יום חמישי, 16 בפברואר 2012

רבי צבי הירש פשדמייסקי אב"ד ליז'ובא


אמש, ביום כ"ב שבט, חל היאהרצייט של רבי צבי הירש (ניסן) פשדמייסקי אב"ד ליז'ובא. הוא נפטר לפני שמונים שנה ביום כ"ב שבט תרפ"ב, זמן קצר לאחר ששב לביתו מן הגלות שגלה מביתו בימי מלחמת העולם הראשונה.

רבי צבי פרזדמסקי / פשדמייסקי / פשעדמעסקי, נולד בשנת תרמ"א לאביו רבי משה פשדמייסקי, ולאמו מרת ליבא. למד בישיבת טעלז משנת תרנ"ו עד תרס"ג, ונחשב לאחד מטובי הבחורים. נשא לאשה את מרת רחל צירל בתו של הגאון רבי שלמה יעקב שיין אב"ד לאצקווא. בשנת תרס"ט נסמך להוראה ולדיינות על ידי הגאון רבי מאיר אטלס שכיהן אז כאב"ד שאוויל, שימש כר"מ בישיבה שהיתה בק"ק זאגר עד שנת תרע"ג לערך, אז נתקבל לרב דק"ק ליז'ובא שבליטא. כאמור, בימי המלחמה גלה ממקומו אל תוככי רוסיה, והגיע עד לעיר יקטרניסלב, שם פגש בגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, שאף כתב מכתב המלצה בשבחו. ספרו חמדת צבי שני חלקים, נדפס ירושלים תשנ"ג מתוך כתב יד שנשמר אצל צאצאיו, בתוך הספר הוא מביא שמועות רבות מרבי יוסף לייב בלוך ראש ישיבת טעלז.עוד מעט דברי תורה ממנו הובאו בספר של חותנו.

כאמור, זמן קצר לאחר חזרתו מן הגלות לעירו לייזאווא, נפטר והלך לעולמו, ביום כ"ב שבט תרפ"ב והוא אך בן ארבעים ואחד שנה. [את התאריך כתב חותנו בהקדמת ספרו, וכן הוא במליצי אש. וברישום הממשלה נרשם שנפטר ביום 19 בפברואר, שחל אז ביום כ"א שבט, וכנראה שנפטר בלילה לאחר השקיעה ולפני חצות]. אלמנתו מרת רחל צירל עלתה לארץ ישראל עם ילדיה בשנת תרצ"ז, ונפטרה זמן קצר לאחר מכן. י"ד שבט תרצ"ח, ומנוחתה על הר הזיתים.


בית אביו
אביו היה, רבי משה פשדמייסקי, עליו לא נודע לי מאומה. זוגתו מרת ליבא היתה אחותה של מרת טייבע פריידה, אשתו השניה של הגאון רבי יוסף יהודה לייב בלוך אב"ד טעלז וראש הישיבה שם. לא נודע לי כעת מי היה אביהן. כמו כן, היא היתה דודתו של הגאון רבי פתחיה מנקין אב"ד סעננא [אביו של ר' משה צבי נריה].

צאצאיו: מלבד בנו ר' צבי הירש הנזכר, ידוע לי שהיו לר' משה עוד בן ובת,
הבן הוא הגאון רבי אריה לייב שדמי מראשוני התלמידים בישיבת טעלז, רב ברחובות, נפטר ד' ניסן תשל"ב, זוגתו מרת בתיה לאה בת ר' ישראל הכהן בנימינסון ממינסק, נפטרה י"א שבט תשל"ד. צאצאיהם, א. הגאון רבי אברהם שדמי חתנו של רבי יעקב משה חרל"פ נפטר ח' תמוז תשל"א, וזוגתו מרים דבורה נפטרה כ"ג אלול תשמ"ח. ב. ר' ישראל שדמי, נפטר י"ב כסלו תשנ"ה. ג. מרת חנה אשת רבי ישראל אהרן הלוי דרומי (פלינט) תלמיד ישיבות מאה שערים וחברון, ורבה של גדרה נפטר יא תשרי תשס"ח, ואשתו חנה כ"א סיון תשס"ו. ד. מרת ביילה אשת ר' נחמן שלום שכנא הרטמן.
בתו של ר' משה, היא מרת שרה, אשת ר' אהרן שלמה גולדשטיין מפיליפובה, אף הוא תלמיד ישיבת טעלז.


בית חותנו
כאמור, חותנו של רבי צבי פשדמיסקי, היה הגאון רבי שלמה יעקב שיין, אב"ד לאצקווא.
ר' שלמה יעקב נולד לאביו ר' הלל גבריאל שיין בשנת תרי"ד. למד אצל הגאון רבי יעקב יוסף [חריף] בישיבת וילון, וגם למד באיישישוק וגרודנא.
ר' שלמה יעקב נשא לאשה את מרת באשא מלכה בת רבי ברוך פייבלזון.
בשנת תרנ"ג נתמנה לרב בק"ק ציטוויאן, ושש שנים לאחר מכן נתמנה לאב"ד דק"ק לאצקווא, [על מקומו בציטוויאן נתקבל הגאון הצעיר רבי יעקב קמינצקי שלימים היה לאחד מגדולי התורה באמריקה] תפקיד בו נשא למעלה משלושים שנה. ר' שלמה יעקב נמנה בין הרבנים הראשונים שתמכו ביסוד 'אגודת ישראל'. בימי המלחמה גלה גם הוא מעירו, ונתישב בעיר ניקאפאל פלך יקטרניסלב.
ר' שלמה יעקב חיבר שני ספרים, ספר 'אבני שיש' שו"ת על יורה דעה ונלוו אליו שני קונטרסים, פתח ההיכל, ונפש שלמה. נדפס קובנא תרפ"ו. ספרו השני 'עמודי שיש', לא נדפס על ידו, ונשתמר אצל בתו מרת רחל צירל שהעלתה אותו לארץ והורישה לצאצאיה. ברם, הם סברו שמדובר בחיבור שחיבר אביהם ר' צבי שדמי, והדפיסו אותו על שמו, [ירושלים תשנט], אך מתוך הספר מוכח שמחברו הוא ר' שלמה יעקב שיין. [עיין בקובץ מוריה, קיא, במאמרו של ר' חיים שמואל דומב].

