יום שלישי, 13 במרץ 2012

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד


שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים בירושלם. עבורנו זו הזדמנות להתחקות אחר אילן היוחסין שלו, לברר את יחוסו, לחקור את משפחת חמיו, ולפרט את צאצאיו הרבים. נתחיל בפירוט תולדותיו בקצרה,
רבי יוסף חיים זוננפלד
ר' יוסף חיים נולד ביום ו' כסלו תר"ט, בעיירה ווערבוי לאביו ר' אברהם שלמה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, אמו נישאה בשנית, ובתחילה עוד גדל אצלה, אך כאשר אביו חורגו רצה לשלוח אותו לבית ספר תיכוני, עזב את ביתם ונסע ללמוד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער, משם עבר לישיבת פרשבורג והיה מטובי תלמידיו של בעל הכתב סופר. כבר בהיותו בן שמונה עשרה נתעטר בתואר מורינו. בשנת תר"ל נשא לאשה את מרת שרה בת ר' שלמה זאלצער מקויברסדורף, וגר שם בעיר סמוך על שלחן חותנו. רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי אברהם שאג, ור' יוסף חיים דבק בו ובתורתו, וכאש רבי אברהם שאג עלה לארץ הקודש עלה אחריו גם רבי יוסף חיים בשנת תרל"ג. בירושלים נתקרב גם לבעל האמרי בינה ולמהרי"ל דיסקין שמינהו לראב"ד בבית הדין הגדול שבירושלים. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין נתקבע מעמדו של הריח"ז כמנהיג העדה החרדית בירושלים, ועל פיו נשק כל דבר, הוא ניהל את כל המערכות הציבוריות, ופעל בעוז לביצור חומות הדת. כאמור, הריח"ז נפטר ביום י"ט אדר תרצ"ב, ונטמן במרומי הר הזיתים.
בשנת תרח"ץ נדפיסו בירושלים את ספר תשובותיו בשם 'שלמת חיים'. ובשנים האחרונות נדפס מחדש בשם תורת חיים, ונדפסו ממנו עוד כמה וכמה כרכים של חידושיו.

יחוס משפחתו
אביו רבי אברהם שלמה זוננפלד, היה ירא שמים ולמדן, תלמידו של הגאון רבי בנימין זאב לעוו אב"ד ווערבוי, ומפי השמועה נמסר כי ערך חלק מכתביו של רבו לדפוס, הוא ספר 'שערי תורה'. כאמור נפטר צעיר והשאיר אחריו אלמנה עם שלשה יתומים, ומנוחתו בווערבוי. בנו הגדול היה שמואל זוננפלד. אשתו, זעלדא בת ר' אהרן (ב"ר חיים) וגננדל מווערבוי. בני אברהם שלמה, הבכור שמואל, מרת יעטל, וחיים. ר' אברהם שלמה נפטר כ"ה סיון תרי"ג, כאשר בנו היה כבן שש שנים. זעלדא עלתה לירושלים בערוב ימיה, ושם נפטרה ביום י"ז חשוון תרמ"ז, ומנוחתה על הר הזיתים.
אביו הגאון רבי שמואל נאדיש אב"ד יערגין הסמוכה לפרשבורג, ותלמידו הקרוב של החתם סופר, ותשובות רבות אליו נדפסו בשות חתם סופר. עד שנת תקע"א שימש כדיין בווערבוי בבית דינו של הגאון רבי יעקב קאפל חריף אלטקונדשטאט, ואז נתקבל להיות אב"ד ביערגען. הוא נפטר בהיותו בן חמישים ושמונה כ' אייר תקצ"ז, [עיין דרשות חתם סופר כרך ב דף שצג, ג. והספדו נדפס בספרו של החתם סופר על התורה מהדורא קמא פרשת בחוקותי], לאחר פטירתו נתקבל ביערגען המהר"ם שיק, ומיד כשנתקבל שם, ערך הספד ביום ה' באייר על ר' שמואל ועל רבי עקיבא איגר, לדרשות מהרם שיק. חיבוריו בהלכה שרדו בכתב יד, ובהם גם העתקות מתורת רבו החתם סופר. זוגתו מרת רוזא בת יטל.
אביו, רבי דוד. מלבד בנו ר' שמואל, היתה לו עוד בת אחת מרת אידל אשת ר' יהודה סידאן, היא נפטרה בשנת תרי"ג והוא בשנת תרי"ז. הורי הגאון רבי שמעון סידאן אב"ד טירנא תלמיד דודו ר' שמואל נאדיש, ותלמיד החתם סופר, בעהמ"ח 'שבט שמעון' חמשה חלקים.

נשותיו של הריח"ז

אשתו הראשונה, מרת שרה היתה בתו של הר"ר שלמה זאלצער ז"ל שהיה שו"ב בקויברסדורף. שרה ע"ה נפטרה בירושלים י"ז אייר תרע"ב.
בידי צאצאיו של הריח"ז נשתמר דף מספר המשניות של הגרי"ח בו רשם לעצמו את ימי היארצייט של בני משפחתו, ומזכיר גם את: חמי הר"ר שלמה בן הר"ר יהודה לייב ז"ל שנפטר בעיה"ק בראשון של חג הפסח תרנ"ד. זוגתו מרת רחל בריינדל נפטרה בחג הסוכות ט"ו תשרי, והיה ר' יוסף חיים אומר ט"ו ט"ו לגזירה שווה.

