רבי אליהו אליעזר דסלר בעל המכתב מאליהו

שישים שנה לפטירתו של המשגיח הנודע הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, משגיח דישיבת פוניבז', אומנם את אילן היוחסין של משפחת דסלר, כבר הזכרנו בעבר בהרחבה רבה, לפני כשלש שנים, בעת שנפטר בנו רבי נחום זאב ביום י"ח שבט תשע"א, אבל בכל אופן, לא נימנע מלעסוק כאן שוב בדמותו, וביחוס משפחתו, ויבואו כאן גם חידושים שלא פורסמו במאמר ההוא.

ואמנם, ראוי וחשוב הוא לפרסם כאן את יחוסו של הרב דסלר, שכן הוא עצמו התעניין רבות במשפחתו, וערך רשימות ארוכות לתולדות משפחתו, ופירוט אילן היוחסין שלו, ועל בסיס רשימותיו אלו, ערך בנו את הספר 'אילנא דחיי'.

את החשיבות שראה הרב דסלר בהכרת היחוס, ניתן למצוא בכתביו הרבים, וכך כתב לבנו ר' נחום זאב במכתב משנת תרצ"ה, "הביטה אל צור חוצבת, זקניך גדולי עולם, זכותם יגן עליך ועלינו. הלוך בדרך זו אשר דרכו בה, ובודאי בעולם האמת כל חפצם ומגמתם לראות נינם ונכדם הולך בדרכם הקדוש, הוא דרך המוסר ויראת שמים באמת מקרב לב, ולא רק בפה כצפצוף העופות".

ואלו תולדותיו בקצרה, רבי אליהו אליעזר נולד ביום ט"ז סיון תרנ"ב בלייפאיה שבלטביה. בבחרותו למד בישיבת קעלם, בתקופת רבי צבי הירש ברוידא חתנו של הסבא. נסמך להוראה על ידי דודו הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי. 

הרב אליהו דסלר

נשא לאשה את מרת בלומה בת רבי נחום זאב זיו ברוידא, ונכדתו של הסבא מקעלם. בשנת תרפ"ח נסע עם אביו לאנגליה לצורך טיפול רפואי
של האב, אך כאשר הוצעה לו שם משרה רבנית, החליט להישאר באנגליה על מנת לחזק את התורה והמצוות בקרב יהודי הממלכה. תחילה כיהן כרב בכמה מקומות, ופתח ישיבה בדלטן, ובראשית שנות הת"ש, הצטרף לכולל המפורסם שנוסד בגייטסהד, ושם כיהן כמנהל רוחני, ושם החלה השפעתו הגדולה, והשמועה אודותיו הגיעה עד לארץ ישראל, ובשנת תש"ז הזמינו הרב יוסף שלמה כהנמן, לכהן כמשגיח רוחני בישיבת פוניבז' שיסד בבני ברק. שם מסר שיחות עד לפטירתו בפתאומיות מהתקף לב, ביום כ"ד טבת תשי"ד.

עיקרי תורתו בענייני אמונה ומוסר, נדפסו בסדרת הספרים 'מכתב מאליהו', חמשה כרכים.

ועתה ניגש לעסוק בסדר יחוסו:

מקור השם דסלר, הוא מהכפר 'דסל' הסמוך לעיר 'ליבוי', לאחד מאבות המשפחה היה שטח אדמה גדול ב'דסל', והיה ידוע בעירו בכינוי: 'דער דעסלער', וכאשר הצאר חייב את היהודים להירשם עם שם משפחה,

בחר לעצמו את הכינוי שכולם כינוהו - דסלר.

• אביו הצדיק רבי ראובן דב דסלר, מגדולי בעלי המוסר בדורו, ומתלמידיו הקרובים ביותר של הסבא מקעלם, החל משנת תרל"ד בהיותו בן שתים עשרה בלבד, ועד לפטירתו של הסבא, עד שהתבטא הסבא מקעלם ואמר, כי כדאי היה כל ייסודו של 'בית התלמוד' למענו בלבד, לימים, אף מילא ר' ראובן דב את מקומו של הסבא ובנו בהנהלת בית התלמוד שבקעלם. משנת תר"ס עבר לגור בעיר הומל ועסק שם במסחר עם אחיו, ובכל זאת, מסופר עליו כי היה איש צדיק וקדוש, וטהור עיניים. נולד ביום ה' של חנוכה תרכ"ג, בשנת תרנ"א נשא לאשה את זוגתו מרת הנה פריידל לבית גרודננסקי, נכדתו של רבי ישראל סלנטר. היא נפטרה ביום י"א טבת תרנ"ה זמן קצר לאחר לידת בנה. ורבי ראובן דב נשא בשנית את מרת פרומה רחל בתו של רבי יעקב רבינוביץ מטעלז, אודות משפחנו הרחבנו בבלוג כאשר כתבנו על רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק. פרומה נספתה בשריפה ביום י"ד כסלו תרפ"ג, כאשר רצתה להכין כוס שתיה חמה לבעלה שקם בהשכמה. ר' ראובן דב נפטר י"ד טבת תרצ"ה בלונדון.
• אביו, רבי ישראל דוד דסלר, נולד ז' אדר תר"א, מנעוריו נודע לירא וחרד לדבר ה', ומדקדק במצוות, התפרסם כבעל צדקה ומכניס אורחים. נפטר ביום כ"ט אדר תרנ"ח ומנוחתו, בבית החיים במינכן שבגרמניה. זוגתו מרת חינקא הינדא לבית דריבין. צאצאיו: א. רבי ראובן דוב דסלר הנ"ל. ב. רבי חיים גדליה דסלר נפטר תרצ"ח, זוגתו מרת בריינא בת רבי אברהם אבא רובין מקובנא נכד רבי אבא פוסבולר. ג. רבי יהושע פלק דסלר גבאי צדקה גדולה דוילנא. ד. רבי רפאל דסלר מריגא. ה. מרת אסתר אשת רבי משה גורדון ממינסק, ולבסוף בירושלים.
• אביו רבי ישעיהו דסלר, צאצאיו, א. ר' ישראל דוד הנ"ל. ב. ר' אליעזר דסלר, אף הוא היה בעל צדקה מפורסם, ותמך בסכומי עתק במפעלותיו של הסבא מקעלם.
• אביו רבי ברוך.