' יום טוב ליפמן שטרן אביו של הגאון הצדיק רבי משה אהרן שטרן המשגיח דישיבת קמניץ.

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד

שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים בירושלם. עבורנו זו הזדמנות להתחקות אחר אילן היוחסין שלו, לברר את יחוסו, לחקור את משפחת חמיו, ולפרט את צאצאיו הרבים. נתחיל בפירוט תולדותיו בקצרה,

רבי יוסף חיים זוננפלד

ר' יוסף חיים נולד ביום ו' כסלו תר"ט, בעיירה ווערבוי לאביו ר' אברהם שלמה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, אמו נישאה בשנית, ובתחילה עוד גדל אצלה, אך כאשר אביו חורגו רצה לשלוח אותו לבית ספר תיכוני, עזב את ביתם ונסע ללמוד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער, משם עבר לישיבת פרשבורג והיה מטובי תלמידיו של בעל הכתב סופר. כבר בהיותו בן שמונה עשרה נתעטר בתואר מורינו. בשנת תר"ל נשא לאשה את מרת שרה בת ר' שלמה זאלצער מקויברסדורף, וגר שם בעיר סמוך על שלחן חותנו. רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי אברהם שאג, ור' יוסף חיים דבק בו ובתורתו, וכאש רבי אברהם שאג עלה לארץ הקודש עלה אחריו גם רבי יוסף חיים בשנת תרל"ג. בירושלים נתקרב גם לבעל האמרי בינה ולמהרי"ל דיסקין שמינהו לראב"ד בבית הדין הגדול שבירושלים. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין נתקבע מעמדו של הריח"ז כמנהיג העדה החרדית בירושלים, ועל פיו נשק כל דבר, הוא ניהל את כל המערכות הציבוריות, ופעל בעוז לביצור חומות הדת. כאמור, הריח"ז נפטר ביום י"ט אדר תרצ"ב, ונטמן במרומי הר הזיתים.

בשנת תרח"ץ נדפיסו בירושלים את ספר תשובותיו בשם 'שלמת חיים'. ובשנים האחרונות נדפס מחדש בשם תורת חיים, ונדפסו ממנו עוד כמה וכמה כרכים של חידושיו.

יחוס משפחתו

אביו רבי אברהם שלמה זוננפלד, היה ירא שמים ולמדן, תלמידו של הגאון רבי בנימין זאב לעוו אב"ד ווערבוי, ומפי השמועה נמסר כי ערך חלק מכתביו של רבו לדפוס, הוא ספר 'שערי תורה'. כאמור נפטר צעיר והשאיר אחריו אלמנה עם שלשה יתומים, ומנוחתו בווערבוי. בנו הגדול היה שמואל זוננפלד. אשתו, זעלדא בת ר' אהרן (ב"ר חיים) וגננדל מווערבוי. בני אברהם שלמה, הבכור שמואל, מרת יעטל, וחיים. ר' אברהם שלמה נפטר כ"ה סיון תרי"ג, כאשר בנו היה כבן שש שנים. זעלדא עלתה לירושלים בערוב ימיה, ושם נפטרה ביום י"ז חשוון תרמ"ז, ומנוחתה על הר הזיתים.

אביו הגאון רבי שמואל נאדיש אב"ד יערגין הסמוכה לפרשבורג, ותלמידו הקרוב של החתם סופר, ותשובות רבות אליו נדפסו בשות חתם סופר. עד שנת תקע"א שימש כדיין בווערבוי בבית דינו של הגאון רבי יעקב קאפל חריף אלטקונדשטאט, ואז נתקבל להיות אב"ד ביערגען. הוא נפטר בהיותו בן חמישים ושמונה כ' אייר תקצ"ז, [עיין דרשות חתם סופר כרך ב דף שצג, ג. והספדו נדפס בספרו של החתם סופר על התורה מהדורא קמא פרשת בחוקותי], לאחר פטירתו נתקבל ביערגען המהר"ם שיק, ומיד כשנתקבל שם, ערך הספד ביום ה' באייר על ר' שמואל ועל רבי עקיבא איגר, לדרשות מהרם שיק. חיבוריו בהלכה שרדו בכתב יד, ובהם גם העתקות מתורת רבו החתם סופר. זוגתו מרת רוזא בת יטל.

אביו, רבי דוד. מלבד בנו ר' שמואל, היתה לו עוד בת אחת מרת אידל אשת ר' יהודה סידאן, היא נפטרה בשנת תרי"ג והוא בשנת תרי"ז. הורי הגאון רבי שמעון סידאן אב"ד טירנא תלמיד דודו ר' שמואל נאדיש, ותלמיד החתם סופר, בעהמ"ח 'שבט שמעון' חמשה חלקים.

