האחים המפורסמים למשפחת בלוי ואחותם

לפנינו מאמר נוסף, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.

בשבועות האחרונים מלאו שבעים שנה להסתלקותו הפתאומית של העסקן האגודאי החשוב הרה"ג רבי משה אורי בלוי זצ"ל ממנהיגי היהדות החרדית בארץ הקודש, וכדרכנו אנו, נעסוק בעניין משפחתו העניפה.
הידיעות על משפחת בלוי רבות הנה וידועות לרבים, כאן נעסוק דווקא בנקודה אחת, בלתי ידועה כל כך, אשר הייתה עד היום בגדר תעלומה, וכעת החלה להתברר.
ובכן, מה שידוע על משפחת בלוי הוא בעיקר על ארבעת האחים, שנים מהם מפורסמים מאוד, הלוא המה, רבי משה בלוי, מנהיג אגודת ישראל, ורבי עמרם בלוי מנהיג "נטורי קרתא", ועוד שנים פחות ידועים  שהם רבי צבי הרשל בלוי חותנו של רבי יוסף שיינברגר שהיה סד"ד בעדה"ח, ורבי אברהם ברוך בלוי, שבנו, רבי יוסף חיים בלוי, היה רבה של העיר אשקלון, הידענים יותר ידעו לספר לנו שלאותם ארבעה אחים הייתה גם אחות, שנישאה לרבי יעקב לייב ברגמן, והייתה חמותו של רבי אוריה ברוידא, רבה של גבעתיים.
יותר מזה יידעו לספר לנו הבקיאים על אח נוסף בשם יהושע לייב שנפטר בילדותו.
אך מה שפחות ידוע הוא על אחות נוספת בשם רבקה (שמה המלא דבורה רבקה), רבקה זו היא בעצם שריד יחיד למשפחה, שאילולי היא, הייתה משפחה זו נעלמת לגמרי מן העולם, ולכן מאוד מעניין אותנו מה עלה בגורלה של רבקה זו.
ומדוע הדבר כל כך מעניין?
ובכן, מעשה שהיה כך היה, באלול תרכ"ט עלו לארץ ישראל שני אחים, עם אמם הישישה, האחים הלוא המה רבי עמרם בלוי, ואחיו רבי מיכאל צבי, שעלו עם אמם הישישה מרת רבקה, רבי עמרם הגיע עם שני בנים, יצחק שלמה, בן שתים עשרה וחצי, וברוך יהודה כבן שנתיים וחצי, רבי מיכאל צבי עלה עם בתו היחידה בלימלא.
חלפו מספר חודשים, ואסון אירע במשפחה, הרב מיכאל צבי בלוי נפטר בכ"ד כסלו תר"ל והוא בן 43 בלבד, בפטירתו הותיר אחריו את אלמנתו מרת רחל בת רבי יהושע שטיין, ואת בתו היחידה בלימלה.
כעבור פחות מחודש, נפטרה האם הישישה מרת רבקה בלוי והיא בת 87 בפטירתה, כשהיא מותירה אחריה בירושלים את בנה, רבי עמרם עם שני בניו, ואת כלתה מרת רחל עם בתה היחידה מרת בלימלא.

רבי יוסף אב"ד פודקאמין או אב"ד זלאטשוב?

מי היה סבו של הרה"ק ר' משה לייב מסאסוב?

בשבוע שעבר העלינו כאן שאלה אודות יחוסו של הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב, אבי משפחת ערבליך המפורסמת עד ימינו. ומצאצאיו ישנם עוד הרבה משפחות, הגר, שפירא, רבינוביץ, ציינוירט, ועוד, ובהם רבנים ואדמורים מפורסמים.

כתשובה לשאלתי, הפנה את תשומת לבי, ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין, ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, שבאחת מכתבותיו האחרונות במדור ויתילדו בעיתון המודיע, הוא נגע בשאלה זו, וכך הוא כתב בעיתון:

‫יחוסו של הרבי ר' משה לייב מסאסוב, נכתב על ידי החוקר הבקי ביוחסין, רבי אברהם איטינגא מדוקלא, במגילת יוחסין שנדפסה בספר: "תורת מנחם" מונקאטש תרס"ג.

