יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

ר' דן אונגרישר וחותנו ר' ראובן גרוזובסקי

שלושים יום מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי דן אונגרישר זצ"ל. כאשר ניסיתי לעשות עבודת מחקר על השורשים של הגאון ר' דן, כמעט ולא מצאתי מאומה. בראיון שנערך עמו לפני כשנתיים בעיתון המחנה החרדי, סיפר כי בצעירותו נסע מגליציה אל האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, אולם על עיירת הולדתו, ומקום מוצא משפחתו, מצאתי שתי גרסאות, האחת שנולד בוינה, והשניה שנולד בעיירה ברזשאסטיק שבגליציה, בשתיהן לא מצאתי במקורות הקיימים שום זכר למשפחתו [גם לא מצאתי עיירה בשם ברזשאסטיק]. גם לא במקורות גנאלוגיים אחרים.

רק זאת נודע לנו, ששם אביו היה ר' ירחמיאל אונגרישר, ושם אמו יוכבד. ר' דן היה מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי שלמה היימאן, שכיהן כר"מ בישיבות ליטא, ובסוף ימיו באמריקה. בשנת תשי"ז מונה לעמוד בראשות ישיבת בית מדרש עליון, על מקום חותנו הגדול, ועד סוף ימיו במשך חמישים וחמש שנה, הרביץ תורה לאלפים. לפני כחמש עשרה שנים, הקים שלוחה של הישיבה בבני ברק, והיה מגיע לישיבה מעת לעת. כאמור, בג' חשון תשע"ב הלך לעולמו, ומסע לווייתו החל בארצות הברית ונסתיים בהר המנוחות בירושלים.

עץ משפחה מצד הוריו אכן לא מצאנו, אך ננצל הזדמנות זו, לכתוב על משפחת חמיו הגאון הגדול ר' ראובן גרוזובסקי ראש ישיבת בית מדרש עליון ומתיבתא תורה ודעת, זכר צדיק לברכה.

*   *   *

ותחילה נזכיר בקצרה את תולדותיו, ר' ראובן נולד בעיר מינסק בי"א כלסו תרמ"ז, לאביו ר' שמשון גרוזובסקי ולאמו רחל לאה. בצעירותו למד ב'קיבוץ' של צעירים בבית הכנסת 'זבחי צדק' במינסק. בין הבחורים היו גם ר' אהרן קוטלר ור' יעקב קמינצקי, לימים חבריו להרבצת התורה בארצות הברית. אחר מכן, נסע ללמוד תורה בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה. שם היה לתלמיד מובהק לראשי הישיבה, הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין, והסבא – רבי נתן צבי פינקל. זמן קצר למד גם בישיבה במיר מפי הגאון רבי אליהו ברוך קמאיי. אחר, חזר לסלבודקא שם למד עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שאז פוזרה הישיבה ור' ראובן חזר למינסק. אחריו הגיע גם ר' משה מרדכי אפשטיין, ועמו חלק מן התלמידים וכך קיימו את הישיבה בעיר בשנים הראשונות של המלחמה.
בשנת תרע"ט נלקח ר' ראובן לחתן עבור בתו של הגאון הגדול רבי ברוך דוב ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקה, ולימים בקמניץ. [מחרתיים ימלאו 72 שנה לפטירתו. אודות משפחתו של הגרב"ד וחותנו הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן גאב"ד הלוסק נרחיב עוד בעז"ה בהזדמנות אחרת, ונפרסם את אילן היוחסין המשפחתי]. מיד לאחר נישואיו נתמנה לר"מ בישיבה, והיה נקרא הר"מ השני אחרי חותנו הגדול. בשנת תרפ"ח ביקר לראשונה באמריקה, כאשר נסע עם חותנו לאסוף כספים לישיבה, [תיאור מימים אלו, ניתן לקרוא בספר הנפלא 'הכל לאדון הכל', אודות הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן] כאשר נפטר חותנו בראשית שנת ת"ש, נתמנה ר' ראובן על מקומו לכהן כראש הישיבה דקמניץ, שבאותם ימים היתה בוילנא. עד סוף חורף תש"א הוסיפה הישיבה עוד להתקיים, או אז פיזרו השלטונות את תלמידי הישיבה לכל עבר, ור' ראובן נסע דרך יפן לאמריקה. בבואו נתמסר לעבודת ההצלה, להציל את בני הישיבות שנשארו ברוסיה, ובהם תלמידיו, תלמידי ישיבת קמניץ.


בחורף תש"ה, נתמנה ר' ראובן לשמש כראש ישיבה במתיבתא 'תורה ודעת', ולמנהיג הכולל 'בית מדרש עליון' שבניו יורק. אחר כן, נתמנה כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה, ולימים נתמנה אף כיושב ראש המועצה. היה בדעתו לעלות לארץ ישראל, ולהחזיר עטרת ישיבת קמניץ ליושנה, גיסיו הרבנים שהקימו את הישיבה בירושלים, נעזרו בו בגיוס הכספים הדרושים. אולם מסיבות אחדות, נמנע ממנו להגשים את רצונו, ולעלות בעצמו לירושלים.


