רבי ברוך ממזיבוז נכד הבעל שם טוב

מחר ימלאו מאתיים שנה לפטירתו של הרב הקדוש רבי ברוך ממעזיבוז' נכדו של הבעל שם טוב הקדוש. אנו כהרגלנו נציג עץ משפחה שלו, ובו כל הפרטים הידועים על משפחתו מתוך אילן היוחסין של הבעל שם טוב, אילן יוחסין נרחב ביותר המכיל עשרות אלפי אישים, כפי שנערך על ידי חוקרים וסופרים רבים. אך כאמור, אנו נתמקד במשפחתו הגרעינית של רבי ברוכ'ל ממעזיבוז שהיה אחד מחשובי האדמורים בדור השלישי לחסידות.

אילן היוחסין של הבעל שם טוב, מסתעף ועולה עד לבית המלוכה של דוד המלך עליון השלום, כך על פי מסורת שנשתמרה בקרב חסידי ברסלב, אך לא נשתמר סדר הדורות המדוייק. על פי מסורת נוספת, אביו של הבעל שם טוב, ר' אליעזר, היה מצאצאי ר' אליעזר אחיו של רבינו משה איסרליש וחתנו של המהרש"ל. בענף זה, יש שמסרו כי ר' אליעזר אבי הבעש"ט היה ממש בן בנו של ר' אליעזר אחי הרמ"א, אך מסורת זו אינה ברורה, וגם לא מסתברת מפאת הפער הגדול של השנים.

ובכן, מה שאנו יודעים בודאות על יחוסו של הבעל שם טוב, מתחיל ומסתיים בהוריו. אביו ר' אליעזר, ואמו מרת שרה. חותנו הראשון של הבעל שם טוב, היה מהעיר אוקופ, אך אשתו זו נפטרה בלא להותיר אחריה צאצאים. ורבי ישראל בעל שם טוב, נשא בשנית אשה את מרת חנה, בתו של ר' אפרים פישל דיין ומורה צדק בעיר קיטוב ואחד מחכמי הקלויז בבראדי, הקלויז המפורסם בחכמיו שהיו ביניהם רבני ערים וקהילות. אשתו של ר' אפרים היתה מרת אטל. וצאצאיהם הידועים הם, מרת חנה הנ"ל, ור' אברהם גרשון מקיטוב שעלה לירושלים בערוב ימיו.

הבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ו' סיון תק"כ. וזוגתו נפטרה אף היא בערך באותה שנה. 

שני ילדים היו לו לבעל שם טוב. הרה"ק ר' צבי מפינסק. ומרת אדל אשת ר' יחיאל מטולטשטין. ר' יחיאל זה, היה בן ר' ברוך אשכנזי [דייטש], שאף אודותיו נמסר שהיה מצאצאי ר' אליעזר אחי הרמ"א. צאצאיו של ר' יחיאל הם, ר' ברוך ממזיבוז' שאודותיו נרחיב להלן, ר' משה חיים אפרים מסדליקוב בעל הדגל מחנה אפרים, ומרת פייגא אשת ר' שמחה מהורודענקא אביו של רבי נחמן מברסלב.

רבי ברוך ממזיבוז

ר' ברוך נולד בערך בשנת תק"י, והיה בילדותו מגיע פעמים רבות אל סבו הבעש"ט, ואף היה רבות אצל הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. היה גר בטולטשין, ומשנת תקמ"ב כיהן כאדמו"ר, בשנת תק"ס חזר למעזיבוז', ונתפרסם כממשיכו של הבעש"ט, והיו באים אליו אלפי חסידים מכל הסביבה. מסופר כי רבי יעקב שמשון משפיטובקה אמר עליו, כי הוא יודע את כל התורה כנתינתה מסיני.

שתי נשים היו לו לרבי ברוך, הראשונה בת ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, והשניה מרת סימא חישא בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטיוב. בנים לא היו לו לר' ברוך, כי אם בנות - כפי שנרחיב ונפרט להלן - והן נולדו מאשתו הראשונה.

רבי ברוך נפטר ביום י"ח כסלו תקע"ב, והוא נקבר בבית החיים של העיר מעזיבוז' סמוך ונראה לקבר זקינו הבעש"ט. מדברי תורתו נדפסו בספרים 'בוצינא דנהורא' ו'אמרות טהורות'. ותולדותיו נדפסו בקונטרס 'מקור ברוך'.

צאצאיו של רבי ברוך ממזיבוז'.

• בתו הגדולה, מרת חנה חיה, אשת הרה"ק רבי יצחק מקאליס. רבי יצחק היה בנו של רבי יוסף מיאמפולי, בנו של המגיד מזלוטשוב, רבי יחיאל מיכל. ר' יצחק היה גם נכדו של ר' מנחם מן מייזליש מויטקוב. צאצאיו, א. ר' יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתן ר' מרדכי מטשערנאביל. ב. ר' ברוך מיאסי מחבר שיח אליעזר אבי שושלת סקאליא, חתן ר' שמואל מווערחיווקא. ג. אשת ר' משה יוסף אב"ד ווילקאוויסק.

• בתו השניה, מרת רייזל, אשת רבי דב בער הלוי [גוטליב] מטולטשין, בן הרה"ק רבי שלמה מקארלין. רייזל היתה אשתו הראשונה של ר' דב בער, ובזיווג שני היה חתנו של רבי דוד הלפרין אב"ד אוסטרהא מתלמידי הבעל שם טוב. בתו של ר' דוב בער מטולטשין היא, מרת פייגא אשת ר' אליעזר אינגרלייב מראדוויל, נינו של המגיד מזלוטשוב. 

• בתו השלישית, מרת אדל, אשת רבי יעקב פנחס אויערבך מלעטשוב, בנו של רבי אברהם דוב אויערבך מחמעלניק, חתנו של ר' יעקב יוסף מאוסטרהא, בעל התולדות יעקב יוסף, ומגדולי תלמידיו של הבעש"ט. הוא החזיק בית דפוס במזיבוז, והדפיס כמה ספרים. כפי הנראה, אחר כך שימש כרב בעיר לעטשוב. בני ר' יעקב פנחס, א. ר' ישראל אויערבך מלעטיטשוב. ב. ר' משה חיים אפרים אויערבך משם. ג. ר' יחיאל מיכל אויערבך חתן ר' דוד הורודצקי חתנו של ר' מרדכי מטשערנאביל. 

• בת נוספת, מרת רחל, כפי הנראה היתה בעיר זיטומיר. ידוע שהיה לה בן אחד, והוא ר' צבי יצחק שהיה רב בפיאטער.