מגילת יוחסין של רבי אליעזר שלמה שיק

הזכרנו במאמר הקודם את יחוסו בן אחר בן של המוהרא"ש רבי אליעזר שלמה שיק.
וכעת נמשיך ונפרט את יחוסו מכמה צדדים, לרבנים יושבי על מדין בקהילותיהם.
ותחילה נפרט שוב את יחוסו מצד אבותיו. 

• רבי אליעזר שלמה שיק רב דק"ק היכל הקודש ברסלב נפטר י"ז שבט תשע"ה.
• אביו, רבי מנחם זאב שיק אב"ד טוקאיי נפטר ה' תשרי תשס"גג. זוגתו מרת מלכה לבית מושקוביץ, נפטרה ח' חשון תש"ן.
• אביו, רבי אלכסנדר זישא שיק דומ"ץ סילאדי פיער הי"ד נהרג ט"ו סיון תש"ד. זוגתו מרת חנה טויבא לבית שיפמן.
• אביו רבי מנחם זאב שיק ראב"ד גירעש נפטר י"ח אדר תרנ"ו. זוגתו מרת חיה דבורה נפטרה כ"א אייר תרע"ד.
• ומעלה בקודש.

כעת נמשיך ביחוסו של המוהרא"ש מצד אמו, מרת מלכה הנ"ל,

• אביה רבי חיים שלמה מושקוביץ ראב"ד טאקאיי, המכונה ר' חיים זלמן, בעהמ"ח גיא חזיון. נולד בתמוז תרכ"ה בעיר איהעל, בילדותו נתברך מבעל הייטב לב, וזכר זאת כל ימיו. למד תורה מפי רבני עירו, ונסע לישיבות רבני הונגריה, לפוטנאק, ומשם לוויצען אצל הגאון רבי דוד זילברשטיין, ממנו נסמך להוראה בשנת תרמ"א, ומשם נסע לערלוי ללמוד אצל רבי שמעון סופר. בשנת תר"ן, נשא לאשה את זוגתו מרת חנה לבית גרינפלד.  

מצבת מלכה אמו של רבי אליעזר שלמה שיק

בשנת תרנ"ב קיבל היתר הוראה מגדולי הרבנים בהונגריה, רבי אברהם יצחק גליק בעל יד יצחק מטולטשווא, ובעל נטע שורק, ובעל נהרי אפרסמון, ובעל פקודת אלעזר. בשנת תרנ"ד נתקבל לכהן כדומ"ץ בק"ק טאקאיי. נפטר ביום א' תמוז תרצ"ו.

רבי שרגא שמואל שניצלר גאב"ד טשאבא

היום מלאו שלושים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי שרגא שמואל שניצלר אב"ד טשאבא. רבי שרגא שמואל נולד בשנת תרמ"ט בדרצ'קה שבהונגריה, בהיותו כבן שלש או ארבע נתייתם מאביו, וגדל בביתו של הרה"ק רבי נפתלי מראצפערט, עד אשר גם הוא נפטר בשנת תרנ"ח. אז חזר לבית אמו. לאחר מכן גלה ללמוד בישיבות בקאליב ובסאטמר. בשנת תרס"ח לערך נשא לאשה את מרת בלומה לבית גרינפלד מגזע הבעש"ט כדלהלן. מיד לאחר נישואיו נתמנה לרבנות, תחילה בעיירה קטנה בגלילות סטמר, ומשם עבר לק"ק פישפיקלאדאן, שם נתמנה תחילה כשוחט, ובהמשך גם כמור"צ ורב. 

הצדיק רבי שרגא שמואל שניצלר

נפטר כאמור, ביום כ"ז תשרי בשנת תש"מ. תורתו נדפסה בספר ברכות שמואל, ובסופו נדפס קונטרס עטרת בנים. זוגתו מרת בלומה נפטרה מיד בחוזרם מן המחנות, ביום י"ב אלול תש"ה ומנוחתה כבוד בפישפיקלאדאן. לאחר פטירתה נשא אשה שניה בשם גיטל בת רבי ברוך רייכפעלד ראב"ד אונגר חתנו של רבי חיים צבי מנהיימר. היא נפטרה כ"ד אלול תשכ"ד. ואחריה נשא אשה שלישית בשם לאה.

