‏הצגת רשומות עם תוויות וינגרטן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות וינגרטן. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 24 בדצמבר 2022

רבי מנדל אטיק זכר צדיק לברכה

במהלך המחקר שלי על הקהילה האשכנזית בצפת, מצאתי מידע על משפחות רבות, וביניהן משפחת אטיק הירושלמית, משפחה שהגיעה לירושלים מצפת, אך עוד קודם לכן, מקורה בקהילה האשכנזית בטבריה. ועתה, כאשר נפטר הגאון רבי מנדל אטיק, מצאתי הזדמנות לפרסם את המידע שברשותי.

הגאון רבי מנדל אטיק נפטר בירושלים בשבת האחרונה לאחר מספר שנים של מחלה, ואלו תולדותיו.

רבי מנדל, או בשמו המלא מנדל שניאור זלמן אטיק, נולד בירושלים שבין החומות בשנת תרפ"ט לערך. בצעירותו קנה את תורתו במוסדות עץ חיים, תחילה בת"ת עץ חיים המפורסם, ולאחר מכן המשיך בישיבת עץ חיים. התקרב אל גדולי הדור, כמו רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, והגאון בעל החזון איש, שעודדו מצידם את הלמדן הצעיר. אך פרשה בפני עצמה, היא קרבתו הגדולה אל הרב מבריסק - רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, רבי מנדל השתתף בשיעורו השבועי, וקיבל ממנו רבות.

נשא לאשה את מרת שרה לאה לבית שלזינגר, מצאצאי אנשי המעלה שבירושלים. אביה רבי שמעון הלל שלזינגר היה נכד רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ומצאצאי רבי נחום שאדיקר ורבי אליעזר ברגמן. אמה, אסתר הענדיל היתה בת רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, מזכיר העדה החרדית בירושלים, וחתן חתנו של רבי אברהם שאג.

כאמור, רבי מנדל הגיע מישיבת עץ חיים אל הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, והיה בין התלמידים הראשונים בישיבה, גם אחר נישואיו, המשיך ולמד בכולל שעל יד ישיבת מיר, שנים רבות, ונחשב לאחד מגדולי השקדנים.

בשנות התש"ל, פתח כולל בירושלים, בו למדו אברכים שקדנים שגדלו והיו למרביצי תורה בעצמם.

בשנת התש"ן, פתח ישיבה בירושלים, ישיבת ארץ צבי, ובה הרביץ תורה לתלמידים רבים. במשך כעשרים שנה פעלה הישיבה, ונחשבה לאחת הישיבות החשובות בירושלים.

כאמור, לפני שנים מספר נפל למשכב, וכעת, נפטר לבית עולמו, והוא בן תשעים וארבע שנים.

*  *  *  *  *  *

וזה סדר יחוסו, 

[אומנם, כבר פרסמתי את עיקרי יחוס משפחת אטיק, לפני כשמונה שנים, עת נפטר אחיו הצעיר רבי אברהם אטיק ראש ישיבת באר שלמה, על פי מה שפירסם נפתלי וקשטיין במדור ויתילדו מספר שנים קודם לכן, אך כאמור, נתווסף לי כעת מידע חדש על המשפחה הצפתית, והמשפחה הטבריינית, ובו אתמקד במאמר זה].

  • אביו, הגאון החסיד רבי שלמה צבי אטיק, נולד בעיר צפת בשנת תרס"ה לערך, נשא לאשה את מרת חיה לאה בת רבי יהושע שמעון וינגרטן, מחסידי קרלין בירושלים, ומשכך, קבע את מושבו בירושלים. רבי שלמה צבי נפטר ביום ט"ז כסלו תשמ"ז ומנוחתו על הר הזיתים. על מצבתו לא נכתבו תארים, רק הביטוי התלמודי המפורסם: "שייף עייל שייף נפיק, וגריס באורייתא תדירא, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה". מצאצאיו: א. רבי מנדל דידן. ב. רבי אהרן יוסף אטיק מבני ברק נפטר תשע"ה. ג. רבי אברהם דוד אטיק הנזכר. ד. מרת שרה אשת הגאון החסיד רבי יעקב קוז'ליק מחסידי גור. ה. מרת חנה אשת רבי יעקב יצחק פרקוביץ ו. מרת רחל קלפהולץ. ז. מרת אסתר אשת האדמור מפוריסוב. ח. מרת ראדיל אשת רבי משה קליקשטיין.

יום חמישי, 29 בינואר 2015

הגאון רבי אברהם אטיק זצ"ל

ברוך דיין האמת. בירושלים נפטר הערב הגאון הגדול רבי אברהם דוד אטיק, ראש ישיבת באר שלמה.
רבי אברהם נולד בשנת תש"ד בעיר העתיקה בירושלים לאביו הגאון רבי שלמה צבי אטיק, ולאמו מרת חיה לבית וינגרטן.
נשא לאשה את בתו של הרה"ג רבי אפרים פישל גרובר ראש ישיבת חיי עולם.
נמנה על בכירי התלמידים של הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק וקיבל ממנו את תורת אביו הגרי"ז מבריסק.
רבי אברהם אטיק צילום שוקי לרר

בצעירותו כבר מסר שיעורים בישיבת לפלגות ראובן, ומשם נסע לאמריקה שם כיהן כראש ישיבה של אחת מישיבות סאטמר.
לפני כשלושים שנה חזר לאה"ק והקים את ישיבת "באר שלמה" על שם אביו, ולמדו בה בחורים רבים מירושלים, ומן התפוצות.
עתה נפטר בבית החולים בירושלים לאחר מחלה.
לווייתו תצא הלילה מביתו בירושלים לעבר הר הזיתים.

