הגאון החסיד רבי עזריאל טאובר זכר צדיק לברכה

בשבת מלאו שלושים יום, לפטירתו של הגאון החסיד רבי עזריאל הלוי טאובר, אחד היהודים הגדולים בדורינו. פעולותיו רבו מלמנות, ונזכיר אך בראשי פרקים זעיר מספר ממפעלותיו, החל מהקמת וביסוס שיכון סקווירא, דרך הקמת כוללים לחושן משפט, תנועת שלהבת, פרקי מחשבה, ושיננתם, ועוד, ועוד. כל הפעולות הגדולות הללו פעל מכיסו, בלא שקיבל משכורת, באשר היה איש עסקים ממולח, ובצעירותו הקים מספר עסקים הפעילים ומניבים לו הון רב. על פי חישוב גס שנערך לאחר פטירתו, עולה, כי במהלך השנים השקיע מכיסו לטובת כל הפעולות הגדולות הנ"ל, סכום העולה על 120 מליון דולר. אך רבי עזריאל, לא היה גביר עשיר המחלק מכספו לצרכי הציבור. רבי עזריאל היה תלמיד חכם גדול במלוא מובן המילה, ובעל כושר הסברה גדול, אשר ריתק אליו את כל שומעיו, בכל נושא עליו דיבר, ביידיש, באנגלית, ובלשון הקודש.

מצורפת כאן הרצאה אשר נשא רבי עזריאל, לפני כשנה ומחצה, בעת שנראה היה כי החלים ממחלתו.

כאמור, ביום י"ג ניסן, הלך לעולמו, ושבק חיים לכל חי, בפעולותיו הכבירות אשר ימשיכו מכוחו.

וזה סדר יחוסו

• אביו רבי אהרן הלוי טאובר ממאנסי, לפני המלחמה גר בפרעשבורג, אחר המלחמה כאשר נפגשה שוב המשפחה אחר שניצלו כל אחד בדרך פלאית, חיו תחילה במחנה ההצלה בפרענוואלד, שם שימש בישיבתו של האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג. אחר מכן עברו לאנטוורפן, משם עלו לארץ ישראל, ואחר מספר שנים עברו למאנסי, שם חי ופעל עד לפטירתו, ביום כ"ז סיון תשנ"ט. זוגתו מרת רויזא לבית גשטטנר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ט"ו אייר תשס"ז. מצאצאיהם: א. רבי עזריאל הלוי טאובער דידן. ב. רבי יחיאל הלוי טאובר ראב"ד מכון להוראה, נפטר ח' אלול תשע"ז.

יחוסו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל

לפני כחודש, עת נפטר הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר, כתבנו בקצרה, את יחוס משפחתו. את אילן היוחסין מצד אביו ומצד אמו, ואולם, יש להרחיב ולספר, כיצד מגיע אילן היוחסין שלו, אל גדולי ישראל. כי הלא ידוע ומפורסם, וכן כתבו כותבי תולדותיו ומספידיו, שהרב וואזנר היה מצאצאי הפנים מאירות ומצאצאי רבי יהונתן אייבשיץ, ולא פירטו כיצד. ומן הסתם סמכו כל הכותבים על הבלוג תולדות ושורשים, שבו יסופר על יחוס משפחתו של הרב וואזנר, ומשכך, צריכים אנו לעסוק בנושא.

לכן ערכתי כאן, מאמר נוסף ליחוסו של רבי שמואל הלוי וואזנר, כולל גילויים מרתקים, כגון צילום ההזמנה לנישואיו של הגר"ש וואזנר, ופרטים מרתקים על בית אבותיו.

תחילה אצרף כאן צילום של ההזמנה לנישואיו של הרב וואזנר, שהיו ביום ל' ניסן תרצ"ז. הזמנה זו פורסמה בפורום שורשים משפחתיים בתפוז לפני למעלה מעשר שנים.

הזכרנו את יחוסו מצד אביו, ונזכירו שוב בקצרה עם הוספת אי אלו פרטים,

• אביו רבי יוסף צבי הלוי וואזנר, נולד ביום י"ג ניסן תרמ"א, זוגתו מרת רחל לבית שיף, הוא נפטר [נהרג על ידי הנאצים שהשתלטו על אוסטריה] ביום כ"ב אלול תרצ"ח ומנוחותו בבית החיים בוינה, זוגתו האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום כ"ו אלול תשכ"ח בארצות הברית והובאה לקבורה כאן בבני ברק.

