חותנו של רבי אליעזר ליזר מסומפולנא - ממשפחת קאליפארי

בראשן של שתי משפחות שעלו לירושלים מפוזנן שבפרוסיה לירושלים בשנת תר"ד, עומד רבי אליעזר ליזר אב"ד סומפולנא, שלאחרונה חשף ר' בנימין את ייחוס משפחת אבותיו – משפחת קרא המפורסמת בפולין.

נחזור בקצרה על שמות צאצאיו, כיון שהדבר נחוץ להמשך היריעה.

בתו האחת של ר' אליעזר ליזר היתה מרת רחל, אשת הגאון רבי יעקב יהודה לייב לעוי אב"ד שלעשין וראב"ד בירושלים, שנפטרה בירושלים ביום ח' תשרי תרנ"ד. ילדיהם הם: א. רבי שלמה זלמן לעווי חתנו של רבי משה מגיד משקלוב. ב. רבי אברהם צבי לעווי. ג. רבי מרדכי לעווי חתן רבי ישראל איסר אב"ד רוזבדוב נפטר כ"ח כסלו תרנ"ב. ד. רבי יצחק דוד לעווי חתן בנו של רבי מנדל משקלוב. ה. רבי אהרן לעווי חתן רבי ישעיה אורנשטיין. ו. רבי ישראל לעווי. ז. רבי אשר אליעזר לעווי. ח. מרת חנה אשת ש"ב רבי אברהם אליעזר לעווי.

הבת השניה היתה מרת חיה, בזיוו"ר אשת ר' יחזקאל מפרעשבורג שנפטר בגיל צעיר, ובתם היא יענטא רייכל, אשת רבי שמעון דייטש תלמיד החתם סופר. לאחר פטירתו נישאה מרת חיה לגאון ר' נחום לעווי משאדיק, וילדיהם הם: א. רבי שלמה זלמן בהר"ן בונה ירושלים. ב. רבי אברהם אליעזר בהר"ן. ג. מרת רחל אשת רבי יהודה ברגמן.

ממשפחות אלו מסתעפות משפחות רבות בירושלים וחוצה לה.

א. תעלומת חותנו של ר' אליעזר ליזר ושמות הנכדים

מי היה חותנו של ר' אליעזר ליזר? הדבר נתון זמן רב בחזקת תעלומה, ובמאמר זה נבקש לקדם את המחקר באמצעות הצעת פתרון שקיבלנו מאת הרב חיים חנה'ס הי"ו.

כצעד ראשון, נתבונן בשמות ילדיהם של מרת רחל ומרת חיה ונבדוק אם אנו יודעים על שם מי הם קרויים. כידוע, נוהגים האשכנזים בדרך כלל לתת שמות על שם סבי הנולד, ורק אחרי פטירתם של אלו ששם ניתן. הדבר מעניק לחוקרי היוחסין כלי שימושי למחקר יוחסין. במפקד מונטפיורי משנת תרט"ו מופיעים גם הגילאים, ואף על פי שלא ניתן לסמוך על מפקדים אלו בענייני הגילאים באופן גורף, מכל מקום הם בהחלט מסייעים.

מתוך מפקד מונטיפיורי

אנו רואים ששתי הבנות נתנו את השם הראשון "שלמה זלמן", על שם אביו של רבי אברהם פראסט, שהיה אביהם של רבי יעקב לייב ושל רבי נחום. שמו היה רבי שלמה זלמן לעווי, והוא היה עמיתו של בן דודו ה"חמדת שלמה". כיהן כאב"ד הראשון של וורשה (חבל הכסף: ספר היחס והתולדה של ר' צבי אשר וחיה מיכלא כהנא-שפירא, ירושלים תש"מ). נראה שבזמן לידתם עוד היו בחיים כל הסבים הקרובים יותר – ר' אברהם ור' אליעזר ליזר. ר' שלמה זלמן בהר"ן נולד בתקצ"ג ור' שלמה זלמן בהרי"ל נולד בתקצ"ה.