נשותיו של הריח"ז

הרב שך - עשר שנים לפטירתו

בימים אלו נמלא עשור להסתלקותו של רשכבה"ג, הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך, בהזדמנות זו כדרכנו, נתמקד בעץ המשפחה שלו, שחלקים ממנו כבר הוזכרו כאן בעבר, נוסיף ונפרט כאן את הידוע על משפחתו.
 

רבי אלעזר מנחם מן שך, נולד בעיירה וואבוילניק הליטאית, להוריו ר' אפרים עזריאל שך, ובת שבע לבית לויטן.

על משפחת אביו, כמעט ולא נודע לנו, בספרים לא מצאנו איזכור למשפחה זו. רק מעט על פי רשימות פרענומעראנטן [שחלקם כבר נתפרסמו בספר על הרב שך, בשם ידידי חוקר יוחסין המפורסם, ר' יהודה אהרן הורוביץ], ועל פי רשימות הממשלה הליטאית.

ואלו הדברים העולים מתוך הרשימות,

אביו של הרב שך - ר' אפרים עזריאל נולד בעיר פומפיאן הסמוכה, בכ"ט סיוון תרכ"ה, [הרושמים רשמו שמשפחתו מוואבולניק, והברית נערכה על ידי ר' הירש זק]. לאחר שנשא את מרת בת שבע, נולדו להם כמה וכמה ילדים: א. שרגא פייביש נולד תרנ"ד, ב. ישראל מאיר נולד תרנ"ו, ג. אלעזר מן נולד תרנח, ד. הענא נולדה תרס, נפטרה ד' ניסן תרצ"ב. ר' עזריאל היה עגלון, נפטר תוך כדי ניתוח בבית חולים, ביום י"ט תשרי תרפ"ז, ולמחרתו נקבר בבית הקברות היהודי בפוניבז. זוגתו מרת בת שבע נפטרה ט' תשרי ת"ש.

אביו, ר' אשר שך, מופיע ברשימת משלמי המיסים מוובולניק בשנת 1892 ו1899. זוגתו מרת דבורה בת ר' זונדל. היו להן לפחות שני בנים ובת אחת, עזריאל הנ"ל ואלעזר מן שנולד תר"ל, ונפטר בהיותו בן 8. והבת נחמה מינדל נולדה תרל"ו.

אביו ר' אלעזר שך, נראה שהוא המופיע במפקד משנת תקצו, כתושב בביתו של אליהו בלוך. על פי האמור, שם אשתו ליבע.

אביו ר' וולף שך, נפטר כנראה בקיץ תקע"ו.

אביו ר' עזריאל.

הרב שך

בספר 'פרי אשל' שחיבר רבי שלום אלחנן לוי [יפה] מוואבאלניק, ונדפס בווילנא תרל"ז, מופיעים כמה פרענומעראנטן מהעיר. בהם גם של בני משפחת שך, ר' עזריאל בר' אליעזר מן. ברשימה המופיע בסוף ספר 'גן נעול', וילנא תרלד, מופיע ר' אליעזר ב"ר מאיר שאך. גם בספר אהבת חסד של החפץ חיים, מופיעים מוואבולניק, ר' אלי' ב"ר אליעזר מן, ר' עזריאל ב"ר יקותיאל, ור' יהושע דוד ב"ר עזריאל.

 משפחת לויטן

אמו של הרב שך, מרת בת שבע, היתה בתו של הרב ישראל מאיר הלוי לויטן מפומפיאן. לא ידוע הרבה על אבותיו, ואף לא על קורותיו של ר' ישראל מאיר. בנו בספר אהלי יעקב, קורא לו הרב הגאון הצדיק. אביו של ר' ישראל מאיר היה ר' שרגא פייביש בן ר' משה בן ר' ישראל, ואשתו של ר' ישראל מאיר היתה מרת שרה הענא. ר' ישראל מאיר נפטר בפומפיאן טו חשוון תרנד בהיותו בן 56 שנים.

צאצאיו של ר' ישראל מאיר, מפארים אילן יוחסין זה, הם כיהנו ברבנות בליטא ובאמריקה, ונתפרסמו בעולם התורה.

רבי עמרם חסידא וצאצאיו

במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן היוחסין.

כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו, ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן נעשה. בשורות הבאות ננסה לעמוד מעט על דמותו, ולפרט את צאצאיו.