הוריו של ר' שלמה זלצר, היו ר' יהודה ושרה בריינדל.
בניו של ר' שלמה זלצר [מלבד בתו שרה] הם,
  •  ר' דוד יהודה לייב זאלצער נולד בשנת תר"י לערך, היה חתנו של הגאון רבי דוד כץ אב"ד מאטרסדורף בעהמ"ח 'מנחת כהן', ר' דוד לייב זלצר כיהן כאב"ד באטרוקס ואחר כך אב"ד הומנא. מתורתו נדפס בספר של חותנו תחת השם 'מנחת בכורים' עם 'שיורי מנחה'. גם בספר ילקוט הדרוש, העתיקו איזו דרשה ממנו. תשובות אליו בספרי גדולי דורו. נפטר בשנת תרע"ה. חתניו הם: א. רבי אריה רייכהארד נינו של מהר"י אסאד. ב. ר' יצחק אייזיק פריעדריך אב"ד טורץ על מקום אביו ר' חיים שנפטר בתרס"א, ואחר כך אב"ד הומנא על מקום חותנו, נפטר י חשון תרפ"ז. והוא חותן ר' יצחק אהלבוים אב"ד טעשין ואחר כך בטורונטו ומחבר ספר שאילת יצחק. ג. ר' אשר אנשיל יונגרייז אב"ד טשענגער. ד. ר' יואב אדלר בנו של ר' שלום אדלר אב"ד סרעדנא מחבר רב שלום. ה. ר' יהודה סגל קראוס מחבר ספרים.
  • ר' אליעזר זוסמאן זלצר נפטר ב' טבת תרפ"ט, וזוגתו מרת פיגלא בת ר' שמואל שטרן נפטרה יז אייר תרפח.

זוגתו השניה של הריח"ז מרת חיילא, היתה צעירה ממנו בשלושים שנה, וע"פ ברכתו זכתה לאריכות ימים כמוהו, נפטרה ד' אדר תשכ"ח, בהגיעה לגיל תשעים שנה. היא היתה בתו של רבי מנדל דייטש שהיה דיין בק"ק טאפלשיין, ובתחילה היתה נשואה לרבי יהודה לייב אייבנשיץ, היה לה מזיוו"ר בת אחת מרת לאה (נפטרה כ"ט אייר תש"ו), היא היתה אשת הגאון הצדיק רבי חיים זאב פינקל משגיח דישיבת מיר (נפטר י"ח אלול תשכ"ה), בנו של הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר.

אודות צאצאיו הרבים של הריח"ז נרחיב במאמר נפרד בפעם הבאה אי"ה.

32 תגובות:

  1. ב"ה

    לגבי מה שמוזכר שמרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל היה מוזכר כרב ואב"ד למקהלות האשכנזים בירושלים, זה רק ל"עדה החרדית" ולהולכים בדרכה שהיהו והינם המיעוט בירושלים בפרט וביהדות החרדית בכלל, אך בעיני כלל קהילת ירושלים ורבניה מי שהיה רבם של האשכנזים בירושלים הוא מי שמונה בידי "הועד הכללי - כנסת ישראל" והוא מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל. הרב קוק הוא שירש את מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל כרבה האשכנזי של ירושלים בעיני כלל הקהילה ורבניה ומרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל הוא שירש את הרב קוק בתפקיד זה. העדה החרדית הוקמה בגלל שמייסדיה לא קיבלו את דרכו של הרב קוק בירושלים והרב זוננפלד מונה כרבה של העדה החרדית שרק בעיניה זה היה רבה של ירושלים או בהגדרה הרשמית שלהם 'גאב"ד ירושלים' או 'רב ואב"ד למקהלות האשכנזים...'. אך למעשה בעיני הכלל הוא היה רבה של "העדה החרדית" בלבד (ואין בכך כדי להוריד מגדולתו האישית) ובהגדרה הרשמית 'גאב"ד העדה החרדית'. מי שירש אותו בתפקיד זה היה מרן הגרי"צ דושינסקי זצ"ל כשרבה האשכנזי הראשי של ירושלים בעיני כלל הקהילה ורבניה היה בשלוש השנים הראשונות שלו הרב קוק ואח"כ הרב פרנק.

    לדוגמה אביא מכתבים של גדולי ישראל הראים התייחסות לרב קוק כרבה של ירושלים ולא לרב זוננפלד:

    במכתב למשלחת הרבנים שיצאה לארה"ב בתרפ"ד מטעם מוסדות התורה בירושלים וליטא כדי להתרים בעבורם כתב מרן הגאון הרב ישראל מאיר הכהן קגן (הח"ח) זצוק"ל (תקפ"ט/תקצ"ט-תרצ"ג) בראשו:
    'לכבוד הרבנים הגאונים הגדולים
    מהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק נ"י אב"ד דעיה"ק ירושלים,
    מו"ה אברהם דוב שפירא נ"י אב"ד דקאוונא,
    ומו"ה משה מרדכי אפשטיין אב"ד דסלאבאדקה.'
    בנוסף ליחס האישי המרשים לרב קוק רואים כאן שהח"ח מתייחס לרבנות הרב קוק בירושלים כמו רבנותם של הרב שפירא בקובנה והרב אפשטיין בסלבודקה
    כשמונה הרב קוק לרבה הראשי האשכנזי של ירושלים כתב לו מרן עמוד הקבלה הגר"ש אליישיב זצוק"ל:
    'כבוד ידידי מאז, הרב הגאון, המאור הגדול, שמו נודע לתהילה ולתפארת, כש"ת מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בירושלים עיה"ק תוב"ב. אחדשה"ט כמשפט.
    הגד הוגד לי כי רום מעלתו נתמנה לרב הכולל בירושלים ושמחתי מאוד על זה, והנני מתכבד לברך את כבוד רומ"ל כי יאריך ימים על כסא הרבנות הזאת, וינוב שמו הטוב למרחוק, ויעלה מעלה מעלה אכי"ר. [...]
    ובזה אסיים בשים שלום, יתן ד' וירום קרנו בכבוד עד זקנה ושיבה, כאוות נפש ידידו ומכירו משכבר הימים. יתן ד' ויזכו גם אותנו לעלות לארה"ק בקרוב, לחון את עפר ארצנו, וגם לחדות בשמחה את פני רום מעלתו. מלב ונפש ידידו עוז באהבת עולם, שלמה עליאשוב, בעהמ"ח ספר "לשם שבו ואחלמה".'
    כאן אביא קישור לסריקה של מכתב בעל ה"לשם" מתרפ"ב שבו בין השאר פונה אליו כ"רב הכולל":http://www.otzar.org/forums/viewtopi...be93dd1cb760)

