יום שלישי, 5 בפברואר 2013

רבי ישראל סלנטר - לפקודת השנה



היום מלאו מאה ושלושים שנה, לפטירתו של מייסד תנועת המוסר, הגאון רבי ישראל ליפקין מסלנט, המכונה ר' ישראל סלנטר.
אחד מתלמידיו הגדולים של רבי ישראל מסלנט, רבי יצחק בלזר, כתב את תיאור קצות דרכיו והילוכו בקדושה, בספרו 'אור ישראל', ובהקדמתו כתב שלא ידועים הרבה מתולדותיו, כי הוא לא רצה בפרסום אישיותו ובהשארת זכר אחריו מלבד מה שיכול להביא תועלת לרבים, וגם תלמידיו הגדולים לא מצאו חפץ לספר מקורות ימי חייו, מלבד אשר ראו בהם תועלת חינוכית או מוסרית.
בכל אופן נסכם בקצרה את המעט הידוע, רבי ישראל ליפקין, נולד בשנת תק"ע, כך נחרת על מצבתו שבקניגסברג, וכן בספר עיר ווילנא, כל כותבי תולדותיו האחרים, מציינים שנולד ו' חשוון תקע"א, על פי דברי עמיל בנימין בספרו הגרמני. מרישומי המפקדים, בהם רשום שנולד בשנת 1810 אין הוכחה לכאן או לכאן, שהרי אף חשון תקע"א, הוא עדיין בשנת 1810. מקום הולדתו, הוא בעיר זאגר, ולא כפי שיש שכתבו שנולד בעיר טעלז.
בתחילה למד אצל אביו, וכשבגר מעט, נסע ללמוד בסלנט אצל רב העיר הגאון רבי צבי הירש ברוידא, שם בסלנט, הוצע לרבי ישראל שידוכו עם מרת אסתר פייגה בת רבי יעקב הלוי אייזנשטיין מסלנט מגזע השל"ה, המכונה ר' יענקלע יענטעס. ושם קבע את מגוריו בשנים הראשונות. שם גם ראה את רבי יוסף זונדל מסלנט, וממנו קנה את יסודות תורתו המוסרית.
על פי עצת רבו נסע לווילנא בשנת ת"ר, והיה שם ר"מ בישיבת ר' מיילא, כמובא בהקדמת ספר תכלת מרדכי. שמונה שנים פעל בעיר ווילנא, ומלבד הרבצת תורה בישיבה, פעל גם ברחבי העיר, ובדרשותיו חיזק את החובות המוסריות של היהודי. משם עבר לקובנא, ואף שם הרביץ תורה בישיבה. וחתום משם על הסכמות לספרים.
אחר כתשע שנים נוספות עבר לקניגסברג. משם, הפיץ את 'אגרת המוסר' שהדפיס בשנת תרי"ח, בשנת תרכ"א, החל להדפיס מעט מדברי תורתו והגותו, תחת השם 'התבונה', בשתים עשרה חוברות. בשנים שאחר מכן, נדפסו תורותיו ואגרותיו בספרים רבים. מהם, 'אמרי בינה' ווארשא תרלח, 'עץ פרי' וילנא תרמ, 'אבן ישראל' ווארשא תרמג, ועוד ועוד.
 