בספר חידושי הראי"מ, על ירושלמי מהגאון רבי אברהם ישראל משה סלומון מחרקוב, כותב בפרק חמשי ממעשר שני, "שמעתי בילדותי מכבוד רבי הגאון הצדיק רבי שלמה יעקב שיין זצל שהקשה.." וגם רבו הביא ממנו בספר 'עמודי שיש'.
גם בשו"ת כרם שלמה של הגאון רבי שלמה נתן קוטלר יש תשובה אליו, וכן הוא מזכירו בספר הנ"ל. והביא בספרו עוד שמועות מרבנים אחרים.
ר' שלמה יעקב, חותם פרע"מ, על ספר תפארת שאול ג, לר' שאול ידידיה שאחעט, פיעטרקוב תרס.

ר' שלמה יעקב, נפטר בקובנא כ"ז אייר תרצ"ד, רעייתו מרת באשא מלכה נפטרה בלאצקווא כ"ז סיון תרצ"ג.
מלבד בתם רחל צירל הנ"ל, היו להם שני בנים. א. רבי אבא העשיל שיין רב דק"ק דאנטאווא, נולד בשנת תרל"ו בציטוויאן, נישא בשנת תרנ"ט, נפטר ה' כסלו תר"פ בקייב, ורעייתו מרת חנה לבית ברוידא נפטרה כחודש אחד אחריו. בתם מרת אסתר אשת ר' אליעזר הודעס. ר' אבא העשיל הביא לדפוס את הספר 'לבני ישראל' שחיבר דודו ר' ישראל בנימין פייבלזון. ב. הבחור ברוך לייב שיין, נפטר ל שבט תרפ"ב, כאשר נסע לעזור לאחותו שנתאלמנה ובניה ונחלה במחלה מדבקת.


אביו, ר' הלל גבריאל שיין, ממשפחת רבי אריה ליב כהנא הלר בעל קצות החושן. בספרו קונטרס נפש שלמה, מספר ר' שלמה יעקב על "מעשה שבא לידי אביו, באיזה איש בליעל שנלשח לסיביר  לעשרים שנה, וברח משם, והיות שאביו עקל ממונו על חוב שהי' חייב לו ממה שהניח אצלו, בא אליו והכהו מכה נוראה והפחידו שישרוף ביתם וימתם, והיו בפחד מות, ואף אם רק ברמז קל הי' מגלה לפני משרת הממשלה היה נפטר ממנו מיד, והיה נצל מכל הפחד, בכל אופן לא עשה כן, אך נסע מעירם גירטיגאלי לראסיין לשאול את פי הגאון ר' אלכסנדר משה לפידות זצ"ל, אם מותר למוסרו ביד הממשלה, ובאמת לא התיר לו... ומנע א"א מלמסרו ולאשרנו תיכף בעוד יום או יומיים נודע ע"י אחרים והאיספראווניק תפסו ושלחו אל מקומו אשר מת שמה".
ומסיים ר' שלמה יעקב, בדברי הספד על אביו, "אבל חבל על דאבדין ולא משתכחין בע"ב מצוינים בתורה ויראת שמים כמוהו ובני עליה כמוהו מועטין הם, בעה"ב בקי בתנ"ך ומשניות בהצטיינות, כמעט בע"פ, וידיעה רבה בכל הש"ס ומהחרדים שבדור הישן". גם באהלי שם, בערך לאצקאווע, כותב על אביו הנל שהוא מופלג בתורה ויראת שמים.
בספר אמרי שפר, וילנא תרלד, חתם ר' הלל פרענומעראנטן, ונזכר גם שם אביו – אברהם.


אודות חותנו של רבי שלמה יעקב שיין, הוא הגאון רבי ברוך פייבלזון, צאצאיו הרבנים, ויחוסו הרם, נרחיב בפעם אחרת אם ירצה ה'.

4 תגובות:

  1. צבי פשדמיסקי27 במאי 2012 בשעה 22:57

    תודה בנימין, סקירה יפה.

    השבמחק
  2. מדוע לא הוזכרו 2 בנים נוספים של ר' ארייה לייב שדמי? אהרון שדמי ומשה שדמי

    השבמחק
  3. מדוע לא הוזכרו 2 בנים נוספים של ר' ארייה לייב שדמי? אהרון שדמי ומשה שדמי

    השבמחק
    תשובות
    1. יתכן שמחוסר ידיעה.
      לא הכל אני יודע..
      מה ידוע על אותם בנים?

      מחק