יום שני, 18 בינואר 2016

הגאון הגדול רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל ראש ישיבת מיר

בירושלים נפטר הערב הגאון הגדול רבי רפאל שמואלביץ ראש ישיבת מיר זכר צדיק לברכה.
גדולה היא האבידה, אף כי בשנים האחרונות היה ראש הישיבה חולה במחלה אשר מנעה ממנו לתפקד ולמסור את שיעוריו, אלפי התלמידים אשר לרבינו, לא ישכחו את שיעוריו הנלבבים אשר מסר במשך עשרות שנים בישיבת חברון, ובישיבת מיר, וטרח ויגע להעמיד התלמידים על אמיתות התורה, ולהדריכם בדרכי העיון.
רבי רפאל, נולד בשנת תרצ"ז במיר שבבלרוס, לאביו הגאון רבי חיים שמואלביץ, שכיהן כר"מ בישיבה, נקרא על שם סבו רבי אלתר סטוצ'ינר.
בימי המלחמה העולמית, נמלטו הוריו עם בני הישיבה לוילנא, ומשם היטלטלו בדרכים ברכבת הטרנס-סיבירית, ליפן ומשם לשנחאי, שם שהתה הישיבה כמה שנים, ולבסוף אחר שהות קצרה באמריקה, הגיעו בשנת תש"ו, וארץ ישראל, והשתקעו יחד עם הישיבה בירושלים.
בהגיעו לפרקו, נשא רבי רפאל לאשה, את בתו של הגאון רבי אברהם פרבשטיין ראש ישיבת חברון, והיה זה השידוך שהפגיש בין שתי הישיבות החשובות שבירושלים. לאחר נישואיו נתמנה למסור שיעורים בישיבת חברון, במשך למעלה מעשר שנים.
לאחר פטירת אביו, נקרא לשוב אל ביתו הישן אל ישיבת מיר, למסור בה שיעורים, ולימים אף נתמנה כראש הישיבה לצידו של שאר בשרו רבי נתן צבי פינקל. ומסרו במקביל שיעורים כלליים בבתי המדרש המרכזיים של הישיבה.
ואף גם זאת, גם באותם הימים מסר סדרות רבות של שיעורים לחבורות רבות של בחורים ואברכים, אשר היו באים לביתו לשמוע שיעורים, כמעט בכל שעה משעות היום. ואף אני הקטן, נמניתי על אחד מחבורות אלו, ובמשך כמה שנים באתי לביתו פעמיים בשבוע בשעות הערב בתחילת סדר שלישי לשמוע שיעור בעיון על סדר הדף על פי סדר הלימוד בישיבה.
ואהה, עכשיו איבדנו כל זאת, כאשר ראש הישיבה עלה לגנזי מרומים,
ומעתה שפתותיו דובבות, הן מפי תלמידיו שמעבירים את דרכי תורתו, והן על ידי כתביו הרבים שהשאיר אחריו, וכבר בשנה האחרונה נדפס הכרך הראשון משיעוריו, ובודאי יבואו עוד רבים רבים אחריו. ובזאת נתנחם.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו הגאון רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר, רבי חיים לייב נולד ביום השני של ראש השנה תרס"ב בקובנה, הסנדק בברית המילה שלו היה הגאון רבי יצחק בלאזר, בבחרותו נתייתם משני הוריו, ונסע ללמוד בישיבתו של רבי שמעון שקופ בגרודנא, שמינהו לר"מ בישיבה עוד לפני נישואיו. בג' טבת תר"ץ נשא לאשה את מרת חנה מרים בתו של ראש ישיבת מיר, הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, ובחורף תרצ"ו החל למסור שיעורים בישיבה. כאמור, בימי המלחמה נסע רבי חיים עם כל בני הישיבה והיו במשך למעלה מחמש שנים בשנחאי, שם נתגלה רבי חיים במלוא הדרתו, כאשר ניהל את הישיבה ביד רמה לצידו של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין. גם בעלותו לארץ ישראל, נתמנה לכהן כראש הישיבה, ומשנת תשכ"ה גם מסר שיחות מוסר בישיבה, או אז נתגלה גם לבבו הגדול, עד אשר טבעו עליו את הביטוי מח ולב. השילוב של מוחו הגדול שנתגלה במסירת השיעורים כסדרם, ולבבו שנתגלה במסירת השיחות, היו לאות. רבי חיים נפטר ביום ג' טבת תשל"ט בירושלים, ונקבר בהר המנוחות.
  • אביו הגאון רבי אלתר סטוצ'ינר, הוא רבי אלתר רפאל שמואלביץ, נולד בשנת תרל"ח לערך, בבחרותו למד בישיבת סלבודקא, ונמנה על ארבעה עשר התלמידים המובחרים ששלח הסבא מסלבודקא לייסד ישיבה בסלוצק לבקשתו של הרידב"ז. נשא לאשה את מרת עטיל, בתו של הסבא מנובהרדוק רבי יוסף יוזל זיו, וזמן קצר לאחר נישואיו נתמנה לכהן כר"מ בישיבות הרשת, שהיו פזורות ברחבי רוסיה הלבנה וצפון מזרח פולין. בשנת תרס"ח נקרא לבוא ולכהן כר"מ בישיבת ענף כנסת ישראל שהוקמה בסטוצ'ין על ידי רבה של העיר רבי יהודה לייב חסמן, ועל שמה נתפרסם בעולם הישיבות, כרבי אלתר סטוצ'ינר. ביום י"ג חשוון תרע"ט, נפטר רבי אלתר חודשים ספורים לאחר שנפטרה אשתו, ונטמן לצידה בבית החיים בסטוצ'ין. בשנה האחרונה, איתרו שם בבית החיים את מצבתה של הרבנית. ואלו הם צאצאיהם: א. רבי חיים שמואלביץ הנזכר. ב. רבי שלמה שמואלביץ, כיתום גדל בבית דודו רבי אהרן יפה'ן בביאליסטוק, בשנחאי נשא לאשה את מרת חנה, בישיבת מיר באמריקה, הרביץ תורה שנים רבות, נפטר בארצות הברית בחודש שבט תש"ן. ג. מרת גיטל אשת רבי יצחק אלחנן וולדשיין הי"ד, שהיה משגיח בישיבתו של רבי אלחנן וסרמן בברנוביץ, ונהרג בשואה, מתורתו בספר אוהל יצחק. לאחר המלחמה נישאה בשנית לרבי חיים זאב פינקל בנו של רבי אליעזר יהודה. ד. אשת רבי ניסן פוטאשינסקי המכונה רבי ניסן רוזאנקר ממנהלי ישיבת נובהרדוק בבירז', שנספה אף הוא בידי הנאצים, עם בני ישיבתו, הי"ד.
  • אביו, רבי שלמה שמואלביץ מליובאטש.