צאצאיו: א. רבי שלום שניצלר גאב"ד טשאבא ולאחר מכן בלונדון, רב בית הכנסת אהל שמואל, שם, מחבר שערי שלום ומבשר שלום, נפטר כ"א אדר א' תשמ"ט. זוגתו מרת שרה גיטל לבית קראוס נפטרה י' אדר ב' תשל"ג. ב. רבי משולם זושא שניצלר, נולד י"ג אלול תרפ"ז נפטר ביום י"ח ניסן תשל"ז בברוקלין. זוגתו מרת יענטא גולדה בת ר' אייזיק לייב מילר. ג. רבי ברוך יהודה שניצלר בברוקלין, זוגתו מרת שרה צארטל לבית מילר. ד. מרת יענטל אשת ש"ב ר' ברוך יהודה לעבאוויטש, שנפטר צעיר ו' אדר תשי"א, ובזיווג שני נישאה להרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען. נפטרה ה' שבט תשל"ו. ה. מרת מלכה אשת רבי יעקב יצחק וויינברגר, ראש ותופס ישיבה בעיר וואדקערט ודינדיש, נהרג על קידוש השם ביום כ' אייר תש"ה, ואף זוגתו עם רוב ילדיהם נהרגו כשנה קודם לכן ה' יקום דמם. ו. מרת עטיל אשת רבי מנחם זאב מילר בברוקלין. ז. מרת חיה אשת רבי יקותיאל זלמן פרקש, נכד בעל הקדושת לוי מברדיטשוב, רב ומורה הוראה בבודפסט, ונפטר שם י"ב חשוון תשי"ד, ובזיוו"ש אשת ר' בן ציון שווארץ בירושלים. ח. מרת פריידל הי"ד נהרגה באושוויץ עם בעלה רבי אברהם דוד לעבאוויטש. הי"ד. ט. מרת דבורה נפטרה בצעירותה כ"ג אב תשי"א בפישפיקלאדאן בהונגריה, אשת [רבי עמרם?] בנו של רבי אהרן זילברשטיין אב"ד בעלעד. י. חיים הירש נפטר בילדותו.

וזה אילן היוחסין של רבי שרגא שמואל:

• אביו, רבי ברוך יהודה שניצלר מדערעטשקע, הסתופף בצל כ"ק בעל הדברי חיים מצאנז, נפטר ביום ג' תמוז תרנ"ד. היה נקרא ר' ברוך דערעטשקער. בשנת תרל"ז נתמנה לכהן כרב בדערעטשקע, ואחר כשנתיים ויתר על הרבנות כדי שיוכל להתמסר לעבודת ה', ועל מקומו נתמנה רבי שלמה סופר בנו של הכתב סופר. זוגתו מרת חיה היתו בתו של רבי יעקב דוב הלוי מאנן מהישוב באלדאג מחסידי הדברי חיים, ושם זו' מלכה, חיה נפטרה כ"ב חשוון תרפ"ו. ומנוחת שניהם בדרצ'קה, כיום בהונגריה. צאצאיו: א. רבי שרגא שמואל דידן. ב. רבי יואל שניצלר וויל הי"ד נהרג בשואה. ג. ר' חיים צבי שניצלר הי"ד, נהרג ערב שבועות תש"ד, זוגתו מרת חיה שרה לבית שווארץ. ד. רבי אליהו נתן שניצלר הי"ד נהרג בשואה. ה. מרת ליבא גיטל אשת רבי משה גאנץ מצאצאי הרה"ק רבי אורי פייבל בעל אור החכמה. ו. מרת שרה הינדא אשת רבי יוסף יחיאל מיכל לעבאוויטש.

רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדם

במאמר הקודם הצגנו את משפחתו של רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, ותיארנו בהרחבה את אילן היוחסין שלו, נותר לנו להשלים אילן יוחסין למשפחת חותנו הגאון רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטערדם.

