רבי חיים בצלאל פאנעט

בשבת ימלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי חיים בצלאל פאנעט בנו של בעל המראה יחזקאל.

נולד ביום כ"ג סיון תקס"ג, כבן בכור לאביו שגר באותה עת בעיר ביליץ, החוזה מלובלין בירך את אביו, שבן זה, יאיר את עיני חכמים בתורתו, ורבים ילכו לאורו, ויחיה שבעים שנה. בהיותו כבן ארבע עשרה נסע ללמוד אצל החתם סופר. בשנת תקפ"ג, בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה את מרת שרה אסתר בלומא, בת רבי לייבוש [ב"ר דוד] ניילנדר, מכפר אלפאר הסמוך לסטנוב. מיד לאחר נישואיו נתקבל לכהן כרב באלקאן, אך סרב בגלל שרצה להישאר סמוך אצל חותנו. כבר בצעירותו כיהן כרב בסעליש, ולאחר מכן, נתמנה על מקום אביו, כרב הראשי למדינת זיבנבערגען, ועל מקומו בסעליש נתמנה הגאון רבי שמואל שמעלקא קליין.

רבי חיים בצלאל נפטר כאמור, ביום י"ט ניסן תרל"ד. זוגתו האריכה ימים אחריו ונפטרה כ"ד חשוון תרנ"א.

בנו רבי אשר שמואל הדפיס מתורתו שו"ת דרך יבחר, נינו הדפיס את חיבורו ים הרחב על גיטין, ועוד חיבור אוצר החיים על התורה נמצא בכתובים בידי צאצאיו. חיבורו על התורה אש דת, וחידושים נוספים ממנו, בהם דרשות, כמעט כולם אבדו בשואה. עוד נדפסה הגדה של פסח עם פירוש זבחי אש, מג' הדורות, רבי יחזקאל פאנעט, ובנו רבי חיים בצלאל פאנט, ובנו רבי אשר שמואל פאנעט, ההגדה נדפסה בברוקלין תשכ"ה על ידי נכד המחברים שרשם גם את תולדותיהם בהרחבה.

רבי עמרם חסידא וצאצאיו

במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן היוחסין.

כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו, ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן נעשה. בשורות הבאות ננסה לעמוד מעט על דמותו, ולפרט את צאצאיו.

רבי עמרם היה מגדולי ארץ הונגריה, חברו ואהובו של החתם סופר, יש הרבה מה להאריך על גדולתו, אך אין כאן המקום, רק נזכיר את לשונו של החת"ס הכותב עליו בתשובותיו [סי' רל"ג] "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא ... נשיא אלוקים בתוך הנשיאים לאומתם..." וכן בתשובתו להרא"ז מרגליות כותב החתם סופר, "ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מוה"ר עמרם מפה, הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים ... וכאשר עשה הרמב"ן ז"ל, אע"ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלקים הידועים מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש ... ונסע הנ"ל ע"ד לילך בים דרך יפו לירושלם, והסיבו בעלי הסבות ית' דרך עכו ובא לצפת, ואחרי בואו שם כתב אלי, ושאל בעצה אם יעקב משם לירושלים, אז אמרתי שאני מגני ממיקם, כיון שכבר שם וקבע דירתו. וכפי מכתבו נראה שקשה עליו ישיבת ירושלים, וחזיתי לדעתיה שלא רצה אלא לפייסני שעבר ע"ד, ע"כ הנחתי..."

מצבתו המשופצת של רבי עמרם חסידא

וכעת, נכתוב על משפחתו של רבי עמרם. רבי עמרם נולד בשנת תק"ן לאביו רבי משה נחום רוזנבוים, ונפטר בט"ז חשוון תק"ץ והוא בן ארבעים בלבד. היו לו שלשה אחים. א. ר' אברהם ישראל בצלאל רב בכמה קהילות בהונגריה נפטר י"ב סיוון תרכ"ג, ב. ר' צבי הירש רב בביטשקע. ג. ר' אליעזר דוד הירשלר רב בק"ק אטש, הוא זקינו אבי אמו של הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת בני משה.

רבי עמרם היה חתנו של ר' ישראל ברילל, שהיה גם חותנו של הגאון רבי חיים קיצע.

צאצאיו של רבי עמרם הם, א. רבי יוסף רב בכמה מקומות בהונגריה, ובסוף בטאלטשוא, נפטר תר"ל, אביהם של ר' יעקב יחזקיה רב בסערעדנא ור' עמרם מטשארנא שהיה אביהם של האחים הגדולים רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל שו"ת ערוגות הבושם ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר. ב. רבי משה פירסט רב בזאשרהעל, אבי ר' ישעיהו פירסט רב דקהל יראים בוינא. ג. אשת ר' אברהם אליהו משה כץ אב"ד פעצל, אבי ר' עמרם כץ רב בלעווא. ד. מרת מרים אשת ר' אלימלך דיין בעיר ה. מאד, ומשם נתקבל לרב ור"מ בשאמשאן ונפטר צעיר א' טבת תקצ"ג, ואשתו נישאה בזיווג שני, לרבי יצחק יעקב בלום, שהיה בתחילה רב בשאמשאן ונתקבל לראש בית דין בקראלי, מחבר ספר בית יעקב.