    המשך יבוא

    השבמחק
  2. ב"ה

    המשך תגובתי:

    הגאון הרב זליג ראובן בנגיס זצוק"ל (תרכ"ד-תשי"ג) - הייתה היכרות ביניהם בישיבת וולוז'ין וכרבנים צעירים היה ראב"ד העדה החרדית לאחר פטירת הרב קוק. ממכתבים שונים בהיות הרב קוק ראב"ד האשכנזים בירושלים, עולה הערצתו הגדולה לרב קוק:
    'עמ"י עש"ו י"ד אחה"ש [אסרו חג השבועות] ותן ברכה תרפ"ג לפ"ק קלוויוריעא ליטא.
    יאר ד' פניו אל כבוד ידי"ע וידיד נפשי, הרב הגאון האמיתי, תפארת ישורון, נודע לתהילה בקרב עם סגולה כו' כקש"ת מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, האבד"ק ירושלים עיה"ק תובב"א.
    אחרי תת לכתר"ה את ברכתי שלום ברגשי אהבה נאמנה, הנני להודיעו כי מכתבו נכון הגיעני במועדו, ורבת שבעה לה נפשי עונג בהתבשרי שלומו ושלום תורתו כי טוב, וכן אברכו גם לימים יבואו כי ישפות ד' שלומו ושלום משפחתו ושלו' תורתו לאושר ולתפארת עמו ועדתו ולשמחת כל מוקיריו דורשי אושרו והצלחתו, אשר בתוכם ימנה גם אני המתרפק באהבתו - וברך אברכנו בכל הני מילי דמיטב. יזכנו ד' לראותו עומד ועוסק בעבודה בבית מקדשנו אשר מהרה יבנה למראה עינינו בתוככי ירושלים עיה"ק, ישמח לבנו ותגל נפשנו אכי"ר.
    כא"נ אוהבו המיחל לישועת ד' על עמנו ועל ארצנו, זעליג ראובן בענגיס.' ('אגרות לראי"ה' אגרת קמ"ג)

    אף הגאון הרב פינחס הלוי אפשטיין זצ"ל שהיה מרבני "העדה החרדית" ושימש כמה שנים כראב"ד העדה החרדית, כתב בתרפ"ג במכתב שבו שואל את הרב קוק שאלה הלכתית:
    'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י קוק שליט"א האב"ד פה עיה"ק.'
    רואים כאן שהרב פינחס אפשטיין שהיה מהעדה החרדית מכיר ברבנותו של הרב קוק בירושלים ומשתמש כאן בביטוים מפליגים מאוד המראים על יחס חיובי ביותר לאישיותו של הרב קוק!

    הגאון הרב ברוך דב לייבוביץ זצוק"ל (תר"ל-ת"ש) - במכתב אחר ששלח לרב קוק במחלתו הקשה כתב:
    'ב"ה ז' מנ"א תרצ"ה.
    החיים והשלום ורפואה שלימה מן השמים, אל כבוד הגאון האמיתי, פאר הדור והדרו, כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נרו יאיר, שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן, האב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א.
    העליון ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה עד בוא משיחנו בב"א, ויחדשכנשר נעוריו ועצמותיו יחליץ, ויקויים בו וקווי הש"י יחליפו כח. ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל ולכל בשרו מרפא, ויחזקהו ויאמצהו בכל גופו הטהור, ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו אמן. והנני בתוך המעתירים להש"י על שלו' וטובו דכ"ג. ישמע הש"י בקשתם ועתירתם, וישמח לבב כ"ג בבריאות טובה וחזקה אמן. דברי המעתיר להש"י על שלו' וטובו דכ"ג, ישלח דברו וירפאהו במהרה.
    ברוך דוב ליבאוויץ
    ר"מ בישיבה ה' בית יצחק.'

    הגאון הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה") זצוק"ל (תר"ט-תרפ"ז) כשביקש להעניק סמיכה לתלמידיו בשנת חייו האחרונה, הוא פנה לרב קוק בבקשה שיעניק סמיכה לשני תלמידים ('אגרות לראי"ה', עמ' ש"י):
    בעז"ה שבת 'להורת לששון' לפ"ק
    כבוד ועונג רוחני וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק.
    אחד"ש הדר"ג בכבוד ויקר כמשפט. לא אוכל למנוע א"ע מבלי בוא בכתובים הפעם באשר הדבר נוגע לשני רבנן, הרב הג' הנעלה מר צבי נ"י פוכאוויץ והרה"ג החריף והשנון בכשרון ודעת מר ישראל מאיר נ"י גערוויש, אשר למדו זה כמה בישיבת סלאבאדקע וכעת פה חברון עיה"ק, ושניהם כאחד טובים כי פשטו צורה ולבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה. ויען כי נחוצים המה להשיג סמיכת חכמים, ובכן מצאתי חובה לנפשי גלות דעתי וחפצי כי המה ראוים וראוים לזה, ותקותי כי יתקדש ש"ש בכל מקום היותם.
    וע"ז באתי עה"ח כגודל גאון ערכו הרם, העבד ללמודי ד' וחושבי שמו.
    נתן צבי פינקעל

    השבמחק
  3. ב"ה

    המשך:

    הגאון הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל (תרמ"ו-תשל"ו) - במכתב לרב קוק ביום חמישי, כ"ט בניסן תרפ"ה, כותב הרב אברמסקי על הכתרתו כראב"ד פ"ת (איני יודע אם רבנותו שם התקיימה בפועל) לאחר פטירתו של הגאון הרב ישראל אבא ציטרון זצ"ל, כשהוא פונה לרב קוק בלשון זו:
    'שלמא רבא ובריות גופא לכבוד ידיד ה' ועמו הגאון הגדול המפורסם איש האשכולות פאר הדור וכו' וכו' מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הרב הראשי לא"י והגאב"ד עיר הקודש ירושלים תבב"א.'

