פתרון תעלומת יחוסו של רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא

רבים מאנשי ירושלים, הם צאצאים של רבי אליעזר לייזר אב"ד סאמפאלנא, היה תמיד ידוע, כי רבי אליעזר משתייך למשפחה מיוחסת, אולם, עד היום לא נודע בדיוק מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא, ומיהם אבותיו.

תחילה אפרט כאן את צאצאיו של רבי אליעזר בירושלים. שתי בנותיו הידועות נישאו לשניים מתוך חמשת האחים המפורסמים בני משפחת לעווי מעמודי היסוד של ירושלים, ואלו הן:

בתו מרת רחל, היתה אשת הגאון רבי יעקב יהודה לייב לעוי אב"ד שלעשין וראב"ד בירושלים, היא נפטרה בירושלים ביום ח' תשרי תרנ"ד. ואלו צאצאיהם: א. רבי שלמה זלמן לעווי חתנו של רבי משה מגיד משקלוב. ב. רבי אברהם צבי לעווי. ג. רבי מרדכי לעווי חתן רבי ישראל איסר אב"ד רוזבדוב נפטר כ"ח כסלו תרנ"ב. ד. רבי יצחק דוד לעווי חתן בנו של רבי מנדל משקלוב. ה. רבי אהרן לעווי חתן רבי ישעיה אורנשטיין. ו. רבי ישראל לעווי. ז. רבי אשר אליעזר לעווי. ח. מרת חנה אשת ש"ב רבי אברהם אליעזר לעווי.

בתו השניה מרת חיה, היתה אשת ר' יחזקאל מפרעשבורג שנפטר צעיר, ולאחר פטירתו נשאה לגאון ר' נחום לעווי משאדיק, וילדה לו כמה בנים. ונפטרה בשמחת תורה תרי"ז. ואף רבי נחום נשא לו אשה אחרת אחר פטירתה, ונולדו לו ילדים אף ממנה. מבעלה הראשון רבי יחזקאל, נולדה לה בת אחת, מרת יענטא רייכל, אשת רבי שמעון דייטש תלמיד החתם סופר, שהיה גר בירושלים, וממנו נסתעפו משפחות רבות בעיר. ומבעלה השני, נולדו כאמור מספר ילדים, והם: א. רבי שלמה זלמן בהר"ן בונה ירושלים. ב. רבי אברהם אליעזר בהר"ן. ג. מרת רחל אשת רבי יהודה ברגמן, אשר ממנו נסתעפה משפחת ברגמן הירושלמית. אולם רבי דוד בהר"ן, רבי אשר לעמיל, ואחותם אסתר גיטל, נולדו לרבי נחום משאדיק מאשתו השניה.

ובכן, מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא? ומהו יחוסו.

כאמור למעלה, רחל בתו של רבי אליעזר נפטרה בצעירותה, בירושלים. בהקדמת ספר בית לאבות, מזכיר המחבר רבי יעקב לייב לעווי את אשתו "רחל תחי', בת חמי הרב המאוה"ג הצדיק מוהר"א לייזר זצ"ל, שהיה אבד"ק סאמפאלנע". ועל מצבתה של הרבנית רחל בהר הזיתים

כתוב כך: פ"נ האשה הצדקנית מבנות ציון היקרות מסובלת בייסורי הגוף ובצער גדול בנים רב מאוד מאוד, מיוחסת מגזע דוד מלך ישראל מצד אביה, ומצד אמא מהשתדלן והדרשן בעיר פוזנא הנהרגים על קידוש השם, מרת רחל בת הרה"צ רבי אליעזר ז"ל אבד"ק סומפאלנע בפולין. אלמנת הקדוש הרב ר' יעקב יהודה ליב ז"ל נפטרה בח' תשרי בשנת תרנ"ד.

אני משער כי במילים "השתדלן והדרשן בעיר פוזנא, הנהרגים על קידוש ה'", הכוונה היא לרבי אריה יהודה לייב קאליפארי, אב"ד פייזער וסאמטור, ובשנת תע"ו קבע מושבו בפוזנא, למלא את מקום אביו רבי יוסף כדרשן העיר. נתפס בעלילה ונהרג על קידוש ה', ח"י כסלו תצ"ז, תורתו בספר 'כתבי הקדוש', בני ברק תש"ן. ואכן מצאתי שבספר חבל הכסף, ירושלים תשמ, כתב המחבר מנחם נחום כהנא שפירא, כי ר' אליעזר אב"ד סאמפאלנא היה חתנו של רבי אריה יהודה לייבוש קאליפארי הנ"ל. מסופקני אם זה נכון, ובמבחן השנים, ניתן להכניס עוד שניים או שלשה דורות ביניהם, ומן הסתם אשת רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא, היתה נינתו של רבי אריה לייב, או שמא בפער דורות יותר גדול.

על כל פנים, יחוסו מצד אביו, עדיין לא נודע, וכמה וכמה שעסקו בבירור יחוס המשפחה, מכל צדדיה, [והאחרון שעשה זאת בהרחבה הוא בצלאל ברנשטיין ז"ל בספרו אילני יחס], עדיין לא גילו מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא, ומהו יחוס אבותיו, "מגזע דוד מלך ישראל".