ר' אברהם צבי בהרי"ל (נולד תקצ"ח) כבר קרוי על שם רבי אברהם פראסט, ועל שם רבי צבי הירש קרא, אביו של רבי אליעזר ליזר מסומפולנא. מכאן שרבי אברהם נפטר בערך בשנים תקצ"ה-תקצ"ח (מנו"כ בשלעשין). באילני יוחסין שונים רשומות שנים שונות לפטירתו – בין תקצ"ב לת"ר. עוד לא הגעתי למקור מוסמך בנושא, אך הקירוב הוא כאמור.

ר' יצחק דוד בהרי"ל (נולד ת"ר) קרוי על שם ר' יצחק איציק משלעשין, חמיו של רבי אברהם פראסט, ועל שם רבי דוד מליסא, אביו של רבי שלמה זלמן לעווי.

ר' ישראל בהרי"ל (נולד תר"ב) קרוי על שם אחיהם הצעיר של רבי נחום ורבי יעקב לייב, שנפטר בצעירותו ונקרא אף הוא ר' ישראל.

ר' אשר אליעזר בהרי"ל (נולד תר"י) קרוי על שם רבי אשר לעמיל, אביו של רבי יצחק איציק משלעשין, ורבי אליעזר ליזר אב"ד סומפולנא.

ר' אברהם אליעזר בהר"ן (נולד תר"י) קרוי על שם רבי אברהם פראסט ורבי אליעזר ליזר מסומפולנא.

נראה שר' אליעזר ליזר נפטר בין שנת תר"ח לשנת תר"י, ולכן בשנת תר"י נקראו שני נכדים על שמו.

נשארו לנו שני שמות השייכים ככל הנראה למשפחת חותנו של רבי אליעזר ליזר מסומפולנא: על שם מי קרוי רבי מרדכי בהרי"ל (נולד תר"ד)? ועל שם מי קרוי רבי אהרן בהרי"ל (נולד תר"ז)?

ב. משפחת קאליפארי

במשפחה נשמרו שתי מסורות אודות חותנו של רבי אליעזר ליזר מסומפולנא, אלא שהן מעורפלות.

האחת היא מצבתה של הרבנית רחל בהר הזיתים, שנפטרה בח' תשרי תרנ"ד, ועליה כתוב כך: פ"נ האשה הצדקנית מבנות ציון היקרות מסובלת בייסורי הגוף ובצער גדול בנים רב מאוד מאוד, מיוחסת מגזע דוד מלך ישראל מצד אביה, ומצד אמא מהשתדלן והדרשן בעיר פוזנא הנהרגים על קידוש השם, מרת רחל בת הרה"צ רבי אליעזר ז"ל אבד"ק סומפאלנע בפולין.

מיהם השתדלן והדרשן בעיר פוזנא הנהרגים על קידוש השם?

ה"דרשן" הוא רבי אריה יהודה לייבוש קאליפארי, שבא על מקום אביו כדרשן ודיין בפוזנא. נהרג על קידוש השם כתוצאה מעלילת דם. לפני כן היה אב"ד פייזערן וסאמטוב. על מעשה העלילה ראה בהקדמת ספר עמודי עולם לר' שמואל ב"ר עזריאל אב"ד שטרים ולנצבורג ברלין תק"א, ואצל שמעון ברנפלד, ספר הדמעות, ג, ברלין תרפ"ו, עמ' רלח-רמה. תורתו בספר 'כתבי הקדוש', בני ברק תש"ן.

ה"שתדלן" הוא רבי יעקב ב"ר פנחס, שנהרג באותה עלילה. מהכיתוב על המצבה משמע שרחל נכדה של שניהם.

