הרה"ק רבי אורי מראהטין

בל"ג בעומר שנה זו, מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של האדמו"ר רבי אורי מראהטין זיע"א. 

רבי אורי נולד בשנת תק"פ לערך לאביו רבי יצחק בטרטיקוב. לאחר שנפטר אביו, ונשאר אורי יתום, גדל בבית גיסו רבי אביגדור אייזן דלהלן. מילדותו היה נוסע עם אביו אל רבו האדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרעטין, אשר שם עליו את עינו, עד אשר לימים בשנת תקצ"ח לקחו לחתן לנכדתו מרת שרה, בת בנו הרה"ק רבי אברהם. 

בשנת תרכ"ה לאחר שנפטר חותנו, נתמנה רבי אורי למלא את מקומו כמנהיגה של עדת חסידי סטרעטין, ובמשך עשרים וארבעה שנים נשא רבי אורי בעול ההנהגה, עד ליום פטירתו, כאמור ביום ל"ג בעומר תרמ"ט, רבי אורי הובא למנוחות בעירו ראהטין.

צאצאיו.

א.      רבי יהודה צבי השני מסטרעטין, נולד ט' אלול תר"ה, זוגתו מרת הינדא פערל ולאחריה אחותה מרת גיטל לאה בנות הרה"ק רבי שלמה טויב מראזדאל. כיהן כאב"ד סטרעטין על מקום זקינו, ולאחר פטירת אביו גם ניהל את עדת החסידים. נפטר י"ד אייר תרס"ז. צאצאיו נולדו מאשתו הראשונה, והם א. רבי אברהם לנגנר מקנייחניטש חתן רבי פנחס מסטרעטין. ב. רבי שלמה מראהטין. ג. רבי יצחק אייזיק לאנגנר נולד י"א שבט תרל"ו בסטרטין כיהן כממלא מקום אבותיו גם כאשר היגר לארצות הברית שם נפטר ביום כ"ב תמוז תש"ז זוגתו מרת רבקה רייזל בת רבי מרדכי בן רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ד. רבי משה מקוזובה-סטרטין. ה. אשת רבי חיים אייזן בן דודו רבי אביגדור הנ"ל. ו. אשת רבי דוב בער מסטרטין-לבוב, בן רבי אלחנן מקאלושין.
ב.      רבי יצחק אהרן מראהטין. נולד בשנת תר"י לערך. נפטר כ"ו תמוז תרנ"א, כשנתיים לאחר פטירת אביו. בת אחת היתה לו, ושם בעלה אליעזר.
ג.       רבי ישראל מנחם אריה מבראדי. נפטר כ"א סיון תרפ"ב. זוגתו מרת יענטע אלטע בת רבי מרדכי הלר מירוסלב בן הרה"ק רבי משולם פייביש מבראדשין, וחתן הרה"ק רבי שמעון מיערוסלב. היא נפטרה ה' טבת תרצ"ו. בנותיהם מרת פערל אשת ש"ב רבי משה פנחס הלוי אייזן. מרת רבקה רוחמה אשת רבי משה מסטרטין טורונטו חותן רבי יוחנן טברסקי מטולנא. מרת שרה אשת רבי אורי מקנהעהניטש. מרת שיינדל ליבא נפטרה צעירה בבראדי.

רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדם

במאמר הקודם הצגנו את משפחתו של רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, ותיארנו בהרחבה את אילן היוחסין שלו, נותר לנו להשלים אילן יוחסין למשפחת חותנו הגאון רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטערדם.

רבי מרדכי יהודה לעוו, נולד תקפ"א לערך, כנראה נתייתם מאביו בגיל צעיר, שכן נתגדל בבית דודו זקינו רבי ישראל לעוו, למד בישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, והיה תלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן בעל היריעות שלמה במאקאווא, מסופר כי רבי חיים יוסף גוטליב אב"ד סטרופקוב פעם ציווה לו שיסע אל הדברי חיים מצאנז, ואמר שצריך לשאול קודם את רבו בעל היריעות שלמה אם יסכים שיסע לדברי חיים, והוא ענה לו שמצווה ליסע לצאנז, ומאז היה מקושר מאוד לאדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, ואף אחר פטירתו, לא נסע ר' מרדכי יהודה לרבי אחר, ורק אחר שמונה שנים החל לנסוע לבנו בעל הדברי יחזקאל משינאווא. בשנת תר"א לערך, נשא את בת ר' אשר זעליג הירש כדלהלן, בשנת תרי"ט נבחר לכהן כרבה של העיר אינטערדאם, מעניין לציין כי הכפר אינטערדאם היה כפר יחודי באיזור כולו, שכן כמעט כל תושביו היו יהודים, ורק אחר מלחמת העולם הראשונה, החל הכפר להתרוקן מתושביו היהודים.