ספר עץ פרי, עם אגרת המוסר
בשנת תר"מ לעת זקנתו נסע רבי ישראל לפריז, במטרה להשפיע על היהדות במערב אירופה, שם שהה כשנתיים, עד שחזר לעירו, קניגסברג, שם נפטר ביום כ"ה שבט תרמ"ג.
לאחר פטירתו נספד במקומות רבים, וספרים רבים נדפסו עם הספדים עליו, 'מספד גדול וכבד', מרבי משה יהודה רבינוביץ וארשא תרמג, 'קדוש ישראל' [עם דברי תורה ממנו] מר' יוסף פלדברג וילנא תרמד, 'כבוד ישראל' מר' דוד שלמה סלושץ מאודסה וארשא תרמד, 'הלל וזמרה' מר' אהרן אליעזר קליניצקי ווארשא תרמד. 'יורה ומלקוש' לרבי יוסף חיים קרא, וילנא תרנד, גם מעט מתולדותיו נדפסו בספרים רבים, 'תולדות ר' ישראל סלנטר' בגרמנית מאת ר' ירחמיאל [עמיל] בנימין, ברלין תרנט, 'ר' ישראל סלנטר', מאת ר' שמואל רוזנפלד, ווארשא תרע"א, ובאחרונה בספר 'תנועת המוסר' לרבי דב כץ, כרך ראשון.
תלמידים רבים היו לו לרבי ישראל, הן בישיבות בהן הרביץ תורה, והן תלמידים שקיבלו ממנו דרך בהנהגת המוסר, ואין כאן המקום למנות את כל תלמידיו, אך אציין למפורסמים שבהם, רבי שמחה זיסל זיו ברוידא הסבא מקעלם, רבי נפתלי אמסטרדם שעלה לירושלים בערוב ימיו, רבי יצחק בלזר רבה של פטרבורג שעלה אף הוא לירושלים, רבי נתן צבי פינקל הסבא מסלבודקא, ורבי אליעזר שולביץ מייסד וראש ישיבת לומזה.