מסורת נוספת מתועדת כתשעים שנה מאוחר יותר, בספר חבל הכסף, ירושלים תש"מ, שם כותב המחבר ר' מנחם נחום כהנא שפירא, שר' אליעזר אב"ד סאמפאלנא היה חתנו של רבי אריה יהודה לייבוש קאליפארי הנ"ל. ר' בנימין פנטליאט העיר בעדינות במאמרו הנ"ל: "מסופקני אם זה נכון, ובמבחן השנים, ניתן להכניס עוד שניים או שלשה דורות ביניהם, ומן הסתם אשת רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא, היתה נינתו של רבי אריה לייב, או שמא בפער דורות יותר גדול".

אם נצרף את המידע שבשני הפרקים הקודמים, הרי שעלינו לחפש באזור פוזנא מישהו בשם ר' מרדכי או ר' אהרן, נכד למשפחת קאליפארי. 

החיפושים אמורים להתמקד בסביבת פוזנא, בחוג תלמידי הגאון רבי עקיבא איגר, שכן ר' אליעזר ליזר מסומפולנא היה תלמידו כפי שנאמר במגילת היוחסין שחשף ר' בנימין במאמרו הנזכר. סביר גם לחפש בסביבה הרבנית שם, שהרי כל בני המשפחה היו רבנים ומגזע משפחות רבנים. ר' מרדכי או ר' אהרן זה אמורים להיפטר לפני שנת תר"ד אז נולד ר' מרדכי, או תר"ז, אז נולד ר' אהרן.

ג. ר' מרדכי לנדסברג מפוזנא

ובכן, ר' חיים חנה'ס מציע שחותנו של ר' אליעזר ליזר אב"ד סומפולנא הוא רבי מרדכי לנדסברג דיין בפוזנא.

בספר "פסקים ותקנות" של רבי עקיבא איגר מוזכר שלושה פעמים הדיין רבי מרדכי לנדסברג שכיהן בבית דינו של רעק"א. בסימן ח, עמוד נה, על פסק דין מתאריך כ"ו כסליו תקע"ז, חתומים רבי עקיבא איגר, אחריו רבי אלעזר מצילטץ (נפטר ג' כסליו תקפ"ח) והשלישי רבי מרדכי לאנדסבורג. בסימן כ, עמוד עז, על תקנות ועד החולירע בשנת תקצ"ב, חתמו כמסכימים בית דינו של רעק"א: רבי עקיבא איגר, אחריו רבי מרדכי לאנדסבורג והשלישי רבי יעקב קאלפארי (נפטר ה' כסליו תקצ"ז). ובעמוד קי הובא נוסח מצבתו: פ"נ מו"ה מרדכי דיין דקהלתנו במו"ה יוספף מלאנדסבערג ז"ל חתן הרב המאה"ג מו"ה שמחה כ"ץ שפירא מזלאטאווי שהיה דיין וב"י פה קהלתנו. נאסף אל עמיו ליל ש"ק ונקבר ביום א' י"ד מרחשון תקצ"ד תנצב"ה.

מפורסם הציור שצייר יוליוס קנור, "אזור השוק בפוזן", בשנת תקצ"ז. בציור דמויות רבות וססגוניות המאכלסות את השוק, ובפינה השמאלית התחתונה נראים שלושה רבנים קשישים, מקלותיהם בידיהם, פוסעים יחדיו. הצייר לא מסר עליהם פרטים. אולם מספר שנים אחר כך גילה מו"ל גרמני את הציור, צילם אותו והגדיל את שלוש הדמויות ויצר יצירה חדשה. כיכר השוק על המתרחש בה נעלמה כליל, פרט לכמה בניינים ולאנשים מעטים המשמשים כרקע. ליצירה זו נוסף כיתוב: 'רבינו עקיבא איגר ז״ל בהיותו בן ע״ד שנים ברחוב עיר פוזן בלוית שני דייני העיר הרב ר׳ יעקב קאלווארי ור׳ משה לאנדסבערג ז״ל'. על גלגוליה של תמונה זו, ראו בהרחבה: ירחמיאל כהן, והיו עיניך רואות את מוריך: הרב כאיקונין, בתוך: ציון נח:ד, תשנ"ג 1993, עמ' 422–431.

