הגאון רבי מרדכי לייב מן

חמש עשרה שנה מלאו לפטירתו של הגאון רבי מרדכי לייב מן ראש ישיבות בית יוסף נובהרדוק. ר' מרדכי נולד תרע"ז, בעיר בריינסק, אחרי בר המצוה, גלה לעיר סלונים ללמוד שם תורה, ולמד שם שש שנים בדוחק עצום, עד כדי מסירות נפש ממש, משם המשיך ועלה לישיבה הגדולה ישיבת מיר, ולמד בחברותא עם ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ במשך שנתיים יום יום. זמן קצר לפני פרוץ המלחמה עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה, ושם הוכר כאחד מהבחורים המצוינים. 
בחודש תשרי תש"ד נשא לאשה את מרת מרים לבית ויטקינד. וחוד אחד לאחר מכן החל באמירת שיעורים תמידים כסדרם בישיבת בית יוסף בתל אביב. כעשר שנים לאחר נישואיו הוציא לאור את ספרו הראשון דברי מרדכי חלק א' על גיטין וקידושין, ומסופר שהחזון איש עוד הספיק לעבור על כל הספר, ואמר לו, שהכל טוב ואין מה להעיר על דבריו, עד שלבסוף מצא הערה אחת לדון בה. לאחר מכן עבר להרביץ תורה בישיבה החדשה שיסד בבני ברק, ישיבת בית הלל, על שם חמיו הגאון רבי הלל ויטקינד.

בזקנותו חלה במחלה קשה במשך כמה שנים, עד אשר נפטר ביום ד' אדר ב תשנ"ז.

אשתו הרבנית, מרת מרים, נולדה בווארשא, לאחר שאמה התברכה מפי החפץ חיים שתזכה ללדת "גוטע קינדר". נפטרה כה תמוז תש"מ.

בתו הרבנית מרת חיה מינדל אשתו של הגאון רבי שמשון דוד פינקוס רב הקהילה באופקים, ומקרב ישראל לאביהם שבשמים, נהרג בתאונה טראגית עם אשתו ובתו מרים. י"ב ניסן תשס"א.

בית אביו

אביו של רבי מרדכי, היה רבי משה מן מבריינסק, נולד בשנת תרמ"ח, זוגתו מרת חיה לבית צלאפק, היה לו מפעל לנגרות וזגגות, צאצאיו היו תלמידי ישיבות. נהרג בשואה הי"ד. אשתו מרת חיה נהרגה בטרבלינקה כ"ט חשון תש"ג. צאצאיהם: א. ר' מרדכי לייב מן דידן. ב. ר' אלחנן מן, ניצל אף הוא מן השואה. ג. מרת מלכה אשת ר' שלמה ריבק. ד. מרת שיינא רחל אשת ר' אליהו גולדפרב. ה. הב' ברל מן. ו. הב' יענקל מן. ז. הב' חיים מן. ח. הב' אליהו מן. כאמור, מלבד שני הראשונים נהרגו כולם בשואה. הי"ד.

אביו, ר' יקותיאל מן מבריינסק נולד תרכ"ה, נהרג בשואה. זוגתו מרת שרה טויבע לבית גלזר. צאצאיהם, א. ר' משה מן הנ"ל. ב. ר' יעקב מן הי"ד נורה ביום כיבוש בריינסק על ידי הנאצים אשתו מנוחה עם ילדיהם נהרגו בטרבלינקה. הי"ד. מרת זלאטא זהבה אשת ר' איסר מידלאש. הי"ד.

אביו ר' חיים מן, זוגתו מרת דינה.

מרת חיה הנ"ל אשת ר' משה מן, היתה בת ר' אלחנן משה צלאפק וזוגתו מרת אטקה.

מרת שרה טויבע הנ"ל אשת ר' יקותיאל מן, היתה בת ר' מרדכי לייב גלזר, וזוגתו מרת באשע רויזא.

משפחת חותנו

כאמור, אשת ר' מרדכי היתה בתו של הגאון הצדיק רבי הלל ויטקינד זצ"ל, נולד בשנת תרנ"ו, למד בסטוצ'ין אצל הגאון רבי אלתר שמואלביץ חתנו של הסבא מנובהרדוק, ומשם עבר לסלבודקא, עד פרוץ המלחמה העולמית, אז נסע לעיר הומל לקנות תורה ויראה מפי הסבא מנובהרדוק עצמו, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית היה ר' הלל מטובי חיילי נובהרדוק שנדדו מעיר לעיר להפיץ תורה במסירות נפש, למורת רוחם של השלטונות. מסופר עוד, כי בצעירותו גויס לצבא הרוסי, ופעם באמצע מסדר פנה אליו הגנרל ואמר לו, 'מה אתה עושה כאן תיסע מיד הביתה', ובבואו לביתו התברר שאביו נפטר ימים אחדים קודם לכן, [ובעת הלויה אמרה אמו שאינה יודעת היכן הלל להודיע לו שיגיד קדיש ולכן אביו משמים צריך להודיע לו].
זוגתו מרת שיינא אסתר לבית מגן, בילדותה התברכה מפי הגאון הנודע רבי מרדכי מאושמינא שתזכה לבעל תלמיד חכם ולדורות ישרים, [נפטרה כ' טבת תשמ"ב], אחר נישואיו נתישבו בורשא, וכיהן בראשות הישיבה המקומית של נובהרדוק. בשנת תרפ"ט עלה לארץ ישראל, על פי בקשתם של רבני תל אביב, לבוא ולהקים סניף של ישיבת נובהרדוק בעיר. את דברי תורתו במוסר ויראה, הדפיס בספר 'מוסר התורה, בירושלים תש"ד, נפטר י"ט אלול תשל"ד.

ארבע בנות היו לו לר' הלל נשואות לגדולי תורה ויראה, אמנה כאן שלש, א. מרת צפורה אשת הגאון רבי צבי שרגא גרוסברד, שאף הוא בצעירותו היה ר"מ בישיבת בית יוסף בתל אביב, במשך כעשר שנים. בשנת תשט"ז יסד ביחד עם הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן את הישיבה לצעירים של ישיבת פוניבז'. אך זכור לעיקר בזכות פעולותיו העצומות במסגרת החינוך העצמאי. נפטר י"ג חשון תשנ"ד. ב.מרת מרים הנ"ל. ג. אשת הגאון רבי אליעזר דוד פינקל ר"מ דישיבת חברון כנסת ישראל, ונכדו של הסבא מסלבודקא, נפטר צעיר לימים תשי"ח, דברי תורתו נדפסו בספר 'ניר לדוד'. 

עוד על יחוס משפחת חותנו בהרחבה נספר בפעם אחרת.