‫בין היתר, הוא מייחס את הרה"ק הרבי ר' משה לייב מסאסוב, כבנו של "הרב הגדול מו"ה יעקב ‫מבראד, בן הרב הגאון הצדיק מו"ה יוסף אבד"ק זלאטשוב, נכד לאא"ז הרב הגאון רשכבה"ג מו"ה‬ ‫יהושע העשיל זצ"ל אבד"ק קראקא הנודע בשם קדשו רבי ר' העשיל".‬ ‫ובהערה ד' מוסיף אודות ר' יעקב: "הי' נקרא בבראד בפי כל בשם 'ר' יעקב ר' איציק ר' ארונש‬ [אהרן'ס. נא"ו], על שם חותנו ר' איציק הנזכר, שהי' מצד אמו נכד להג"מ יעקב שור אבד"ק בריסק‬ ‫דליטא, ומצד אביו להג"מ שמואל סג"ל אבד"ק רישא, נכד הגאון מגיני שלמה, ובשם הגדולים‬ ‫החדש חלק א' אות י' סימן קע"ד כתב שאבי הרה"ק מו"ה משה לייב זצ"ל הי' הג"מ יעקב אבד"ק‬ ‫איטינגא, וטעות גדול הוא". עד כא לשונו לענינינו.‬

‫יש לציין שקשה להטיל ספיקות בבקיאותו של ר' אברהם איטינגא ביחוסו של רבי יעקב‬ ‫מבראד אבי הרבי ר' משה לייב, מחמת שר"א גר בבראד, והכיר היטיב את תולדות גדוליה, וראה‬ ‫והתבונן בנוסח מצבותיה , כידוע לכל מי שעסק בכתביו של ר' אברהם.‬

‫מכאן והלאה, יש להעמיק ולהרחיב עוד בגודל יחוסו של רבי משה לייב למעלה בקודש. ע"כ.

‫

רק אוסיף עוד על דבריו של הרב ווקשטיין, ואכתוב, כי רבי אברהם איטינגא אף כתב [או תכנן לכתוב] ספר מיוחד על תולדות חכמי בראדי, בשם 'אנשי מופת', והוא מזכירו פעמים רבות בכתביו. אכן, אין בקי כמותו בתולדות חכמי בראדי, והנראה שגירסתו היא הנכונה, ולא כפי הגירסא שהבאנו שאביו של ר' יעקב, היה ר' יוסף אב"ד פודקאמין.

נותר לנו אם כן, לברר, מי היה ר' יוסף אב"ד זלאטשוב? כיצד היה מצאצאי הרבי ר' העשל מקראקא?

עוד צריך לברר אודות חותנו של ר' יעקב, אבי אמו של ר' משה לייב מסאסוב, הוא רבי איציק ר' ארונש מבראד, נכתב אודותיו שמצד אביו היה נכד ר' שמואל הלוי אב"ד מעזריטש ורישא, ומצד אמו היה נכד ר' יעקב שור אב"ד בריסק. האם יש מי שיודע את יחוס אבותיו המדוייק של ר' איציק זה?

הרב הקדוש רבי משה לייב מסאסוב

יחוסו של רבי משה לייב מסאסוב לא נודע כל כך.

מקובל, שהדברי חיים אמר על יחוסו שהוא היחוס היותר גדול בעולם.

בספר שם הגדולים החדש כתוב שאביו היה רבי יעקב מאיטינגא, ויש שכתבו שהיה ממשפחת איטינגא - אטינגר.

יש שכתבו שרבי יעקב היה בנו של רבי יוסף אב"ד זלאטשוב.

במגילת יוחסין וסדר התקשרות נכתב [וממנו העתיקו רבים]

שאביו רבי יעקב היה אב"ד פאריצק

בן הגאון רבי יוסף יוסקא אב"ד פודקאמין מחבר ספר אהל יוסף.

בן ר' ישראל אב"ד לאקאטש, בעהמח הלכה אדם מישראל.

בן ר' יעקב אב"ד הוסיאטין ולודמיר

בן ר' אברהם אבלי אב"ד לודמיר.

בן ר' בנימין ז"ק.

בן ר' מאיר ז"ק

בן ר' שמואל שמעלקא ז"ק אב"ד אוסטרהא.

האם יש מקור ליחוס זה?

האם ידוע מי היה חותנו של רבי משה לייב מסאסוב?