בשנת תרכ"ז הביא לדפוס את הספר 'בית יהודה וישראל', מתוך כתבי דודו זקינו מגדלו, רבי ישראל לעוו. בשנת תרס"א הביא לדפוס את הספר מר דרור, מתוך כתבי זקנו רבי מרדכי לעוו. רבי מרדכי יהודה נפטר ביום י"ח שבט תרס"ד, והשאיר אחריו חידושי תורה בכתובים. נספד ביום ז' אדר תרס"ה, מרבי אליעזר דייטש, ונדפס ההספד בספרו דודואי השדה, סעאיני תרפט.

היו לו תלמידים רבים בישיבתו באינטרדאם וביניהם נמנה הגאון הקדוש רבי אליעזר פיש מביקסאד. תשובות אליו נדפסו ברבים מספרי השו"ת בדורו.

צאצאיו,

• רבי אשר זעליג לעוו חתן הגאון רבי יהודה גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. בנו, רבי שמעיה לעוו הי"ד חתן רבי יעקב יהודה הכהן גליק [שאף הוא צאצא למשפחת פריינד], ר' שמעיה כיהן כאב"ד סעקעלי קרעסטור משנת תר"ע לערך, נהרג בשואה, כ"ח אייר תש"ד. ונדפס ממנו ספר 'בני שמעיה', ברוקלין תשך. בנו האדמו"ר רבי משה אריה לעוו מטעמשוואר באמריקה חתן האדמו”ר רבי אליעזר פיש מביקסאד הנ”ל, בעהמ”ח ספר משה ידבר, ובהקדמת הספר פירט את יחוסו.
• אשת רבי אלעזר שטיינמץ מבורשה, נפטר ד' סיוון תרע”ד. חותנו של רבי דוד צימטבוים מגרוסוורדיין, אב"ד קריניצה שבגליציה, ומחבר חסדי דוד.
• מרת פראדיל אשת רבי אברהם יהושע פריינד דידן.

אביו רבי יששכר לעוו, כנראה שנפטר צעיר לימים.

חותנו [ולא אביו], רבי מרדכי לעוו מבאניהאד, נולד בשנת תקל"ט לערך, ונפטר צעיר בשנת תקס"ב, נכדו הדפיס מכתביו את הספר מר דרור, וכתוב עליו בראש ספרו, שלמרות צעירותו, היה מפורסם, כבר בימי הגאון רבי משולם מטיסמניץ, ועוד האריכו שם בהקדמה אודותיו.

שער הספר מר דרור

אביו רבי אריה יהודה לעוו, כיהן כדיין בעיר באניהאד, נפטר תקע"ז. השאיר אחריו ספר בכתב יד, פני אריה, על תלמוד ירושלמי, ונדפס על ידי אחד מצאצאיו הגאון רבי משה אריה פריינד בירושלים. מלבד בנו רבי מרדכי הנ"ל, היה לו בן נוסף, רבי ישראל לעוו, אב"ד דארדא, ופינפקירכן. בעהמ"ח בית יהודה וישראל, נפטר תמוז תרכ"ט. בהסכמת הדברי חיים לספרו, כותב עליו, שהוא מפורסם בכל המדינה לשבח ולתהלה. צאצאיו: א. הנגיד ר' שלום לעוו בגרוסוורדיין, נזכר בהקדמת אביו לספרו.

יארצייט האדמור מסלונים בעל הברכת אברהם

אמש מלאו שלושים שנה לפטירתו של אחד מגדולי אדמורי הדור האחרון, הלא הוא בעל הברכת אברהם מסלונים, האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי - בן ר' נח), נולד בטבריה בשנת תרמ"ט, לאביו ר' נח נכדו של בעל יסוד העבודה מסלונים, האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת סלונים. 

בשנת תשי"ד לאחר פטירתו של האדמו"ר ר' מרדכי חיים קסטלניץ, (ר' מאטיל דיין), נבחר [בבחירות דמוקרטיות!] רבי אברהם לכהן כממשיך שושלת סלונים. כיהן גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל, והיה זה המשך לתפקיד אותו מילא בשנים תרעג-ד, בימי ההתחלה של יסוד אגודת ישראל אז היה שותף פעיל למאמצי הגישור והתיווך בין גדולי ישראל מכל החוגים והפלגים לפני הכנסיה הגדולה הראשונה שיועדה לשנת תרע"ד. עשרים ושבע שנים נשא בנזר האדמורות, עד לפטירתו בשיבה טובה ביום י"ב סיון תשמ"א. 