והנה לפני זמן מה, פנה אלי אחד מן הקוראים, [באמצעות התיבה החדשה ליצירת קשר, הנמצאת בפינה הימנית למעלה], ובפיו שאלה, אודות יחוס משפחתו. שאלתו לא עסקה במשפחות לעווי / וייספיש מירושלים, אלא בשם אחר, ומאיזור אחר, אך שוברו בצדו. הלה שלח לי העתק של מגילת יוחסין עתיקה, שהועתקה בשנת תרל"ב על ידי רבי אשר אליעזר הנ"ל בנו של רבי יעקב לייב לעווי, עיקרה של מגילת יחוס זו, היא העתקה של מגילת היחוס המפורסמת של משפחת קארא הפולנית. ובתוכה מונה המחבר את יחוס המשפחה החל מרבי שמעון קרא [מתקופת הראשונים, מצוטט ברא"ש בחולין] ואילך, עד לרבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.

אודות רבי יוסף חיים קרא כבר כתבנו כאן בעבר, והזכרנו כמה פרטים ליחוסו, ואודות משפחת חותנו. כשהזכרנוהו כתבנו אודות צאצאיו, וביניהם בנו רבי אביגדור קרא אב"ד לעסלא ופינסק, הוא רבי אביגדור מפינסק שנתפרסם בחיכוכיו עם החסידים.

מגילה זו, מקורה בפנקס הקהילה של קהילת לונטשיץ, ופורסמה פעמים רבות לאורך השנים, דומני שפרסומה הראשון היה בראש ספר איל המילואים לרבי אריה לייב קארא, קראטשין תר"ה,  על כל פנים עיקרה זהה. אומנם, בתחילתה ובסופה, יש שינויים בין העתקה אחת לשניה. בתחילת המגילה, השינויים הם קוסמטיים בדרך כלל, ובסוף המגילה, בדרך כלל נוספים פרטים על משפחתו הקרובה של מעתיק אותה גירסא.

והנה בגירסא זו שלפנינו, בסוף המגילה, כאשר פורט הכותב את צאצאיו של רבי יוסף חיים, מזכיר לו שני בנים ושתי בנות. את הבנות לא מזכיר בשמותיהן, אלא רק כותב שהיו נשואות לשני גדולי הדור במדינת פולין. [במאמר הנ"ל, הזכרנו ארבע בנות], ואילו בין הבנים, לא מזכיר הכותב את בנו רבי אריה יהודה לייב, אלא כותב כך:

א. הגאון הגדול מו"ה צבי הירש. ב. הגאון מו"ה אביגדור אב"ד דק"ק פנסק והגליל.

הרי שנוסף לנו בן נוסף, שלא ידענו עליו עד כה, ושמו הגאון הגדול מו"ה צבי הירש.

וממשיך הכותב בשורות הבאות, וכותב כך:

והרב הגאון הגדול מו"ה ר' צבי הירש הנ"ל היה לו בן, הרב המאור הגדול מו"ה אליעזר, אב"ד דק"ק סאנפלניע[!] מחוז קאליש, והיה תלמיד מובהק להרב הגאון מאור הגולה עטרת תפארת ישראל מו"ה עקיבא אייגר זי"ע.

וחותם את דבריו הכותב:

זה ספר הדר היוחסין, אשר העתקתיהו מכתב ישן נושן אשר מצאתיו באמתחת נכד הגאון מו"ה אביגדור הנ"ל זי"ע למזכרת אהבה, לכבוד ש"ב בן דודתי אשת חיל מנשים באוהל תבורך, מרת שרנה תנצב"ה; ה"ה הרבני היקר מו"ר מנחם מן נ"י, נכד אבי אימי מורתי מרת רחל תחי', הרב הגאון הצדיק מו"ה אליעזר, אב"ד דק"ק סאנפלניע הנ"ל. דברי המדבר (באמת?), צופה להצלחתו ש"ב נכד הרה"ג הצדיק מוה"ר אליעזר הנ"ל אב"ד דק"ק סאמפלנעי, מוהר"ר אשר אליעזר בן אאמו"ר הג' מוה"ר יעקב יהודא ליב, בא על החתום כז שבט שנת ישוב ירחמנו לפ"ק, פעיה"ק ירושלים תובב"א.

הרי לנו כאן פרטים נוספים אודות רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנע, א. נודע לנו שהיה תלמיד מובהק לרעק"א. ב. מלבד בנותיו רחל וחיה שידענו עליהם עד כה, נוספה לו בת נוספת בשם שרנה. ג. החשוב ביותר, נתברר לנו יחוסו, מצד אביו הגאון הגדול מו"ה ר' צבי הירש בן הגאון רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש, ומעלה בקודש, עד לדוד מלך ישראל.

שנה טובה ומבורכת, לקוראי הבלוג בכלל, ובפרט לצאצאי רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנע, שמעתה יכולים לעדכן את מגילות היוחסין שלהם, ולהוסיף את היחוס הנכבד של משפחת קרא.

ולהשלמת היריעה נוסיף, כי נכד הגאון רבי אביגדור אשר ממנו העתיק רבי אשר אליעזר את מגילת היוחסין, הוא כפי הנראה רבי עקיבא גורדון שהיה בירושלים, כפי שהזכרנו במאמר על צאצאי רבי יוסף חיים קרא.