אילן יוחסין של הרב הקדוש רבי מנחם מנדל רובין - הורוביץ אב"ד לינסק, שיום פטירתו חל ביום שמחת תורה דחוצה לארץ, כ"ג תשרי, רבי מנחם מנדל נפטר בשנת תקס"ד לפני מאתיים ושבע שנים.
רבי מנחם מנדל רבין נולד בראשית שנות הת"ק, לאביו רבי יעקב רובין אב"ד לינסק-ליסקא [קודם לכן כיהן בעיר הולדתו - באליגראד], בן רבי צבי הירש אב"ד בוליגרד, בן רבי משה אב"ד באליגראד, מגזע רבנים וקדושים ששימשו כמה דורות ברבנות העיר באליגראד, עד לרבי נפתלי צבי רבין שהיה האב"ד הראשון דק"ק באליגראד, ומנוחתו כבוד בטארנא. ומעלה בקודש. [על פי מסורת רבני לינסק].
על אמו של רבי מנחם מנדל, אשתו של רבי יעקב רובין, נמסרו שתי גירסאות מי היתה, ושניהם אינם ברורות די הצורך. על פי מגילת היוחסין בספר 'שפתי צדיקים', הרי שהיא היתה בת הגאון רבי נתן אב"ד דוברומיל, בת הגאון בעל ה'פני יהושע'. על פי גירסא נוספת שהובאה בספר 'משפחות עתיקות בישראל', אשת רבי יעקב רובין היתה בת הגאון רבי יעקב יוקל הלוי הורוביץ אב"ד גלוגא. אך כאמור, שתי גירסאות אלו, אינם נראותת כמדויקות.
רבי צבי הירש רבין הנ"ל, היה גם חותנו של רבי שמואל אב"ד טשארטקוב וזוואניץ. חותן הגאון רבי יוסף יאסקא אב"ד פודקאמין, בעל אהל יוסף, [שיש שכתבו אודותיו שהוא זקנו של רבי משה לייב מסאסוב].
לרבי יעקב רובין הנ"ל, היו שני בנים, בנו בכורו היה רבי יהושע רובין אב"ד רימנוב, אבי ר' לייבוש אב"ד סאניק. ובנו השני של רבי יעקב, היה נשוא מאמרנו, הלא הוא רבי מנחם מנדל רובין אב"ד לינסק.
רבי מנחם מנדל רובין, נשא לאשה, את מרת ביילא בת הגאון רבי יצחק הלוי הורוביץ אב"ד דק"ק האמבורג, בן רבי יעקב יוקל הלוי הורביץ אב"ד גלוגא, בן רבי מאיר הלוי הורוביץ אב"ד טיקטין, מגזע משפחת הורוביץ המפוארה, [יש שכתבו שהוא מצאצאי השל"ה], ומצאצאי הר"ר העשל. אודות שידוך זה מסופר, כי הדבר היה בעת התכנסות הרבנים במסגרת ועד ארבע ארצות, שם נפגשו שני הרבנים, רבי יצחק הורוביץ אב"ד המבורג, ורבי יעקב רובין אב"ד ליסקא, ויתקשרו ביניהם בקשרי שידוכין.
בית חותנו, היה בית שמגדלין בו תורה, ומלבד בניו הרבנים של ר' איציק'ל המבורגר, נודעו במיוחד חתנים הגאונים, הלא הם, הגאון רבי משולם איגרא אב"ד טיסמניץ, הגאון רבי יעקבקא לנדא בן ה'נודע ביהודה', רבי ישכר דב אב"ד הנובר, ועוד. ומצאצאי רבי איציק'ל, הסתעפו משפחות רבות, ובתוכן גדולי תורה, מחברים, רבנים, ומורי הוראה נודעים. מאות ואלפים התיחסו אליו, בהם בעלי שם משפחת הורוויץ, ובעלי שמות משפחה אחרים בכל קהילות ישראל, עד ימינו אלה. (יצחק רפאל, תולדות רבינו, בראש ספר 'משנת הלוי', שנדפס מתורתו של רבי איציק'ל, על ידי מוסד הרב קוק).
בתחילה שימש רבי מנחם מנדל כאב"ד לעשנוב, שם אף נולד בנו רנ"צ, אחרי שנת תקל"ג נתמנה לרב בהורודנקה, ובשנת תקמ"ב לאחר שנפטר אביו, נקרא למלא את מקומו ברבנות לינסק, ומסופר שהתנה את בואו לשם בתנאי שיקימו לו ישיבה לתלמידים מובחרים. מדברי תורתו של רבי מנחם מנדל הובאו בספרו של בנו 'ליקוטו מור"ם', ולאחרונה נדפסו כספר בפני עצמו 'חלק צדיק', בהוצאת נחלת צבי, בני ברק תשס. עוד הרבה יש להאריך בשבחו של רבי מנחם מנדל, ורעייתו הצדקנית, אך לא זה מקומו.