יש להעיר אודות יחוס זה הנדפס שמקורו הוא בספר מגילת יוחסין וספר התקשרות:

בגניזה החרסונית, יש מכתב [נו' 237, נדפס בהתמים ב עמ' לה] מאת אביו של ר' משה לייב מסאסוב וזה לשונו,

לבכורי חביבי הרב הק' פאר הדור מ' משה יאודה ליב יחי' מ"ק סאסוב, הגיעני עת דודים, ברוך ה', הוא יום נשואת בתי הכלה אחותך החשובה מ' אסתר תחי', אי"ה ביום ג' בהעלותך פ"ק איטינגא ע"כ תראה לבוא ונתעלסה באהבים, מנאי אביך המחכה לישועת ה' הקרובה לבוא, הק' יעקב במוהרי"ל אבד"ק איטינגא הכו"ח ביום א' במדבר תקנ"א.

נראה מחתימתו, ששם אביו היה י"ל, שזה לכאורה יהודה לייב, ולא יוסף.

אם כי, כידוע, אין להביא מגניזה זו ראיה מוחלטת.

תולדות משפחת גלבשטיין

ראש המשפחה, הוא הגאון ר' הלל משה מעשיל גלבשטיין, שילוב של גאונות מפליאה, עם חסידות מבית חבד וקוצק.

הלל משה נולד בביאליסטוק בד' כסליו תקצ"ד לאביו רבי צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ובלומה לאה שהיא דור י"ב לשל"ה הקדוש (מתוכם ט' דורות לויים).

הילד מעשיל פקח וממולח, יושב ולומד יומם ולילה. ובביאליסטוק, יש שטיבל של חסידי קוצק. מעשיל הקטן, מסתקרן לדעת מה קורה שם. יום אחד הוא מטפס ומציץ מהחלון לראות מה עושים אותם חסידי קוצק בשטיבל שלהם ועל מה ולמה רודפים אותם. הוא רואה מעגל של חסידים רוקדים בדבקות. והריקוד לא נפסק. שעה ועוד שעה. לפתע תפסו אותו זוג ידיים ומשכו אותו לתוך השטיבל פנימה, אל תוך המעגל. מעשיל נדבק ונסחף בהתלהבות ובאווירה הקדושתית. היתה זו ההכנה של חסידי קוצק לתפילת שחרית "פשוטה". אחרי ריקוד שכזה, התפילה נראית אחרת לגמרי. בשטיבל של קוצק, לא פינקו את המבוגרים, ולא בזו לילדים. מעשיל הקטן הופך להיות אחד מן החבורה. פעמים מספר התגנב הילד מביתו ונסע לקוצק באין יודעין.

נשא לאשה את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. עשר שנים ישב בקוצק והשרף מקרב אותו ביותר.

ר' מעשיל עולה ומתעלה ונפשו לא יודעת שובעה. הוא שואף לעוד ועוד. מששמע שבליובביץ מרביץ תורה וחסידות בדרך מיוחדת במינה, הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", השתוקק לנסוע אליו ולראות בעיניו, חסידות זו, מה טיבה. דבר שכזה בין חסידי פולין, לא היה מקובל. בפולין אמרו: מורא רבך כמורא שמים, ואין שני שמים. יש רק אייבישטער (קב"ה) אחד ורבי אחד. אבל ר' מעשיל לא מוותר. הוא נכנס לרבי מקוצק ומבקש רשות לנסוע לליובביץ בכדי להכיר את דרך החב"ד. השרף מקוצק נהנה מהתלמיד הצעיר ומתשוקתו לתור אחר האמת. סע לשלום, הוא מפטיר. ר' מעשיל נוסע ונשאר בליובביץ כחצי שנה. ה"צמח צדק" מקרב אותו. הגיע חג הפסח, ר' מעשיל מבקש לעשות את הסדר אצל הרבי אבל השמש אומר לו: אפילו לנשיא בבל לא נותנים כאן להכנס! אם תרצה, מציע לו השמש, אתה יכול לסעוד בביתי. אבל להפתעת החסידים, הרבי בעצמו מזמין את ר' מעשיל לסדר שלו.