    הגאון הרב סלימן מנחם מני זצוק"ל (תר"י-תרפ"ד) - מגדולי רבני הספרדים בדורו, ובנו של הגאון הרב אליהו סלימן מני (הרא"ם) זצוק"ל, כיהן כאביו כראב"ד הספרדים בחברון לאחר פטירת הגאון הרב חיים חזקיהו מדיני (ה"שדי חמד") זצוק"ל. הרב קוק פנה אליו בבקשה להתקין תקנה בענין חימום המקוה.
    בתשובתו בי' בתמוז תר"פ מגלה הרב מני את עומק ההערצה שרחש לראי"ה זצ"ל ('אגרות לראי"ה', עמ' קע"ז):
    'לכבוד מ"ע עטרת תפארת ישראל, ראש גולת אריאל, כתר תורה, הוא זיוה הוא הדרה, הרב הגאון המפורסם לשם טוב ולתהלה, ראשון לציון וראש רבני עיה"ק ירושלם ת"ו, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק קוק שליט"א, ויהי שמו לעולם, כירח יכון עולם, כי"ר...
    התכבדתי בכתב ידי קדשו הנעלה למן י"א העבר, ואחר עד עתה להשיבו מפני חולשתי הרבה, ועד אשר עלה בידי לקבוע איש שיחמם הטבילה כנהוג, ונתנו מכיס אחינו ק"ק אשכנזים הי"ו לי"מ אחת, ומק"ק ספרדים הי"ו לי"מ אחת, ומכיסי חצי לי"מ לכל חדש, ונתקיימה גזירתו הטהורה בכל תוקף תלי"ת. אקוה כי יסלח לי על כל מכתביו הטהורים שהדר"ג שולח לי ואני מקיימם ולא שלחתי להודיעו, יען כי סופר אין לי, ואני רב ימי מוטל על דוי לא אליכם, בטחתי ביקרת לבו הטהור כי מלך מוחל וסולח הוא.
    ובכן כסא כבוד הדר"ג שליט"א ירום ונשא להוד ולתפארת וללבי עטרת, כאות נפשו הטהורה וכעטרת המוקירו ומכבדו ברגשי כבוד ויקר, סאלימן מנחם מני הי"ו.'

    הגאון ר' שלמה גולדמן מזוויהל זצוק"ל (תרכ"ט-תש"ה) - היה בראשי חודשים מבקר את הרב קוק ויושב לפניו כדי ליהנות מזיו פניו של הרב קוק ולהאזין לדברי תורתו.

    כשביקר הרב קוק במקום אכסנייתו של הרבי מגור בביקורו הראשון בארץ בתרפ"א, סיפר לו הרבי שעתה הוא עומד להפריש תרומות ומעשרות בפעם הראשונה. אמר לו הרב קוק, אם כן תזכה גם בברכת 'שהחיינו', כדברי רש"י (מנחות ע"ה, ב') ביחס לכהן המקריב בפעם הראשונה, וכפסק הרמ"א ביו"ד כ"ח. הרבי הקשה, הרי הש"ך והפר"ח חולקים. אולם מרן הרב חזר וביסס את דעתו, תוך כדי בירור שיטות החולקים ביסודיות ובהרחבה כדרכו. ואף הוסיף לומר לרבי, כי שמחת בואו לארץ ישראל אף היא מצטרפת לשמחת קיום המצווה בפעם הראשונה, והרי הוא יכול לברך בלא חשש. אחרי ששמע הרבי את דבריו המקיפים של הרב, קם ואמר: "אם מרא דאתרא, רבה של ירושלים, פוסק שיש לברך, מקבל אני את דעתו". וברך 'שהחיינו' בשמחה.

    הגאון הרב דוב בריש איינהורן מאמסטוב זצ"ל הי"ד - בן הגאון הרב אפרים צבי איינהורן זצוק"ל ובעצמו מגדולי דורו. שלח לרב מכתב על קבלת תלמידו הרב יעקב שטיין לישיבת "מרכז הרב", וכותב בראש מכתבו 'לכבוד הרב הגאון הגדול פ"ה פה"ד החכם הכולל חוקר אלקי דמטמרין גלין ליה מרא דארעא דישראל כקש"ת אברהם יצחק שליט"א כהן לאל עליון ורב והגאון אב"ד דעה"ק ירושלים תובב"א.'