אודות יחוס משפחת אמו, משפחת הרבנים פינקל, ראשי הישיבה דמיר וסלבודקא, עוד חזון למועד להרחיב אודותם.
גם אודות אבי זקינו הסבא מנובהרדוק ומשפחתו נרחיב בפעם אחרת אי"ה.

רק עוד עמנו, להזכיר אודות חותנו של רבי רפאל, הלא הוא הגאון רבי אברהם יהודה פרבשטיין, ראש ישיבת חברון, נולד בפולין תרע"ז, עלה לארץ עם הוריו בילדותו, נשלח מבני ברק ללמוד בישיבת חברון, בהיותו כבן עשרים נסע ללמוד בישיבת מיר בפולין, בחזרו לארץ נשא לאשה את מרת חנה בתו של הגאון רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, ומני אז, נשאר רבי אברהם בישיבה, ומסר בה שיעורים. למעלה משלושים שנה כיהן כראש הישיבה, עד לפטירתו ביום א' שבט תשנ"ז. 
אביו היה רבי יעקב פרבשטיין, שכיהן כראש המועצה הראשון בבני ברק.
את יחוס חותנו הגאון רבי יחזקאל סרנא, כבר הזכרנו בארוכה בבלוג, בעת שנפטר בנו הגאון רבי חיים סרנא.

3 תגובות:

  1. ברוך דיין האמת.
    היה אדם גדול.

    השבמחק
  2. כדאי להזכיר גם שבשנות מלחמת העולם הא' היה רבי אלתר רפאל שמואלביץ בעיר גרודנה ויסד שם הישיבה הגדולה, ורק משום פטירתו בלא עתו הוכרחו לבקש ראש ישיבה "מבחוץ" ובחרו בהרה"ג ר' שמעון שקופ זצ"ל ונודע על שמו. אבל גרעינתה נזרעה על ידי הרה"ג ר' אלתר זצ"ל ובעזרת הרב הצבאי מגרמני-ה הרה"ג הרב ווינטר זצ"ל לימים רב דק"ק ליובק באשכנז. כל זה נכתב באריכות בספר מוסדות התורה באירופה של הרב מירסקי, ותולדות ישיבת גרודנה נכתבו ע"י הרב זעליג עפשטיין זצ"ל חתן הרב משה מרדכי שקופ בן הרר"ש ולא העלים שיסוד ישיבת גרודנה היתה עבודת הגרא"ר שמואלביץ.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה על הוספת הפרטים החשובים.

      מחק