אילן יוחסין לבית אביו של הרב הנזיר

אחרי אשר כתבנו על תולדות הרב הנזיר רבי דוד כהן שהרביץ תורה בישיבת מרכז הרב, ועל יחוס משפחת חותנו הגאון רבי חנוך העניך אטקין רב ואב"ד לוגא, נשוב ונעסוק ביחוס אבותיו הוא – יחוס הכהונה. תחילה נציין לשני סימני דרך ביחוסו של הרב הנזיר,

הרב הנזיר רבי דוד כהן היה דור חמשה עשר לרבנים בן אחר בן. [ונכדו היה הדור השבעה עשר ברבנים, כך העידו כמה מזקני הרבנים יוצאי רוסיה בבר המצווה של נכדו. אומנם בהקדמות לכמה ספריו, נכתב כי הרב הנזיר היה דור שבעה עשר בן אחר בן, עד רבי רפאל הכהן מהמבורג, אך נראה תמוה שהיו כל כך הרבה דורות בין שני האישים],

עוד, על פי המסופר במשפחה, היה רבי דוד כהן גם מצאצאי הגבירה המפורסמת מרת בלומקה ממינסק, מיסדת הקלויז המפורסם שבו שכנה ישיבה גדולה לבחורים, שעלתה בערוב ימיה לארץ ישראל.

רבי זכריה מנדל כץ אב"ד ראדין סבו של הרב הנזיר

• אביו, רבי יוסף יוזפא כגן. נתקרב לחסידי חב"ד. אשתו מרת אסנת לבית הלר. מלבד בנם הנזיר, היו להם צאצאים נוספים, א. בתם הגדולה מרת פנינה שהיתה אשתו השניה של דודה הגאון רבי מרדכי סנדר הלוי קופשטיין ששימש כרבה של ראדין ארבעים שנה, ויסד בירושלים את התאחדות הרבנים פליטי רוסיה. ב. ר' דוד יהודה אריה לייב כהן, הרב הנזיר, אשר עליו נסובים מאמרים אלו. ג. ר' שלום יונה כהן, בבחרותו למד בישיבתו של רבי הירשל לויטן בסלבודקא.
• אביו, הגאון רבי זכריה מנדל כץ אב"ד ראדין, וקודם לכן כיהן כרב בעיר אליטא פלך סובאלק.  נפטר בראש חודש כסלו תרנ"ז. זוגתו מרת חנה חיה. ואלו צאצאיהם, א. הגאון רבי אברהם כץ וייסבורד, אב"ד טולא וסמולנסק, נולד בשנת תרכ"ז, בשנת תרס"א נתמנה לכהן כרב בטולא, ובשנת תרע"ח עבר לסמולנסק. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ונתמנה לרב ביפו, נפטר בירושלים כ"ג כסלו תרצ"ו. ב. הגאון הצדיק רבי זלמן הכהן דולינסקי, המכונה ר' זלמן ראדינער, נולד בשנת תרכ"ט, מתלמידי הסבא ר' שמחה זיסל מקעלם, בהגיעו לפרקו, נשא את מרת רחל בת ר' שאול בונר, [נדיב ובעל האחוזה 'גויגר' בה היה ר' שמחה זיסל מתגורר בחודשי הקיץ]. בשנת תר"ס נתמנה לשמש כ"מחזק" רוחני בישיבת סלבודקה ואחר כך כמשגיח מוסרי במיר. אך זמן קצר לאחר מכן, עזב את הישיבה מחמת מחלתו, ונפטר צעיר לימים, בתשעה באב תרע"א. וזוגתו מרת רחל נפטרה בירושלים כ"ד חשוון תש"ו. את בנם הגדול קרא שמחה זיסל על שם רבו. ג. רבי ישעיהו כץ, כיהן כרב בעיירה באקשט שבליטא, והעיירה הסמוכה בוריסובקה. ד. רבי ברוך אליהו רבינוב מאיישישוק. ה. רבי יוסף יוזפא כץ הנ"ל. ו. מרת פראדל אשת הגאון רבי חנוך אטקין חותנו של הרב הנזיר, כנזכר במאמר הקודם. ז. מרת אסתר אשתו הראשונה של הגאון רבי מרדכי סנדר קופשטיין הנ"ל שמילא מקום חותנו כרב בראדין. היא נפטרה צעירה כבת שלושים, ור' מרדכי סנדר נשא את אחייניתו כמובא לעיל. בנו רבי אלימלך, כיהן כרב באמריקה.
• אביו רבי דוד כץ. מצאצאיו, א. רבי זכריה מנדל כץ הנ"ל. ב. רבי ישראל כץ מרומשישאק, מתלמידי ישיבת מיר. זוגתו מרת איטא לבית מ"ץ, שאבותיה כיהנו ברבנות בעיר, והיו ש"ב של המגיד המפורסם מרומשישוק ר' חיים צדיקוב בעל 'מורה חיים' על איוב. ר' ישראל יסד בעיר חברת מנורת המאור, וחברת הכנסת אורחים. צאצאיו: 1. רבי יעקב כץ מגדולי המוסר, שכיהן בכמה ישיבות בליטא, בניו: I. רבי דוב כץ מחבר ספר 'תנועת המוסר' וספר 'פולמוס המוסר' ומנהל המחלקה לרבנות במשרד הדתות, II. הגאון רבי שלמה כ"ץ דיין בבית הדין בפתח תקוה. 2. רבי אברהם כץ, כיהן כר"מ בישיבתו של רבי הירש'ל לויטן בסלבודקא. 3. אשת רבי מרדכי ישעיה הלוי לופיאנסקי, שד"ר דישיבת כנסת ישראל, נפטר בירושלים תש"ב. ג. רבי נחום כץ מוילנא, שבנו רא"י כץ יסד ישיבה בקאנאטאפ שבאוקראינה.

• רבי יוסף יוזפא כגן הנ"ל היה חתנו של רבי שרגא בצלאל הלר ממיישיגאלא פלך וילנא, שהיה מצאצאי בעל התוספות יום טוב. אשתו מרת שרה, היתה צדקנית ומרבה בצומות. אחיה רבי לייבלי מקידאן היה מורה הוראה מפורסם בוילנא, ועוד אח היה לה ר' יחיאל מקלר במיישאגאלא.

• רבי זכריה מנדל כץ, היה חתנו של הנגיד הנכבד ר' יוסף יוזפא שאפער מרומשישאק, והיה לו שם מלון להכנסת אורחים. זכה ר' יוסף יוזפא והיו לו חתנין רבנן, ואלו שמות בנותיו, א. מרת חנה חיה אשת ר' זכריה מנדל הנ"ל. ב. מרת איטה אשת הגאון רבי חיים ירמיהו פלנסברג אב"ד שאקי, בעמה"ח ספר 'נזר הנצחון', ו'שו"ת שאילת חיים', וספר 'דברי ירמיהו' על התורה. נפטר כ"א תמוז תרע"ד. צאצאיהם, 1. ר' יצחק ישעיהו פלנסברג שהדפיס את ספרו של אביו על חומש שמות, 2. מרת חיה אסתר אשת ר' יצחק רובינשטיין הרב מטעם בווילנא.