רבי עקיבא איגר עם דייני פוזנא

נראה אם כך שהרב מימין, הקשיש יותר, הוא רבי יעקב קליפארי שנפטר באותה שנה. הרב הצעיר יותר, משמאל, הוא ר' משה בנו של ר' שלמה זלמן לנדסברג, שהוא כנראה אחיינו של רבי מרדכי דנן וממלא מקומו, וכדלהלן.

מי היה ר' יוסף, שהיה אביו של ר' מרדכי, כמופיע על מצבתו?

לכאורה הוא ר' יוסף מלאצבורג הנזכר שם עמ' קט וזה נוסח מצבתו:

פ"נ הרב הדיין אחד מבני הישיבה דפה מו"ה יוסף בן הרב מו"ה אליה אב"ד לאנצבורג, בהקדוש הרב מו"ה אריה ליב הדרשן דפה זצ"ל. נפטר בשם טוב ביום ש"ק כ"ט אדר תקפ"ה לפ"ק, ונקבר למחרתו יום א' ר"ח ניסן, תנצב"ה.

ר' יוסף זה הוא אחד משלושת הדיינים החתומים על מינויו של רעק"א לרבנות פוזנא (אגרות רעק"א עמ' כ). אם אכן זהו ר' יוסף אבי ר' מרדכי, הרי שהשם "מרדכי" מצוי עוד במשפחת לנדסבורג זו. הספר "תואר פני שלמה" נכתב על ידי ר' שלמה זלמן ב"ר יוסף לנדסברג, מקורבו של רעק"א ואביו של ר' משה הדיין הנזכר (אגרות רבי עקיבא איגר עמ' קמב), והוא מתעד את קורות משפחה זו. בעמוד 71, מוזכר בן המחבר ר' מרדכי פאזנער זצ"ל "מק"ק מינסק". כשהשתדך ר' מרדכי הלז עב"ג, בחודש שבט תקפ"ה, שלח הגרעק"א מכתב ברכות לרש"ז (אגרות רעק"א שם). אגב, ר' שלמה זלמן ורעק"א היו מחותנים: בנו של רש"ז, ר' אליהו, נישא למרת בערקיכא בת רבי אברהם בן רעק"א, ושטר התנאים שלהם נדפס אף הוא (שם עמ' קמו-קמז).

הגענו איפוא לר' מרדכי, דיין בבית דינו של רבי עקיבא איגר, בן-בן-בנו של הקדוש רבי אריה ליב הדרשן דפוזנא, שאכן נפטר לפני תר"ח – בשנת תקצ"ה.

אם נניח שרבי מרדכי היה בנו של ר' יוסף זה, נמצא שהיה נכדו של הקדוש רבי אריה לייב קאליפארי מפוזנא. משכך נראה שהיה חותנו של רבי אליעזר ליזר אב"ד סומפולנא, ועל שמו נקרא הנכד בשם "מרדכי".

אלא שבעיה אחת מעיבה על העניין. ב"תואר פני שלמה" פזורים לאורך הספר שמות רבים של בני משפחת המחבר. בעמוד 21 נזכר "אחי יחידי הרב החריף מו"ה איצק לאנדסבערג זצ"ל, אשר יחדיו המתקנו סוד ישרים לחדד איש את אחיו בלמודים ועסק העיון כשבת אחים גם יחד לעבוד את ה' שכם אחד". (גם אחיותיו נזכרות שם – מ' מיטא אם משפחת בראנד ומשפחת נפתלי מאזעס, ומ' טויבא). להיכן נעלם ר' מרדכי? אולם מאידך, שם המשפחה לנדסבורג (על שם העיר בשם זה) נמצא בפוזנא בקרב צאצאי רבי אליהו, אבי ר' יוסף ובנו של הקדוש ר' אריה לייב.