רבי אברהם אטיק היה מיוחס לגדולים וקדושים,
וזה סדר יחוסו:
  • אביו הגאון הירושלמי רבי שלמה צבי אטיק, מחסידי קרלין בירושלים. לגודל התמדתו בתורה, היה נקרא בירושלים דער מתמיד. זוגתו מרת חיה לבית וינגרטן.
  • אביו רבי שניאור זלמן אטיק, זוגתו מרת אלטע ריבה. 
  • ומעלה בקודש יחוסם עולה דור אחר דור, בן אחר בן, עד לבת הט"ז.
אשת רבי שלמה צבי אטיק מרת חיה
  • אביה רבי יהושע שמעון וינגרטן הידוע בכינויו בירושלים ר' שיעל'ה קרלינר, נפטר ג' טבת תש"ה בירושלים, זוגתו מרת דבורה רייזל לבית אזולאי נפטרה י"ט כסלו תש"ח בירושלים.
  • אביו רבי אהרן יוסף וינגרטן, זוגתו מרת מרים.

יום ראשון, 2 בדצמבר 2012

המגיד ממזריטש - מאתיים וארבעים שנה לפטירתו

מחר יחול יומא דהילולא של המגיד ממעזריטש רבי דוב בער. מאתיים וארבעים שנה ימלאו לפטירתו.

נעסוק כאן מעט במשפחתו.
רבי דוב בער, נולד בעיירה לוקאטש הסמוכה לעיר רובנו. ובפי אנשי דורו כונה על שם העיר רובנו בה כיהן כמגיד שנים רבות. על אביו רבי אברהם מסופר שהיה מלמד עני. וחותנו, כך נמסר, היה רבי שלום שכנא אב"ד טורטשין. רבי דב בער נפטר ביום י"ט כסלו תקל"ג ומקום קבורתו באניפולי שבאוקראינה.
מצבתו של המגיד ממזריטש באניפולי
כפי המסופר, [עליו ועל עוד רבים], בקטנותו, נשרפה מגילת היוחסין שהיתה בביתו, ובה היה כתוב יחוס המשפחה לגדולי ישראל. אמו בכתה ומיאנה להינחם, עד כי הבטיח לה בנה הקטן, כי ממנו תתחיל מגילת יוחסין חדשה. גירסא נוספת מספרת את המעשה, כאשר היה רבי דב כבר אדם גדול ונחשב, והובא אליו כתב היחוס של משפחתו, בידי אחד מקרובי משפחתו, על מנת שיחתום עליו ויאשר את נכונותו. אך הוא סירב, באמרו כי אין לו ענין בידיעת יחוס המשפחה, אלא ממנו יתחיל יחוס חדש. 

גיסו של המגיד ממזריטש, [וכפי הנמסר בעל אחותו] היה רבי נח אלטשולר, צאצאיו הם: א. רבי שלום שכנא אלטשולר חתנו של בעל התניא ואבי אדמו"ר בעל הצמח צדק. ב. רבי יהושע אלטשולר עלה לארץ ישראל וחי בטבריה. ג. אשת רבי יוסף קאביליקער מגיד בעיר ליובאוויטש.

בנו המפורסם היה רבי אברהם המלאך, ולו היו שני בנים, א. רבי שלום שכנא מפרוהוביטש חתן רבי אברהם מקוריסטשוב חתן בעל המאור עיניים מטשערנוביל, הוא אביו של רבי ישראל מרוז'ין. ב. רבי ישראל חיים מלודמיר, חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקרלין.
צאצאיו אלו של המגיד ידועים ומפורסמים, בפי כל החסידים וכותבי היוחסין, וכעת נעבור אל צאצאיו של המגיד ממזריטש, אשר אילן היוחסין שלהם אינו נהיר דיו, ולא ידוע סדר יחוסם המדוייק עד אליו. וכפי הנראה יש רבים כאלו, מפני שאין לנו מידע על צאצאיו האחרים של המגיד ממזריטש, לבד מבנו רבי אברהם הנ"ל, וסביר להניח שהיה לו יותר מבן אחד. אלא שהמידע אודות צאצאיו נשתמר רק אודות אלו שנהגו כאדמורים.

ארכז כאן שמות כמה מצאצאיו.

  •      רבי דוב משה משמשו של רבי נחמיה רבינוביץ בן היהודי הקדוש מפשיסחא. נמסר עליו כי היה מצאצאי המגיד ממעזריטש, אך לא נודע כיצד.
  •       רבי מנחם מנדל קירשנבוים הי"ד רבה האחרון של פרנקפורט שנספה בשואה, אמר לצאצאיו בפרוץ מלחמת העולם השניה, שאין להם מה לדאוג אודות הרעב, היות והוא מצאצאיו של המגיד הגדול ר' דוב בער ממזריטש זצ"ל, ויש להם הבטחה מפיו שפעל אצל הקב"ה, שצאצאיו לעולם לא ירעבו ללחם, והבטחה זו נתקיימה בין צאצאיו בכל ימות המלחמה. רבי מנחם מנדל נולד בקראקא י' אדר תרנ"ה, אביו היה ר' שמואל קירשבוים מהכפר מאזרנייא, בן ר' נתן ומרת גיטל למשפחת רוטבאוט. אשת ר' שמואל היתה מרת מיכלא בת ר' שמעון יוסף פייל ומרת מרים לבית זלינגר. אשת ר' מנחם מנדל היתה לאה בת הנגיד ר' משה ליכט מויליצ'קה, שמצד אמו היה צאצא לרבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח.