ר' אבא'לי פאסוואלער – מאמר שלישי ואחרון

במאמר הראשון, כשפירטנו את תולדות חייו של הגאון ר' אבא'לי, הזכרנו בקצרה גם את נשותיו, וכך כתבנו:

בהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו ... לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא.

כעת נפרט יותר על נשותיו ויחוסם, ובכך נשלים את סקירת עץ המשפחה של ר' אבלי.

בזיווגו הראשון כאמור, נשא את בתו של ר' אליקים געץ, אחד מגבירי העיר פאסוואהל.

ר' אליקים געצל מפאסוואהל, והיה בן של ר' משה שמסר נפשו על קדושת ה'. ר' אליקים געץ ואביו, וגם בנו הנזכר להלן, כולם זכו לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. והיה ר' משה שלם בכל חכמה ומדע, ומחכמי ישראל הקרובים למלכות, ומסר נפשו על קדושת ה' מקנאת שרי העמים בכבודו הגדול אשר כל השרים קדמו לפתחו יועץ וחכם חרשים.

ידועים לנו בן ובת נוספים לר' אליקים, הבת היא אשת ר' צבי פאנעדעלער. והבן הוא ר' שלמה זלמן שהיה סוחר בברעסלויא [הסמוכה לקובנא] אבי ר' יצחק פאסווילער מפוניבז', שכתב ספר תורה לעצמו בכתיבת ידו, ובזקנותו כאשר היה סג"נ שתים עשרה שנים, היה חוזר תמיד משניות בעל פה, יום ולילה. הוא היה חותנו של המגיד ר' נתן פרידלנד. אשר האריך בתולדות משפחה זו, בסוף ספרו 'סולו סולו המסילה', תחת הכותרת 'ברכת השבח'.

כאמור, רבי אברהם אבאלי נתאלמן ממנה בצעירותו, ולא ידוע לנו אם השאיר ממנה צאצאים או לא.

בזיווגו השני, נשא בתו של רב העיר לאנצוט, ברם, לא נמסר לנו מי הוא אביה אשר היה רב שם, בספר 'עיר ווילנא' מעלה השערה שמא הוא רבי יחיאל מיכל ב"ר אברהם הלוי, [בא בהסכמה על ספר עטרת יוסף זולקווא תקלח, ועל ספר חובת הלבבות עם פירוש נאדר בקודש בשנת תקנ"א], אשר כיהן שם באותה העת, והוא חתן הגאון רבי משה יהושע הורוביץ אב"ד הוראדנא. (ואין לבלבלו עם ר' יחיאל מיכל ליטוואק אב"ד פרעמישלא, שאף הוא היה חתן ר' משה יהושע הנ"ל).

על כל פנים, מזיווג זה נולדו שלש בנותיו של ר' אבלי, אודותיהן נרחיב להלן.

בזיווג שלישי, נשא בוילנא את האלמנה הרבנית מרת פייגא בת רבי יצחק אייזיק לנדא, נינו של בעל הכנסת יחזקאל. בכך היה ר' אבלי גיסו של רבי יחזקאל לנדא, שלימים שימש אף הוא כראב"ד בעיר וילנא, על מקומו של ר' אבלי.

מרת פייגא נפטרה עש"ק ה' אייר תקס"ט, ור' אבלי נתאלמן בשלישית. ואולם ר' אבאלי לא נשאר באלמנותו, ושוב, נשא לו אשה רביעית [!].

בזיווגו הרביעי לקח ר' אבלי לאשה, את האלמנה מרת לאה בת ר' אברהם גורדון [בנו ר' ישראל, שימש כרב מטעם, לאחר פטירתו של ר' אבלי]., היא היתה אלמנה מבעלה ר' יהודה לייב בר שלום, והיו לה שלשה בנים מבעלה הא', והם, ר' אהרן דוד גורדון אשר אליו מכוונת התשובה בשו"ת באר אברהם ב סימן צה, ור' אברהם שמעון מאבאלניק אשר בידו וביד אחיו הנ"ל נשמרו שלש שקים מלאי תשובות של ר' אבלי, והאח השלישי ר' טוביה חתן הגביר ר' בער זאבלס.

שלשת בנים אלו נזכרו בספר עיר וילנא, כבנים חורגים לר' אבלי. 

בספר פעולת צדיק, כתוב שר' יוסף אביו של הגאון רבי חיים אריה לייב סטאוויסקער, היה תלמידו של הגאון החריף העצום מ' מאיר זל"ה בהוראדנא, הנקרא בשם ר' מאיר בעריל טיקטינס, והוא היה בן חורגו של הגאון ר' אבלי פאסווילער. שם אביו של ר' מאיר זה, מובא בספר עיר גבורים, עמ' 83, והוא ר' דובער הכהן. אמנם לא מוזכר מי היתה אמו, ולא נזכר שום קשר לר' אבלי.

צאצאי ר' אבלי

ובכן, בספר עיר וילנא, מונה שלש בנות לר' אבלי, ואלו הן.

א. אשת ר' חיים זק,

ב. מרת אסתר מינה אשת הגביר ר' יצחק עליאשאוו [בן הרב הגביר הישיש ר' אברהם בר יהודה לייב עליאשאוו, מילידי זאגר, ר' אברהם נפטר יא אדר שני תרכב בן פד]. אסתר מינה נפטרה בטעלז ר"ח אב תרל"ב, בשנת ובכלח לשנותיה.

ג. מרת הינדא דבורה אשת ר' אברהם משה בערמאן מבירז, אמו של ר' מיכל הנזכר במאמר הקודם.

ישנם עוד כמה הנזכרים כצאצאי ר' אבלי, ולא נודע יחוסם המדוייק.

בספר שם הגדולים השלישי, מזכיר את ר' אברהם אבא טאביאדז', הגאון הנפלא אב"ד אסטראוו פלך לאמזא, נפטר בשנת תרנז, בן סא שנה, שהיה נכד ר' אבלי.

עוד מצאצאיו של ר' אבלי היה הקבלן אבא זיו, מבוני השכונות בחיפה, ועל שמו נקראת שכונת זיו בחיפה.

יש עמי עוד פרטים רבים לתולדות משפחתו של ר' אבלי, שנתגלו לי במהלך המחקר, אבל לא כאן המקום לפרסם את הכל.