האדמו"ר מסלונים, בתמונה מימין, בהנחת תפילין לבר מצוה

צאצאיו: א. ר' מרדכי שלמה וינברג, נולד בשנת תרע"ב, חתן ר' משה יצחק שיף. ב. ר' מתתיהו יעקב וינברג הי"ד, נהרג בפרעות תרצ"ח בטבריה, חתן ר' אהרן יפה אחיו של ר' משה קליערס. ג. הרבנית מרת חוה מרים נולדה בשנת תרע"ז אשת ש"ב האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, בעל הנתיבות שלום. ד. ר' זלמן מנחם זעליג וינברג, נולד בשנת תרע"ט, חתן ר' משה לייב חיימסון. ה. ר' שמואל משה וינברג נולד בשנת תר"פ, חתן ר' יצחק אייזיק אייזן מחסידי קרלין. ו. ר' ישראל דוד וינברג נולד בשנת תרפ"ד, חתן ש"ב ר' אהרן דוד קופילוביץ. ז. מרת שרה אשת ש"ב ר' פנחס שמעון קופילוביץ. ח. מרת רחל אשת משה דוד אייכנבוים ענבר. מלבדם, היו עוד שני בנים שנפטרו צעירים, יהושע ומיכל אהרן.

מגילת יוחסין לאדמו"ר בעל הברכת אברהם מסלונים

כאמור למעלה, רבי אברהם היה בנו של הרב הצדיק רבי נח וינברג מטבריה. ר' נח נולד בסלונים, ונשלח עוד בילדותו על ידי זקינו בעל יסוד העבודה, לעלות לארץ ישראל, ולגור בטבריה, שם היתה כבר חבורה של חסידי סלונים. ר' נח נשא לאשה את מרת חוה מרים בת ר' מנחם מנדל אפשטיין, ונולדו לו ממנה, כמה וכמה צאצאים, חלקם נפטרו בילדותם בשנים תרל"ט תר"ם, והאריכו ימים שני בנים ובת. א. הגה"צ רבי יצחק מתתיהו וינברג שבסוף ימיו גר באמריקה וגידל שם בניו לתפארה. ב. רבי אברהם וינברג, דנן. ג. מרת טשערנא בובע אשת הגה"ח רבי יואל אשכנזי. בזיווג שני נשא ר' נח, את בתו של רבי יוסף אריה פרגר השוחט מבריסק, מגדולי חסידי סלונים, המפורסם בכינויו ר"י שו"ב.

רבי נח וינברג היה בנו של הרה"צ רבי יחיאל מיכל אהרן וינברג מסלונים. ר' מיכל אהרן נשא לאשה את מרת חיה דוואשע, בנו האחר של ר' מיכל אהרן, היה האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל, חתן האדמו"ר רבי אברהם בהרה"ק ר'שלמה לייב מלענטשנא.

ר' מיכל אהרן וינברג היה בנו יחידו של האדמור הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה. נולד בשנת תקס"ד בפינסק. תלמידם המובהק של הרה"ק רבי נח ורבי מיכל מלכוביץ והרה"ק רבי משה מקוברין. היה מראשי הישיבה הגדולה בסלונים, ומסר בה שיעורים שנים רבות. משנת תרי"ח, לאחר פטירתו של רבו מקוברין החל להנהיג את עדתו בסלונים. נכדו ה"דברי שמואל" כותב עליו: "אחד היה אברהם שכל רז לא אניס ליה". נפטר י"א חשון תרמ"ד. מחבר: "יסוד העבודה", "חסד לאברהם", "באר אברהם". מעט מתולדותיו נדפס בספרים 'אור ישרים' ו'תורת אבות'. היה מגזע המהרש"א, ה'חכם צבי' וה'פנים מאירות'. זוגתו מרת אסתר דבושה, בת ר' דוד זלצר. ובזיווג שני, נשא את בת אחיו ר' הלל.

משפחת הרב הקדוש ר' יצחק אייזיק מסטרי

לפני כחודשיים, כתבנו כאן, על צאצאיו של ר' צבי יוסף מרודניק, ובתוך הרשימה, על חתנו - ר' יצחק אייזיק מסטרי. הגיעה אלינו בקשה מאחד הקוראים, לכתוב שוב על תולדות משפחתו של ר' יצחק אייזיק מסטרי, ולהרחיב מעט אודות צאצאיו. בשיתוף המידע שקיבלנו, מכמה כיוונים, ועוד חומר חדש שנתגלה, ערכנו כאן מחדש את הרשימה, בתוספת פרטים רבים.