    השבמחק
  4. ב"ה

    הנה מחאה של גדולי ישראל ומנהיגי הישוב הישן בירושלים שהתפרסמה בטבת תרצ"ג, בעקבות ביזוי הרב קוק, ובכרוז המחאה התייחסות לרב קוק כרבה של ירושלים:
    'מחאה גלויה מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד של הישוב הישן והיהדות החרדית בירושלים ת"ו.
    בהתאסף יחד ראשי מוסדות הקודש של היהדות החרדית בירושלים, עמוד התווך של הישוב הישן בארה"ק, למראה הסכנה הצפויה ח"ו לקיומה של תורה ושלטונה בחיים, ע"י מעשיהם של כנופיית צעירים מחוסרי כל מצפון ורגש אחריות, ונעדרי כל זיק של כבוד התורה, שבשנאתם וקנאתם בגדולי התורה ועמליה בטהרה הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים גאוניה וצדיקיה בכלל, ועל רבנו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש רבני אה"ק והגאב"ד דפעיה"ק ירושלים ת"ו בפרט, ואחרי שנוכחו לדעת כי כנופיה זו של כותבי הפלסתר הם הם בעלי העתון 'קול ישראל' והם הם התופסים את בית ישראל בליבותם בתור סניפה של "אגודת ישראל" בירושלים, וגדולה החרפה ורבה הכלימה כי הרס זה לבית ישראל בא לנו בעווה"ר תחת השם המזוייף של "יהדות חרדית" והגנת הישוב הישן שמחרפיו אלה מתיימרים ומתחצפים עוד להשתמש בו.
    לכן מצאנו חוב קדוש בנפשנו להוקיע את עושי הרשעה האלה לעיני השמש ולהסיר מעל הישוב החרדי את קלון מעשיהם של מחריבי קרתא קדישא אלה. והננו מבקשים את פני רועי ישראל[...] לכלות הקוצים מכרם ד' צבאות.
    [...] חלילה להכניס שום רפיון בלב, מפני מעשיהם המקולקלים של איזה כנופיה בעלי ריב ומדון השקועים בפוליטיקה של פירוד לטובת עצמם, והם הקימו והרחיבו מספר נערים קלי עולם רודפי שקר ותוהו להעיז פניהם ברבותינו בדברי דופי, ובמה נחשבו הם, ואין כוחם אלא בכתבי פלסתר שהם מפיצים ברשעתם. אבל
    ת"ל, כל העדה כולם קדושים, יראי ד' ושומרי תורה ומצוות מכבדי התורה וגדוליה ומגינים במסי"נ על כל קנייניה הקדושים של היהדות החרדית.'

    השבמחק
  5. ב"ה

    סוף תגובתי (אם לא יקטע ויהיה צריך לחלק לשניים):
    בירחון קול תורה תמוז-אב תרצ"ה (עמ' כ"א-כ"ה) מופיעה הכרזה על יום תפילה לרפואת הרב קוק שבו הוא מוגדר "רבנו גאון ישראל וקדושו מרן..", 'רבנו גאון עוזנו הגאון הגראי"ה קוק שליט"א', 'גאון הדור שבית ישראל נשען עליו, עמוד התווך של התורה והיהדות באה"ק', ועל ההכרזה הזו חתומים מגדולי ירושלים ובהם מגדולי הדור: מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל, מרן הגרש"א פולונסקי זצוק"ל ("הרב מטפליק"), מרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל, הרבי מזוויהל, הגאון ר' שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ זצוק"ל (תרמ"ח-תש"ח), מרן הגאון ר' מנחם נחום טברסקי מרחמסטריבקה זצוק"ל (ת"ר/תר"ג-תרצ"ו), מרן הגאון ר' זאב טברסקי מרחמסטריבקה זצוק"ל (תר"י-תרצ"ז), מרן הגרי"ג הורוויץ זצ"ל, מרן הגאון הרב משה חסקין זצ"ל ("הרב מפרילוקי"), מרן הגאון הרב מאיר סטלביץ זצ"ל ("הרב מחסלביץ'"), מרן הגר"א אליישיב מהומל זצ"ל, מרן הגאון הרב מרדכי סנדר הלוי קופשטיין מראדין זצ"ל, מרן הגרש"ז זלזניק זצ"ל, מרן הגרי"י וכטפויגל זצ"ל (ראש ישיבת "מאה שערים" וחתנו של ראש הישיבה הקודם הגאון הרב זרח ראובן ברוורמן זצוק"ל [נפטר בתרפ"ט] - תרמ"ז-תשל"ח), הגאונים הרבנים שמחה ושמעון וינוגרד זצ"ל (ראשי ישיבת "תורת חיים"), מרן הגר"י סרנא זצ"ל (תר"ן-תשכ"ט), מרנן הגאונים המקובלים (ראשי ישיבת המקובלים האשכנזית "שער השמים") רחי"ל אויירבך והרב שמעון צבי [לידר-]הורוויץ זצוק"ל (תר"ל-תש"ז), מרן הגאון הרב יחיאל מיכל הורוויץ זצוק"ל (מגדולי ירושלים ורב שכונת "כנסת ישראל" ומקורב לרב קוק והרב זוננפלד גם יחד שכונה "ר' מיכל דיין"), הגאון הרב משה פריצקר זצ"ל ("הרב מברדיצ'וב"), הגאון הרב חיים קלידצקי זצ"ל (למד בישיבות וולוז'ין ואיישישוק וכיהן כ-30 שנים כרב בארה"ב ועלה בתרפ"ח לירושלים - נפטר בתשי"ד), הגאונים הרב יעקב הניך סנקביץ זצ"ל והרב חיים אלעזר אלתר זצ"ל (ראשי הישיבה הראשונים של ישיבת "שפת אמת"), הגאון הרב משה אריה לייב שפירא זצ"ל (היה ראש ישיבת "תורת אמת" החב"דית ומחשובי הרבנים בחסידות חב"ד) ועוד.
    וכן נשלחו מכתבים שונים מרבנים גדולים שבהם איחולי החלמה חמים לרב קוק ובהם הוא מוגדר 'הגאון מוהרא"י קוק שליט"א' (הגרח"ע גרודזינסקי), 'כבוד הגאון האמתי פאר הדור והדרו הצדיק כקש"ת... האב"ד בירושלים...' (מכתב הגרב"ד לייבוביץ מקמניץ המוזכר לעיל), 'כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהילה ותפארת בתוך גאוני יעקב, עה"י (עמוד הימיני), פטה"ח (פטיש החזק) בעל מידות תרומיות כש"ת מוהר"ר' (הגאון ריי"צ מלובביץ' זצוק"ל), 'הרב הגאון המפורסם פאר הדור רב פעלים וכו' כקש"ת הר"ר... רב הכולל בעיה"ק ירושלים תובב"א' (הגאון ר' יחזקאל הלוי הולשטוק מאוסטרובצה זצוק"ל הי"ד - תרמ"ז-תש"ג). עם חתימת החוברת הרב קוק נפטר. קישור:
    http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?61714&+%F7%E5%EC%20%FA%E5%F8%E4

