המשגיח הצדיק רבי נתן מאיר ווכטפויגל

היום מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נתן מאיר וואכטפויגעל המשגיח המיתולוגי של בית מדרש גבוה לתורה דלייקוואד.

רבי נתן מאיר נולד ט' אדר א' תר"ע בעיירה קטנה בליטא בשם קול, סמוך לפלונגיאן, שם כיהן זקינו כרב. בילדותו קנה את חוק לימודיו בעירו, בשנת תרפ"ה לערך, נסעו הוריו לקנדה, שם כיהן אביו כרב במונטריאל, נתן מאיר נשאר עוד קצת בעירו להשלים את חוק לימודיו. ובשנת תרפ"ה נסע אל הוריו. משם נסע לניו יורק, ללמוד בישיבת רבי יצחק אלחנן, שם למד בצוותא עם רבי אביגדור מילר.

כעבור כשנתיים, כשנוספו לימודי חול לתוכנית הלימודים בישיבה, אירגן רבי נתן מאיר מחאה, וביחד עם קבוצה מחבריו עזבו את הישיבה, והוא נסע ללמוד בישיבת מיר בפולין. כשבע שנים למד בישיבה, והושפע רבות מהמשגיח רבי ירוחם ליוואוויץ, ורבי יחזקאל לוינשטיין. זמן קצר למד גם אצל רבי ברוך בער. אחר שנפטר המשגיח ר' ירוחם, החליט ר' נתן לחזור לקנדה, אך קודם לכן קיבל סמיכה לרבנות, מרבי ברוך בער, רבי שמעון שקופ, וראש ישיבת מיר רבי אליעזר יהודה פינקל.

עם בואו לניו יורק, שמע שר' אלחנן וסרמן נמצא בעיר, והתייעץ עמו על חששותיו כאשר הוא חוזר להשתקע באמריקה החומרנית, רבי אלחנן יעץ לו לנסוע ללמוד בתלמוד תורה בקעלם. ומיד חזר רבי נתן על עקבותיו ונסע חזרה לאירופה, ללא השתהות לנסוע לקנדה לפגוש שוב את הוריו. [אך קבל מהם את ברכת הדרך לנסיעתו]. בקעלם התעלה ר' נתן מאיר, תחת שרביטו של הגאון רבי דניאל מובשוביץ הי"ד. ונשאר בבית התלמוד כמעט עד לסוף המר של הת"ת ורבניו, גם לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, למרות שהיה יכול לברוח באמצעות הדרכון הקנדי.

בשנת ת"ש לערך, התארס עם כלתו מרת חוה בת רבי ישראל זלמן שלומוביץ, מחבר בית ישראל ואב"ד בכמה מקומות, חוה היתה בוגרת הסמינר למורות של שרה שנירר בקראקא.

כאשר הרוסים נכנסו לקעלם בקיץ ת"ש, מיהרו כל תושבי החוץ להימלט מקעלם, ביניהם רבי נתן מאיר וכלתו, שברחו ברכבת למוסקבה, ומשם לוולדיווסטוק, ולבריסביין, בדרכם לאוסטרליה.

בקיץ תש"ב נוסד הכולל הראשון באמריקה בוייטפליינט, על ידי קבוצה של אברכים צעירים, ובתוכם רבי נתן מאיר. כשהעמידו עליהם את רבי אהרן קוטלר, נתבקשו להצטרף אליו ללייקווד, ומשם הדרך היתה קצרה למינויו של רבי נתן למשגיח הישיבה. במשך למעלה מחמישים שנה, כיהן רבי נתן כמשגיח, ועיצב את הדמות המוסרית של הישיבה, ושל תלמידיה.

מלבד תפקידו בישיבת לייקווד, תמך רבי נתן ביסוד ישיבות וכוללים רבים ברחבי אמריקה, והרבה מן התורה שנפוצה ברחבי היבשת, נזקפת לזכותו. אך עם כל זאת, לא החזיק טיבותא לנפשיה, ונשאר כל ימיו ענוותן גדול, ושפל ברך מאד.

המשגיח רבי נתן ווכטפוגל

ביום ב' בכסלו יום היארצייט של רבי אהרן קוטלר, נפטר גם רבי נתן מאיר בשנת תשנ"ט, והובא למנוחת עולמים, בחלקת הרבנים החדשה, בהר המנוחות שבירושלים.