רבי עמרם היה מגדולי ארץ הונגריה, חברו ואהובו של החתם סופר, יש הרבה מה להאריך על גדולתו, אך אין כאן המקום, רק נזכיר את לשונו של החת"ס הכותב עליו בתשובותיו [סי' רל"ג] "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא ... נשיא אלוקים בתוך הנשיאים לאומתם..." וכן בתשובתו להרא"ז מרגליות כותב החתם סופר, "ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מוה"ר עמרם מפה, הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים ... וכאשר עשה הרמב"ן ז"ל, אע"ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלקים הידועים מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש ... ונסע הנ"ל ע"ד לילך בים דרך יפו לירושלם, והסיבו בעלי הסבות ית' דרך עכו ובא לצפת, ואחרי בואו שם כתב אלי, ושאל בעצה אם יעקב משם לירושלים, אז אמרתי שאני מגני ממיקם, כיון שכבר שם וקבע דירתו. וכפי מכתבו נראה שקשה עליו ישיבת ירושלים, וחזיתי לדעתיה שלא רצה אלא לפייסני שעבר ע"ד, ע"כ הנחתי..."

מצבתו המשופצת של רבי עמרם חסידא

וכעת, נכתוב על משפחתו של רבי עמרם. רבי עמרם נולד בשנת תק"ן לאביו רבי משה נחום רוזנבוים, ונפטר בט"ז חשוון תק"ץ והוא בן ארבעים בלבד. היו לו שלשה אחים. א. ר' אברהם ישראל בצלאל רב בכמה קהילות בהונגריה נפטר י"ב סיוון תרכ"ג, ב. ר' צבי הירש רב בביטשקע. ג. ר' אליעזר דוד הירשלר רב בק"ק אטש, הוא זקינו אבי אמו של הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת בני משה.

רבי עמרם היה חתנו של ר' ישראל ברילל, שהיה גם חותנו של הגאון רבי חיים קיצע.

צאצאיו של רבי עמרם הם, א. רבי יוסף רב בכמה מקומות בהונגריה, ובסוף בטאלטשוא, נפטר תר"ל, אביהם של ר' יעקב יחזקיה רב בסערעדנא ור' עמרם מטשארנא שהיה אביהם של האחים הגדולים רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל שו"ת ערוגות הבושם ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר. ב. רבי משה פירסט רב בזאשרהעל, אבי ר' ישעיהו פירסט רב דקהל יראים בוינא. ג. אשת ר' אברהם אליהו משה כץ אב"ד פעצל, אבי ר' עמרם כץ רב בלעווא. ד. מרת מרים אשת ר' אלימלך דיין בעיר ה. מאד, ומשם נתקבל לרב ור"מ בשאמשאן ונפטר צעיר א' טבת תקצ"ג, ואשתו נישאה בזיווג שני, לרבי יצחק יעקב בלום, שהיה בתחילה רב בשאמשאן ונתקבל לראש בית דין בקראלי, מחבר ספר בית יעקב.

משפחת רבי שלום דוב שטרן ראב"ד סערדעהלי

היום ימלאו מאה ואחד שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי שלום דוב בער שטרן אב"ד סערדאהעל, בעהמ"ח לשד השמן. הוא נפטר ביום י"ט תמוז תר"ע. מתורתו נדפס קונטרס דובב שפתי ישנים, לונדון תשך. ובספר תורת אבות ברוקלין תשסה. במאמר שלפנינו נראה את עץ המשפחה שלו.

ר' שלום דוב שטרן היה בנו של הגאון רבי שלמה שטערן אב"ד האלישטאבע, וכך כתב ר' שלום דוב על אביו, "אשר בין עבותים היה צמרתו בזמן הגאונים הגאון המובה"ק ר' מרדכי בנעט אב"ד ניקאלסבורג ובזמן רבינו הגאון בעל חת"ס ... ושמעתי מפי מגידי אמת כי רבינו בעל חת"ס אמר פעם במסיבת ת"ח בזה הלשון "אני יודע ת"ח שלומד על בורי' זה הרב דק"ק  עלישטאבע" ... והיה תלמיד הרב הגאון מ' חיים אפענהיים זצ"ל מדרעזניץ שהי' תלמיד מובהק של הגאון בעל זכרון יוסף בפירטה ... ואיזה תשובות באו ממנו בתשו' חת"ס". גם בשו"ת יהודה יעלה, לרבי יהודה אסאד, יש תשובה אליו. ר' שלמה כיהן כאב"ד בהעלישטאבא החל משנת תקפ"ד לערך, חידושי תורה ממנו, הובאו בקונטרס, 'והריקותי לכם ברכה עד בלי די', לונדון תשנב. ר' שלמה נפטר ביום א' ט' אייר תר"ד (ולא בשנת תרי"ט) ומנוחתו בק"ק עלישטאבע. ושם אביו ר' בער.

אשת ר' שלמה היתה הרבנית רייזל בת ר' שלום פרידמן אב"ד העלישטאבע ופריישטאט נפטר כנראה לפני שנת תקצ"ב, בן ר' אהרן פרידמן מפריישטאט. גם לר' שלום יש תשובה בשו"ת חתם סופר. שני בניו הם, ר' שמעון פרידמן רב בישוב קטן בשם יאלע, נפטר תרנ"א (חותנו של ר' משה פלדמן אב"ד פעסט), ור' לייביש פרידמן דיין בפריישטאט.