על ר' יצחק אייזיק אין ידיעות רבות, המקור העיקרי אודותיו הוא מספר מליצי אש לר' אברהם שטרן, [חודש שבט סי' צח] שם כותב כי ר' יצחק אייזיק היה בנו של הרה"ק ר' ישראל מהאלישיץ, בן הרה"ק ר' פתחי' בן הרה"ק איש אלוקים ר' וואלפיש. ר' ישראל מהאלשיץ הנ"ל היה חתן הגאון הקדוש ר' דוד יעקב הלפרין אב"ד בוליחוב [אשר ר' צבי הירש מזידיטשוב קראו הקדוש מבאליחוב ור' מנדל מקאסוב קראו שרף ונורא] שאשתו היתה אחות הגאון הקדוש ר' יעקב מנאראל [ממשפחת הרה"ק ר' שלמה מלוצק]. בספר עשר קדושות, מערכת י' אות ד', נכתב אודות ר' יצחק אייזיק כי היה עובד ה' בלהב אש קדוש. במליצי אש הנ"ל, כתב בשם נכדו, כי כ"כ בערה בזקנו אהבת ישראל, שכמעט על כל בקשה של אחד מישראל הלך לטבול עצמו ש"י טבילות. והיה בקי בנגלה ובנסתר. נפטר ט' שבט, שנת ת"ר לערך.

ר' יצחק אייזיק היה חתן ר' צבי יוסף מרודניק, עליו ועל יחוסו הרחבנו כבר בעבר.

ידועים לנו שנים מצאצאיו:

ר' דוד יעקב ווילף מסטרי, נפטר כנראה בעיר בויאן, לאחר שנת תרמ"א. זו' מרת גיטל בת ר' יהודה לייבוש ארליך ונכדת רצ"ה אייכנשטיין מזידיטשויב. בספר עשר קדושות הנ"ל כתוב כי עלתה לארץ עם בנותיה, אך בקובץ ביאו"י [קמ, עמ' קעג, קעה] הובאו מכתבים מר' דוד יעקב שכתב בהיותו בארץ, ורק מסופר שם, שלפרקים היה נוסע לחו"ל, ושם נפטר. ויעויין בספר אגרות הרה"ק מרוזין ובניו, [ח"א עמ' קח], שם הובא מכתב מצפת שנכתב בשנת תרמ"א, לרגל הבראתו של הרבי מסא"ג, וחתומים עליו ר' דוד יעקב, עם ר' משה יוסף הורוביץ, ור' פנחס ברז"ל.

ילדיהם:

• ר' צבי ווילף, נולד בשנת ה'תר"ח, זוגתו מרת שיינדל [נקראה על שם סבת אביה, אשת ר' יעקב מליסא], בת ר' ישראל יעקב שאול לוברבוים מצפת [נולד תקצ"ט נפטר אלול תרמ"ח] ב"ר מרדכי אריה לוברבוים [נולד תקנ"ט נפטר תרל"ח] בנו של ר' יעקב מליסא בעל נתיבות המשפט וחוות דעת. ר' צבי, היה סוחר גדול, והיו לו הרבה עסקים. בית חרושת לקופסאות פח לטבק בצפת, וטחנת קמח ביפו. הוא נפטר בשנת תרצ"ח. בנו של ר' צבי – יצחק יהודה ווילף נולד בצפת בקיץ תרמ"ה, למד בישיבת תורת חיים בירושלים. בשנת תר"ע נשא לאשה את מרת רחל בת ר' אורי שרגא בוריס. אחרי מלחמת העולם הראשונה, קבע מושבו ביפו, והיה שם סוחר גדול, בעיקר בקמח. נפטר בתל אביב כ"ו תשרי תש"ז, ומנוחתו בנחלת יצחק, רעייתו רחל, נפטרה ה' תשרי תשי"ג. מצאצאיו של יצחק יהודה: מרת חנה אשת יעקב שנברג, נכדו של ר' ברוך לבסקי אב"ד קריניק בעהמ"ח מנחת ברוך ונחלת ברוך. שרגא ווילף, נפטר בשנת תשנ"ט.