רבי מרדכי יהודה לעוו, נולד תקפ"א לערך, כנראה נתייתם מאביו בגיל צעיר, שכן נתגדל בבית דודו זקינו רבי ישראל לעוו, למד בישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, והיה תלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן בעל היריעות שלמה במאקאווא, מסופר כי רבי חיים יוסף גוטליב אב"ד סטרופקוב פעם ציווה לו שיסע אל הדברי חיים מצאנז, ואמר שצריך לשאול קודם את רבו בעל היריעות שלמה אם יסכים שיסע לדברי חיים, והוא ענה לו שמצווה ליסע לצאנז, ומאז היה מקושר מאוד לאדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, ואף אחר פטירתו, לא נסע ר' מרדכי יהודה לרבי אחר, ורק אחר שמונה שנים החל לנסוע לבנו בעל הדברי יחזקאל משינאווא. בשנת תר"א לערך, נשא את בת ר' אשר זעליג הירש כדלהלן, בשנת תרי"ט נבחר לכהן כרבה של העיר אינטערדאם, מעניין לציין כי הכפר אינטערדאם היה כפר יחודי באיזור כולו, שכן כמעט כל תושביו היו יהודים, ורק אחר מלחמת העולם הראשונה, החל הכפר להתרוקן מתושביו היהודים.

בשנת תרכ"ז הביא לדפוס את הספר 'בית יהודה וישראל', מתוך כתבי דודו זקינו מגדלו, רבי ישראל לעוו. בשנת תרס"א הביא לדפוס את הספר מר דרור, מתוך כתבי זקנו רבי מרדכי לעוו. רבי מרדכי יהודה נפטר ביום י"ח שבט תרס"ד, והשאיר אחריו חידושי תורה בכתובים. נספד ביום ז' אדר תרס"ה, מרבי אליעזר דייטש, ונדפס ההספד בספרו דודואי השדה, סעאיני תרפט.

היו לו תלמידים רבים בישיבתו באינטרדאם וביניהם נמנה הגאון הקדוש רבי אליעזר פיש מביקסאד. תשובות אליו נדפסו ברבים מספרי השו"ת בדורו.

צאצאיו,

• רבי אשר זעליג לעוו חתן הגאון רבי יהודה גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. בנו, רבי שמעיה לעוו הי"ד חתן רבי יעקב יהודה הכהן גליק [שאף הוא צאצא למשפחת פריינד], ר' שמעיה כיהן כאב"ד סעקעלי קרעסטור משנת תר"ע לערך, נהרג בשואה, כ"ח אייר תש"ד. ונדפס ממנו ספר 'בני שמעיה', ברוקלין תשך. בנו האדמו"ר רבי משה אריה לעוו מטעמשוואר באמריקה חתן האדמו”ר רבי אליעזר פיש מביקסאד הנ”ל, בעהמ”ח ספר משה ידבר, ובהקדמת הספר פירט את יחוסו.
• אשת רבי אלעזר שטיינמץ מבורשה, נפטר ד' סיוון תרע”ד. חותנו של רבי דוד צימטבוים מגרוסוורדיין, אב"ד קריניצה שבגליציה, ומחבר חסדי דוד.
• מרת פראדיל אשת רבי אברהם יהושע פריינד דידן.

אביו רבי יששכר לעוו, כנראה שנפטר צעיר לימים.

חותנו [ולא אביו], רבי מרדכי לעוו מבאניהאד, נולד בשנת תקל"ט לערך, ונפטר צעיר בשנת תקס"ב, נכדו הדפיס מכתביו את הספר מר דרור, וכתוב עליו בראש ספרו, שלמרות צעירותו, היה מפורסם, כבר בימי הגאון רבי משולם מטיסמניץ, ועוד האריכו שם בהקדמה אודותיו.

שער הספר מר דרור

אביו רבי אריה יהודה לעוו, כיהן כדיין בעיר באניהאד, נפטר תקע"ז. השאיר אחריו ספר בכתב יד, פני אריה, על תלמוד ירושלמי, ונדפס על ידי אחד מצאצאיו הגאון רבי משה אריה פריינד בירושלים. מלבד בנו רבי מרדכי הנ"ל, היה לו בן נוסף, רבי ישראל לעוו, אב"ד דארדא, ופינפקירכן. בעהמ"ח בית יהודה וישראל, נפטר תמוז תרכ"ט. בהסכמת הדברי חיים לספרו, כותב עליו, שהוא מפורסם בכל המדינה לשבח ולתהלה. צאצאיו: א. הנגיד ר' שלום לעוו בגרוסוורדיין, נזכר בהקדמת אביו לספרו.