במאמר שלפנינו אזכיר את יחוסו לבית אבותיו, את כל בני משפחת ליפקין המורחבת, ובעזרת ה' אכתוב מאמר נפרד על צאצאיו של רבי ישראל למשפחותיהם, ובכך יהיה עץ משפחה מושלם.
וזה סדר יחוסו
  • אביו רבי זאב וולף ליפקין מזאגר, נולד בשנת תקמ"ו, זוגתו מרת לאה בת ר' יצחק, שהיתה מפורסמת בכל הסביבה בצדקותיה ובבקיאותה וחריפותה בתנ"ך ותלמוד. שם למד תורה עם בחורים,
ומתלמידיו נמנה רבי דובער זאב וולף ליפשיץ, אב"ד סרעדניק. ומסר גם שיעור לבעלי בתים בבית המדרש הגדול בזאגר. לפני שנת תק"ץ, נתקבל לאב"ד העיר גאלדינגען, בה כיהן ברבנות קרוב לעשר שנים,
אז עלה לכהן בעיר טעלז, עד ליום פטירתו ה' סיוון תרי"ח. השאיר אחריו כתבי תורה ברבים ממקצועות התורה, הגהותיו על הש"ס והטור נדפסו בשם הגהות בן אריה בהוצאת ווילנא, פירושו על הבה"ג נדפס בהוצאת מכון ירושלים תשנב, ספרו קול בן אריה על העיטור, עם הסכמת רבי צבי הירש ברוידא אב"ד סלנט, נדפס בכתב העת ישורון, יב, יג, וטז.
ואלו הם צאצאיו של רבי זאב וואלף: א. ר' יצחק ליפקין מזאגר, הוא היה סוחר גדול, ולעת זקנתו ישב רק על התורה והעבודה, נפטר שם בערך בשנת תרמ"ז. זוגתו מרת מלכה בת ר' יוסף, צאצאיו. 1. אליהו ליפקין נולד בשנת תר"ג, 2. מרת דבורה הודא, נראה שהיא זו שנישאה לבן דודה רבי אריה לייב ליפקין כדלהלן. ב. רבי ישראל ליפקין מסלנט נשוא מאמרינו. ג. רבי יחיאל מיכל ליפקין, נולד בשנת תקע"ג, זוגתו מרת לאה, הוא היה מופלג בתורה ודרשן מפואר, "לפיד אש בתורה ויראת ה'". נפטר בסלנט. צאצאיו: 1. ר' אריה לייב ליפקין נולד תקצ"ו לערך, ונפטר בטעלז ב' שבט תרנ"ב, זוגתו מרת גיטה. 2. שרה רבקה נולדה בשנת תרי"ב, היא היתה אשת רבי יצחק ליפקין בן דודה רבי ישראל. 3. טאובה נולדה תרט"ו נפטרה כ"ט טבת תרט"ז. 4. ברוך נולד תרי"ז נפטר כ"ז טבת תרי"ח. 5. ר' משה ליפקין נולד תרי"ח. ד. רבי ידידיה ליפמן ליפקין, היה חכם גדול בתורה, ותוכן וחכם בכל מלאכת מחשבת, מספרים עליו כי צייר את דמותו של אביו ר' זאב זמן מה לאחר פטירתו, ותמונה זו נפלאה מאד בעיני כל רואיה, נפטר בגולדינגן י"ט אלול תרל"ה, רבי ידידיה נשא שתי נשים, הראשונה, [אני משער כי היא בתו של רבי יצחק אייזיק בן רבי אריה לייב קראטינגער וחתן רבי אליהו רגולר] הולידה לו את 1. רבי אריה לייב ליפקין בשנת תקצ"ז לערך, הוא היה חתן דודו ר' יצחק ליפקין דלהלן, בשנת תר"ל לערך, נתמנה רבי אריה לייב לרבנות העיר פאפעלאן, ואחר שמונה שנים נתקבל לרב ואב"ד בקראטינגא וכיהן בה במשך עשרים וארבע שנים, בערוב ימיו נתקבל לרב בעיר וועקשנא, בה נפטר כ"ז תשרי תרס"ג. חיבר ספר דברי ידידיה על שיר השירים, ובסוף ספרו נדפסו ביאורי אגדות לש"ס, וחיבר ספרים נוספים, ביניהם כללי התחלת החכמה - יסודות תורת הקבלה שנדפס בעילום שמו תחת שמו של רבי אהרן מאיר אלטשולר. בתו של ר' אריה לייב היתה אשת ר' יקותיאל זלמן הלוי לויטס אב"ד לינקובה, נולד בשנת תרכ"ח, כיהן בוועקשנא על מקום חותנו, בשנת תרס"ה נתמנה לרב בעיר דאבלען פלך קורלאנד, ואחר כך בלינקובה על מקום אביו, נהרג בשואה הי"ד. 2. מרת הודא מלכה אשת רבי צבי יוסף גולדברג דלהלן.  בשנית נשא רבי ידידיה אשה שניה ושמה אסתר לאה לבית ליוואוויץ, ונולדו לו ממנה כמה וכמה צאצאים, ואלו הם: 3. דבורה נולדה בטעלז תרט"ו. 4. טאובה נולדה שם תרי"ז. 5. לאה נולדה תרי"ח נפטרה ז' טבת תר"כ. 6. המופלג ויקר ערך ר' זאב וולף ליפקין נולד שם תרי"ט, גר בטאלסען שבקורלנד. 7. חנה נולדה שם תרכ"ב. 8. שרה נולדה שם תרכ"ד. 9. ר' דוד ליפקין נולד בגולדינגן תרכ"ה, זוגתו [השניה] מרת באשע לבית צוקרמן. 10. ר' אלכסנדר סנדר ליפקין שיסד בית ספר חרדי בשאוולי, זוגתו מרת הינדא לבית גרינברג.. ה. רבי ראובן ליפקין נולד בשנת תק"פ, גר בזאגר.
  • אביו רבי אריה לייב דיין בעיר זאגער חדש פלך קאוונא, כפי הנראה, היה לו בן נוסף והוא ר' ברוך, אבי רבי טוביה אבי הנגיד רבי צבי יוסף גולדברג, שנשא את מרת הודה מלכה ליפקין, בת רבי ידידיה ליפמן ליפקין הנ"ל. צאצאיהם: 1. מרת פריידה אשת הגאון רבי צבי הירש פרבר מרבני לונדון הדפיס כמה וכמה ספרים מדרשותיו, כתב את יחוס משפחת אשתו בספר 'אשת חיל' לונדון תרצ"ד. 2. ר' זאב וולף גולדברג בריגה. 3. פאני 4. אידה 5. צילה 6. שיינה 7. טובה נולדה תרל"ב. הודא מלכה, נפטרה בלידתה את בתה הצעירה, ובזיווג שני נשא רבי צבי יוסף, את מרת רחל תמר בתו של רבי חיים חייקל עליאשאוו אביו של רבי שלמה עליאשאוו בעל הלשם, ובסוף ימיו, גר רבי חייקל בביתו. כאמור במאמר על צאצאי האר"י ז"ל מבני משפחת אלישוב. ר' צבי יוסף נפטר י' ניסן תרע"ז, בעיר נעוועל לשם גלה בימי המלחמה. חתנו ר' צבי הירש פרבר הנ"ל מאריך בשבחו, ומכיר שהיה מחדש בעצמו דברי תורה, והביא כמה מהם בספרו בשמו.
  • אביו הרב הגדול ר' ברוך משוועקשנא
  • אביו הרב הגדול ר' אריה לייב, צאצאיו: א. רבי ברוך הנ"ל. ב. רבי צבי חריף משאוולאן. ג. רבי אביגדור משוועקשנא. ד. רבי ישראל אבי ר' יוסף מערזוויליג אבי ר' ברוך פייבלזון ומצאצאיו נשתלשלה משפחת הרבנים פייבלזון בליטא.
  • אביו רבי ישראל
  • אביו רבי שמואל. צאצאיו: א. רבי זאב, היו לו בן אחד בשם ר' יעקב, וחמשה חתנים מפורסמים, 1. ר' דוד מראסיין זקנו של רבי אליהו ראגאלער אב"ד קאליש. 2. הגאון המפורסם רבי שמואל חסיד מראסיין זקנו של רבי יעקב בנדטמן אב"ד בויסק מחבר זכרון יעקב. 3. רבי אליהו אב"ד ריטאווי נפטר בשנת תק"ע. 4. רבי מנחם אליעזר ממינסק בעל מחבר 'יעיר קנו' [בזיווגו השלישי]. 5. רבי מנחם מנדל אב"ד פוניבז' ומגיד מישרים בעיר דושאט מחבר ספר 'תמים יחדיו', נפטר בשנת תקס"ח. ב. ר' יצחק אביו של רבי יחיאל מיכל אב"ד פלוצק נפטר תקע"ב. ג. רבי נתן נטע מדרויא. ד. רבי ישראל הנ"ל
  • אביו הגאון רבי דב בער אב"ד פלונגיאן, הנזכר בשו"ת כנסת יחזקאל בשנת תצ"ב.