• מ' פערל אשת ר' אהרן קאלמינאו נכד ר' אשר מסטולין, נולד בשנת תרל"ב נפטר בשנת תשי"א. צאצאיהם: א. ר' אברהם קלמינוב. אביהם של: 1. ר' מרדכי קלמינוב. 2. אשת ר' דוד יעקב פריינד ב"ר אריה מרדכי. 3. אשת ד"ר ליננטל. 4. מרת לאה רבינוביץ. ב. מרת חיה רבקה דבורה אשת ר' אריה מרדכי פריינד מירושלים [ב"ר שאול יצחק ומצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא]. צאצאיו: 1. הצדיק ר' אשר פריינד, שנפטר י"א תשרי תשס"ד, הוא היה חתן ר' אברהם שטרנברג, נכד לר' מענדלי דעשער שזו' היתה נכדת אדמורי קרלין. 2. ר' דוד יעקב פריינד חתן דודו ר' אברהם קלמנוב. 3. מרת ברכה אשת ר' אברהם פרשן פרושינובסקי מחסידי חבד. ג. הינדא אשת ר' יהושע קרויז. מאלו נשתלשלו משפחות רבות בירושלים.

• מרת אסתר חינה, תחילה היתה נשואה בזיווג ראשון, ונולדה לה בת אחת - מרת ליבא [שנישאה לאחיה חורגה ר' פנחס מנחם ישעיהו מינצברג – ר' פינטשא – מטבריה בזיווגו הראשון]. ובזיווג שני נישאה לר' משה צבי מינצברג [בן הר"ר אברהם אליעזר מיאזיפאוו], בזיווגו השני. צאצאיהם: [הדיין הירושלמי ר' ישראל זאב מינצברג, ר' פינטשא מטבריה, ר' לייבל, ומרת רבקה אשתו [הראשונה] של ר' יצחק מתתיהו וינברג, נולדו לר' משה צבי מזיווגו הראשון] א. הרה"צ ר' דוד מינצברג, ממקובלי ירושלים. ב. מרת אלטע נחמה מרים אשת ר' חיים יהודה ברגמן, אביו של הרב שלמה מן ההר. ג. מרת חיה לאה אשת ר' יצחק אייזיק אייזן. מצאצאיהם: 1. ר' אברהם אליעזר אייזן, חתן ר' חיים דב חיימסון. 2. אשת ר' שמואל משה וינברג בן האדמור בעל ברכת אברהם מסלונים. ד. מרת רחל אשת ר' יחזקאל פקשר.

מרת שיינדל לאה אשת ר' דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניב [קרטשניף] והגליל בעהמ"ח נפש דוד, נכדו של ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא. נפטר בקרעטשנאוו תרל"ט, ושם מנ"כ, לאחר שנפטר עלתה רעייתו לארץ עם בניה. צאצאיו:

• ר' יצחק אייזיק דייטש, נולד בשנת תרי"ד, נפטר בטבריה כ' תשרי תרס"ט. זו' מרת רחל בת ר' אלעזר העלר מצפת, חתנו ובן אחיו של הרב שמואל העלר אב"ד צפת. צאצאיו: א. מרת שיינדל רבקה אשת ר' שמואל זנוויל קאליך מצפת. ב. מרת חוה אשת ר' אהרן ברוך ברגמן. ג. מרת מלכה. ד. ר' דוד דויטש. ה. מרת שפרינצה תקוה אשת ר' פייביש טסלר. ו. מרת ברכה לנדוי.

• מרת ברכה אשת ר' יוסף יחיאל מיכל רדליך, נכד הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן. בשנת תרל"ה, הדפיס בסיגעט את הספר 'יד יוסף' לחותנו זקינו, ר' יוסף יואל דייטש. כיהן כאדמו"ר במיקאלייב משנת תרנ"ט עד לפטירתו בשנת תרצ"ו. זו' מרת ברכה נפטרה בח"י טבת ומנ"כ במיקאליעוו. צאצאיהם: א. ר' יששכר דב רדליך חתן ר' ברוך פרנקל מסוקוליבקה נכד ר' אלימלך רובין מסוקולוב. ב. אשת ר' אלעזר אליעזר ליפא גרטנהויז בעהמ"ח אשל הגדולים.

• מרת אסתר אשת ר' אברהם רייך אב"ד יאסין, אסתר נפטרה בז' חשוון תרנ"ה ומקום מנוחתה בקרעטשנאוו, ור' אברהם בז' אדר תרס"ו.

• מרת נחמה אשת ר' ישעיהו שלום רוקח בעהמ"ח ילקוט ישר, נכד בעלז וראפשיץ. נחמה נפטרה בחרקוב ט"ז אייר תרע"ו. ר' ישעיהו שלום היה רב ואדמו"ר בעיר וויניאוויטש, ולאחר המלחמה העולמית התיישב בטורקא. הותיר צאצאים רבים, ומשפחות ענפות. מצאצאיו: א. ר' יהודה זינדל רוקח בלונדון. ב. ר' משה רוקח, חתן ר' פנחס אדלר. ג. ר' ישראל דוד רוקח אב"ד קאטוב, חתן ר' חיים יצחק ירוחם אב"ד אלשטאט. ד. ר' נפתלי רוקח. ה. ר' אלטר אליעזר רוקח, חתן ר' יצחק יעקב הויזמן מפשמיש, [כן כתבו נכדיו בקובץ תשורה של חבד, וונדר כתב שר' אלטר אליעזר היה חתן ר' שלמה רוקח].

