הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל

בחיפה נפטר הערב רבי שאר ישוב הכהן, או בשמו המלא רבי אליהו יוסף שאר ישוב הכהן, בנו של הרב הנזיר, רבי דוד הכהן זצ"ל.
זו לנו העת להזכיר את יחוס משפחתו.

כבר הארכנו בהרחבה, ביחוס הוריו של רבי שאר ישוב. את יחוס משפחת אביו, העולה ומשתלשל, עד לרבי רפאל הכהן אב"ד המבורג - וכלשונו של הרב שאר ישוב עצמו, בהקדמת הספר משנת הנזיר: "לא הכל יודעים כי אבי מורי זצ"ל התייחס בן אחר בן לגאון רבי רפאל הכהן רבן של קהילות אה"ו. הוא ראש המשפחה. היה חוזר על זה בכל פעם באזני משפחתו, היה מכבד את כל ספריו, ומחקר ספריו. היה רגיל לחזור בכל פעם: דעו לכם שאתם בן אחרי בן, צאצאי רבי רפאל הכהן מהמבורג".  - פירטתי במאמר אילן יוחסין לבית אביו של הרב הנזיר, שפרסמתי לרגל מלאות ארבעים שנה לפטירתו, לפני ארבע שנים.

וגם את יחוס משפחת אמו, מרת שרה בת רבי חנוך העניך אטקין ראב"ד לוגא, הזכרתי במאמר הרב הנזיר רבי דוד כהן.

כעת אם כן, נותר לנו רק לסקור את משפחת חותנו.

רבי שאר ישוב הכהן, היה חתנו של,

רבי רפאל חיים שמשון גולדשטיין, נשיא הסתדרות הרבנים בארצות הברית, מייסד ומנהיג הקהילות וארגוני היהדות הנאמנה בארה"ב, מקימם של מוסדות תורה וחינוך עליונים בישראל ובארה"ב. נפטר כ"ד טבת תש"ל. כתביו על התנ"ך ופרקי אבות, נדפסו באנגלית, כינויו באנגלית היה הרברט ש. גולדשטיין. זוגתו היתה מרת רבקה לבית פישל.

אביו, רבי יוסף יעקב גולדשטיין.

רבי חיים גולדשטיין הנזכר, היה חתנו של,

רבי ישראל אהרן פישל, או בכינויו המפורסם, הארי פישל.

אילן יוחסין לבית אביו של הרב הנזיר

אחרי אשר כתבנו על תולדות הרב הנזיר רבי דוד כהן שהרביץ תורה בישיבת מרכז הרב, ועל יחוס משפחת חותנו הגאון רבי חנוך העניך אטקין רב ואב"ד לוגא, נשוב ונעסוק ביחוס אבותיו הוא – יחוס הכהונה. תחילה נציין לשני סימני דרך ביחוסו של הרב הנזיר,

הרב הנזיר רבי דוד כהן היה דור חמשה עשר לרבנים בן אחר בן. [ונכדו היה הדור השבעה עשר ברבנים, כך העידו כמה מזקני הרבנים יוצאי רוסיה בבר המצווה של נכדו. אומנם בהקדמות לכמה ספריו, נכתב כי הרב הנזיר היה דור שבעה עשר בן אחר בן, עד רבי רפאל הכהן מהמבורג, אך נראה תמוה שהיו כל כך הרבה דורות בין שני האישים],

עוד, על פי המסופר במשפחה, היה רבי דוד כהן גם מצאצאי הגבירה המפורסמת מרת בלומקה ממינסק, מיסדת הקלויז המפורסם שבו שכנה ישיבה גדולה לבחורים, שעלתה בערוב ימיה לארץ ישראל.

רבי זכריה מנדל כץ אב"ד ראדין סבו של הרב הנזיר

• אביו, רבי יוסף יוזפא כגן. נתקרב לחסידי חב"ד. אשתו מרת אסנת לבית הלר. מלבד בנם הנזיר, היו להם צאצאים נוספים, א. בתם הגדולה מרת פנינה שהיתה אשתו השניה של דודה הגאון רבי מרדכי סנדר הלוי קופשטיין ששימש כרבה של ראדין ארבעים שנה, ויסד בירושלים את התאחדות הרבנים פליטי רוסיה. ב. ר' דוד יהודה אריה לייב כהן, הרב הנזיר, אשר עליו נסובים מאמרים אלו. ג. ר' שלום יונה כהן, בבחרותו למד בישיבתו של רבי הירשל לויטן בסלבודקא.
• אביו, הגאון רבי זכריה מנדל כץ אב"ד ראדין, וקודם לכן כיהן כרב בעיר אליטא פלך סובאלק.  נפטר בראש חודש כסלו תרנ"ז. זוגתו מרת חנה חיה. ואלו צאצאיהם, א. הגאון רבי אברהם כץ וייסבורד, אב"ד טולא וסמולנסק, נולד בשנת תרכ"ז,

הרב הנזיר רבי דוד כהן

מחר ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הרב דוד כהן, המכונה, הרב הנזיר. רבי דוד יהודה אריה לייב הכהן, היה מתלמידיו הבולטים של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, ומחשובי עורכי כתביו.