אחיו של ר' שלום דוב, היה הגאון ר' משה צבי שטרן, שמילא את מקומו כאב"ד העלישטאבע. יש תשובה אליו בשו"ת יהודה יעלה, הנ"ל, וקורא לו, אהובי ידיד נפשי, דעהר בנן של קדושים. נפטר בשנת תרמ"ח, והוא חותנו של הגאון רבי ישעיהו זילברשטיין בעל המעשי למלך.

תולדות חייו

רבי שלום דוב, נולד בשנת תקצ"ד לערך. היה תלמיד מובהק לרבו מרן הכתב סופר, ואף קרא את שם בנו הגדול כשם רבו. בשנת תרי"ח נתעלה וקבל מרבו כתב "מורנו", "טרם יכנס לחופה בפארים, יחתן בכח גבורתו", ובסוף כל התעודה המפוארה, מוסיף הכתב סופר, "ועדיין לא הגיע אלא למקצת שבחו בפניו, וביודעי ומכירי היטב מעלת תלמידי מעולה ותיק מלא עתיק..".

הרב שלמה קרליבך אב"ד ליבעק ומשפחתו

עץ המשפחה של רבי שלמה קרליבך, שהתחלנו לעסוק בו בשבוע שעבר, עולה ומסתעף מעלה מעלה, עד לגדולי האחרונים, כהט"ז והב"ח, כפי שנחקק על מצבתו של רבי שלמה בהר המנוחות, אומנם, במסגרת מאמרים אלו בבלוג, לא נפרוש את כל אילן היוחסין שלו, אלא, נעסוק יותר במשפחתו הקרובה.

הזכרנו במאמר הקודם, את אביו של רבי שלמה, הוא רבי נפתלי קרליבך, ואביו של האחרון, היה רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, משנת תר"ל כיהן כאב"ד על מקום חותנו רבי אלכסנדר זוסמן אדלר, חתנו של רבי אפרים פישל יואל, מגזע משפחות מיוחסות בישראל, רבני ליסא וברודי לאורך הדורות.
[תודתי נתונה לידידי ר' יהודה אהרן הלוי הורוביץ, שהפנה אותי למקורות רבים אודות משפחה זו, אין הרבה בקיאים כמוהו בתולדות משפחות בכלל, ומשפחות רבני גרמניה בפרט].

צאצאיהם של רבי שלמה קרליבך וזו' מרת אסתר:

א. ר' אלכסנדר קרליבך, נולד בשנת תרל"ג בליבעק, חתנו של הגביר המובהק יהושע זעליג פרסיץ ממוסקבה. עסק במסחר, וניהל בנק בליבעק, אך תמך באחיו ר' יוסף צבי ועזר לו בהחזקת התלמידים, נפטר שם בשנת תרפ"ה. בנו ר' יוסף צבי היה באמריקה.

ב. רבי עמנואל שלום מנחם קרליבך, נולד בליבעק בשנת תרל"ד, נשא את מרת מינדל למשפחת יואל, היה ממניחי היסוד להקמת אגודת ישראל, ופעל רבות לחיזוק היהדות בכלל. בשנת תרנ"ט בהיותו אך כבן עשרים וחמש שנים, נתנה לכהן כרבה של מעמל, שם כיהן עד לשנת תרס"ו, או אז, נקרא לכהן כרב בעיר הגדולה קעלן, עיר בה כיהן עד לפטירתו, ביום ט' כסלו תרפ"ח, והיא האריכה ימים אחריו, עלתה לירושלים עם כמה מבניה ונפטרה שם בשנת תש"ח.

ג. ר' שמשון קרליבך נולד בליבעק בשנת תרל"ו, נשא לאשה את מרת רזי למשפחת גראופה, ר' שמשון עסק במסחר, ונהרג הוא ואשתו שניהם בריגה, הוא נהרג מיד בתחנת הרכבת, ביורדו מן רכבת הגירוש שהביאתם מגרמניה בידי הנאצים ימ"ש.

ד. מרת בלה נולדה בשנת תרל"ז, אשת רבי מרדכי יהודה ראזענאק רב בעיר בערמען, היה תלמידו של בעל ה'שבט סופר' בפרשבורג. בלה נפטרה באמריקה בשנת תשכ"ב.