ר' מעשיל חוזר לקוצק, אבל שומר אמונים גם לבעל ה"צמח צדק" ורואה בו רבו מובהק. לאחר פטירת השרף מקוצק, הוא ממשיך לנסוע ל"חידושי הרי"מ".

לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", מחליט ר' מעשיל לעלות לארץ ישראל. בראשית שנת תרכ"ט הוא מגיע לירושלים. הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ הקודש. פתח בית מאפה, כשאשתו עומדת בחנות, ור' מעשיל יושב יומם ולילה, על התורה ועל העבודה. גם לאשתו ציווה כי כאשר יגיע הרווח בחנות לפרנסת השבוע, שתסגור את החנות. גם יהודים אחרים צריכים להתפרנס.

גדולי ירושלים, החלו אט אט לעמוד על טיבו של גאון וצדיק זה. האדר"ת, רבה של ירושלים, מקיים איתו שיעור קבוע בהלכה ומתייחס אליו כתלמיד לרב ה"תורת חסד", רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, מתייעץ איתו בשאלות קשות, הגאון מבריסק, המהרי"ל, מתפעל מגאונותו ומחריפותו.

ארבע פעמים בשנה הוא נוסע לעיר חברון שם מכהן ה"שדי חמד" כרב. ידידות מיוחדת נקשרת ביניהם. הם לומדים יחד. סיפר נכדו של ר' מעשיל: פעם הודיע סבא לגאון בעל ה"שדי חמד" כי הוא שב לירושלים בשעה פלונית. משום מה, נתאחרה נסיעתו בשעתיים. כאשר הגיע ליציאה מהעיר, רואה ר' מעשיל שהגאון בעל "שדי חמד" עומד ליד ביתו שהיה סמוך ליציאה מהעיר, הוא המתין שם שעתיים בכדי להיפרד מידידו ר' מעשיל. לאחר שנפרדו, שאל הרב יעקב מאיר, תלמידו של השדי חמד שעמד איתו בפליאה: עבור יהודי קטן זה, עמד כבודו בשמש שעתיים?

נענה הגאון: אין הוא יהודי קטן, הוא יהודי גאון וצדיק. כדאי הוא שאעמוד בעבורו, לא רק שעתיים, אלא עשרים וארבע שעות.

ר' מעשיל הרבה בצומות ובסיגופים. הוא ישב בדירתו, ליד החלון, בעיר העתיקה, כשדרך החלון ניתן לראות את הכותל המערבי. כולו היה שרוי בציפיה לגאולה. היתה לו תכנית להציב משמרות להר הבית, כשם שהיה מלפנים כי לדעתו, מצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה. הוא כתב ספר מיוחד על כך, אבל גדולי ישראל לא קיבלו את דעתו.

ביום כ"ד חשון תרס"ח, השיב ר' מעשיל את נשמתו ליוצרה, בהיותו בעיר חברון, ושם הובא למנוחות.

לפני כשנתיים כשמלאו מאה שנים לפטירתו, התקיימה עליה רבתי לקברו, בהשתתפות רבים מצאצאיו.

בנו יחידו היה ר' מנדל גלבשטיין.

צאצאיו של ר' מנדל:

ר' שמעון צבי גלבשטיין, נולד בשנת תר"ן, נפטר כ"ו אב תשכ"ז. רעייתו הראשונה מרת מנוחה רחל בת ר' נחמן אפשטיין חתן ר' יהודה לייב סלונים מצאצאי בעל התניא. ובזיווג שני נשא את מרת רייזל (אשר בזיווג ראשון היתה נשואה לר' יצחק שלמה ערבליך ונולדה לה בת אחת, מרת שיינדל אשת ר' דוד פרנקל ז"ל) בת ר' שלמה ישראל רמרז בן אחות הרבנית מלכה מבעלז, וחתנו של ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. האריכה ימים ונפטרה כ"ה ניסן תשמט, ומנוחתה בהר הזיתים ליד קבורת אמה ואחותה. לר' שמעון צבי מזיווגו הראשון נולדו בן ובת, הבן הוא ר' אברהם הלל גלבשטיין חתן ש"ב ר' יהודה לייב סלונים. והבת היא מרת אסתר מלכה נחמה אשת ר' אהרן זאב רבינוביץ אף הוא מגזע משפחת בעל התניא.

ר' שלמה גלבשטיין.