הזכרנו לעיל, את ר' יצחק אבי אמו של רבי ישראל, באתר משפחה שכתבו צאצאים מן המשפחה, כתבו שלר' יצחק היתה עוד בת, שנישאה לאשר פלאטלער [או שמא פלאנטער] מפלונגיאן,אבי מרים אשת שלמה פרלמן. ומהם משפחה ענפה שהיתה בריגה לטביה, ואחר כך בלידס אנגליה.

כאמור, במאמר הבא, אפרט את עץ המשפחה של צאצאי רבי ישראל סלנטר.

21 תגובות:

  1. חלק מצאצאיו של מרן רבי ישראל, שלא הוזכרו כאן:
    א. בנו רבי ארי' ליב הורוויץ (אינני יודע למה נקרא בשם משפחה זו, אבל עכ"פ כך נקרא) אב"ד ברעזין בפולין, בעל חיי ארי', נפטר כ"א אדר תרנ"ו, היה חתן בעל שו"ת עונג יו"ט.
    ב. חתנו רבי אליהו אליעזר שירווינטער מו"ץ בווילנא, נפטר כ"ח ניסן תרמ"ז.
    מלבד זאת, כמדומני מרן רבי חיים עוזר גראדזענסקי מווילנא היה צאצא של רבי ישראל, דרך אביו רבי דוד שלמה אב"ד איוויא.
    על רבי ישראל וכן על אביו רבי זאב וואלף נכתב בצורה נפלאה בספר "תולדות היהודים בקורלאנד", נמצא בהיברו.
    עד היום ישנם בני משפחת ליפקין שהם המתהדרים בהיותם צאצאים של רבי ישראל, ביניהם היה כפי שהתפרסם אמנון ליפקין שחק.
    כמו כן המשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר היה גם הוא מצאצאי רבי ישראל, איני זוכר כרגע בדיוק איך, כנראה דרך חתנו רבי אליהו אליעזר שירווינטער הנזכר.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על התגובה.
      שכחתי להוסיף בסוף המאמר, שעל צאצאי ר' ישראל סלנטר, אערוך רשימה בפני עצמה, ואפרסמה בשבוע הבא אם ירצה ה'.