    לאחר פטירת הרב קוק פרסמו גורמים שונים מודעות אבל ובהם מוסדות שאינם ציוניים אך ראו ברב קוק את גדול הדור שנלקח לבית עולמו, וביניהם ישיבות "עץ חיים", ו"כנסת ישראל - חברון" ו"ועד השחיטה האשכנזית" שיש לציין שהוקם כוועד שחיטה נפרד מהשגחת השחיטה של הרב קוק.
    ישיבת "עץ חיים" פרסמה את הדברים הבאים:
    ' "הצור תמים פעלו".
    מוסד התורה הראשון באה"ק אשר לפני 16 שנה בשנת התרע"ט באותה עונה ג' אלול, היה ממביאי ומכתירי רבן של ישראל בשערי ירושלים, מבכה עתה יחד עם היישוב הארצישראלי את האבדה הגדולה שאינה חוזרת בהילקח מאתנו פאר דורנו גאון עוזנו, מרן רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל, ינחם הית"ש את משפחתו הגדולה ואת כל בית ישראל וירפא שבר בת עמו.'

    השבמחק
  6. ב"ה

    מכל האמור לעיל עולה כי רק בעיני "העדה החרדית" הרב זוננפלד היה רבה של ירושלים, אך בעיני כלל קהילת ירושלים ורבניה וגדולי עולם נודעים מחו"ל (ואף מתנגדים מובהקים לציונות) ראו ברב קוק את רבה של ירושלים וכמו שה"אמרי אמת כותב במכתבו המפורסם מהאונייה שרוב קהילת ירושלים ורבניה תומכים ברב קוק והוא שהיה בעיניהם רבה שד ירושלים ולא הרב זוננפלד.

    השבמחק
  7. ב"ה

    בסוף התגובה הקודמת צ"ל "רבה של ירושלים".

    השבמחק
  8. ב"ה

    הנה כאן על מינוי מרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל כרבה של ירושלים על כסאו של מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23540&st=&pgnum=19

    השבמחק
  9. ב"ה

    השלמת הקודם: מינו של של הרב פרנק היה המינוי של כלל מוסדות התורה האשכנזיים והרבנים, ומכאן ניתן ללמוד שמפי שהיה רבה של ירושלים בעיניהם לפני כן היה הרב קוק ולא מרנן הגאונים הרב זוננפלד והרב דושינסקי, זצוק"ל, שהיו בפועל הרבנים של העדה החרדית בלבד, ואין בכך כדי להמעיט מגדולתם הרוחנית.
    הרב זוננפלד נפטר בי"ט באדר תרצ"ב ובמקומו מינתה העדה החרדית את הרב דושינסקי שנפטר בתש"ח. הרב קוק נפטר בתרצ"ה ובמקומו הועד הכללי - כנסת ישראל" מינה את הרב פרנק בטבת תרצ"ו (נפטר בתש"ך) והמינוי של גוף הוא היה כאמור המינוי המקובל על כלל יהודי ירושלים, כך עם הרב פרנק וכך עם הרב קוק לפניו.

    השבמחק
  10. ישראל קרמר הנכבד,
    לא קראתי את מלוא אורך התגובה שלך, אפילו לא מחצית ממנו. בסך הכל כבר משתי הפסקאות הראשונות הבחנתי בשיוך המגזרי שלך ומכאן הצורך כנראה שלך לעוות עובדות ונתונים ככל העולה.
    קצת סדר בדברים.
    לידיעתך, טרם העליות הציוניות מרוסיה ומאירופה המערבית, כבר היתה קיימת קהילה אשכנזית מאורגנת וחרדית מאד בארץ.
    היא היא הקהילה של אנשי הישוב הישן.
    הקהילה פעלה במתכונת מסודרת, רבנים, ראשי קהל, שוחטים, כלי קודש וכו'.
    קהילה זו היתה בעצם שלוחה של יוצאי הקהילות החרדיות באירופה שעלו ארצה, רק מתוך מסירות נפש. להזכירך, הישוב בארץ היה חסר תנאים מינימליים באותם ימים.
    למרבה האכזבה, כצפוי, שללו אנשי הישוב הישן מכל וכל את הרעיון הציוני, שהיה בזמנו רק רעיון נוסף לצד הרעיונות המהפכניים שנשבו ביהדות הגולה, לצד הבונדיסטים, האוטונומיסטים, היידישיסטים וכדו'.
    עם העליה הראשונה והשניה, התגבר הקיטוב והתלהט, כשהציונות בהמשך מבקשת להפוך לדוברה הרשמי של כל תושבי הארץ היהודיים. היהדות החרדית נעמדה על רגליה האחוריות והיא ניצחה בקרב אבל לא במלחמה.
    רק בתחילת המאה ה-20, הקימה הציונות את מוסד הרבנית הראשית, כשהיהדות החרדית כבר ביססה את מוסדות הקהילה לפחות חמישים שנה קודם.
    כנסת ישראל, כמשל, שאתה משתמש בו כדי לבסס את מעמדו של רב קוק, היה גוף ציוני לכל דבר, שהוקם מתוך המטרה לקעקע את הקהילה החרדית הוותיקה בארץ.
    הגופים הציוניים בארץ שהחלו לבסס את אחיזתם בשטח, נזקקו לגושפנקא רבנית שתהווה תחליף למוסדות הקהילה המאורגנות של העדה החרדית.
    לשם כך ובדיוק לשם כך הוקם מוסד הרבנות הראשית.
    רב קוק נענה לפניות של הגופים הציוניים והפך להיות "רבה של ארץ ישראל".
    בשטח? הציבור החרדי הצביע ברגליים, עד לשלב של התגברות העוני, על רקע התקופה הקשה ששררה בארץ באותן ימים והגידול באוכלוסיות האחרות.
    כך שלפי הסדר הכרונולוגי וכפי שההיסטוריה החרדית ממשיכה להשתלשל עד ימינו, היהדות החרדית הקדימה את הציונות ואת המוסדות שלה וממשיכה הלאה, בלי הדמויות שבחרו צד שרק החליש את היהדות החרדית בארץ.
    לנסות להחדיר את רק קוק במרקם היהודי הדתי-חרדי בארץ באותם הימים כרב שהיה בקונצזוס החרדי, לא רלוונטי, לוקה בעיוות מוחלט של העובדות ונסיון פתטי לשכתב את ההיסטוריה.
    לתשומת ליבך, אדון קרמר.
    אברום בנימיני.