תעלומה היא. האם היו שני ר' יוסף מלאנדסברג בפוזנא באותה עת? ואם כן – האם גם ר' יוסף אבי ר' מרדכי דנן היה נכדו של הדרשן הקדוש מפוזנא?

ד. הספר "תולדות משפחת קליפרו"

ר' שלמה זלמן לנדסברג מפוזנא היה סופר פורה. מלבד הספר "תואר פני שלמה", המכיל מידע רב ערך לתולדות המשפחה, כתב בחייו מספר חיבורים נוספים. "אילת אהבים" בו עסק במעלותיה של אשתו המנוחה; "ניר רש" על פירוש רש"י לתורה (נותר בכתב יד, מצוי בספריה הלאומית), "דודו יגאלנו" על סוגיות הש"ס ועל מגילת אסתר, לזכר נשמת אחיינו שנפטר ללא זש"ק (נותר אף הוא בכתב יד, מצוי בספריה הלאומית); "בית הניצוץ" במוסר והתעוררות ללימוד התורה, ו"נוטר הכרמים" לתועלת בעלי המסחר. על כתיבתם של חיבורים אלו הוא מעיד בספרו "תואר פני שלמה". חיבור נוסף שלו הוא "ברכי יוסף" העוסק אף הוא במוסר, ונשמר בכתב יד.

חיבור נוסף בכתב ידו, ובו ברכות לנכדו ר' משה (אינו הבן, הדיין בפוזנא הנ"ל) לרגל נישואיו, נשמר בספריה הלאומית מעזבון משפחת פריימן, והוא ניתן לצפיה מקוונת בקישור זה.

חיבור נוסף מפרי עטו יצא לאור בגרמנית, ושמו Mein Lebensbild im Anschluss an sieben Ahnenbilder. הספר מתורגם מהמקור העברי, ומלווה בתקציר באנגלית. הוא כולל גם עץ משפחה, הספד על רבי יעקב קאליפרי, ועיקרו תולדותיהם של שבעת אבות משפחתו מאז היגרו אבותיו מספרד לפולין. הספר יצא לאור בברסלאו והוא חסר שנת דפוס.

והנה, מתברר שכתב היד בעברית סרוק בספריה הלאומית ונגיש לציבור הרחב. כתובתו http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=003489822&local_base=NNL01. בשני הדפים הראשונים, מכתיבה שונה, דברי מבוא מבנו ר' משה. החיבור הוא אוטוגרף. כדרכם של בני המשפחה בחיבורים נוספים פרי עטם, החיבור מועתק פעמים רבות, ולפעמים העותק השני מתחיל בדפים הפנויים בסוף הפנקס הראשון. לא ראיתי תופעה כזו בכתבי יד אחרים, אבל בכתבי יד של משפחה זו היא מצויה יותר מפעם אחת. לענייננו חשובה ידיעה זו, כיון שההעתקה השניה נוחה יותר לקריאה.

יש להניח שהעתקת כתב היד תתרום תרומה נכבדה לחקר משפחת קאליפארי בכלל, ולתולדות משפחת לנדסבורג המשלשלת ממנה – בפרט. לדוגמא: שם סבו של רבי יוסף קאליפארי מפוזנא בעל "יסוד יוסף", אבי אביו, מקובל כ"ישראל שמואל", מחבר הספר ישמח ישראל, חקי משפט, חקי דעת וחקי חיים על שו"ע, ותיקון שמירת שבת. והנה, רנ"א ווקשטיין פרסם לפני זמן רב, ב"ויתיילדו" 63, מגילת יוחסין עתיקה ממנה עולה ששמו היה רק "שמואל", ושהיה הרב דק"ק זלאטווי, ושאביו היה ר' ישראל מחבר ספר ישמח ישראל. בכתב היד שלפנינו אנו מוצאים שר' משה ב"ר שלמה זלמן התחבט בשאלה מה שמו, שמואל או ישראל, והוא שהחליט שהשתנה שמו מחמת חולי - ראה שם שיקוליו.