ה. הגאון רבי אפרים קרליבך נולד בשנת תרל"ט בליבעק, נשא לאשה את מרת גרטרוד למשפחת יעקובי, בשנת תר"ס בהיותו כבן עשרים, נתמנה לכהן כרבה של העיר לייפציג, וכיהן בה שלושים ושש שנים. פרסם ספרי דרוש והלכה, ומחקרים היסטוריים, פעל רבות לטובת היהדות בעירו בפרט ובגרמניה בכלל. בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל, וזמן קצר לאחר מכן נפטר בט"ז תשרי תרצ"ז, ומנוחתו בבית הקברות הישן בתל אביב, סמוך לקברו של הגאון רבי שלמה אהרונסון רבה הראשון של תל-אביב, על מצבתו נכתב שהיה מראשי גלות אשכנז. רעייתו האריכה ימים עוד אחריו, ונפטרה בשנת תשט"ז. בנם הוא ד"ר עזריאל קרליבך, (נקרא על שם הגאון רבי עזראיל הילדסהיימר) שהיה ממיסדי העיתונות העברית בארץ ישראל, בבחרותו בהיותו כבן חמש עשרה שנים, נסע לליטא ללמוד בישיבות סלבודקה וטעלז, בשנת תרפ"ז עלה לארץ ישראל, ולמד שנתיים בישיבת מרכז הרב בירושלים.

ו. מרת שרה נולדה בליבעק בשנת תר"מ, אשת רבי משה (מוריס) שטרן, שהיה ראש וראשון לספרנים היהודים בגרמניה, היא נפטרה בשנת תרפ"ח והוא בשנת תרצ"ט, שניהם בברלין.

ז. רבי משה קרליבך נולד בליבעק בשנת תרמ"ב, עסק במסחר, נפטר בשנת תרצ"ט בלייפציג שבגרמניה, זוגתו מרת רעכא, האריכה ימים ונפטרה בזקנה מופלגת בירושלים, בשנת תשנ"ד. בנם רבי נפתלי קרליבך נפטר ד' שבט תשס"ה, ונדפס לזכרו ספר זכרון 'מרומי נפתלי', ירושלים תשס"ו, ובו חידושי תורה מצאצאיו, גדולי תורה בארץ הקודש, ועוסקים בהרבצתה. בתם של רבי משה ורעכא, היא מרת לאה (הלנה) אשת הג"ר שמשון רפאל וייס, בשנת תרפ"ט נסע ללמוד בישיבת מיר, והיה מעודד בחורים רבים לנהוג כמותו ולנסוע מגרמניה ללמוד בישיבות ליטא, נישאו בשנת תרצ"ו, בשנת תרצ"ט עברו לאמריקה, שם כיהן כר"מ בישיבת בית יהודה, דטרויט, ועמד בראש אגודת בתי הכנסת החרדים בארה"ב. כמו כן, נשא גם בתואר נשיא ישיבת מיר באמריקה. בשנת תשל"ב עלו לארץ הקודש, הוא נפטר בשנת תש"ן בניו יורק שם שהה בחודשים האחרונים לחייו עקב מחלה. גם צאצאיו מכהנים כיום כראשי ישיבות בארץ הקודש.

ח. המפורסם שבין בניו של רבי שלמה קרליבך, היה הגאון רבי יוסף צבי קרליבך, נולד בשנת כ"ב שבט תרמ"ג בליבעק, בצעירותו למד בסמינר לרבנים אצל הגאון רבי דוד צבי הופמן, לאחר מכן, שהה תקופת מה בירושלים בסוף שנות התר"ס, כמורה בבית הספר של למל, זכרונותיו מהתקופה ההיא מרתקים, ומלמדים במידת מה על מורכבותה של העיר. במלחמת העולם הראשונה היה בקובנה כקצין לעניני דת בצבא הגרמני, ובהיותו שם, פעל רבות לחיזוק הדת בקרב החיילים ובני העיר, ולהעמדת הישיבות על תילם, והעיד עליו רבי ראובן גרוזובסקי, שאלמלא הוא, היו השלטונות הצבאיים את שערי הישיבות בליטא. בשנת תרע"ט, נישא בברלין למרת שארלוט [אלישבע חנה] בת הד"ר פרויס. לימים בשנת תרפ"ו נבחר לשבת על כסא הרבנות הנכבד דק"ק אלטונא, ומשם נבחר לעיר הגדולה המבורג, כסאות עליהם ישבו גדולי הדורות לאורך השנים, ברבות הימים נתמנה כרב הכולל של חרדי גרמניה. בימות המלחמה הנוראה, אף שהיתה בידו האפשרות לא עזב את קהל עדתו, וגורש עמם לריגא, חמשה מילדיו נסעו לאנגליה בעת המלחמה וכך ניצלו ועלו לארץ הקודש, אך הוא עם רעייתו וכמה מילדיו נעקד"ה בריגא על ידי הגרמנים הנאצים ימ"ש. לזכרו נדפסו כמה ספרים, מהם, 'יוסף קרליבך ודורו' (אנגלית), ניו יורק תשי"ט. 'איש יהודי', ניו יורק תשס"ח. מאמר מסכם לתולדותיו, נדפס ב'אלה אזכרה', על קדושי השואה.