      מחק
    2. ואגב, אמנון ליפקין שחק, לא נמנה על צאצאי ר' ישראל סלנטר. ולא ידוע גם על קשר שלו לאחיו של ר' ישראל.
      היו כמה משפחות ליפקין שלא קשורות זו לזו.

      מחק
  2. רק שלא ישאר דבר שאינו מתוקן בתגובה הראשונה:
    הגרח"ע היה חתנו של רא"א שירווינטר שהזכרת.
    חתן נוסף של רא"א היה ר' ראובן דוב דסלר אבו של המשגיח.

    השבמחק
  3. כמדומני וזה רימזתי בתגובתי, כי מלבד זאת שהגרח"ע היה חתנו של רא"א שירווינטער, היה גם הוא עצמו צאצא של רבי ישראל דרך אביו רבי דוד שלמה.
    תודה על ההוספה על הרב דלר.

    השבמחק
    תשובות
    1. טעות בידך.
      אמו של רבי חיים עוזר, היתה בת רבי חיים עוזר איינהורן.
      וכבר כתבתי על משפחה זו בהרחבה בעבר.
      ראה:
      http://toladot.blogspot.co.il/2012/03/blog-post_07.html

      מחק
    2. אכן צודק הינך, ואשתו של הגרח"ע (בזיווג ראשון, בזיווג שני היה חתן רבי מאיר אטלאס) היא היתה נכדתו של רבי ישראל, בהיותה בתו של רבי אברהם אליעזר שירווינטער, שגם נקרא באיזה מקומות בשם גראדזענסקי, ולא הגרח"ע עצמו.

      מחק
  4. לכבוד הרב בנימין שלום רב.
    ידוע לי במשפחה על הרב מאיר הורביץ (חותן הרב אברהם דוד שקול)שהיה גיסו של הגר"י סלנט. האם יש לך מידע נוסף לפי הרשימות שבידך

    השבמחק
    תשובות
    1. כפי הידוע לי, הוא היה גיסו של ר' ישראל מצד אשתו של ר' ישראל.
      עדיין לא כתבתי בפירוט על משפחה זו.
      אם ירצה ה' בעתיד.

      מחק
  5. דודו של רב ישראל סלנטר, ר' ברוך, הלך עם השם גולדברג: כך על פי מצבת בתו רחל שהיתה נשואה לר' אליהו הירשברג מטאלסען, לטביה.
    אגב, בספר שער שמעון תרס"ב, בפרענומעראנטען לטאלסען, שני השמות הראשונים הם הירשברג וזאב ליפקין !

    השבמחק
    תשובות
    1. אזכנראה שנכדו לא היה הראשון שהתחיל עם השם גולדברג.
      איפה מצאת את מצבת בתו?

      מחק
    2. הנה:
      http://usdine.free.fr/talsitomb82.jpg
      http://usdine.free.fr/talsijewishcemetery.html

      מחק
  6. לא אני אלא גברת צרפתייה שלמרבה הצער נפטרה לפני חודש...
    היא גם תירגמה מרוסית המון מסמכים רשמיים של יהודי לטביה (אבל אין גישה ישירה באתר)

    השבמחק
  7. הערה:
    "ר' יצחק אביו של רבי יחיאל מיכל אב"ד פלוצק נפטר תקע"ב"
    רב יחיאל מיכל היה מפאלאצק (פ.וויטבסק) ולא מפלוצק ולא שימש כאב"ד אלא כראב"ד.
    היה גם אב"ד דיסנא.

    השבמחק
  8. שלום הייתי אצל קרובת משפחתי והיא סיפרה לי שסבתי מצאצאי ישראל סלנטר מה שידוע לי שסבתי היתה מליפיי

    השבמחק
    תשובות
    1. צור עמי בבקשה קשר במייל, btoladot
      @
      gmail.com

      מחק
  9. למה אני לא מוצא שום תמונה שלו? אם ידוע לכם על תמונה כזו אשמח אם תיידעו אותי.
    במייל:
    mcaspi41@gmail.com

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא מכיר תמונות של הרבה אנשים שנפטרו לפני מאה ארבעים שנה.

      מחק