• ר' משה דייטש, זו' מרת שפרה לאה בת ר' אברהם יצחק העלר בנו של ר' שמואל העלר אב"ד צפת. מצאצאיהם: א. רבי דוד נתן דייטש מצפת-ירושלים. ב. רבי ישראל דייטש שו"ב בעיר ניגרעשד, ג. רבי מרדכי דייטש אב"ד וועליאטין, תלמיד ר' הלל פוסק, ונדפסו ממנו כמה קטעים ב'הפוסק'. כמו כן, הביא לדפוס את ספרי זקניו, 'נפש דוד' לר' דוד נתן דייטש, וספר 'דרך נשר' מר' שמואל העלר, והביא בספרים מעט משלו. ר' מרדכי נהרג בשואה, הי"ד. ד. רבי שמואל דייטש אדמו"ר מבוקארעסט-ברוקלין. ה. מרת שיינדל ברכה אשת ר' אהרן דוד קאהן, מבניו: 1. האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל. 2. ר' חיים קאהן הי"ד, נהרג בשואה, ראה עליו בספר שופריה דאברהם. 3. חתנו ר' דוד יהודה פריינד בעהמ"ח פרדס דוד, נפטר כ"ג ניסן תשמ"ה.

בנות הרב צבי יוסף מרודניק וצאצאיהן

במאמר הקודם, הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף, יחוסו, ופועלו. במאמר זה נתמקד בעץ המשפחה של צאצאיו, המשתלשל משלושת בנותיו.

בנותיו הידועות לנו הם: הבכירה אשת ר' יצחק אייזיק מסטרי, בנו של ר' ישראל מהאלשיץ [שהיה גיסו של ר' שמעון מיערוסלב], אודותיו מצינו נדפס בהקדמה לספר נפש דוד [שחיבר חתנו ר' דוד נתן דייטש] וכך כותב שם נכדו בהקדמה: ולזכרון עולם אזכיר פה גם אשת המחבר היא זקנתי הרבנית הצדיקת מרת שינדל לאה ע"ה (שנפטרה א' דר"ח טבת תרמ"ו מנ"כ בעה"ק טבירא ת"ו) בת הרה"צ הקדוש מוה"ר יצחק אייזיק מסטריא זצוקלה"ה (שנפטר ט' שבט מנ"כ בסטריא) שהוא נכד רבותינו הט"ז והב"ח ורבי ר' העשיל רבו של הש"ך זיע"א והי' חתן הרב הגאון הקדוש מוה"ר צבי יוסף זצוקלה"ה אבד"ק רודניק גיסו של הרה"ק מוה"ר אלימלך מרודניק זצוקלה"ה. ר' יצחק אייזיק היה עובד ה' בלהב קדוש ונפטר בשנת ת"ר לערך. בתו השניה של ר' צבי יוסף היא מרת שיינדל העניא אשת ר' משה אליקים בריעה בינדיגר, [מביקובסק, המכונה ר' משה ביקאווסקער] בנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, נו"נ להמגיד מקוז'ניץ ולר"ר אלימלך מליזענסק. לא ידוע לי מקור כתוב קדום על כך, אך מצבותיהם של ר' משה א"ב ורעיתו שיינדל, מצויות בצפת האחת ליד השניה, וכך כתוב על מצבתה של מרת שיינדל, 'פ"נ הרבנית ה"צ שיינדל העניא בת הרה"ג צבי יוסף אב"ד מרודניק אשת הרה"ח ר' משה אליקום בריעה מבארדיוב'. ר' משה נפטר צעיר לימים בחיי אביו ר' שמואל זנוויל, בשנת תרל"ח. בתו השלישית של ר' צבי יוסף היא מרת חנה אשת ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. ב"ר אלימלך רובין מסוקולוב, בן הרה"ק ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. ראי"ה היה גם מצאצאי האוהב ישראל מאפטא. ר' אברהם יהושע העשל רובין, היה אב"ד סוקולוב, ולאחר מכן נתקבל לאב"ד יאסלו, משם עלה לארץ ישראל, ובעיה"ק צפת שימש כאב"ד לקהילת עסטרייך אונגרין עד לפטירתו ביום ל' תשרי א' דר"ח חשוון תרס"ט.