ט. מרת צילי נולדה בשנת תרמ"ד בליבעק, אשת ר' יהודה אריה נויהאוז מהעיר רוטנבורג, נין ונכד לבעל האשכול. הוא נולד בשנת תר"מ ברודענבורג, היה שומר הקודש בכמה קהילות בגרמניה, ובימי המלחמה היה במחנה טרזינשטאט ושם נתגלה כמנהיג, לאחר המלחמה היה רב באמריקה, נפטר בשנת תשי"ד בדיטרויט, והיא נפטרה בשנת תשכ"ח בניו יורק.

י. ר' דוד קרליבך, נולד בשנת תרמ"ו בליבעק, נפטר בבחרותו בשנת תרע"ג, בעיר הלברשטאט.

יא. מרת מרים נולדה בליבעק בשנת תרמ"ח, אשת ר' זאב כהן. בנו האחד היה יהודה ליאו כהן הי"ד, שמסר את נפשו למען ילדי ישראל בשואת אירופה, וניספה באושוויץ. יתר בניהם עלו לארץ ישראל ונשתרשו בה. שלמה כהן אברבנאל, היה המשנה לראש המוסד, חיים (הרמן) כהן היה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, בצעירותו למד שנתיים בישיבת מרכז הרב אצל הרב קוק. אודות אח שלישי אלכסנדר כהן שהיה מהנדס עיריית בני ברק, נדפס ספר הזכרון 'שבת בראשית'. 

יב. רבי נפתלי (לודוויג) קרליבך הנזכר לעיל בארוכה, אביו של רבי שלמה.

משפחת קרליבך המורחבת

אביו של רבי שלמה קרליבך מליבעק, היה רבי יוסף צבי קרליבך, הוא נולד בכ"א תמוז תקס"ב, בשנת תקצ"ד נשא לאשה את מרת צילי למשפחת שטרן מהעיר מישלבך. הוא נפטר בכ"ז כסלו תרמ"ב, והיא נפטרה בי"ג סיון תרמ"ג.

צאצאיהם: א. מרת שרה אשת ר' אהרן פרוינד. ב. ר' עמנואל מנדל קרליבך משטוטגרט, רעייתו מרת הינדלה בת למשפחת וולף. ג. ר' משה קרליבך, זוגתו מרת קרולינה למשפחת רוטשילד מקונשטאט. ד. ר' הירש קרליבך, זוגתו למשפחת וייס. ה. ר' נתן קרליבך, זוגתו מרת גיטל (לינה) למשפחת שוואב. ו. ר' שלמה קרליבך אב"ד ליבעק הנ"ל. ז. מרת בילה אשת ר' דוד גריסהימר. ח. מרת רייצדה אשת ר' צבי סנדר. ט. ר' מרדכי קרליבך, וזוגתו למשפחת שוורצשילד.

אביו של רבי יוסף צבי קרליבך, היה רבי עמנואל מנחם (מנדל) קרליבך, נולד בשנת תקמ"ג, נשא לאשה את מרת בילה, [בת ר' הערץ (ופראדל) מארקס, בן ר' מרדכי ובלה מהילדסהיים]. מקום מושבו היה בעיר הילדסהיים שבגרמניה. רבי עמנואל נפטר בז' אייר תקצ"ה בהילדסהיים, ובילה נפטרה בי"א אב תקצ"ט.

צאצאיהם: ר' יוסף צבי קרליבך הנ"ל. מרת רחל אשת ר' משה חיים דרייפוס. מרת שושנה אשת ר' מאיר שמעון בנציגר ממנהיים. מרת שרה אשת ש"ב ר' רפאל מארקס. ר' אלעזר גרשון קרליבך. מרת פראדל אשת ר' אהרן רוטשילד.

אביו של ר' עמנואל קרליבך, היה ר' יוסף קרליבך, יליד העיר היידלברג, בשנת תק"ך לערך נשאת את זוגתו מרת שושנה ילידת פרנקפורט. הוא נפטר בשנת תקנ"א לערך, והיא נפטרה בח' סיוון תק"ע בהיידלברג שבגרמניה.

צאצאיהם: שלמה קרליבך. יהודה קרליבך. אשת מאיר מארקס. ר' עמנואל מנדל קרליבך הנ"ל. אברהם צבי קרליבך.