ר' [יצחק מאיר] יעקב גלבשטיין, נפטר ה' סיוון תשכ"א. רעייתו מרת פרומה בת ר' אלעזר קליינמן, נפטרה כ"ג טבת תש"כ. מצאצאיהם: ר' משה מנחם מנדל גלבשטיין, שנפטר בשבוע העבר, רעייתו מרת מרים גיננדל לבית זוננפלד נפטרה ח"י שבט תשסד. ר' אליהו דוד גלבשטיין, נפטר ט' כסלו תשס"ה, רעייתו מרת יונה [סמט?] שמסרה כי היא נכדת הר"ר ברוך ממעזיבוז. ר' צבי שוהם – גלבשטיין נפטר י"ד טבת תשס"ד. ר' אברהם שלמה גלבשטיין, נפטר י' כסלו תשנ"ג. מרת ליבא פרוש ע"ה נפטרה צעירה לג בעומר תש"י.

מרת אסתר יהודית אשת ר' יעקב יוסף וינקלר, הבדחן החסידי המפורסם מבתי ראנד, נפטר ט"ז אלול תשכ"ו. בנם ר' הלל משה מנדל וינקלער נפטר י"ט תשרי תשמח.

ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

במאמרים קודמים הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף מרודניק, ופירטנו את צאצאיו, ועתה נבוא לפרט את צאצאי חתנו הצעיר מבין השלשה, הלא הוא ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת. ר' אברהם יהושע העשל נולד בשנת תקצ"ו בעיר סוקולוב, לאביו ר' אלימלך רובין שכיהן כרב העיר. זקינו היה ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו וממלא מקומו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. אמו של ראי"ה מרת דינה, היתה כפי הנראה נינתו של האוהב ישראל מאפטא.

[כבר הזכרנו במאמר קודם הנ"ל, את העובדא שאלפסי ווונדר כתבו שראי"ה היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, אך לזה אין מקור, וברור בקרב צאצאיו כי הוא היה חתנו של ר' צבי יוסף מרודניק].

ר' אברהם יהושע העשל נתייתם עוד בהיותו ילד עול ימים, כבן עשר שנים לערך. ונתגדל על ברכי אחיו הבכור, ר' יצחק רובין בברודי, שהיה חתנו של השר שלום מבעלז. על פי מסורת המשפחה כבר בשנת תרי"א, בהיותו אך בן חמש עשרה שנים, נתמנה לכהן כרב בעירו, במשך תשע עשרה שנים. בשנת תר"ל עזב את סוקולוב מפני מגיפות שהתחוללו בה, וקבע משכנו בעיר יאסלו, יאסלו היתה עיר צעירה, ועדיין לא היו בה חיים יהודיים של ממש, ראי"ה הקים את המוסדות ואת בית הכנסת, והשקיע בזה את כל חייו. בשנת תרמ"ט, עקב אי עמידה בתשלומים הבנק עיקל את בית הכנסת ומכרו לכנסיה, ר' אברהם יהושע העשל, נשבר מן הענין והחליט לעזוב את העיר ולעלות לארץ ישראל. בהותירו אחריו את בנו ר' צבי יוסף, והוראתו העיקרית היתה, לפדות את בית הכנסת. בארץ ישראל, [לאחר שנה אחת בירושלים] קבע ראי"ה את משכנו בעיה"ק צפת, שם כיהן כאב"ד לעדת אוסטרייך אונגרין, עד לפטירתו במוצש"ק ל' תשרי תרס"ט. ראי"ה כיהן כרב תשע עשרה שנה בעיר הולדתו סוקולוב, ותשע עשרה שנה ביאסלו, ותשע עשרה שנה בצפת.