וזה סדר יחוסו:

• אביו, הגאון רבי משה יום טוב וואכטפאגעל, נולד בעיר מעזריטש הפולנית, לערך בשנת תרל"ה, נסע ללמוד בישיבות ליטא, בסלבודקא היה תלמידו של רבי משה מרדכי עפשטיין, ונשלח משם כאחר מן ארבע עשרה התלמידים הראשונים שיסדו את ישיבתו של רבי איסר זלמן מלצר בסלוצק. נסמך להוראה מרבי איסר זלמן ומרבה של קעלם, בה' תמוז תרס"ג, נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרת דבורה פריידל בת הגאון רבי משה נתן שפיץ, ששימש כרבה של עיירה ליטאית קטנה בשם קול, רבי משה יו"ט, נתמנה לכהן כרבה של קול כממלא מקום חותנו, ובמשרה זו נשא במשך כעשרים שנה. לימים נסע לקנדה כאמור, ונתמנה שם לכהן כרב הקהילה הגדולה בני יעקב [רוסישע שוהל] במונטריאול, ושימש כנשיא ועד הרבנים דמונטריאל, וחבר אגודת הרבנים בארה"ב וקנדה. צאצאיו: א. רבי נתן מאיר דידן. ב. רבי דוד וואכטפויגל. ג. רבי חיים יוסף ווכטפויגל, למד בישיבת רבי יצחק אלחנן ובאוניברסיטת הארווארד, כיהן רב בכמה קהילות באמריקה, ביניהן במסצ'וסטס, והיה חבר הסתדרות הרבנים.

• אביו, רבי דוד וואכטפויגעל ממעזריטש שבפולין [פלך שעדליץ], ממשפחת בני תורה חשובה. צאצאיו: א. רבי משה יום טוב וואכטפוגל הנ"ל. ב. רבי בנימין ברוך וואכטפויגעל, הוא היה אבי רבי יעקב יצחק ווכטפוגל ראש ישיבת מאה שערים וראב"ד בבית הדין לכל מקהלות האשכנזים בירושלים מיסודו של רבי שמואל סלנט, הוא נולד י"א תמוז תרמ"ז, ובישיבות היה נקרא בפי כל העילוי ממזריטש על שם עיר הולדתו, בשנת תרס"ט עלה לירושלים, בה נשא את מרת בלומה רחל בתו של הגאון רבי זרח ברוורמן, בשנת תרפ"ג כבר כיהן בישיבת מאה שערים, נפטר בשנת כ"ה שבט תשל"ח. ג. רבי מרדכי דוב ווכטפוגל, נולד י"א אב תרכ"ה[?], אף הוא עלה לירושלים, למד בישיבת תורת חיים בעיר, והיה מפוקדי בית המוסר שבעיר, יסד גמ"ח [מכתב אודות ענין זה, נדפס בספר אוצרות הראי"ה עמ' 451 בשיבוש שמו] נפטר שבט תש"ב. 

רבי משה יום טוב וואכטפויגל, הנ"ל, היה כאמור, חתנו של,

• רבי משה נתן שפיץ רבה של העיר קול. בתפקיד זה כיהן עד שנת תרס"ב, אז חלה במחלה קשה, ונאלץ להתאשפז בבית חולים סגור. ותושבי העיר חיפשו חתן לבתו הכלה, שיוכל למלא גם את מקומו ברבנות, ומצאו אישיות מתאימה, את רבי משה יו"ט. לאחר כמה שנים בהסגר, נפטר רבי משה נתן [עוד לפני זוגתו] זוגתו מרת שרה עלקא, בת מרדכי ורחל גיטל, נולדה בשנת תרט"ו לערך, נפטרה י"ב סיון תרפ"ו. צאצאיהם: א. מרת דבורה פריידל הנ"ל. ב. לאה נולדה כ כסלו תרנ"א. ג. רחה גיטל נולדה תרנ"ב, נפטרה תינוקת תרנ"ג. ד. ר' מנחם מאניש שפיץ, נולד כ"ג ניסן תרנ"ד. ה. גיטל פייגה נולדה תרנ"ו, נפטרה י' שבט תרנ"ז. ו. רבי לוי הירש שפיץ אב"ד טאווריג הי"ד, נולד כ"ד אלול תרנ"ט, בג' תמוז תרע"ג נשא לאשה את מרת ברכה בת הגאון רבי שמואל אביגדור פייבלזון אב"ד בייסגולה. כיהן כרב בפלאנגע, ווראנע, ובסוף בטאווריג. בתם מרת פייגא פריידל אשת ר' יעקב גולדשלאק הי"ד. נישאו בשנת ת"ש.

• אביו, רבי מאניס זעליג שפיץ, נולד בשנת תקפ"ה לערך, היה גר, ב Ylakiai  מחוז טעלז.