    השבמחק
  11. על המצבה של מרת שרה זאלצער ע"ה כתוב שנפטרה י' אייר תרע"ט

    השבמחק
  12. ס"ה

    אברהם בנימיני, את מבלבל בין שני גופים ושני בחירות לרבנות:
    "כנסת ישראל" שהייתה חלק מ"הוועד הלאומי" כמו גם "אסיפת הנבחרים" וע"כ היא הייתה גוף ציוני בהחלט והיה ממונה גם על הרבנות הראשית לא"י כשהוקמה בתרפ"א, אך אני מדבר על גוף רבני ירושלמי בשם "הועד הכללי - כנסת ישראל לצדקת רמבעה"ן' ועל רבנות ירושלים ולא על הרבנות הראשית לא"י. גוף זה היה גוף רבני שאמנם כלל גם רבנים ציוניים והם היו הבסיס שלו כמו מרן הגרי"ג הורוביץ זצוק"ל שעמד בראשו במשך שנים רבות נוסף על היותו רב שכונת "מאה שערים" ור"י מאה שערים והיה מראשי ה"מזרחי" בירושלים , מרן הגרי"צ ריבלין זצוק"ל שהוביל בתרס"ג את ייסוד סניף ה"מזרחי" בירושלים שהיה הראשון בארץ, ועוד. גוף זה אינו קשור ל"כנסת ישראל" של ה"וועד הלאומי" שהוא גוף כלל ארצישראלי, אלא הוא גוף רבני ירושלמי שהיה קשור לכלל הרבנים האשכנזיים ומוסדות התורה האשכנזיים. גוף זה הוא שבחר רשמית את הרב קוק לרבה של ירושלים שכלל הרבנים האשכנזיים ומוסדות התורה האשכנזיים בעיר ראו בו את רבהשל ירושלים ועל כתב הרבנות של הרב קוק היו חתומים בין השאר נציגי ישיבות "עץ חיים", "תורת חיים", "מאה שערים" ו"שער השמים".
    ואני הראיתי גדולי ישראל וגם נגד הציונות שהתייחסו לרב קוק כרבה של ירושלים.
    מיעוט מהאשכנזים לא הסכימו על בחירת הרב קוק והקימו את "העדה החרדית".
    כך שדבריך, אברהם בנימיני, הם הסילוף והבלבול בין גופים שונים ובחירות רבנות שונות.

    ואגב, גם לגבי הרבנות הראשית לא"י, רבים מגדולי ישראל התייחסו לרב קוק כרבה של א"י/ראש הרבנים לא"י וכו'

    השבמחק
    תשובות
    1. ב"ה

      אותו גוף, 'הועד הכללי - כנסת ישראל לצדקת רמבעה"ן', הוא זה שמינה את מרן הגרצ"פ פרנק זצוק"ל על כסאו של מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל, כפי שהבאתי קישור לעיל.

      מחק
  13. ב"ה

    כן גם לגבי דעותיו של הרב קוק וההשקפה הדתית-לאומית, רבים מגדולי ישראל תמכו ברעיון הציוני ובדעותיו של הרב קוק.

    ראה כאן: http://haredim.info/%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA-38/%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A7-133999/index2.html

    וכאן (בתגובות 3-2): http://haredim.info/%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA-38/%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9B%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%A0%D7%95-133982/

    כך שמי שלוקה בעיוות מוחלט של העובדות ונסיון פתטי לשכתב את ההיסטוריה, הוא לא אני.
    לתשומת ליבך, אדון בנימיני...

    השבמחק
  14. שם אמו של הרב זוננפלד היה דייטש (על פי מסמכים מקומיים)

    השבמחק
  15. למישהו יש פרטם על בתו וחתנו (פרידמן)?
    בתמונתו המפורסמת עם הנשיא המוסלמי רואים ע''י את נכדו ר' יעקב פרידמן

    השבמחק
    תשובות
    1. את אבי חתנו, הזכרתי כאן:
      http://toladot.blogspot.co.il/2012/12/blog-post_4.html#more

      מחק
  16. אני הוא הנכד של נינתו של ר' יוסף חיים זוננפלד זצ''ל והחכמתי הרבה ממאמר זה, יישר כח לכותבים, חג שמח וצום מועיל.