צאצאי ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

• ר' צבי יוסף רובין אב"ד יאסלו. נולד בשנת תרט"ו, נשא לאשה את מרת שרה בת הגביר ר' אברהם אביש קנר מסאנוק. מילא את מקום אביו והיה רב ביאסלו, לאחר שאביו עלה לארץ ישראל. במשך ארבעים שנה היה רב בעיר, והיה אצלו תורה וגדולה במקום אחד. לפני המלחמה ביקר בארץ ישראל. בימי המלחמה העולמית הראשונה נשאר בעירו, וסבל מרדיפות ע"י הרוסים הן בעיר עצמה, והן בנסיגתם לקחו איתם בני ערובה וביניהם את ר' צבי יוסף וביקשו עבורו כופר נפש גדול. לאחר נדודים ארוכים הגיע לקייב, וכעבור ארבע שנים, שוחרר לנפשו, שבור ורצוץ היה, וגופו נחלש והלך עד שנפטר בחנוכה תרפ"ט. צאצאיו: א. ר' אלימלך רובין אב"ד יאסלו, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש. עוד בחיי אביו הרביץ תורה ברבים בעיר יאסלו, וכמעט כל הצעירים בעיר, היו תלמידיו. כאביו, גם הוא היה בעל צורה, בעל קומה משכמו ומעלה, פניו הפיקו זיו של אצילות, זקנו הצהוב ירד לו על פי מדותיו. והוא שימש ברבנות למעלה מעשר שנים. בפרוץ המלחמה, ברח לטארנוב, אך לאחר תקופה קצרה חזר ליאסלו להיות עם בני קהילתו בצרה. ונהרג בעיר בעינויים, עם עוד בעלי בתים חשובים מבני העיר. בנותיו 1. מרת רחל אשת ר' דוד הלברשטאם הי"ד, ברמ"מ ה"ש מסטרופקוב. היה סמוך על שולחן חותנו, ואחר כך נבחר לאב"ד דוברא 2. רחל אשת ר' יואל הלפרין, ב"ר מתתיהו חיים אב"ד דובשיץ. ישב ביאסלו בבית חותנו, עם פרוץ המלחמה הצליח להמלט יחידי מהתופת אל הגבול הרוסי, עד לבוכרה. לאחר המלחמה הגיע לברגן בלזן שבגרמניה, וכיהן שם כרב, במיוחד עסק עם ר' שלמה כהנא אב"ד וורשא בתקנת עגונות, והדפיס את ספרו 'אוסף תקנת עגונות'. לאחר כמה שנים, היגר לארצות הברית, בזיווג שני לאחר המלחמה נשא את מרת ראכיל בת ר' אברהם הורוביץ מדעמביץ. ב. ר' אהרן רובין הי"ד, נשא אשה מבארדיוב, ובמלחמת העולם הראשונה ברח לשם, קבע משכנו בפרשב, ונהג שם אדמורות. נספה בשואה. ג. ר' מנחם מנדל רובין, חתן ר' טוביה יחיאל מיכל הלפרין מסאסוב, ישב זמן מה בלבוב ואחר כך נקרא לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מיאסלו, נפטר שם צעיר בכ"ז טבת תרפ"ז, וכעת נתפרסמה תמונת מצבתו באתר kevarim. אלמנתו חזרה לפולין ונישאה לר' משה'לי רובין מצאנז [ר' משה אליקים בריעה, ראה להלן]. בנו יחידו הבח' טוביה יחיאל מיכל רובין, נפטר ממחלה כמה ימים לפני הגירוש מבאכניא. ד. מרת מרים אשת ר' הירשלי רובין, עוד בבחרותו נחשב ל'עילוי' מפורסם בקלויז בטארנוב, דומ"ץ בעיר יאסלו על יד חותנו, אך לא רצה לשמש ברבנות, היה עובר לפני התיבה בשבתות ובמועדים. בנו ר' אפרים עבר לאנטוורפן מאמצע שנות התר"ץ, ונתמנה כר"מ בהישיבה שם, בימי השואה גורש על ידי הנאצים ונהרג באושוויץ עם בן ובת הי"ד. ה. מרת רייזא אשת ר' מרדכי עפשטיין נכד המאור ושמש, אדמו"ר מניישטאדט בלודז, היה סמוך על שולחן חותנו ביאסלו, ותקופה קצרה ניהל את הבנק שלו. ואחר כך היה בווישניצא, ומשם ללאדז. ו. מרת דינה אשת ר' חיים ברוך רובין משינאווא, נכד ר' יחזקאל שרגא משינאווא, אחרי המלחמה העולמית הראשונה, נתמנה לרב הצעיר בווישניצא על יד אביו, וכשנפטר אביו בי"ג ניסן תרח"צ נתמנה על מקומו לכהן כאב"ד. בימות השואה התחבא בגטו באכניא עם ר' אהרן מבעלז ור' יצחק ישעיה מטשחויב, ונרצח על ידי איש הגסטאפו לאחר שהזדהה כאדמור מבעלז, ביום ג' אלול תש"ג, אשתו נרצחה בי"ב (י"ד) אלול, וכן רוב צאצאיהם – עשרה ילדים ונכדים רבים - נרצחו. שרד רק בנם הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל ראבין מווישניצא בלאס אנג'לס, הוא היה תלמיד מובהק להרב מטשעבין, עוד בטשעבין. וחתן ר' משה יצחק פיש, ב"ר צבי אביגדור מקאליב. ראי"ה ניצל בשואה בניסים גלויים, בשנת תש"ו יצא לארצות הבירת ופתח בית מדרש בניו יורק, ומשנת תשי"א קבע מקום משכנו בלאס אנג'לס. הוא נפטר בשנת תש"ס לערך, ומנו"כ בצפת למרגלות בית החיים הישן. ז. מרת פסיה אשת ר' דוד הורוביץ ב"ר נפתלי הורוביץ ממעליץ, התקרב לציונות, עזב את פולין והלך לגור בוינה ובברלין, ובשנות התר"פ הלך לו לאמריקה, ושם נפטר י"א סיוון תשי"ז. ח. מרת שושה, נפטרה צעירה ממחלה, בעודה ארושה.