אמנם רושמי תולדות החסידות [כר' יצחק אלפסי ור' מאיר וונדר] כתבו כי ראי"ה מיאסלו היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר, אך ניסיתי לחקרם מנין לקחו מידע זה, ולא קבלתי תשובה. והמסתבר הוא, שנתחלף להם [או למקור שממנו קיבלו] 'רידניקר' ב'בינדיגר', והאמת תורה דרכה, כי על מצבת מרת חנה, בצפת כתוב שם אביה צבי יוסף, ואף בנו בכורו של ראי"ה נקרא צבי יוסף, ולעומת זאת, אף אחד מבין בניו ואף נכדיו של ראי"ה לא נקרא בשם שמואל זנוויל. הגם כי, עוד אין זה חף מתמיהות כי פער השנים בין ר' צבי יוסף [ובתו הבכירה] לבין מרת חנה, הינו די גדול, ואף אם ר' צבי יוסף לא נפטר בתקצ"ג אלא אחרי תר"ח עדיין המרחק עומד על כשבעים שנה. ואמנם, גם מרת שיינדל העניא היתה כלתו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר שנפטר בשנת תרנ"ב, ונראה שאף היא היתה יותר קרובה בשנים למרת חנה מאשר לאחות הבכירה.

צאצאי ר' יצחק אייזיק מסטרי

• ר' דוד יעקב מסטרי, נפטר כנראה בעיר בויאן, לאחר שנת תרמ"א. זו' מרת גיטל בת ר' יהודה לייבוש ארליך ונכדת רצ"ה אייכנשטיין מזידיטשויב. בעשר קדושות כתוב כי עלתה לארץ עם בנותיה, אך בקובץ ביאו"י מובא שגם ר' דוד יעקב עלה לארץ, ואחר מכן היה נוסע לחו"ל, ושם נפטר. ילדיהם: א. מ' פערל אשת ר' אהרן קאלמינאו נכד ר' אשר מסטולין, צאצאיהם: 1. ר' אברהם קלמינוב. 2. מרת חיה רבקה דבורה אשת ר' אריה מרדכי פריינד מירושלים, אביו של הצדיק ר' אשר פריינד. 3. הינדא אשת ר' יהושע קרויז. מאלו נשתלשלו משפחות רבות בירושלים. ב. מרת אסתר חינה [היה לה זיווג ראשון (יתכן שהוא היה ר' נפתלי ויסבלוים ברמ"ז מנדבורנא) וממנו נולדה בת אחת מרת ליבא שנישאה לאחיה חורגה ר' פנחס מנחם ישעיהו מינצברג – ר' פינטשא – מטבריה בזיווגו הראשון] אשתו השניה של ר' משה צבי מינצברג [בן הר"ר אברהם אליעזר מיאזיפאוו], צאצאיהם: [הדיין הירושלמי ר' ישראל זאב מינצברג, ר' פינטשא מטבריה, ר' לייבל, ומרת רבקה אשתו [הראשונה] של ר' יצחק מתתיהו וינברג נולדו לו מזיווגו הראשון] 1. הרה"צ ר' דוד מינצברג, 2. מרת אלטע נחמה מרים אשת ר' חיים יהודה ברגמן, אביו של הרב שלמה מן ההר. 3. מרת חיה לאה אשת ר' יצחק אייזיק אייזן. 4. מרת רחל אשת ר' יחזקאל פקשר.

• מרת שיינדל לאה אשת ר' דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניב [קרטשניף] והגליל בעהמ"ח נפש דוד, נכדו של ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא. נפטר בקרעטשנאוו תרל"ט, ושם מנ"כ, לאחר שנפטר עלתה רעייתו לארץ עם בניה. צאצאיו: א. ר' יצחק אייזיק דייטש, נפטר בטבריה כ' תשרי תרס"ט. ב. מרת ברכה אשת ר' יוסף יחיאל מיכל רדליך, נכד הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן. כיהן כאדמו"ר במיקאלייב משנת תרנ"ט עד לפטירתו בשנת תרצ"ו. צאצאיהם: 1. ר' יששכר דב רדליך חתן ר' ברוך פרנקל מסוקוליבקה נכד ר' אלימלך רובין מסוקולוב. 2. אשת ר' אלעזר אליעזר ליפא גרטנהויז בעהמ"ח אשל הגדולים. ג. מרת אסתר אשת ר' אברהם רייך אב"ד יאסין, אסתר נפטרה בז' חשוון תרנ"ה ומקום מנוחתה בקרעטשנאוו, ור' אברהם בז' אדר תרס"ו. ד. מרת נחמה אשת ר' ישעיהו שלום רוקח בעהמ"ח ילקוט ישר, נכד בעלז וראפשיץ. נחמה נפטרה בחרקוב ט"ז אייר תרע"ו. ר' ישעיהו שלום היה רב ואדמו"ר בעיר וויניאוויטש, ולאחר המלחמה העולמית התיישב בטורקא. הותיר צאצאים רבים, ומשפחות ענפות. ה. ר' משה דייטש חתן ר' אברהם יצחק העלר בנו של ר' שמואל הלר אב"ד צפת. צאצאיהם: 1. ר' ישראל דייטש. 2. מרת חיה אשת ר' אהרן דוד קאהן, אביו של האדמור מתולדות אהרן זצ"ל.