כאמור, נפטר רבי מנחם מנדל בכ"ג תשרי תקס"ד, ומנוחתו כבוד בעיר לינסק, סמוך לקברו של אביו הגאון רבי יעקב.
צאצאיו של רבי מנחם,
המפורסם שבין בניו של רבי מנחם מנדל, ה"ה הגאון הקדוש רבי נפתלי צבי הורוביץ אב"ד ראפשיץ, שקודם לכן מילא את מקום אביו ברבנות העיר לינסק. יתר בניו הם, הגאון רבי ישראל יעקב יוקל הורוביץ אב"ד בולחוב, שנשא לאשה בת בת הגביר רבי נחום צויזמיר מסטרי, להבדיל מאביו ושאר אחיו, ר' יוקל לא נמנה בין החסידים. רבי שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד ראמאן ובאר, חתנו של הגאון הקדוש, רבי חיים אב"ד טשערנוביץ, בעהמ"ח 'באר מים חיים'. רבי יהושע העשל הורוביץ אב"ד יאניב, וזוגתו הרבנית מרת צפורה גולדה בת ר' אברהם דוד אב"ד סאטנוב, לעת זקנה דר ר' יהושע העשל בברוד ושם נפטר ל' תשרי תקפ"ח. ובת אחת היתה לו, לר' מנחם מנדל, והיא, מרת רחל אשת רבי צבי הירש מגיד מישרים דק"ק חירעב, מגזע הכנסת יחזקאל.
"הגאון רבי ישראל יעקב יוקל הלוי הורוביץ אב"ד בולחוב".
השבמחקהם לא היו לויים.
צודק.
השבמחקטעות שלי.
אתקן.
יתכן מאוד שלהרבנית רחל מחירב היה זיווג ראשון לפני ר' צבי הירש
השבמחקכי יש מסורת שהיה לה בן ר' משה חיים אפרים אב"ד באליגראד ששם משפחתו היה ראבין והיה חתנו של רא"ח מלינסק
יש שכתבו שרמח"א הנ"ל היה נכדו של ה"דגל" אך לא ברור בכלל
מה מקורה של מסורת זו?
השבמחקכעין מסורה זאת מופיע בראש ספר "חכמים ותורתם" לר' אפרים חיים רוקח (ישנו ב"אוצר החכמה"). שם העתיק סדר יוחסין שנכתב בעבור אם המחבר על ידי אביה, ר' אליעזר רבין. סדר היחוס שם:
השבמחקר' אליעזר ב"ר אפרים ב"ר מענדל אב"ד באליגראד ב"ר אפרים אב"ד באליגראד (הוא וודאי ר' משה חיים אפרים רובין אב"ד שם) בן מ' רחל בת ר' מענדל מלינסק ואחות ר' נפתלי מראפשיץ. (ואח"כ מאריך על קורבתם להר"ר שמעלקי ובעל הפלאה דרך משפחת הורוויץ.)
תודה רבה על המקור המדוייק.
מחקנראה מהימן.
אגב, יש להעיר שר' אליעזר רובין אינו מזכיר לא את יחוסו לר' נפתלי מרופשיץ עצמו ולא את יחוסו לבעש"ט.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתודה על כל הפרטים המעניינים שהוספת כאן למעלה.
מחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקרק עכשיו קראתי את התגובה לאנונימי בקשר לנושא הייחוס של ר׳ אפרים מבאליגראד (בן רחל בת ר׳ מ״מ למינסק).
השבמחקאכן מאוד מעניין שר׳ אליעזר רובין לא מזכיר יחוס לר׳ נפתלי מראפשיץ ולהבעש״ט.
לדעתי ייתכן מאוד שלר׳ אפרים מבאליגראד היו שני זיווגים. והסיבה להנחה זו היא כפי שאכתוב למטה:
סבי ר׳ משה יוסף רובין אב״ד קימפולונג היה בן הרבנית בילא שהיתה בתם של ר׳ פנחס הלוי איש האראוויץ אב״ד וואליע-מיכובה (שליד באליגראד) והרבנית חנה.
הרבנית חנה היתה בת ר׳ אפרים אב״ד באליגראד שהיה חתנו של ר׳ אברהם חיים מלינסק בן ר׳ נפתלי צבי מראפשיץ.