• ר' אשר רובין, נקרא על שם אבי זקינו ר' אשר ישעיהו מראפשיץ, בנקאי בעיר ראזבדוב, בתחילת שנות התר"ס היגר לאמריקה, בנים לא היו לו כי אם בנות.

• מרת דינה אשת ר' שלמה ישראל רמרז, דינה נולדה בסביבות שנת תר"כ-ה לערך, בצעירותה נישאה ולא היו לה ילדים במשך 15 שנה, היא נתגרשה מבעלה הראשון וחזרה לגור בבית אביה. בשנת תרמ"ט כשעלה ראי"ה לארץ ישראל, נסעה עמו על דעת לעלות לארץ ישראל, אך בהגיעם לאיסטנבול אמר לה ראי"ה: 'דינה תסעי בחזרה ליאסלו לאחותך פרומה, תתחתני שם וגם תלדי ילדים, בין ילדים שלי לא היו עקרים, לא הבנים ולא הבנות'. דינה חזרה לפולין, ליאסלו, ושם נזדמן לה זיווגה ר' שלמה ישראל רמרז, בנו של ר' יהודה זונדל רב העיר סקאהל, [גיסו של השר שלום מבעלז, וכנראה שהיה בנו של ר' שמואל צבי מדרישקעפאלי] שנתאלמן מאשתו מרת סימה לאה ונותר עם ארבע בנות. כשנפטר ר' שלמה ישראל בשנת תרס"ז לערך, ונשארה מרת דינה אלמנה עם שתי ילדות, כתב לה אביה מצפת 'ילדים צריכים לחנך, השאירי את המסחר בפולין קחי את הילדות ובואי לצפת, ונחיה ביחד'. ואכן בשנים הבאות חיה בצפת, כשהרעו תנאי המחיה בארץ, יצאה לפולין לשלוח מעט מזון לבנותיה. ולאחר המלחמה העולמית, חזרה לארץ ישראל, וקבעו משכנן בירושלים. נפטרה ט' אדר תרפ"ח. מר' שלמה ישראל נולדו לה שתי בנות. א. מרת רישא רייזל (שושנה), אשת ר' יצחק שלמה ערבליך הי"ד, באח"ב לר' משה לייב מסאסוב, ומצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא. ממנו נולדה בתה 1. מרת יפה אשת ר' דוד פרנקל מגזע ראפשיץ. ובזיווג שני נישאה רייזל לר' שמעון צבי גלבשטיין. ב. מרת פרומה אשת ר' שמואל שמעיה לוריא, נפטרה צעירה לימים לאחר מחלה קשה בכ"ט כסלו תר"ץ, והשאירה אחריה בת יחידה, ר' שמעיה לוריא מחסידי סלונים בירושלים, נישא בשנית, ולא נולדו לו עוד ילדים..