צאצאי ר' משה אליקים בריעה בינדיגר

• ר' צבי יוסף בינדיגער מפשעמישל, חתן דו"ז ר' זושא בלויגרוינד. אבי א. ר' נפתלי בינדיגער זוגתו מרת רוזה בת ר' אהרן הלברשטם מביאלה ביליץ נינו של הדברי חיים מצאנז. ב. ר' ברוך אברהם בינדיגער זו' מאטיל בת ר' משה פאנעט מדעש. אבי: 1. ר' אלעזר ליפא בינדיגער חתן ר' מאיר מוסקוביץ משאץ. 2. אשת ר' יהודה פאנעט בן דו"ז ר' יצחק יחיאל.

• מרת מאטיל לאה אשת ר' יצחק יחיאל פאנעט מדעש, נולד תרכ"ג בנימזשא, ובשנת תרמ"ד נישא בבארדיוב [ויעוי' שו"ת מעגלי צדק סי' מ"א בסוף התשובה], נשיא כולל זיבענבירגען בארה"ק, צאצאיהם: א. ר' יחזקאל מנחם פאנעט מדעש, חתן ר' משה זאב קאהן אב"ד סענשארץ בן בעל בינת יששכר. חותן האדמור ר' צבי מאיר פאנעט מדעש חיפה-רמות. ב. ר' שמואל פאנעט חתן ר' ברוך הלברשטאם מקשאנוב. ג. ר' אלימלך פאנעט הי"ד, נולד תרנ"ה, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ אב"ד לינסק. ד. ר' יהודה פאנעט חתן ש"ב ר' ברוך אברהם בינדיגער. ה. מרת מלכה אשת ר' חיים יהודה ברוין אב"ד איקלאד.

• אשת ר' שלום שפירא מראווע, מצאצאי השר שלום מבעלזא, והשרף ממוגלינצא. צאצאיו: א. מרת גיטל אשת ר' יחיאל מיכל מבראד מצאצאיו, ר' שלום מיכלוביץ האדמור מבראד במאנסי. ב. מרת רבקה אשת ר' שרגא פייבל זק. צאצאיהם: 1. ר' משה אליקים בריעה זק, נשא לאשה את מרת מירל בת כ"ק המהר"א מבעלז, נספו בשואה עם ילדיהם יהושע ורייזל. 2. מרת שיינדל העניא אשת ר' אפרים רובין מאנטוורפן הנזכר להלן (במאמר הבא), היא ניצלה במלחמה ועלתה לארץ, ונישאה בזיווג שני.

• מרת רייזל אשת ר' מנחם מנדל ולדמן, בן דו"ז ר' יעקב צבי אב"ד בורשא. ר' מנחם מנדל שימש כדומ"ץ בעיר קלסני-ויליצ'קה, וכשנפטר עוד לפני המלחמה, מילא את מקומו חתן חתנו ר' אורי מעט (או בלוט)

• אשת ר' חנוך העניך פריינד אב"ד אינטערדאם בנו של הגה"ק ר' אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד. מצאצאיו, א. מרת ריזשע רייזל אשת ר' אברהם אביש הלברשטאם ב"ר סיני מזמיגראד. ב. ר' אלימלך פריינד, אב"ד אינטערדאם על מקום אביו. ג. ר' משה אריה פריינד, אב"ד נאסויד על מקום זקנו.

• מרת אסתר אשת ר' אלימלך שעהנדארף.

• אשת ר' אברהם צבי פרידמן ראש ישיבה בצאנז. מצאצאיו, ר' שמואל פרידמן ר"מ בסערדהעלי, חתן ר' אריה לייב הלברשטאם אב"ד מושינא.

במאמר הבא, נסקור את צאצאי חתנו השלישי של ר' צבי יוסף, ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת.