רבי מאיר שווארץ אב"ד שקלוב

היום מלאו כנראה תשעים שנה לפטירתו של רבי מאיר שוורץ אב"ד ור"מ שקלוב. ולמה כתבתי כנראה? כי מצאתי שני מקורות שונים על תאריך פטירתו, אם נפטר בא' טבת תרפ"ה או בא' טבת תרפ"ח. ולא מצאתי שום מקור ראשוני, כמו עיתוני התקופה, או הספד אודותיו, שיבאר לי מתי באמת נפטר רבי מאיר. בכל אופן, אבוא בזה לכתוב על תולדותיו של רבי מאיר, ועל יחוסו הרם. [בספר מקור ברוך, לרבי ברוך אפשטיין, שנדפס בוילנא תרפח, חלק שני, עמ' תעז, מספר מעט על רבי מאיר, וכותב בהערה שאת דבריו כתב בעת שהי' הרה"ג הזה בחיים אתנו, ועתה מנוחתו כבוד בגן עדן. אם היינו יודעים בבירור שהספר נדפס בתחילת תרפ"ח היינו מסיקים שר' מאיר נפטר בשנת תרפ"ה].

רבי מאיר נולד בעיר מיר לאביו רבי מיכאל בשנת תרכ"ד לערך. בבחרותו נשא לאשה את רעייתו מרת צערטיל, בת הגאון רבי יהושע הורוביץ שכיהן כאב"ד שקלוב. לאחר פטירת חמיו בשנת תר"ן, והוא אך בן עשרים ושש שנים, נתמנה למלא את מקומו כאב"ד ור"מ שקלוב. אולם למרות גילו הצעיר, נשתלב רבי מאיר היטב בהנהגת הקהילה, כך למשל בכתבה בעתון המליץ ביום 21 בפברואר 1895, חמש שנים לאחר שנתמנה, מסופר על עניותם ודלותם של יהודי העיר שקלוב, ומזכירים את השתדלותם של רבי מאיר ורעייתו לטובת העניים, וכך כתוב שם: "אמנם לולא הרה"ג האברך ר' מאיר שווארץ אב"ד דפה ורעייתו המלומדת בספרות הרבנית במדה גדושה, המשתדלים בכל עוז להלביש העניים ולהחזיק היתומים, המעוררים היחידים לבני עיר שקלאוו הגבירים היושבים במאסקוי [מוסקבה] ופטרבורג לעזור ולתמוך בידי עניי העיר, כי עתה- התגוללו תחת שואה ונפישי נפוחי כפן".

רבי מאיר גם דאג להקים בשקלוב ישיבה לבחורים, בין רבני הישיבה שימשו רבי פסח פרוסקין שלמעשה ייסד את הישיבה תחת חסות הרב, ואף עמד בראשותה עד שנת תרע"ב, רבי אברהם נח פאליי שנשלח על ידי הסבא מסלבודקא, רבי יוסף אליהו הענקין, ורבי אשר סנדומירסקי. רבים מבוגרי הישיבה שימשו ברבנות לאחר מכן, ביניהם, הגאון רבי אברהם גולדברג ששימש כרב וראש ישיבה במינסק.

רבי משה טברסקי הי"ד

בפיגוע הנורא שהתרחש היום נהרג גם רבי משה טברסקי ראש כולל תורת משה בירושלים.


וזה סדר יחוסו,

• אביו, האדמו"ר רבי יצחק אשר טברסקי מטאלנא בוסטון, שהיה גם פרופסור לספרות עברית ופילוסופיה, נפטר י"א תשרי תשנ"ח, ומנוחתו על הר הזיתים.
• אביו, האדמו"ר רבי משולם זושא טברסקי מטאלנא בוסטון, הגיע לאמריקה בשנת תרפ"ט, נפטר בקיץ תשל"ב, הובא לקבורות בהר הזיתים. זו' מרת רבקה בת ר' יהושע ברונשטיין.
• אביו, האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טאלטשין, הוא נפטר בקייב ביום י"ט כסליו תרע"ו, מתורתו נדפס ספר מטמוני מנחם נחום. זו' מרת סימא האריכה ימים ונסעה עם צאצאיה לארה"ב ושם נפטרה ביום ט' ניסן תרצ"ז.
• אביו, רבי מרדכי טברסקי נפטר צעיר.
• אביו, הרה"ק רבי דוד טברסקי מטאלנא.
• אביו, הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל זיע"א.

ומעלה בקודש.

האדמו"ר רבי יצחק טברסקי הנ"ל, היה חתנו של,

• הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק אב"ד בוסטון וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן, נפטר בחוה"מ פסח תשנ"ג, זו' מרת טוניה נפטרה בשנת תשכ"ז.
• אביו הגאון רבי משה סולובייציק אב"ד חסלוביץ וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, נפטר בשנת תש"א, זו' מרת פעשא לבית פיינשטיין.
• אביו הגאון רבי חיים הלוי סולבייצ'יק מבריסק.
• אביו הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייציק בעל בית הלוי מבריסק.

ומעלה בקודש. 


האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טולטשין, היה חתנו של

• הרה"ק רבי משה צבי מטשיטשלניק זיע"א. 

רבי יוסף דוב סולובייצ'יק הנ"ל היה חתנו של,

צאצאי רבינו בעל בית הלוי

אחרי שפירטנו בשני המאמרים הקודמים, את יחוס אבותיו של רבינו בעל הבית הלוי, וסיפרנו על שלשת נשותיו ואבותיהן, עדיין אין עץ משפחה שלם, בלא לפרט את הצאצאים. במאמר שלפנינו, אכן נכתוב על צאצאיו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק, ובזאת נשלים את עץ המשפחה שלו. אודה בזה לידיד יקר אשר טרח רבות באיתור צאצאי הבית הלוי, ושלח לי את ממצאי מחקרו.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף דב, מאשתו הראשונה:

• נולדה לו בת אחת, אך לא נודע שמה, ולא נודע עליה אף פרט נוסף. בשנים האחרונות ישנם שמועות כי יש המספרים שהם מצאצאיה, ונכדי בעל הבית הלוי.

מאשתו השניה:

• הגאון רבי אברהם ברוך הלוי סולובייציק, נולד בוולוזין בשנת תר"י, חתן הגביר ר' שאול קצנלסון מסלוצק. בשנת תרמג נתמנה לאב"ד סמולנסק, נפטר בשנת תרע"ג. (על מקומו נתמנה רבי זליג ראובן בנגיס, ששהה בעיר בעת המלחמה העולמית). בנו רבי ישראל סולובייציק, בתחילה מילא מקום אביו בסמאלנסק, ואחר כך נסע ליוהנסבורג, דרום אפריקה, שם שימש כדיין. נפטר בעת ביקורו בניו יורק ט"ו סיון תשי"א, ושם נקבר. מתוך כתביו נדפס הספר "מגנזי הגר"ח".
• הגאון הגדול רבינו חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק, נולד ביום ט"ו אדר תרי"ג, נשא לאשה את קרובתו [הרחוקה] מרת ליפשא בת רבי רפאל שפירא ראש הישיבה בוואלאזין, ונתמנה לכהן כר"מ בישיבה. לאחר מכן נתמנה לכהן כאב"ד בריסק על מקום אביו, נפטר באטוואצק ביום כ"א מנחם אב תרע"ח. השאיר אחריו חיבור גדול על הרמב"ם, ונדפס בשם "חידושי רבנו חיים הלוי". צאצאיו הם: א. רבי ישראל גרשון סולובייצ'יק, נולד בבריסק תרל"ה, זוגתו מרת מרים, היתה נינת האדמו"ר בעל חידושי הרי"ם מגור, במלחמת העולם הראשונה היה עם הגולה במינסק. נהרג בשואה בשנת תש"א עם בני משפחתו. ב.רבי משה הלוי סולובייצ'יק, נולד בשנת תר"מ, נשא לאשה את מרת פעשא בת רבי אליהו פיינשטיין אב"ד פרוזנא, כיהן כאב"ד חסלוביץ, ולאחר מכן נסע לאמריקה, שם שימש כר"מ בישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק. ג. הגאון הגדול רבינו יצחק זאב הלוי סולובייציק. אב"ד בריסק, נולד בחול המועד סוכות תרמ"ז, נשא לאשה, את מרת אלטע הינדל בת ר' חיים אויערבך נכד האמרי בינה, כיהן כממלא מקום אביו ברבנות בריסק, בימי המלחמה העולמית, הצליח להינצל ולעלות לארץ ישראל עם רוב ילדיו, אך אשתו ושנים מילדיו נשארו בוילנא ונספו בשואה. נפטר בירושלים ביום ט' תשרי תש"כ, והובא לקבורה למחרת יום הכיפורים בהר המנוחות. חידושיו על הרמב"ם נדפסו בספרו חידושי מרן רי"ז הלוי. ד. מרת שרה ראשה אשת רבי צבי הירש דב גליקסון ראש ישיבת תורת חיים בוורשה, אף היא נהרגה בשואה עם משפחתה.

רבי חיים הלוי מבריסק. קרדיט: ויקיפדיה

• מרת שיינדל, נולדה בשנת תרי"א, אשת ר' אריה קריינס מסלוצק. בן ר' אריה בן ר' דוד. [בנו האחר של ר' דוד היה ר' נחמן אבי ר' משה קריינס רב בוילנא ובעהמ"ח אהל משה]. שיינדל נפטרה בשנת תרמ"ב. בנם מרדכי (מרק) קראנע, נולד בקובנא בשנת תרל"ט, היגר לאנגליה ונשא במנצ'סטר בשנת תרס"ב את מרת אסתר בת ר' דוד קליימן. הוא נפטר כ"ג אדר תש"ה, והיא נפטרה בשנת תשי"ד לערך.