• מרת רייזל אשת ר' יששכר דב ליברמן, נכד ר' הירשלי טארנער. ובזיוו"ש אשת ר' לייביש הלפרין אב"ד בראז'אן. בשנת תרמ"א נישאה בזיווגה הראשון. בנה א. ר' חיים ליברמן אב"ד דאברא, חתן ר' אהרן הורוביץ מבייטש. ילדיו: 1. ר' אברהם יהושע העשל ליברמן ליבני. 2. ר' אלתר יששכר דב ליברמן. 3. ר' יצחק ליברמן הי"ד, זו' מרת ביילא בת ר' מנשה מרילוס מראפשיץ, נהרג בשואה עם משפחתו. 4. מרת שיינדל אשת ר' אברהם אנגלארד אב"ד ור"מ קרית באבוב בת-ים, בעהמ"ח אמרי אברהם, נפטר ח' ניסן תשל"ו. 5. מרת מרים אשת ר' צבי הירש פלדמן משגיח בישיבת מיר באמריקה, נפטר י"ד אלול תשל"ז [בתו חשא אשת ר' זאב וייס]. 6. מרת רעכיל דבורה אשת ר' אהרן טייטלבוים.

• מרת פרומה אשת ר' מנחם מנדל בארון, נכד צאנז והס"ק מראדושיץ. גר בעיר יאסלו, וכשר' אברהם יהושע העשל עלה לארץ ישראל, היו מבני הקהילה שרצו בו כרב, והיה לו בית מדרש משלו שהקים בעיר. נהרג בשואה עם זו' בעיר יאסלו בשבת קודש ז' טבת בשנת תש"ב. ילדיהם א. ר' יונה בארון חתן ר' אלעזר רוזנפלד מאושפיצין חתנו של הדברי חיים מצאנז. אבי הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל בארון מקאמינקא בירושלים. ב. מרת יוטה אשת ר' משה אליקים בריעה רובין נכד הדברי חיים מצאנז, שבזיווגו השני נשא את אלמנת ר' מנחם מנדל רובין (ברצ"י, הנ"ל) ר' משה היה חסיד מקושר לש"ב רב"צ מבאבוב, היה רב צבאי בצבא פולין, ופעל רבות למען החיילים היהודיים ובכלל השתדל רבות אצל השלטונות למען היהודים בפולין. במלחמה ברח לסיביר, ונפטר שם ביום ה' י"ב טבת תש"ה. בנו יחידו ר' אליעזר ירוחם רובין בארצות הברית.

• ר' יצחק רובין בן הזקונים, נולד בשנת בשנת תר"ם, אשתו מינדל (בת ר' נפתלי רובין מוישניצא, גם הוא נין ר' אשר ישעיה מראפשיץ וחתן ר' יחזקאל שרגא משינאווא). ר' יצחק עלה עם אביו לארץ בשנת התרמ"ח, ולאחר מכן חזר לפולין למצוא אשה. ואחר איזה שנים שב ועלה לצפת להיות לאביו לעזר, מילא את מקום אביו בצפת לאחר פטירתו, ועוד קודם לכן בחיי אביו כבר שימש כדיין, והיה חבר בבית דין הקבוע שהקים הרידב"ז יחד עם ר' שמואל לוריא, ור' ישעיהו הורוביץ. לאחר שנפטר, אלמנתו ובנותיו חזרו לפולין ומשם לקחו להם חתנים. בנותיו א. מרת דינה אשת הרה"צ ר' אלתר יעקב יצחק שרגא וגשל מלאנצהוט. ב. מרת רחל מרים אשת ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד דוקלא. ג. מרת בילא אשת ר' שבתי יצחק הרציג ב"ר נפתלי צבי אב"ד טשיטש, ר' שבתי יצחק נולד תרס"ט, ולאחר נישואיו היה סמוך על שולחן חו"ז ר' נפתלי רובין, בסוף שנת תרצ"ו נבחר לכהן ברבנות העיר גודוב הסמוכה, נסע לר' חנה ה"ש מקאלושיץ נספה בקיץ תש"ב ללא ילדים. ד. מרת ריזשא אשת ר' נחמן שטיינמץ.

עוד שני ילדים לר' אברהם יהושע העשל מרישומי המאטריק'ל ולא מצינו אודותם פרטים נוספים (וכנראה שנפטרו צעירים):

• ברוך

• בילה.