ובנוסח המצבה המקורי של זקינתי בילא בסערעטה כתוב בי השאר שהיתה ״נכדת הגה״ק מראפשיץ״ - שזה כמובן דרך זקנתה (אם אמה חנה מוואליע) היא אשת ר׳ אפרים מבאליגראד שהיתה כאמור בת ר׳ א״ח מלינסק.
והיצא מכל הנ״ל הוא שמשפחת חנה מוואליע כן היו נכדי ראפשיץ אך נכדי אחיה ר׳ מענדל מבאליגראד לא היו נכדי ראפשיץ רק נכדי ר׳ מ״מ מלינסק.
וג״כ יש לענף של ר׳ מענדל מסורה שאמו היתה ממשפחת ויינברגר מפלאנטש
ואולי יש לאמר שלר׳ אפרים מבאליגראד היו שני זיווגים: הראשון לבתו של ר׳ אברהם חיים מלינסק וממנה בתו חנה מוואליע, והזיווג שני למרת ווינברגר מפלאנטש וממנה בנו ר׳ מ״מ מבאליגראד.
וידוע לי בבירור ששני המשפחות האלו (נכדי חנה ונכדי ר׳ מ״מ, החזיקו את עצמם לקרובים אפילו בארה״ב אחרי המלחמה.
ובקשר להיחוס להבעש״ט של ר׳ אפרים מבאליגראד.
אך שזה כתוב במליצי אש ועוד כמה מקורות מוסמכות, אין לנו מסורת כזה במשפחתנו.
ולפי המסורת בשני המשפחות שהוא היה בן הרבנית רחל מחירב יוצא שהיה יכול להיות נכדו רק דרך אביו שאין אנו יודעים את זהותו.
ועוד עובדה בקשר לשאלת באליגראד הנ״ל:
נכדי הרבנית חנה מוואליע (בת רמח״א מבאליגראד) זוכרים שהיא דיברה א׳ רוסישער אידיש...
ועוד בענין יחוס משפחה זו:
סבו של סבי ר׳ פנחס הלוי איש האראוויץ אב״ד וואליע-מיכובה
היה בנו של ר׳ מניס מרימנב (מחכמי בראד) שהיה בנו של ר׳ אברהם אריה בנו של ר׳
יצחק מהמבורג.
אל יש מסורה ברורה במשפחתנו שר׳ פנחס היה מצאצאי בעל ההפלא״ה ונקרא על שמו.
הדרך היחידה שזה יכול להיות זה דרך אימו של ר׳ פנחס ששמה היתה דבורה. וגם נשמר מסורה שר׳ פנחס הנ״ל היה צאצא למשפחה מגרמניה שזה מסתדר כי הרי ההפלא״ה היה רבה של פרנקפורט.
אבל אין לנו שום מדע על הדורות שבין ההפלא״ה ודבורה אשת ר׳ מניס מרימנוב
אם למישהו יש משהו להעיר או להאיר אשמח מאוד לקרוא
וברוך יודע האמת
1 ביולי 2013 19:06
ישר כוח על ההודעה המפורטת והמסודרת.
מחקתענוג לקרוא.
להעיר שאחרי חיפושים רבים לא מצאתי תשובות ברורות
השבמחקשלום רב
השבמחקאני מחפש חומר אודות משפחתי אשר מקורם בבאליגרוד.
להלן הפרטים הידועים לי;
סבי, ר' אהרון צבי זינגר נולד לאביו יחיאל בבאליגרוד. למד בישיבות בהונגריה, נשא לאישה את סבתי זלטה בת מרדכי אברהם רוט, גם הוא מבאליגרוד.
לאחר נישואיהם הם היגרו לגרויסוורדין בטרנסילבניה.
אני מחפש פרטים אודות המשפחות זינגר ורוט אשר יש להם אולי קשר לסבים שלי הנ"ל
אני מקווה שיהיה מי מבין הקוראים שיוכל לעזור לך.
מחקעיין בספררעא קדישא שי"ל בשנת תשע"ז בברוקלין אודות תולדות משפחת לינסק
השבמחקסליחה: 'זרעא קדישא' (מופיע בתוכנת 'אוצר החכמה')
השבמחקלייבוש רובין אב"ד סאניק בנו של ר' יהושע רובין אב"ד רימנוב, הוא אביה של שרה פעסא סאניק, אשת ר' מאיר סאניק המכונה 'מאיר ווארקער' וכן ר' מאיר קוואלער מגדולי תלמידיו של הרבי ר' בונם מפשיסחא אליו נשלחה האיגרת המדוברת מהספר קול שמחה לעיר ווארקא. ר' מאיר סאניק הוא אחיהם של ר' שלום אב"ד פיאטק ושל זליג מפשיטיק.
השבמחק