רבי דוד כהן הרב הנזיר, ויקישיבה

רבי דוד כהן, נולד בעיירה מיישיגולה הסמוכה לוילנא, באלול תרמ"ז, מילדותו נחשב לחכם מכפי גילו ולמד עם מבוגרים ממנו, את תורת קנה מפי אביו, סבו, דודיו, ובחדר של העיירה. בבחרותו למד בישיבות ליטא המפורסמות, ישיבת וולוזין בראשותו של רבי רפאל שפירא, הישיבה הגדולה בראדין תחת הנהגתו של החפץ חיים, וישיבת כנסת ישראל בסלבודקא, בראשות הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין והמנהל הרוחני הסבא מסלבודקה רבי נתן צבי פינקל.

כבר בבחרותו התגלגלו לידיו ספרים רבים מסופרי ההשכלה, ואף שימש כמורה בבית ספר "מתוקן". לאחר מכן, למד באקדמיה, בתחילה באקדמיה היהודית בפטרבורג מיסודו של הברון גינצבורג, אחר כך באוניברסיטת פרייבורג שבגרמניה ובסוף למד פילוסופיה באוניברסיטת באזל שבשווייץ. שם 'גילה' את הרב קוק, ומני אז דבק בו, בכל אורחות חייו, עלה בעקבותיו לארץ ישראל, וכאמור, ערך את כתביו לדפוס, והרביץ תורה בישיבת מרכז הרב.

בארץ ישראל נשא הרב הנזיר לאשה את בת דודו [שהתארס עמה שתים עשרה שנה קודם לכן עוד ברוסיה], מרת שרה לבית אטקין, והרב קוק היה השושבין בחתונתו.

בתו של הרב הנזיר היתה מרת צפיה אשתו של הרב הראשי לישראל שלמה גורן.

הרב הנזיר, נהג במנהגי נזירות, לא שתה יין, וגידל את שערותיו, והרבה בתעניות דיבור, ולא נזון ממאכלי בשר.

כאמור, נפטר הרב הנזיר ביום כ"ח אב תשל"ב, והובא למנוחות על הר הזיתים בירושלים. אשתו מרת שרה,  נפטרה בליל הושענא רבא תשמ"ו.

רבים מכתביו הובאו לדפוס, ואלו הבולטים שבהם, קול הנבואה - ההיגיון העברי השמעי - ספרו ההגותי-קבלי, המהווה את יסוד משנתו. קול ואור - ספר על הימים הנוראים ומכיל כוונות על התקיעות. זכו - שכינה ביניהם, תשס"ו, על קדושת הנישואין והבית היהודי, מתוך רשימות שרשם לעצמו בבחרותו. אורות הקודש, מכתבי הרב קוק, ארבעה כרכים. חזון הצמחונות והשלום, פרקי צמחונות משיחיים בהגותו של הרב קוק. ועוד רבים מכתביו שעדיין לא פורסמו.

יחוס אבותיו,

הרב הנזיר היה דור חמשה עשר לרבנים בן אחר בן. [ונכדו היה הדור השבעה עשר ברבנים, כך העידו כמה מזקני הרבנים יוצאי רוסיה בבר המצווה של נכדו. אומנם בהקדמות לכמה ספריו, נכתב כי הרב הנזיר היה דור שבעה עשר בן אחר בן, עד רבי רפאל הכהן מהמבורג, אך נראה תמוה שהיו כל כך הרבה דורות בין שני האישים],

עוד, על פי דבריו של רבי משה מאיר ישר, בספר הזכרון לרב הנזיר, היה רבי דוד כהן מצאצאי הגבירה המפורסמת מרת בלומקה ממינסק, מיסדת הקלויז המפורסם שבו שכנה ישיבה גדולה לבחורים, שעלתה בערוב ימיה לארץ ישראל.

אך אנו נפרט רק את הידוע לנו מיחוסו,