רבי שלמה קרליבך - עץ משפחה

רבבות יהודים נתקרבו לשמירת תורה ומצוות, על ידי רבי שלמה קרליבך, במישרין בעקיפין. שירתו שיצאה מתוך מעמקי הלב, חדרה וחודרת לבבות רבים, אף לבבות מאבן, אשר בשום צורה אחרת לא היו נפתחים, שירתו של רבי שלמה המיסה. רבבות יהודים חייבים לרבי שלמה את עולמם הרוחני, והזכויות שנזקפות לזכותו בשמים, ודאי רבות הן.
 

במאמר שלפנינו, נסקור את שורשיו העמוקים של אילן רב פארות זה, ונתוודע למשפחתו הענפה של רבי שלמה, משפחת רבנים ותלמידי חכמים ששמרו על יהדותם בעוז, גם בימי ההשכלה והרפורמה בגרמניה.

רבי שלמה נולד בברלין בשנת תרפ"ה, עם אחיו התאום אליהו חיים. לאחר עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה, לבאדן, אוסטריה, ומשגם שם החלה הקרקע לבעור, נסעו בשנת תרצ"ט לניו יורק. רבי שלמה למד בישיבת תורה ודעת, ובישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ובאותם הימים נחשב לאחד מגדולי התלמידים של הגאון רבי אהרן קוטלר. זמן קצר אחר כך, התקרב עם אחיו לחסידות חבד, אך לימים נותק הקשר. בשנות התש"כ הקים בסן פרנציסקו "בית אהבה ותפילה", לקרב צעירים מחפשי דרך לעבודת ה'.

באותם הימים החל רבי שלמה לנצל את כשרונו הגדול שטבע בו הקדוש ברוך הוא, כשרון ההלחנה והשירה מתוככי הלב, והחל להופיע בפני צעירים בכל רחבי אמריקה, ולקרבם לתורה ולמצוות באמצעות שירתו הסוחפת. אפשר אף לראות בו דמות טראגית, רבי שלמה הקריב מעולמו הרוחני, למען קירוב יהודים לתורה ולמצוות. ואחרי מות קדושים אמור.

רבי שלמה נפטר בט"ז חשון תשנ"ה, בהתקף לב במהלך טיסה, מסע הלוויתו יצא מאמריקה לארץ ישראל, והוא נטמן בהר המנוחות, מקום מנוחתו הפך למוקד עליה לרגל לחסידיו. היום מלאו שש עשרה שנים לפטירתו.

ונסיים בציטוט מדבריו, "כשהתמניתי לרב, הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת, ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה, ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת הייתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית, ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שירי, הם נותנים כח כמו גלולת ויטמין יהודית".

שושלת היחוס בקצרה

רבי שלמה קרליבך נולד בגרמניה, לאביו רבי נפתלי קרליבך שכיהן כרב בברלין בין השנים תרע"ז-תרצ"ב ובבאדן בין השנים תרצ"ב-צ"ח, ובסוף ימיו בניו יורק. בן הגאון רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק שבגרמניה, משנת תר"ל כיובל שנים, עד לפטירתו בשנת תרע"ט. בן רבי יוסף צבי קרליבך. בן רבי עמנואל מנחם מנדל קרליבך מהילדסהיים. בן רבי יוסף קרליבך המכונה יוסף הירש. בן רבי צבי קרליבך.

אביו, רבי נפתלי קרליבך, נשא לאשה את מרת פסיה (פאולה) בת הגאון רבי אשר מיכאל כהן אב"ד באזעל, נפטר תרפ"ו. מתלמידיו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר. הרב מבאזל היה מן הדוחפים והממריצים בעת הקמת אגודת ישראל. [ואין להחליפו ברבי משה מיכאל כהן אב"ד פולדא]. קודם לכן, היה פעיל במסגרת הקונגרס הציוני הראשון, ואליו כתב הרצל את מכתבו בו הצהיר, כי ההסתדרות הציונית לא תעשה לעולם איזה דבר שהוא נגד דתי ישראל ותורתו. במפתח לספר שו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר, כתבו על ר' מיכאל שחיבר ספר 'מנחת אשר', לא הצלחתי למוצאו. ואולי הוא ספר דרשותיו שנדפסו בשנת תרפ"ח בגרמנית, ובשנת תשל"ב תורגמו לאנגלית.

זקינו, רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, נשא לאשה את מרת אסתר בתו הבכורה של רבי אלכסנדר זוסמן אדלר אב"ד מייזלינג (מויסלינג) פרבר הסמוך לליבעק, מצאצאיו של גאון ישראל רבינו דוד הלוי סג"ל בעל הטורי זהב - הט"ז. תשובות בהלכה לרבי אלכסנדר נדפסו בספרות השו"ת של רבני גרמניה בזמן ההוא, בשו"ת 'בנין ציון' לרבי יעקב עטלינגער (אטלינגר) ובשו"יד הלוי להרב מוירצבורג, ר' יצחק דב הלוי במברגר. רבי אלכסנדר זוסמן אדלר נפטר בשנת תרכ"ט. בתו מרת אסתר, כתבה שירי חג ומועד בהיותה בן 15, ונתפרסמו על ידי רבי שמשון רפאל הירש בכתב העת ישורון, בשנת תרכ"ח.