סביר שנמצא בו גם פרטים נוספים לזיהויו של רבי מרדכי לנדסבורג הדיין. אשמח מאוד אם יוקם מיזם משותף לפענוח כתב היד, כשכל אחד יפענח מספר עמודים, ופרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול.

כריכת כתב היד של "תולדות משפחת קליפארו"

סדרו של כתב היד הוא כך.

על בטנת הכריכה מופיעה הקדשה מאת המחבר לנכדו (כנראה שמו צבי). הקדמה זו הועתקה גם בדף 34 ע"א.

בדפים 1 ע"א – 2 ע"א בשורות העליונות – דברי הקדמה ובירורים משפחתיים מאת ר' משה ב"ר שלמה זלמן.

בדפים 2 ע"א – 2 ע"ב – דברי הקדמה מר' שלמה זלמן עצמו.

דפים 3 ע"א – 4 ע"ב, והעתקם בדפים 34 ע"א – 35 ע"א – המדור הראשון, תולדות ראשית המשפחה עד בעל ה"יסוד יוסף".

דפים 5 ע"ב – 6 ע"א, והעתקם בדפים 35 ע"א – ע"ב – המדור השני, תולדות בעל היסוד יוסף מפוזנא.

דפים 6 ע"ב – 12 ע"ב, והעתקם בדפים 36 ע"א – 38 ע"ב – המדור השלישי, תולדות הקדוש רבי אריה לייב הדרשן דפוזנא. כולל את פרטי סיפור עלילת הדם באופן מורחב בהרבה מזה המסופר ב"עמודי עולם" וב"תואר פני שלמה".

דפים 13 ע"א – 18 ע"א, והעתקת החלק הראשון בדפים 38 ע"ב – 39 ע"א, המדור הרביעי, תולדות רבי אליהו אב"ד לאנדסבורג.

דפים 18 ע"ב – 33 ע"ב – המדור החמישי, תולדות וחידושי תורתו של אבי המחבר, ר' יוסף הדיין בפוזנא.

וזו התחלת ההעתקה (בטנת הכריכה; דף 34 ע"א):

צבי עטרת תפארת ראשי!

אני בבואי הנה גליל העליון לשמע אוזן הלא שמעתיך וישישו מעי! וזה כשתי שנים גם עיני ראוך ויגל כבוד נפשי! אמרתי במה אכבדך? צרורות כסף או עפרות זהב? הלא בעל נפש (הנך) [הוא], יאמר יהי לך אשר לך לכלכל שיבתך בכספך. וארא כי נכסף נכספת לבית אבותיך אשר מעולם, ע"כ אמרתי אגידה נא לו ואספרה כל הגבולות(!) אשר שמעתי עליהם מפי אנשי אמנה הרחוקים מאוד מאנשי מגדל הפלגה אשר ללשונם יגבירו את הרפה, ואערכה חסדי יוסף אבי, אשר בחנתי בינותי טרם הלכתי לנוע. והנה זה יום ר"ח שבט טו"ב לפ"ק שזכיתי לגמור חלק הראשון ת"ל, ואם בע"ה עוד אזכה לחיים וגם מאור עין, אוסיף לך ערך בית אם אבי צבי הצרפתי ושל אם אמי ה"ה זאב הפולאני. ואולם אבי' גם הוא רועה מאבן קליפארו, כאות אוה"נ זקנך זה אשר עשירי לשר ודיין הראשון וגם שמו בקרבי ללבוש ש"ק [-שלמה קאליפארי]. אפס פולאני וליטאי קראוני זלמן פוזנער, וראה החותמת אשר בפתח השער.