    השבמחק
  17. ישראל קרמר - דבריך מוזרים לכל בר דעת, ידוע שהרב קוק היה שנוי במחלוקת, ואילו מצד שני עיני כל החרדים היו כפופות למרא דארעא דישראל הוא ניהו קדוש ישראל הגריח"ז, החתימות שגבבת היו שלוש שנים אחר פטירתו של הגריח"ז, ואין שום ראיה מאותם חתימות. הוא היה ממשיכו של הרב סלנט (או שאולי תגיד שגם אליו לא היו כפופים) הוא היה גם השומר האמיתי של בני א"י במובן הרוחני ובמובן הגשמי באמצעות דאגה לעניי א"י והתרמת נדיבי עם תושבי אירופה וכו'

    השבמחק
    תשובות
    1. הראי"ה היה שנוי במחלוקת רק בעיני החרדים הקיצוניים ביותר=הקנאים הקיצוניים, אך מרבית היהדות החרדית על מרבית גדוליה וכל אלו מהם שהכירו את הרב קוק מקרוב התייחסו אליו בהערצה אישית כקדוש עליון וציס"ע וגאון אדיר בכל חדרי התורה: http://maranharavkook.blogspot.co.il/2016/04/blog-post.html

      מחק
    2. לגבי מה שנכתב בעניין גיבוב חתימות מלאחר פטירת הרב זוננפלד, רבים מהדברים שהבאתי הם מחיי הרב זוננפלד.

      לגבי יורשו של הרב סלנט, אז בעיני מרבית קהילת ירושלים ורבניה הרב קוק היה יורשו של הרב סלנט ורק בעיני מיעוט מהאשכנזים שפרשו מהקהילה הכללית והקימו את העדה החרדית, הרב זוננפלד הוא שהיה יורשו של הרב סלנט. וכן האמרי אמת במכתבו המפורסם מהאונייה כותב שרוב קהילת ירושלים ורבים מהרבנים תומכים ברב קוק. ודברים רבים שהבאתי מוכיחים זאת ולמשל מה שפרסמה ישיבת עץ חיים שהקים הרב סלנט במודעת האבל לאחר פטירת הרב קוק שהם היו ממכתיריו של רבן של ישראל בשערי ירושלים

      מחק
  18. The nin of Rav Sonnenfeld
    is the Tzadik rav Elio Moti Sonnenfeld
    a big tzadik

    השבמחק
  19. Rav Elio Moti Sonnenfeld
    Made aliya a few years ago to Israel
    His daughter was killed in a car accident
    Elio Moti Sonnefeld he donated in her memory a number of projects

    השבמחק
  20. ביקשתם פרטים על חתנו פרידמן, שמו היה ר' מענדל פרידמן (ב"ר מרדכי ב"ר עמרם יצחק ב"ר צבי יהודה וכו') והיה סוחר 'אתרוגי מענדל פרידמן ובניו' במא"ש בירושלים. המקצוע עבר לבנו אייזיק פרידמו, ובהמשך לבנו 'משה פרידמן' מאתרוגי משה פרידמן. ר' מענדל השאיר אחריו משפחה ענפה ומפוארת, הפרטים שמורים עמי למעוניין.

    השבמחק
  21. שמוליק!
    אגב, מי שנראה בתמונה המפורסמת ליד הגריח"ז הוא הוא חתנו ר' מנדל פרידמן!
    וחוצמיזה שזה לא נשיא מוסלמי אלא נציג אוסטרי שנקרא בשם מסעריק, כמקובל במשפחה.

    השבמחק
  22. מי הוא ר' אשר יונגרייז גיסו של הגריח"ז ?
    זה לכאו' ודאי לא הטשנגע'ר ?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא גיסו. כי אם חתן גיסו.
      והוא אכן היה רב בטשענגער, אך לא הרב המפורסם בעל המנוחת אשר, אלא בן בנו.

      מחק
  23. למעוניינים, יש סדרה שלימה על צאצאי הגריח"ז במדור 'למשפחותם' שבעיתון המבשר מוסף קהילות החל מגליון י"ז אדר ב' תשע"א [כולל פרטים על אחים נוספים].

    השבמחק
  24. למיטב ידעתי אמו של הגריח''ז היתה זלדה דייטש מצ'כוסלובקיה בת ר' אהרון דייטש בת ר' חיים דייטש, ואביו של הגריח''ז היה מתלמידי החתם סופר.
    כשבו זמנית גר בירושלים קצת שנים לפני רבי שמעון דייטש תלמידו המובהק של החתם סופר אחין של הרב אהרון דוד (שמו אהרון התווסף לו בחוליו אחר פטירת אביו) אף הוא מגדולי תלמידי החתם סופר ואב''ד יארמוט, ובנו של רבי אהרון דייטש, וכמדומה אף מקורם בצ'כוסלובקיה.
    מעניין אותי,ואולי אשמח אם מישהו יוכל להחכים אותי בזה...
    האם בהתבסס על כך שגם אביו של הגריח''ז היה מתלמידי החתם סופר וגם האחים הגאונים וגם שתיהם מקורם בצ'כוסלובקיה, וכמובן שתיהם דייטש ושתיהם בני ''רבי אהרון'' האם במקרה ''זלדה בת רבי אהרון דייטש'' (אם הגריח''ז), היתה אולי אחותם של שתי האחים גאונים רבי אהרון דוד ורבי שמעון בני רבי אהרון דייטש.
    אם מישהו יוכל להחכים אותי בזה אודה לו מאוד
    (אולי עדיף ''גם'' באישי ‫erebshabuot@gmail.com‬ כי אני לא תמיד זמין לאתרים)

    השבמחק