רבי עמנואל מנדל קרליבך חתן אצל משפחת שטרן.

אבי זקינו, רבי יוסף צבי קרליבך, היה חתן ר' הערץ מארקס (וזוגתו מרת פראטל) בן ר' מרדכי מהילדסהיים (וזוגתו מרת בלה).

רבי יוסף קרליבך נשא לאשה את מרת שושנה.

רבי אלכסנדר אדלר, היה חתנו של הרב הקודם שהיה במייזלינג, הוא רבי אפרים פישל יואל, ואף הוא היה חתנו של הרב שכיהן שם לפניו, וכך דור אחר דור, עברה הרבנות מחותן לחתן. וכולם קבורים הם עד היום בבית הקברות הישן במייזלינג פרבר ליבעק.

תולדותיהם למשפחותם לבית אבותם

אביו של רבי שלמה, היה רבי נפתלי קרליבך, הוא נולד בשנת תרמ"ט בעיר ליבעק שבגרמניה, בשנת תרע"ז נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרת פסיה (פאולה) בת רבי מיכאל קאהן אב"ד באזל, מיד לאחר נישואיו נתמנה לכהן כמחנך בגימנסיה היהודית בלייפציג, ואחר כך נקרא לכהן כרב בבית כנסת בברלין, שם נודע ביתו כבית ועד לחכמים, וכל גדולי תורה ורבנים שהיו מזדמנים לברלין, היו מתארחים בביתו, שם אף נולדו לו ילדיו, בשנת תרצ"ב, עבר לכהן בבאדן שבאוסטריה, ובשנת תרצ"ח, קודם שהשתלטו הנאצים על אוסטריה, נמלט דרך ליטא לאמריקה, וקבע מושבו בניו יורק, עם משפחתו, וכך ניצלו מאימי המלחמה. רבי נפתלי נפטר בניו יורק במוצאי שבת פרשת וישב, אור לכ"א כסלו תשכ"ז, אחרי שנים רבות בהם עמד בראשות "קהלת יעקב", רעייתו מרת פאולה, נולדה בשנת תרנ"ו, ונפטרה בניו יורק בשנת תש"ם.

צאצאיהם: מרת שולמית אשת רבי שמחה זיסל ליוואויץ, בנו של המשגיח הגאון הצדיק רבי ירוחם ליוואויץ ממיר. והאחים התאומים, רבי אליהו חיים ורבי שלמה בו אנו עוסקים. רבי אליהו חיים קרליבך מחסידי חב"ד הוא נשא לאשה את בתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, רב בלוקניע פאריז וברוקלין. הוא היה בן אחר בן לאדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאויטש, ומצד אמו היה מצאצאי הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי אליהו חיים עסק  רבות בההדרת ספרי חסידות, ומחקרים בקורות ימי החסידות, הוא הקים את מכון 'זכר נפתלי' (על שם אביו) שהדפיס למעלה מארבעים ספרים. הוא גם מילא את מקום אביו ברבנות בית הכנסת בניו יורק. באדר תש"ן לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו בהר המנוחות.

אביו של רבי נפתלי, היה רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, הוא היה מילדותו בעל כשרון נעלה, ולמד בשקידה רבה בישיבות הגדולות שהיו בגרמניה בזמנו, ויצק מים על ידי גדולי ישראל. הוא השתלם גם בלימודים כלליים והיה לו תואר דוקטור לפילוסופיה. בשנת תר"ל, נקרא למלא את מקום חותנו שנפטר, כרב הגיטו במייזלינג [מויסלינגען] - פרבר מחוץ ל'עיר החופשית' - ליבעק. וביום ט' תמוז עלה לכהן כרב העיר ליבעק, כאשר הותר ליהודים לגור בתחומי העיר. בשנת תר"ע הדפיסו בניו וחתניו קובץ ליובלו לרגל מלאות לו ארבעים שנה ברבנות העיר, ובו נדפסו מאמרים רבים ממשפחתו ומרעיו הרבנים, הקובץ 'לשלמה', נדפס בברלין תר"ע. רבי שלמה עצמו גם חיבר ספרים, ספרו 'בית יוסף צבי', על מסכתות הש"ס, נדפס בברלין בשלשה חלקים, בשנים תר"ע-תרע"ו. נפטר אדר תרע"ט.

אודות צאצאיו שלרבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, ופרטים  נוספים, נמשיך ונפרט במאמר הבא אי"ה.