  

  רישום אודות לידתו של ר' יוסף צבי וואזנר, בכתב יד אביו ר' בנימין זאב

• אביו הגביר רבי בנימין זאב הלוי וואזנר, נולד בשנת תרט"ו, זוגתו מרת צארטל לבית הרצוג, נפטר כ"ו תשרי תרצ"ד, וזוגתו צארטל נפטרה ביום ז' אדר תרפ"ט, ומנוחתם זה לצד זה בסערדהאלי.

• אביו הגביר רבי מאיר  הלוי וואזנר ראש הקהל דק"ק סערדעהאל, זוגתו מרת פייגלא [לבית פליישמן], נפטר בצעירותו עשרה בטבת תרל"ד, והיא נפטרה ו' חשוון תרע"ו.
  

רבי עמרם חסידא וצאצאיו

במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן היוחסין.

כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו, ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן נעשה. בשורות הבאות ננסה לעמוד מעט על דמותו, ולפרט את צאצאיו.

רבי עמרם היה מגדולי ארץ הונגריה, חברו ואהובו של החתם סופר, יש הרבה מה להאריך על גדולתו, אך אין כאן המקום, רק נזכיר את לשונו של החת"ס הכותב עליו בתשובותיו [סי' רל"ג] "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא ... נשיא אלוקים בתוך הנשיאים לאומתם..." וכן בתשובתו להרא"ז מרגליות כותב החתם סופר, "ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מוה"ר עמרם מפה, הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים ... וכאשר עשה הרמב"ן ז"ל, אע"ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלקים הידועים מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש ... ונסע הנ"ל ע"ד לילך בים דרך יפו לירושלם, והסיבו בעלי הסבות ית' דרך עכו ובא לצפת, ואחרי בואו שם כתב אלי, ושאל בעצה אם יעקב משם לירושלים, אז אמרתי שאני מגני ממיקם, כיון שכבר שם וקבע דירתו. וכפי מכתבו נראה שקשה עליו ישיבת ירושלים, וחזיתי לדעתיה שלא רצה אלא לפייסני שעבר ע"ד, ע"כ הנחתי..."

מצבתו המשופצת של רבי עמרם חסידא

וכעת, נכתוב על משפחתו של רבי עמרם. רבי עמרם נולד בשנת תק"ן לאביו רבי משה נחום רוזנבוים, ונפטר בט"ז חשוון תק"ץ והוא בן ארבעים בלבד. היו לו שלשה אחים. א. ר' אברהם ישראל בצלאל רב בכמה קהילות בהונגריה נפטר י"ב סיוון תרכ"ג, ב. ר' צבי הירש רב בביטשקע. ג. ר' אליעזר דוד הירשלר רב בק"ק אטש, הוא זקינו אבי אמו של הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת בני משה.

רבי עמרם היה חתנו של ר' ישראל ברילל, שהיה גם חותנו של הגאון רבי חיים קיצע.

צאצאיו של רבי עמרם הם, א. רבי יוסף רב בכמה מקומות בהונגריה, ובסוף בטאלטשוא, נפטר תר"ל, אביהם של ר' יעקב יחזקיה רב בסערעדנא ור' עמרם מטשארנא שהיה אביהם של האחים הגדולים רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל שו"ת ערוגות הבושם ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר. ב. רבי משה פירסט רב בזאשרהעל, אבי ר' ישעיהו פירסט רב דקהל יראים בוינא. ג. אשת ר' אברהם אליהו משה כץ אב"ד פעצל, אבי ר' עמרם כץ רב בלעווא. ד. מרת מרים אשת ר' אלימלך דיין בעיר ה. מאד, ומשם נתקבל לרב ור"מ בשאמשאן ונפטר צעיר א' טבת תקצ"ג, ואשתו נישאה בזיווג שני, לרבי יצחק יעקב בלום, שהיה בתחילה רב בשאמשאן ונתקבל לראש בית דין בקראלי, מחבר ספר בית יעקב.