בשנים האחרונות לחייו, החל מסוף שנת תשי"א, סבל יסורים רבים, עד לפטירתו ביום כ"ב אדר תשי"ח.
אחר פטירתו נדפסו מתוך כתביו, 'חידושי ר' ראובן' על מסכתות הש"ס, ג' כרכים, 'בעיות הזמן', קובץ מסות  על בעיות שונות בחיי יהדות זמננו. 'מאמרי ר' ראובן על התורה', ו'שיחות רבי ראובן'.

בזאת נפרוס את העץ משפחתי של ר' ראובן:
אביו היה ר' שמשון גרוזובסקי, ששימש כדיין ומורה הוראה במינסק, וכרב בית הכנסת של איזור תחנת הרכבת בעיר, למעלה מחמישים שנה. זוגתו היתה מרת רחל לאה, נולדה בשנת תרי"א בעיר חומסק, לאחר שנתאלמנה, עלתה לארץ ישראל עם בתה, ונפטרה בתל אביב זמן קצר לאחר מכן ביום ג' טבת תרפ"ו. צאצאיהם: א. מרת בילה תירצל אשת ר' אליהו גרשון גרבר הלפרין נפטר ת"ש ברוסיה. [בן אברהם צבי] ולהם ילדים רבים בארץ.  ב. מרת חנה אשת ר' דב ברמן. ג. מרת שרה אשת שמחה שטופלר. ד. מרת מינה אשת ר' ניסן דורסקי. ה. מרת דינה אשת ר' משה דינין [דינינסקי]. ו. ר' ראובן גרוזובסקי הנ"ל. ז. ר' שמואל אברהם חתן גיסו ר' אליהו גרשון הנ"ל, צאצאיהם ברוסיה. ח. מרת רבקה אשת אברהם כהנוב גם צאצאיהם היו ברוסיה.

אביו, ר' יצחק גדליה נולד כנראה באוזדא. משגיח בת"ת במינסק.

אביו הגאון רבי נחום אב"ד לובאטש, שהיה לו יד גם בכתבי הקבלה, מלבד בנו ר' יצחק גדליה, היה לו בן נוסף ושמו רבי אליהו חיים רבינוביץ, הוא היה אב"ד טורעץ, וחיבר ספר 'אדרת אליהו' על הלכות שחיטה וטריפות. הוא לא השיאר אחריו זרע, לא בן ולא בת. הסופר משה צינוביץ במאמרו על רבני לובץ' כותב, שלר' נחום היה גם בן נוסף ושמו ר' יעקב מ"מ ומו"צ בקובנא.

אביו הגאון רבי משה אב"ד זיטל.

אביו לא ידוע שמו. רק זאת ידוע שמלבד בנו ר' משה, היה לו בן נוסף ושמו ר' חיים אב"ד סערהייא, עליו מסופר כי בצעירותו ערך גלות יחד עם הגאון מוילנא וקיבל ממנו הרבה בתורת הנסתר, ונמנה בין רבנים מקובלים בדורו.


מרת רחל לאה הנ"ל היתה בתו של הגאון רבי אברהם יורקאנסקי אב"ד שווערזנא, רעו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. ר' אברהם השאיר אחריו בכתב יד שו"ת עם גאוני זמנו, בן המו"צ בעיר סטויפץ אשר לא נודע שמו, וחתנו של הרב ר' ראובן אב"ד חומסק, שהשאיר אחריו כתבי יד בקבלה, [ועל שמו נקרא נשוא מאמרינו ר' ראובן גרוזובסקי], בן הרב מדנילוביץ אשר אף הוא לא נודע בשמו. בנו האחר של ר' אברהם היה ר' ראובן יורקאנסקי אבי ר' אברהם אבי הגאון ר' אליהו יורקנסקי שכיהן ר"מ בישיבת מיר ברוקלין.

עד כאן הכל פשוט, עץ משפחה ברור ואין עליו שאלות. את הבעיות בעץ המשפחה, נשאיר למאמר הבא.

7 תגובות:

  1. לענין עיירת המוצא שהזכרת, כנראה מדובר ב :

    Brzostek, Poland
    49°53' N 21°25' E
    Brzostek [Pol], Brzhostik [Yid] Brzostek

    כ-28 מייל מערבית לרישא, 21 מייל מזרחית ל-טרנוב

    השבמחק
  2. תודה.
    על כל פנים, רישומים ממנה, לא מופיעים כלל בJRI.

    השבמחק
  3. אכן, אבל אם תריץ חיפוש לפי שם העיירה, חלק מהרשומות נמצאות כנראה בעיירות הסמוכות הגדולות יותר

    השבמחק
  4. או שמדובר בכאלו שעזבו את העיירה, והיגרו לעיירות הסמוכות הגדולות.
    בכל אופן, אונגרישר לא נמצא שם כלל.
    ובכלל, יש רק אחת עם שם כזה, בכל מרחבי הJRI.

    השבמחק
  5. אכן כן, מעניין אם בכלל זה שם המשפחה המקורי, או כינוי שהפך לכזה..

    השבמחק
  6. Image 66:http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2248

    השבמחק